הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 20) (חיזוק האכיפה והקלת נטל האסדרה), התשע"ח-2018 –שמהווה רפורמה משמעותית במספר פרקים של החוק ועליה עדכנו בהזדמנות קודמת – מצויה בעיצומם של הדיונים בוועדת הכלכלה של הכנסת, לצורך הכנה לקריאת שנייה ושלישית (הדיון האחרון בוועדת הכלכלה התקיים ביום 23.10.18 וקבועים דיונים נוספים להשלמת ההכנה, לרבות ביום שני הקרוב).

בשלב זה, עד לכניסת תיקון 20 לתוקף, פועלת רשות ההגבלים העסקיים למספר תיקונים בדין, אשר אינם מצריכים את אישור הכנסת.

בשבוע שעבר הודיעה הרשות על תיקון של שני פטורי סוג: פטור הסוג לכבילות נלוות למיזוגים ופטור הסוג למיזמים משותפים. בשניהם החילה הרשות משטר של "בחינה עצמית" (Self-Assessment) – בנוסף לנמלי המבטחים (Safe Harbors) שהיו קבועים בהם עד כה.

כלומר, משמעות התיקון היא שגם כאשר התנאים של נמלי המבטחים (המבוססים בעיקר על נתחי שוק מרביים או תקופות מקסימליות למשך הכבילה) אינם מתקיימים במלואם, חברה תהיה זכאית להסתמך על פטור סוג אם תגיע למסקנה שהתנאים המהותיים, אליהם נתייחס להלן, מתקיימים.

בתמצית נזכיר, כי מנגנון פטורי הסוג נועד להקל על התנהלות העסקים במדינת ישראל ולאפשר לצדדים להתקשר בעסקאות שאינן פוגעות בתחרות ואשר יש להן הצדקה עסקית לגיטימית, וזאת במהירות וללא הכבדה רגולטורית מיותרת.

פטור הסוג הראשון שתוקן נוגע לכבילות נלוות למיזוגים ונועד לפטור צדדים לעסקאות מיזוג מהצורך להגיש בקשות נפרדות לפטור ביחס לסעיפים חוזיים המגבילים אותם בקשר לעסקת המיזוג (למשל, תנית אי-תחרות, האוסרת על המוכר להתחרות בעסק שבו מכר את אחזקותיו).

פטור הסוג השני נוגע למיזמים משותפים ונועד לפטור צדדים להסכם שיתוף פעולה – בפרט כאשר מדובר בהסכם לשיתוף פעולה בין מתחרים, שנחשב לעיתים להסדר כובל, בייצור, שיווק או רכישה – מהצורך להגיש בקשות פטור, במקרה שהצדדים עומדים בתנאי פטור הסוג.

במסגרת תיקון פטורי הסוג, שייכנס לתוקף בימים הקרובים עם פרסומו ברשומות, נוסף בפטורי הסוג מבחן מהותי לבחינה עצמית של ההסדר, לצד המבחנים הקיימים כבר כיום בפטורי הסוג. לפי המבחן המהותי, הסדר כובל מהסוג בו עוסק פטור הסוג יהיה פטור מהצורך לאשרו, אם: (1) ההסדר אינו מעלה חשש לפגיעה משמעותית בתחרות בשווקים הרלוונטיים; וכן (2) עיקרו של ההסדר אינו בהפחתת התחרות, כלומר, ההסדר צריך להיות למטרה לגיטימית וכל הכבילות שבו צריכות להיות נחוצות לצורך מימוש מטרתו הלגיטימית של ההסדר.

על מנת לסייע לצדדים להסדרים בהערכה מהותית של השלכות ההסדר, הרשות פרסמה מסמך מדיניות בעניין התנאים לתחולת פטורי הסוג. על פי גילוי הדעת, נדרש שעיקר ההסדר הנבחן אינו בהפחתת התחרות או במניעתה ושהוא אינו כולל כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקר ההסדר. גילוי הדעת מדגיש, כי על מנת ליהנות מפטור סוג (ובכלל זה פטור סוג המבוסס על בחינה עצמית), שני התנאים האמורים לעיל חייבים להתקיים.

התיקון ממשיך את המגמה הקיימת בשנים האחרונות בפטורי הסוג של מעבר לבחינה עצמית של ההשלכות התחרותיות של הסדרים כובלים (מגמה שהחלה בשנת 2013 בנוגע להסדרים אנכיים, כלומר, הסדרים שאינם בין מתחרים). התיקון מהווה חלק מהרפורמה בחוק ההגבלים העסקיים, שמטרתה מיקוד האיסורים שבחוק בפרקטיקות עסקיות שמקימות חשש לפגיעה משמעותית בתחרות או שמטרתן להפחית את התחרות במשק.

יחד עם זאת, לצד ההקלה מבחינת הסקטור העסקי, יש לזכור כי אם רשות ההגבלים העסקיים תגיע למסקנה שהסדר מסוים אינו עומד בתנאי ובדרישות פטור סוג – לרבות בתנאי המבחן המהותי של "בחינה עצמית" – הרשות עלולה לנקוט בהליכי אכיפה, תוך שימוש עיקרי במנגנון של עיצומים כספיים (לעיתים משמעותיים מאוד). תרחיש זה מחייב את החברות ליישם את המשטר החדש באופן אחראי ומקצועי, הן במישור הייעוץ המשפטי והן במישור הייעוץ הכלכלי.

חדשות