במסגרת הסדר פשרה אליו הגיעו חברת טבע והפרקליטות נקבע כי החברה תשלם למדינת ישראל קנס בסך כולל של 75 מיליון ש"ח, וזאת בשל מעורבותה של החברה בפרשות שחיתות חוצות גבולות במהלכה העבירה החברה או מי מטעמה תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים במקסיקו, באוקראינה וברוסיה בשנת 2012.

כפי שפורסם במקורות שונים, הרקע לפרשה נעוץ בתשלומים שבוצעו על ידי חברות בנות זרות של טבע, אשר העבירו כספים לעובדי ציבור ברוסיה, באוקראינה ובמקסיקו וזאת תוך הפרה של חוקי ה-FCPA (Foreign Corrupt Practice Act) האמריקאיים האוסרים על מתן שוחד לעובד ציבור זר, כמו גם חוקים מקומיים האוסרים על שחיתות ומתן שוחד לעובד ציבור (וייתכן גם חוק העונשין הישראלי). מקצתם של תשלומים אלו לא תוארו ככאלו ברישומי החברות, אלא נכללו כהוצאות לגיטימיות בדוחותיהן המאוחדים של טבע וחברות הבנות הזרות, באופן אשר הוביל לגריפת רווח של כ-220 מיליון דולר על ידי חברת טבע עצמה, וזאת כזכור כתוצאה של העברת כספים שהינה אסורה לפי חוק לעובדי ציבור זרים.

בשל פרשייה זו, עוד בדצמבר 2016 הגיעה החברה להסדר פשרה מותנה עם משרד המשפטים ורשות ניירות הערך האמריקאיים במסגרתו הודתה החברה בהפרה של ה-FCPA ושילמה קנס בגובה של 519 מיליון דולר. כחלק מהסדר פשרה זה אף הוחלט על מינויו של מפקח עצמאי האמון על בחינת יישומה בפועל של תוכנית הציות של חברת טבע.

בימים האחרונים הגיעה החברה להסכם מותנה דומה אשר נערך עם פרקליטות מיסוי וכלכלה בליווי הרשות לניירות ערך, וזאת מתוקף סימן ב' לפרק ט'1 לחוק ניירות ערך, תשכ"ח – 1968. במסגרת הסכם זה הודתה החברה במעורבותה במתן שוחד לעובדי ציבור זרים במסגרת הפרשייה לעיל והושת עליה קנס בגובה של 75 מיליון ש"ח. בין מגוון השיקולים אשר הנחו את הפרקליטות בקבלת מתווה הסכם פשרה מותנה זה הוזכרו בין היתר תשלום הקנס בסך של 519 מיליון דולר לרשויות אכיפת החוק האמריקאיות ובעיקר, תוכנית הציות אשר הייתה קיימת בחברה וכן רפורמת הציות היסודית אותה הנהיגה החברה בעקבות החקירה. רפורמה זו נועדה לשנות מן היסוד ולעצב מחדש את אותם נהלים, פרוטוקולים ודרכי תגובה הרלוונטיים להליכי אישורי העברת כספים בחברה ומן החברה כחלק מפעילותה הגלובלית, כמו גם הפסקת פעילותם של אותם גורמים אשר היו קשורים, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין, בפרשייה לעיל. רפורמת ציות שכזו מחייבת כעת את החברה עצמה, אורגניה, עובדיה, נציגיה וסוכנים מטעמה באכיפה קפדנית של הוראות החוק הנוגעות לשחיתות ומתן שוחד לעובדי ציבור (בין אם מקומיים ובין אם זרים) וזאת באמצעות הליכי הכשרה בנושאי ציות ואכיפת הוראות החוק לשם מניעתן של הפרות עתידיות נשנות.

הגעתה של החברה לשני הסדרי פשרה מותנים שונים עם רשויות החוק האמריקאיות והישראליות, תוך תשלום כולל של קנסות בגובה של כ- 541 מיליון דולר וזאת לצד הודאה בעובדות הפרשה, ממחישה שתי סוגיות עיקריות בתחום המניעה התאגידית של עבירות שחיתות ומתן שוחד לאנשי ציבור. ראשית, חשוב לשים לב למרכזיותו של אפיק עריכת הסדר הפשרה מול הרשויות בהליכי חקירת עבירות שחיתות ומתן שוחד לעובדי ציבור זרים. בהסדרי פשרה אלו מגולמת הקלה משמעותית עבור אותן חברות אשר צד להם, שכן ההודאה בעובדות המקרה ותשלום הקנס מונעים את המשך קיומם של הליכים פליליים, אשר יש והיו מובילים להרשעתה של החברה והטלת עונש חמור משמעותית מאשר הקנס אשר הושת בפועל במסגרת ההסדר. שנית, לאור פרשה זו קשה להפריז בחשיבותה של קיומה ויישומה המעשי של תוכנית ציות ואכיפה כוללת ופרטנית למניעת עבירות שחיתות ומתן שוחד בחברה באופן המשתרע על כלל המבנה התאגידי של החברה, מעשיה או מעשי מי מטעמה וזאת בשטחי פעילותיה השונים ברחבי העולם. על כן, כיום יותר מתמיד, מומלץ לכל חברה הפעילה בעולם ליישם תוכנית ציות למניעת שחיתות בכדי להגן על החברה, מנהליה ועובדיה.