בחרנו להביא בפניכם סקירה של היבטים שונים הקשורים בממשל תאגידי ונתונים נבחרים אחרים[1] ביחס לחברות שהנפיקו לראשונה מניות בבורסה בתל-אביב במהלך 2017, שהייתה שנת שיא מבחינת כמות הנפקות ראשונות לציבור ביחס לשנים האחרונות. 17 חברות ציבוריות חדשות השלימו הנפקה ראשונה לציבור בשנת 2017 לעומת סך מצטבר של 14 חברות חדשות בשנים 2012-2016. שווי השוק המצרפי של החברות החדשות עמד על כ-7.6 מיליארד ש"ח. בנוסף, 3 חברות ביצעו רישום כפול וכ-800 מיליון ש"ח גויסו במניות בכורה.

אנו בשבלת, ייעצנו במהלך השנה החולפת למספר רב של חברות ציבוריות בגיוסי הון וחוב הן בבורסה בתל-אביב והן בבורסות זרות ברחבי העולם. כמו כן, עסקנו באופן שוטף בהיבטים הקשורים בממשל תאגידי כולל בהקשרים של תגמול בכירים, תוכניות אכיפה פנימיות, אפקטיביות דירקטוריון ועוד.

מהסקירה עולים מספר ממצאים מעניינים:

  • קיימת שונות גדולה בין החברות החדשות ביחס למנגנוני הממשל התאגידי שבחרו להחיל על עצמן.
  • חלק מהחברות שהנפיקו לראשונה אימצו מנגנוני ממשל תאגידי תואמים לאלה של חברות ציבוריות ותיקות.
  • נראה כי המשקיעים וחברות הייעוץ למוסדיים מגלים סבלנות מסוימת ליישום היבטים שונים של ממשל תאגידי מקובל לחברות שזה עתה הפכו לציבוריות. מגמה זו גם תואמת את ההקלות ברגולציה שנחקקו בשנים האחרונות ואת גישתה הסלחנית יחסית של רשות ניירות ערך לחברות חדשות.
  • בשלב ה-IPO משקיעים מוסדיים יתייחסו לתגמול לבעלי השליטה, ואף יעירו על כך, ככל ומדובר בתגמול "שצורם לעין" או שחורג ממתחם הסבירות. הדבר נכון שבעתיים כאשר הנושא מקבל הד תקשורתי בעיתונות הכלכלית.
  • לא מצאנו קשר ברור בין גודל החברות לבין איכות הממשל התאגידי שלהן.

שמות החברות החדשות, תחום עיסוקן והיקף הגיוס[2]

בהתאם למדיניות ההצבעה של אנטרופי, מספר רב של דירקטורים בחברות קטנות, כאשר הדבר אינו נדרש, עלול להכביד על התנהלותה השוטפת של החברה ולגרום להוצאות מיותרות.

חוק החברות קובע כי בחברה ציבורית יהיו לפחות 2 דירקטורים חיצוניים. אותן חברות חדשות שטרם מינו דירקטורים חיצוניים, נדרשים למנותם באסיפה הכללית ברוב מיוחד לא יאוחר מחלוף שלושה חודשים ממועד הפיכתן לחברות ציבוריות.

חוק החברות קובע כי מספר חבריה של ועדת ביקורת לא יפחת משלושה, כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בה ורוב חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים. אלה לא יהיו חברים בוועדת ביקורת: (א) יושב ראש הדירקטוריון וכל דירקטור המועסק בידי החברה או המועסק בידי בעל שליטה בה או בידי תאגיד בשליטת בעל שליטה כאמור, דירקטור הנותן שירותים, דרך קבע, לחברה, לבעל שליטה בה או לתאגיד בשליטת בעל שליטה כאמור, וכן דירקטור שעיקר פרנסתו על בעל השליטה; (ב) בעל השליטה או קרובו.ביחס לוועדת תגמול- מספר חבריה לא יפחת משלושה, כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בה והם יהיו רוב חבריה.

בהתאם למדיניות ההצבעה של אנטרופי, ממליצים להתנגד למינוי דירקטורים שהינם קרובי משפחתו של בעל השליטה, מעל שליש מחברי כלל הדירקטוריון, כולל בעל השליטה עצמו.

  • שיעור הדירקטורים העצמאיים מתוך חברי הדירקטוריון:
    • בחברה אחת (מניבים ריט) – 3/5
    • בחברה אחת (יעקובי) – 2/5
    • בארבע חברות (ברנמילר, נובולוג, מנרב, מור) – 2/6
    • בשלוש חברות (תמר פטרו', טלרד, מדיפאואר) – 2/7
    • בשתי חברות (גלובל כנפיים, לסיכו) – 2/8
    • בחברה אחת (או.פי.סי) – 2/9
    • בשלוש חברות (רציו, אירונאוטיקס, הולמס) – 2/10
    • ביתר החברות (נאוויטס, אלמור) טרם מונו דירקטורים חיצוניים או בלתי תלויים.

בהתאם להוראות ממשל תאגידי מומלצות בחוק החברות, בחברה ציבורית שיעור הדירקטורים הבלתי תלויים, יהיה כמפורט להלן: בחברה שאין בה בעל שליטה או מי שמחזיק בדבוקת שליטה  – יהיו רוב חברי הדירקטוריון דירקטורים בלתי תלויים; בחברה שיש בה בעל שליטה – יהיו שליש מבין חברי הדירקטוריון, לפחות, דירקטורים בלתי תלויים.

בהתאם למדיניות ההצבעה של אנטרופי, בחברות עם מוטת שליטה, ממליצים שלפחות שליש מהדירקטורים בכלל הדירקטוריון יהיו בלתי תלויים. דירקטור המייעץ להנהלה באופן שוטף לא ייחשב על ידם כבלתי תלוי.

  • ב-10 חברות ציבוריות בעל השליטה מכהן כיו"ר דירקטוריון פעיל.
  • ב-8 חברות ציבוריות בעל השליטה מכהן כמנכ"ל.
  • בחברה ציבורית אחת בעל השליטה מכהן כמנכ"ל וכיו"ר הדירקטוריון.
  • ב-8 חברות ציבוריות המנכ"ל מכהן כחבר דירקטוריון.
  • ב-8 חברות ציבוריות מכהנים נושאי משרה כפופי מנכ"ל כדירקטורים (סה"כ 10 נושאי משרה).
  • ב-6 חברות מכהן נושא משרה אחד הכפוף למנכ"ל כדירקטור.

חוק החברות קובע, כי בחברה ציבורית לא יכהן כיו"ר הדירקטוריון מנכ"ל החברה או קרובו, אלא אם אושר כפל הכהונה באסיפה הכללית ברוב מיוחד וזאת לתקופות שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים.

לחברות חדשות קיימת הקלה בתקנות לפיה החלטת אסיפת בעלי מניות לאחר שהחברה הפכה לציבורית או תיאור כפל הכהונה שתואר במסמכי התשקיף יהיה לתקופה שלא תעלה על חמש שנים מהמועד שבו הפכה החברה מחברה פרטית לחברה ציבורית.

בנוסף, לפי הוראות ממשל תאגידי מומלצות בחוק החברות, לא יכהנו כדירקטורים מי שכפופים למנכ"ל.

בהתאם למדיניות ההצבעה של אנטרופי, ממליצים: לתמוך במינוי מנכ"ל שהינו בעל שליטה, כדירקטור בחברה, בכפוף לקיומם של מנגנוני בקרה מאזנים בדירקטוריון, המאפשרים פיקוח על עבודת המנכ"ל שלא בנוכחותו; להתנגד למינוי נושאי משרה או מנהלים אחרים הכפופים למנכ"ל, כדירקטורים בחברה; להתנגד לכהונה במקביל של מנכ"ל כיו"ר וכן ממליצים להתנגד למינוי מנכ"ל, או מי מהכפופים לו, או מי מבני משפחתו, לתפקיד יו"ר דירקטוריון, במקביל לתפקידו כמנכ"ל החברה למעט חריגים- תקופה זמנית, חברה משפחתית שמציגה ביצועים גבוהים ושבה הדחצ"ים 50% מהדירקטוריון וחברות דואליות ללא גרעין שליטה.

חוק החברות קובע, כי בחברה ציבורית לא יכהן כיו"ר הדירקטוריון מנכ"ל החברה או קרובו, אלא אם אושר כפל הכהונה באסיפה הכללית ברוב מיוחד וזאת לתקופות שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים.

לחברות חדשות קיימת הקלה בתקנות לפיה החלטת אסיפת בעלי מניות לאחר שהחברה הפכה לציבורית או תיאור כפל הכהונה שתואר במסמכי התשקיף יהיה לתקופה שלא תעלה על חמש שנים מהמועד שבו הפכה החברה מחברה פרטית לחברה ציבורית.בנוסף, לפי הוראות ממשל תאגידי מומלצות בחוק החברות, לא יכהנו כדירקטורים מי שכפופים למנכ"ל.

בהתאם למדיניות ההצבעה של אנטרופי, ממליצים: לתמוך במינוי מנכ"ל שהינו בעל שליטה, כדירקטור בחברה, בכפוף לקיומם של מנגנוני בקרה מאזנים בדירקטוריון, המאפשרים פיקוח על עבודת המנכ"ל שלא בנוכחותו; להתנגד למינוי נושאי משרה או מנהלים אחרים הכפופים למנכ"ל, כדירקטורים בחברה; להתנגד לכהונה במקביל של מנכ"ל כיו"ר וכן ממליצים להתנגד למינוי מנכ"ל, או מי מהכפופים לו, או מי מבני משפחתו, לתפקיד יו"ר דירקטוריון, במקביל לתפקידו כמנכ"ל החברה למעט חריגים- תקופה זמנית, חברה משפחתית שמציגה ביצועים גבוהים ושבה הדחצ"ים 50% מהדירקטוריון וחברות דואליות ללא גרעין שליטה.

נתונים נוספים לגבי החברות החדשות:

  • הרכב בעלי המניות

ב-15 מתוך 17 החברות קיים בעל שליטה. מתוכן, ב-9 חברות בעלי השליטה כאמור, מחזיקים ביחד למעלה מ-50% מהון מניות החברה.

  • גודל החברות

7 חברות נחשבות "תאגיד קטן" (ביחס לחברות שהנפיקו רק מניות לציבור- מדובר בתאגיד ששווי המניות שלו בבורסה נמוך מ-300 מיליון ש"ח והתאגיד אינו נכלל באחד ממדדי המניות המובילים של הבורסה הנגזרים משווי שוק של התאגידים הנכללים בהם).

2 מתוכן בחרו לאמץ את ההקלה לגבי דיווח תקופתי חצי שנתי ולפיכך אינן מדווח דיווח עתי של רבעון 1 ו-3.

  • מורשה חתימה עצמאי

ב-2 חברות בלבד קיים מורשה חתימה עצמאי, שהינו מי שמורשה לחייב את התאגיד או לחייב תאגיד בשליטתו של התאגיד שאינו תאגיד מדווח ("תאגיד נשלט"), וכן מי שמורשה בתאגיד נשלט לחייב את התאגיד הנשלט, בסכום העולה על חמישה אחוזים מסך הנכסים במאזן התאגיד, כל זאת ללא צורך בחתימת גורם נוסף.

  • תוכנית אכיפה פנימית

מתוך חברות המדגם, נראה ששתי חברות, מור השקעות ומדיפאואר, דיווחו באופן וולונטרי על אימוץ תוכנית אכיפה פנימית שמטרתה לאתר ולמנוע הפרות שונות בתחום של דיני החברות וניירות ערך. חשיבות תוכנית כאמור הינה, בין היתר, לגבי קביעת נוהל עבודה סדור להתרעה ואישור עסקאות בעלי עניין וכן לגבי עבודת הדירקטוריון וועדותיו.

  • ועדות שאינן סטטוטוריות

במספר מועט של חברות הוקמו ועדות דירקטוריון שאינן סטטוטוריות. כך לדוגמא, במדיפאוור הוקמה ועדה מייעצת למימוש נכסים בה חברים יו"ר הדירקטוריון ואחד הדח"צים.

  • דירקטוריון מדורג

באף חברה לא קיים דירקטוריון מדורג וכל הדירקטורים נבחרים אחת לשנה באסיפה הכללית[3]. בשותפויות נאוויטס פטרו' ורציו פטרו' מוסדר מנגנון מינוי דירקטורים שונה, המותאם לשותפות.

  • רוב מיוחד לשינוי תקנון

למעט בחברת הולמס פלייס בה קיימים סעיפי שריון שונים ברוב של 75%, אין חברה בה נדרש רוב מיוחד לשינוי התקנון.  בשותפויות קיימים הסדרים שונים המוסדרים בהסכם השותפות.

  • קול נוסף ליו"ר הדירקטוריון

אין חברה בה ניתן ליו"ר הדירקטוריון קול נוסף או מכריע.

  • מדיניות תגמול לנושאי משרה

למעט שלוש חברות שטרם אימצו מדיניות תגמול בהתאם להקלה המאפשרת אימוץ מדיניות תגמול תוך 9 חודשים מהפיכת חברה לציבורית, כל יתר החברות אימצו מדיניות תגמול לנושאי משרה בתוקף ל-5 שנים. למעט חברה אחת, כל החברות אימצו במדיניות התגמול את ההקלות ביחס לאפשרות לקביעת מענקים לא מדידים לנושאי משרה כפופי מנכ"ל וביחס להאצלת סמכויות למנכ"ל לאשר שינויים לא מהותיים בתנאי הכהונה של כפופיו.

  • ביטוח, שיפוי ופטור

כמעט בכל החברות הדירקטורים ונושאי המשרה מוגנים הן בביטוח נושאי משרה, הן בכתב שיפוי והן בפטור.

  • גמול דירקטורים

גמול הדירקטורים הנפוץ ביותר הינו הגמול "הקבוע" בהתאם לתקנות הגמול. שתי חברות משלמות את הגמול "המזערי" בהתאם לתקנות הגמול, ואילו חברה אחת משלמת את הגמול "המירבי" עבור השתתפות בישיבות.

  • שאלון ממשל תאגידי וולונטרי

החברות טרם פרסמו את הדוח השנתי שלהן ל-2017 ולפיכך טרם ניתן להיווכח מי מהחברות תפרסמנה באופן וולנטרי שאלון ממשל תאגידי הכולל נתונים נוספים, בין היתר, לגבי נוכחות בעל שליטה או מי מטעמו בישיבות ועדת ביקורת, קיומה של תוכנית הכשרת דירקטורים חדשים, מספר ישיבות הדירקטוריון שהתקיימו ושיעור השתתפות הדירקטורים בישיבות, קיום ישיבת ועדת ביקורת לבחינת ליקויים בניהול החברה ללא נוכחות המנכ"ל.

  • מבקר פנים

בחלק מהחברות טרם מונה או מונה רק לאחרונה מבקר פנים ולכן לא ניתן היה להתייחס לגורם הממונה עליו או לתוכנית העבודה שלו והאם נקבעה על בסיס סקר סיכונים כולל, אשר מגדיר את נושאי הביקורת, המשאבים הנדרשים להשקעה ושעות הביקורת לביצועם.

  • הליכים משפטיים

מלבד הליכים משפטיים המתנהלים נגד חברת מדיפאואר (יחד עם יו"ר דירקטוריון החברה) בעילות שונות הקשורות גם להנפקה לציבור, לא ידוע לנו על פרסום הליכים מנהליים או עיצומים כספיים או תביעות ייצוגיות או נגזרות כנגד נושאי המשרה בחברות.

  • הצגה מחדש של הדוחות הכספיים

לא הייתה הצגה מחדש (restatement) בדוחות הכספיים של אף חברה חדשה או איחור בהגשת הדוחות הכספיים.

  • מדיניות חלוקת דיבידנד

מתוך סך החברות, 9 חברות לא אימצו מדיניות חלוקת דיבידנד. ביתר החברות נקבעה מדיניות חלוקת דיבידנד.

ומספר הערות לסיום

  • נראה כי המשקיעים וחברות הייעוץ למוסדיים מגלים סבלנות מסוימת ליישום היבטים שונים של ממשל תאגידי מקובל לחברות שזה עתה הפכו לציבוריות. מגמה זו גם תואמת את ההקלות ברגולציה שנחקקו בשנים האחרונות ואת גישתה הסלחנית יחסית של רשות ניירות ערך לחברות חדשות.
  • בשלב ה-IPO משקיעים מוסדיים יתייחסו לתגמול לבעלי השליטה, ואף יעירו על כך, ככל ומדובר בתגמול "שצורם לעין" או שחורג ממתחם הסבירות. הדבר נכון שבעתיים כאשר הנושא מקבל הד תקשורתי בעיתונות הכלכלית.
  • המעבר מעולם של חברה פרטית לציבורית מחייב העמקה וחיזוק צרכים מקצועיים של נושאי משרה בכירים ודירקטורים, במיוחד כאלה שלא כיהנו קודם לכן בחברות ציבוריות. בהקשר זה, קיימת חשיבות בקיום הכשרות לדירקטוריון באופן סדיר על מנת להביא להתפתחות מקצועית של הגופים הרלוונטיים בחברה ולסייע להם במילוי תפקידם והתמודדותם עם נושאים מקצועיים הקשורים בפעילותה של החברה.
  • חברות עשו שימוש בהקלות הרבות שניתנו להן לצורך עידודן להפוך לחברות ציבוריות לרבות אישור עסקאות עם בעל שליטה ואישור מדיניות תגמול ל-5 שנים. יחד עם זאת, מומלץ לחברות להמשיך לשפר ולהתאים את הממשל התאגידי שלהן לצרכיהן ולא להמתין ולבצע מהלכים קוסמטיים לקראת חידוש עסקאות בעלי עניין או בעת מאבק עם בעל מניות אקטיביסט.

*******

מסמך זה נערך בסיוע שירה לביא והוא כולל מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. מסמך זה מוגש כשירות ללקוחותינו, תוך הבהרה שבכל מקרה ספציפי יש לקיים דיון נפרד לגופו של עניין.  נשמח לעמוד לרשותכם בכל נושא הקשור במסמך זה.

 

לפרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד אמיר שחר, שותף במחלקת שוק ההון ותגמול בכירים.      

[1] הנתונים נלקחו מתשקיפי החברות ו/או מדיווחיהן השוטפים בלבד. למעט בחברות בהן אנו מטפלים, לא ביצענו ראיונות עם נושאי המשרה או בדיקות עומק של התנהלותן או השוואה ענפית-  לכל אלה חשיבות בבחינה מהותית וכוללת של איכות הממשל התאגידי בחברות.

[2] מתוך הסקירה השנתית של הבורסה לניירות ערך.

[3] בחברת אלמור צוין בתקנון כי "האסיפה השנתית רשאית לקבוע, כי משך כהונתם של הדירקטורים, כולם או חלקם, יהיה לתקופה ארוכה יותר, שלא תארך מעבר לתום האסיפה השנתית השלישית שלאחר זו שבה מונו".

 

 

חדשות