Receive our VC Survey and Newsletters

כלי רב עוצמה למאבק בשחיתות – חיזוק מעמדו של מבקר הפנים במשרדי הממשלה

מאת עו”ד גדי אוזן, שותף, משרד עוה”ד שבלת ושות’

בתקופה האחרונה נראה ששערוריות שחיתות הן לחם חוקינו. רשויות החוק חוקרות פרשת שחיתות לכאורה שקשורה בבכירים במפלגת ישראל ביתנו, באנשי ציבור בשלטון המקומי ועוד. רמזים בתקשורת מלמדים שזו לא פרשייה יחידה וצפויים גילויים נוספים בהם קשורים בכירים נוספים ממפלגות וגופי ציבור אחרים. פרשת הפשרה של בנק לאומי עם רשויות המס בארה”ב בקשר לפעולות בנק לאומי ניו יורק נמצאת גם היא על סדר היום הציבורי.

נכון עשה היועץ המשפטי לממשלה, עו”ד יהודה וינשטיין, שהחליט להתערב בשתי הפרשות שלכל אחת מהן פוטנציאל לפגיעה בשלטון החוק בישראל. ניתן להניח שהיועץ המשפטי לממשלה נוקט בצעדים מתאימים להפחית את האפשרויות להמשכת המניפולציות שנעשו לפי הנטען בכספי תמיכה ובכספים קואליציוניים. אין בעיני ספק שיצירת מגבלות חוקיות ומנהליות על העברות כספים קואליציוניים ישפרו את המצב אך אין בכך טיפול בשורש הבעיה.

נשאלת השאלה האם השחיתות הציבורית היא גזירת גורל או שמדובר במאבק שיש למדינה כלים להלחם בה. בעיני התשובה לשחיתות נעוצה בשקיפות, ברוח הציטטה המפורסמת של השופט האמריקאי לואיס ברנדייס “אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר”.

כיצד נשיג את השקיפות בעלת כושר החיטוי?

לדעתי, קיים מוסד ישראלי שעשוי להוות כלי רב עוצמה במאבק בשחיתות ובהגברת השקיפות והוא מבקר הפנים שאמון על הביקורת הפנימית בגופי ציבור ובכלל זה במשרדי הממשלה.

חוק הביקורת הפנימית משנת 1992 קובע בין השאר שמבקר הפנים יבדוק האם נושאי המשרה ובעלי התפקידים שומרים על החוק, על הניהול התקין ועל טוהר המידות. החוק מוסיף כי מבקר הפנים יבדוק את הנהלת החשבונות של משרדי הממשלה, את דרכי שמירת הרכוש, החזקת הכספים והשקעתם. חוק הביקורת הפנימית לא מגביל את סמכויות הבדיקה של מבקר הפנים כך שהנושאים אותם הוא רשאי לבדוק רחבים אף יותר.

לשיטתי, החוק מגדיר את מבקר הפנים כאחד משומרי הסף החשובים על כספי הציבור ועל השמירה וההקפדה על טוהר המידות של בעלי התפקידים השונים, כגון אלו שנחקרים בימים אלה.

 לדוגמא, אחת מהפרשות הנחקרות כיום קשורה באיגוד הכדורסל. מבקר המדינה אימץ לאחרונה את העמדה שעל גוף זה חלים עקרונות בסיסיים של המשפט הציבורי ושהוא מקבל כספי ציבור מהקצבות של משרדי ממשלה. במסגרת דוח ביקורת ציין מבקר המדינה שני מקרים שאירעו בשנת 2013 בהם האיגוד לכאורה לא נענה לדרישת המבקר הפנימי להציג לו מסמכים בנושאים שהוא ביקש לבדוק.  קשה לחמוק מהמחשבה, האם הפרשה הנוכחית הייתה מתגלה בשלב מוקדם יותר, אילו ידיו של מבקר הפנים לא היו כבולות.

Please select fields of your interest

Vc survey
Tax newsletter
Employment law memo
China newsletters
Shibolet New york
Articles and conferences presentations
Books and publications

Please fill in your details

Fields marked with * are required