לקוחות יקרים,

בחרנו להביא בפניכם סקירה זו בנושא מהלכי אישור מדיניות תגמול לנושאי משרה ואישור תנאי כהונה של נושאי משרה חרף התנגדות האסיפה הכללית, על רקע מספר מקרים כאלו בהם טיפלנו לאחרונה, ולאור הניסיון הרב שצברנו מאז נחקק תיקון 20 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ("תיקון 20" ו-"החוק", בהתאמה).

מסקירת דיווחיהן הפומביים של חברות ציבוריות שמניותיהן נסחרות בבורסה בתל-אביב, עולה כי למעלה מ-40 חברות ציבוריות אישרו מדיניות תגמול ו/או תנאי כהונה של נושאי משרה חרף התנגדות האסיפה הכללית, וזאת ממועד כניסתו לתוקף של תיקון 20 ועד לחודש אוגוסט 2018. 

ניתוח הממצאים:

  • עקיפת האסיפה הכללית ע"י הדירקטוריון בוצעה ברובה ביחס לאישור מדיניות תגמול לנושאי משרה (להבדיל מאישור פרטני של תנאי כהונה של נושא משרה). ניתן להעריך כי הסיבה לכך היא שבמסגרת אישור מדיניות תגמול לא נדרשים להתקיים "מקרים מיוחדים"[1] (דרישה שקיימת בחוק החברות ביחס לאישור תנאי כהונה פרטניים של מנכ"ל) והאישור הוא חלק מ"תהליך רגיל"[2] שאינו מערב אישור של תנאי כהונה בפועל לנושא משרה.
  • ב-9 חברות אישרו ועדת התגמול והדירקטוריון תיקונים מסוימים במדיניות התגמול או בתנאי הכהונה במסגרת overruling לאחר קבלת תוצאות האסיפה הכללית (ופרסמו מדיניות תגמול מתוקנת אשר צורפה כנספח לדיווח המיידי על עקיפת האסיפה). דוגמאות לתיקונים: הקטנת תקרת מענק, קביעת תנאי סף נוסף למענק; קביעת עיתוי מענק למנכ"ל; הגדלת מחיר מימוש אופציות; קביעת מנגנון בונוס הכולל קיזוז הפסדים לתקופה מוגבלת. עם זאת, למיטב ידיעתנו, בחלק מהחברות שעשו overruling כאמור ללא תיקון של מדיניות התגמול, כשהגיע לפתחו של דירקטוריון מקרה של אישור תנאי כהונה ספציפיים, שלחלק מרכיביו הובעה התנגדות במסגרת שלב אישור מדיניות התגמול, הדבר נלקח בחשבון בעת קביעת תנאי הכהונה הספציפיים.
  • חלק מהחברות ביצעו תיקונים והבהרות במדיניות התגמול או בתנאי הכהונה לאחר זימון האסיפה הכללית ולפני קבלת תוצאות האסיפה, ככל הנראה בעקבות תקשורת עם בעלי מניות מהותיים ופידבק מגופי ייעוץ למוסדיים.
  • ניתן לראות קיטון מסוים במספר מהלכי העקיפה של האסיפה הכללית בהשוואה בין שנת 2014 לשנים שלאחריה. אנו מעריכים שהדבר נובע בעיקר בשל העובדה שבשנת 2014 כל היישום של נושא תיקון 20 היה עדיין בחיתוליו וכן בשל סיבות נוספות כגון: חיזוק תיאום הציפיות והשיפור בתקשורת השוטפת בין החברות לבין בעלי המניות, וכן התחשבות במדיניות ההצבעות של הגופים המייעצים למוסדיים וקיום דיאלוג עם בעלי המניות מהותיים ויועציהם בנושאי תגמול, לאחר זימון האסיפה. נימוקים אלה אף עשויים להסביר את מספר המקרים המצומצם יחסית של היעדר אישורים ברוב הדרוש באסיפה הכללית בנושאי מדיניות תגמול ותנאי כהונה של נושאי משרה (שאינם בעלי שליטה).
  • כמעט מחצית מהעקיפות של האסיפה הכללית בוצעו בחברות מתחום הנדל"ן והבינוי ומתחום ההשקעה וההחזקות.
  • בחלק קטן מהמקרים (9%), עקיפת האסיפה הכללית התבצעה במקביל הן לגבי מדיניות התגמול והן לגבי אישור תנאי כהונה של המנכ"ל, אשר תאמו את תנאי מדיניות התגמול החדשה.
  • בלמעלה מ-80% מהחברות בהן עקפו את האסיפה הכללית, קיים בעל שליטה.
  • במספר מקרים מצומצם, אישור הדירקטוריון לא נתקבל "פה אחד" וחלק מהדירקטורים התנגדו לחלק מתנאי מדיניות התגמול או לתנאי הכהונה.
  • לא קיימת אחידות בהיקף ובאיכות הגילוי של החברות אודות עקיפת האסיפה.
  • הגילוי אודות עקיפת האסיפה בחברות דואליות אוזכר בד"כ בדוח השנתי שלהן ולא בדוח מיידי נפרד.

לבסוף, נציין כי זכות המילה האחרונה ביחס לתגמול נושאי משרה נשמרה ככלל לדירקטוריון החברה[3] ולכן אין להירתע יתר על המידה מביצוע מהלך עקיפה במקרים המתאימים לכך, כל עוד העקיפה מבוצעת כחלק מהליך סדור, מקצועי, מתועד היטב ובסיוע יועצים מנוסים.  נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או הבהרה שתידרש.

אמיר שחר, שותף במחלקת שוק ההון. דוא"ל: A.Shachar@Shibolet.com

מזכר זה נכתב בסיוע עו"ד ברי רוזנבלום ממחלקת שוק ההון.

[1] מונח זה הינו מונח שסתום וככזה החוק אינו מפרט את נסיבות המקרים כאמור. גם דברי ההסבר לתיקון 20 אינם שופכים אור על קו הגבול המבחין בין שימוש נאות בסמכות זו לבין שימוש חורג.

[2] על יסוד נימוקים מפורטים ולאחר דיון מחדש במדיניות התגמול (סעיף 267א(ג) לחוק).

[3] החוק אינו מאפשר עקיפה של האסיפה ביחס לאישור תנאי כהונה לבעל שליטה או לדירקטור או בחברה ציבורית נכדה.

חדשות