תיקון 34 לחוק רישוי עסקים, שנכנס לתוקף ב- 01.01.2019, הינו חלק ממהלך כולל שמובילה הממשלה מזה מספר שנים לרפורמה ברישוי עסקים. מטרת הרפורמה היא הקלה ופישוט של הליך הרישוי מצד אחד, והגברה של הפיקוח והאכיפה כנגד הפרת דיני רישוי עסקים מצד שני.

כך, בין היתר, מקל התיקון האחרון על הליך הרישוי:

  • על הרשויות לפרסם מידע מוקדם לגבי הדרישות הנובעות מהליך הרישוי – מסמכים, תנאים, חוקי עזר וכל החלטה או הוראה אחרת מטעמה של רשות לגבי סוג מסויים של עסקים – באתר האינטרנט של הרשות (סעיף 7ג.3 לחוק).
  • חובת פרסום מפרטים אחידים – תוך שנתיים מיום 01.01.2019 יפורסמו המפרטים האחידים לעסקים קטנים ובינוניים (מנויים בנספחים להחלטת הממשלה 3214 על רישוי דיפרנציאלי), ותוך ארבע שנים יפורסמו כלל המפרטים האחידים לכל סוגי העסקים האחרים.  
  • הארכת תקופת הרישיונות – הרישיון הקצר ביותר הינו ל-5 שנים (במקום 1 שנה).
  • הקלה על מתן רישיונות לעסקים החורגים באופן לא מהותי מדיני התכנון והבניה.
  • אפשרות למתן היתר מזורז לעסקים מסויימים שהוגדרו בצו רישוי עסקים, וכן רישוי על סמך תצהיר בלבד לעסקים מסוגים מסויימים (שטרם הוגדרו בצו רישוי עסקים).

מצד שני, התיקון מגביר אכיפה ופיקוח:  

  • הטלת אחריות קפידה ומוגברת על נושאי משרה במקרים של עבירת רישוי.
  • הגדלת כמות העבירות – לא רק ניהול עסק ללא רישיון או היתר, אלא גם הפרת הוראה בתקנות לפי החוק או הפרת דרישה לתיקון ליקויים.
  • התיקון מייצר כלי אכיפה נוספים, כגון עיצום כספי, דרישה לתיקון ליקויים.
  • התיקון מעניק סמכויות נוספות למפקחים שהם עובדי משרד ממשלתי שהינו נותן אישור לפי החוק (למשל – המשרד להגנת הסביבה), או עובדי רשות מקומית.

 

נרחיב להלן במספר עניינים שעולים מהתיקון האחרון ויכולים להיות רלוונטיים לעסקים רבים:

  1. הוספת סעיף 8א1, "קיום תכליות דיני התכנון והבניה"

בטרם התיקון, עסקים רבים לא קיבלו רישיון עסק בשל הפרת איזו מהוראות חוק התכנון והבניה. מבקש הרישיון נאלץ לעמוד בבחינה מדוקדקת של כל סככה וכל זיז שנבנו על שטח המפעל, וכל חריגה שהיא היתה מונעת את קבלת הרישיון.

הסעיף שהתווסף בתיקון 34 מיטיב את מצבם של העוסקים, ומקל על מתן רישיון במקרים של עבירות לא מהותיות על דיני תכנון ובניה. לפי הסעיף, ניתנו למהנדס הוועדה המקומית סמכויות נרחבות לאשר רישיון עסק במבנים שאינם עומדים בדיני התכנון והבניה, כל עוד אין בהפרה פגיעה מהותית בתכליות דיני התכנון והבניה, בין השאר בשל טיבה, מיקומה או היקפה של ההפרה.

תיקון החוק מציין שש קטגוריות של "פגיעה מהותית בתכליות דיני התכנון והבניה". אין מדובר ברשימה סגורה, אולם היא מהווה אינדיקציה לכוונת המחוקק. אלה המקרים שייחשבו פגיעה מהותית שבגינה אין מקום לשיקול דעת של מהנדס הוועדה:

  • נגד העסק מתנהל הליך אכיפה פלילי או מנהלי;
  • העסק מצוי במבנה שנבנה כולו ללא היתר או שאין לו אישור אכלוס או תעודת גמר;
  • העסק מצוי במבנה שמעל 15% ממנו ללא היתר;
  • קיימת בניה בלי היתר במעל 5% משטח העסק, על קרקע בייעוד רגיש (מקום שכפוף לאישור הוועדה לשמירת הסביבה החופית למשל).
  • העסק מצוי במבנה שיותר מ- 30% ממנו ללא היתר, והוא בבעלות העסק;
  • הפעילות בעסק הינה בניגוד לייעוד או לשימוש שנקבע בתוכנית – ולא התקיימו התנאים הבאים: (א) ניתן בשנה האחרונה היתר שימוש חורג לעסק מאותו הסוג + (ב) הוגשה בקשה חדשה לשימוש חורג + (ג) מהנדס הוועדה חיווה דעתו שאין מניעה תכנונית לאשר שימוש חורג.

(סעיף 8א (ד). )

 

מכלל ההן אנו למדים את הלאו: אם הפרת דיני התכנון והבניה אינה עולה כדי פגיעה מהותית כמצויין בסעיף במפורש (מבנה שרק פחות מ- 15% ממנו ללא היתר, או מבנה בבעלות העסק שפחות מ- 30% ממנו ללא היתר, וכן הלאה), כי אז מהנדס הוועדה המקומית רשאי להפעיל את שיקול דעתו ולאשר את מתן הרישיון.

יצויין כי תיקון זה לחוק עולה בקנה אחד עם נוהל 8.1151 של היועץ המשפטי לממשלה, העוסק במתן רישיון עסק לעסק שאינו עומדת בדיני התכנון והבניה, ונועד כאמור להקל על עסקים הפועלים במבנים בהם יש חריגות. בהתאם לנוהל ראש הרשות נדרש לוודא כי קיים נוהל פנימי ליישום הנחיות היועמ"ש. כעת, בהתאם לתיקון האחרון, מהנדס הוועדה ידאג ליישום הנוהל והתקינה הפנימית בהתאם לקריטריונים המפורטים בחוק.   

  1. תיקון סעיף 6א1 – היתר מזורז

בשנת 2014 נכנס לתוקף סעיף ההיתר המזורז, אשר איפשר לעסקים מסויימים להגיש בקשה לקבלת היתר מזורז, בצירוף מסמכים נלווים כמפורט בחוק ובמפרט האחיד הרלוונטי. בתיקון הנוכחי, שייכנס לתוקף ביום 01.04.2019, פוצל ההיתר המזורז לשתי קבוצות עסקים והפך לאוטומטי יותר:

קבוצת העסקים בסיכון נמוך (היתר מזורז א') יכולה להגיש בקשה, לצרף תצהיר מאושר כדין על מילוי הוראות חוק רישוי עסקים, קיומם של כל תנאי המפרט האחיד וקיום היתרי תכנון ובניה, ולקבל מייד היתר מזורז ללא צורך באישורים נוספים. לאחר קבלת ההיתר המזורז רשאית רשות הרישוי לבקש מסמכים נוספים, או לבדוק אם מתקיימים תנאי הרישיון.

קבוצת העסקים במסלול כולל תקופת בדיקה (כלומר עסקים שהסיכון מהם בינוני – היתר מזורז ב') – תצרף למסמכים המוגשים ולתצהיר, גם את אלה הנדרשים בתנאים הנוספים במפרט האחיד, ורשות הרישוי תעביר את המסמכים לבדיקת נותני האישור (הכוונה למשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, משרד החקלאות, המשטרה ורשות הכבאות וההצלה, לפי העניין). נותני האישור יגיבו על הבקשה תוך 49 ימים ("תקופת הבדיקה"). ככל שנותני האישור לא הודיעו כי הם מתנגדים, כי אז בחלוף תקופת הבדיקה יינתן היתר מזורז.

ככל שבחלוף 180 יום לא הודיעה רשות הרישוי אחרת, יהפוך ההיתר המזורז לרישיון עסק לכל דבר ועניין, לתקופה הקבועה לעסקים מסוגו, הנמנית החל ממועד מתן ההיתר המזורז (סעיף 7ב.1 לחוק).

  1. הוספת סעיף 6א.3 – רישוי על יסוד תצהיר

במסגרת הרפורמה ופישוט הליכי הרישוי נקבע לראשונה, כי לשר הפנים סמכות לקבוע בצו סוגי עסקים טעוני רישוי, שרשות הרישוי תתן להם רישון על יסוד תצהיר. על בקשה לקבלת רישיון על יסוד תצהיר יחולו הוראות סעיף ההיתר המזורז, בשינויים המחוייבים. אישור בכתב על קבלת המסמכים יהווה למעשה מעין רישיון; לא נדרש אישור נוסף מאת נותני האישור ואף לא מאת רשות הרישוי.

גם סעיף זה ייכנס לתוקף ב- 01.04.2019, ואף הוא מותנה בקיומם של מפרטים אחידים ותנאים נוספים שיפורסמו באתר האינטרנט של רשות הרישוי.

  1. הוספת פרק ב1 – עיצום כספי

כחלק מהגברת האכיפה והתייעלותה, חוק רישוי עסקים הולך בעקבות חוקי סביבה רבים אחרים וקובע את הסעד של עיצום כספי. לפי הסעיפים החדשים שהוספו, עובד ממונה ממשרד הבריאות ועובד ממונה ממשרד הגנת הסביבה מוסמכים, כל אחד בתחומו, להטיל עיצום כספי בסכום שנע בין 1,000 ש"ח (על הפרת דרישה לתיקון ליקויים) ל- 150,000 ש"ח (על הפרת חוק שעלולה לגרום נזק ממשי לבריאות או לסביבה לפי העניין). הליך העיצום הינו הליך מנהלי ולפיכך קל יותר ליישום מאשר כתב אישום פלילי: על הממונה לשלוח לעסק הודעה על כוונת חיוב, לתת לעסק זכות טיעון ולאחר מכן למסור החלטה מנומקת בכתב. על העסק לשלם את העיצום תוך 45 ימים ממסירת דרישת התשלום.

ככל שניתן ללמוד מהתנהלות המשרד להגנת הסביבה בחוקי סביבה אחרים, העיצום הכספי הוא כלי אפקטיבי שהרגולטור מרבה להשתמש בו כדי להחליף את ההליך המסורבל והיקר של אכיפה פלילית.

  1. הוספת סעיף 8.ד – קיום ביקורת בעסק ומתן דרישה לתיקון ליקויים

עד למועד התיקון, רשויות הרישוי ונותני האישור השונים (המשרד להגנת הסביבה, המשטרה, רשות הכבאות וההצלה וכיו"ב) נהגו לבצע ביקורות תקופתיות בעסק באופן רנדומלי ובלתי מוסדר, ולעתים לא מסרו כל דיווח בעקבות ביקור שכזה. הסעיף החדש קובע את התבנית לפיה על הרגולטור לפעול כשהוא מוסר דוח ליקויים.

לפי הסעיף, עורך הביקורת ימציא דוח ליקויים בתוך 30 ימים מהמועד הראשון של הביקור בעסק לשם עריכת ביקורת.

הדוח יפרט הן את התנאים לפי החוק שהעסק אינו עומד בהם ואת המועד האחרון לתיקון הליקויים ואופן ההוכחה של תיקון הליקויים (מסמכים או הצהרה או ביקורת חוזרת).

נמסר דוח ליקויים לבעל עסק, לא ידרשו עורכי הביקורת מבעל העסק לעמוד בתנאי או לקיים הוראה אחרת או להוכיח את העמידה בתנאי או בהוראה, אם הדבר לא פורט בדוח הליקויים [אלא אם כן היתה לכך דרישה מפורשת במפרט אחיד או שחל שינוי בעסק וכו'].

קיים הליך ערעורי על דרישה לתיקון ליקויים – פניה לגורם מוסמך מחוזי או ארצי תוך 14 ימים ממועד קבלת הדרישה, בבקשה לבטל את הדרישה.

לסיכום:

הרפורמה בדיני רישוי עסקים משנה את הליכי הרישוי מקצה אל קצה. עקרונות הבסיס של הרפורמה – האחדה, שקיפות והפחתת הנטל הבירוקרטי – אמורים להקל, לפחות על הנייר, את מצבם של העוסקים המבקשים לקבל רישיון עסק. יחד עם זאת, הגברת האכיפה והפיקוח יביאו לכך שעל העוסקים להקפיד על יישום הוראות החוק כלשונן. הבאנו לעיל דוגמאות בלבד מהשינויים האמורים. בכל שאלה נוספת אתם מוזמנים לפנות למחלקת איכות הסביבה במשרד.

חדשות