הבהרת הממונה בעניין איסור על מעסיקים להסכים שלא להתחרות על עובדים

בשבוע שעבר הודיעה הממונה על הגבלים עסקיים על סגירת התיק בעניינן של התאחדות משרדי הנסיעות וכן מספר סוכנויות בקשר לכללי האתיקה של ההתאחדות, שאסרו על סוכנויות נסיעות לשדל עובדים של מתחרים.

החלטת הממונה שלא לנקוט בצעדי אכיפה נגד הגורמים המעורבים נבעה ממצג עבר של רשות ההגבלים העסקיים, לפיו כללי האתיקה של ההתאחדות אינם מהווים הגבל עסקי.

לצד ההחלטה במקרה הקונקרטי הבהירה הממונה במסגרת ההודעה הפומבית, כי כבילות האוסרות על תחרות על עובדים בין חברות מתחרות, עשויות להיות הפרה של חוק ההגבלים העסקיים.

לעמדת הממונה, ככלל, כבילות מסוג זה – בין אם במסגרת קו פעולה של איגוד עסקי (כמו התאחדות משרדי הנסיעות) ובין אם במסגרת הסדר בין מתחרים – יצדיקו נקיטת צעדי אכיפה נגד המפרים.

חשוב לציין כי ההבהרה האמורה אין משמעה שכל תנית אי-שידול עובדים תעלה כדי הסדר כובל אסור. כך למשל, תניות אי-שידול עובדים במסגרת עסקת M&A נחשבות ללגיטימיות ומותרות, כל עוד משך הזמן שלהן סביר ותנאים נוספים, בדומה לניתוח הכללי בנוגע לתניות אי-תחרות.

יחד עם זאת, הסדר אי תחרות בין גופים מתחרים בנוגע להעסקת עובדים, שאין מאחוריו הצדקה כלכלית לגיטימית – במישרין או במסגרת כללים של איגוד מקצועי כזה או אחר – ייחשב להסדר כובל ועשויים להינקט נגדו צעדי אכיפה מצד רשות ההגבלים העסקיים.

ההבהרה צריכה לחדד את ההבנה של חברות במשק שכאשר מדובר בגורמים מתחרים (ובמקרים מסוימים, גם מתחרים פוטנציאליים), כל ממשק ביניהם הינו רגיש ובעייתי יותר מבחינה תחרותית. כך למשל, חילופי מידע בין מתחרים, מיזם משותף בין מתחרים, הסכם מו"פ בין מתחרים, פעולה משותפת מול רגולטור, אחזקת מיעוט של מתחרה אחד במשנהו, יחסי נשייה (הלוואות) בין מתחרים ועוד, צריכים להיבחן מראש במסגרת ייעוץ הגבלי מקצועי.

 

חידוש פטור הסוג להסדרים שאינם אופקיים (אינם בין מתחרים)

פטור הסוג להסדרים "אנכיים" נקבע לראשונה בשנת 2013 וכעת תוקפו חודש עד לשנת 2021.

פטור הסוג פוטר הסכמים שהצדדים להם אינם מתחרים (למשל, הסכם בין יצרן/ספק לבין מפיץ/ קמעונאי) מהצורך לפנות לרשות בבקשת פטור פרטנית. בהסכמים כאלה, יש פעמים רבות הצדקה עסקית לגיטימית להסדר והוא אינו פוגע בתחרות, ולעיתים אף מקדם אותה.

הסדרים בין מי שאינם מתחרים יוכלו ליהנות מפטור הסוג רק ככל שאינם מעלים חשש לפגיעה של ממש בתחרות בשוק וככל שעיקרו של ההסדר אינו בהפחתת התחרות. במידה וההסדרים אינם עומדים בתנאי פטור הסוג, רשות ההגבלים העסקיים עלולה לנקוט בהליכי אכיפה, תוך שימוש בעיקר במנגנון של עיצומים מינהליים.

במסגרת חידוש פטור הסוג חודדה הגדרת "מתחרים" הקובעת ביחס לאלו הסדרים כובלים פטור הסוג לא יחול. במקום ההגדרה הקודמת שכללה מונחים עמומים, נבחרה הגדרה הבוחנת את היותם של הצדדים מתחרים על פי מבחן כלכלי מקובל וכן על פי מבחן עובדתי אשר בוחן האם הצדדים התחרו במהלך שלוש השנים שקדמו להסדר.

 

כניסה לתוקף של תיקון מס' 20 לחוק ההגבלים העסקיים

ב-26 ביולי פורסם ברשומות ונכנס לתוקף תיקון מס' 20 לחוק, וזאת כהוראת שעה למשך 3 שנים (עם אפשרות שניתנה לשר הכלכלה והתעשייה להאריך את התקופה למשך עד 3 שנים נוספות).

עיקרו של התיקון הינו במתן אפשרות לממונה לתת הוראות ליבואן ישיר (המוגדר בתיקון כמי שמייבא לישראל טובין או מפיץ טובין שיובאו לישראל, בהתאם להסדר עם היצרן הזר; או מי שמייצר טובין בישראל, מכוח הסדר עם גורם זר) בדבר צעדים שעליו לנקוט כדי למנוע פגיעה בתחרות – וזאת במקרה שבו לדעת הממונה קיים חשש כי ייפגע ייבוא מקביל או ייבוא ישיר  ובשל כך עלולה להיפגע באופן משמעותי התחרות בענף, כתוצאה ממעמדו או מהתנהגותו של יבואן ישיר.

הפרת הוראה שנתן הממונה ליבואן ישיר בהתאם לסמכותו כאמור הינה עבירה פלילית וכן חשופה לעיצומים כספיים.

חדשות