בפניכם סקירה קצרה בדבר עדכונים ושינויים שחלו בעת האחרונה במשפט העבודה:

  • הלכה חדשה בעניין חישוב פיצויי פיטורים לעובד שעתי בהיקף משרה משתנה
  • החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה – גם בתחום הבטיחות בעבודה
  • דחייה נוספת של מועד העלאת גיל הפרישה לנשים
  • שעת היעדרות מהעבודה בתקופת מילואים של בן/בת הזוג
  • תקנות הגנת השכר – מסירת תלוש שכר באמצעים אלקטרוניים

הלכה חדשה בעניין אופן חישוב פיצויי פיטורים לעובד שעתי בהיקף משרה משתנה

במסגרת דיון שנערך בבית הדין הארצי לעבודה[1] נקבעה הלכה חדשה לעניין אופן חישוב פיצויי פיטורים לעובד שעתי המועסק בהיקף משרה משתנה.

בניגוד להלכה הקודמת שחלה בעניין ולפיה פיצויי הפיטורים יחושבו על בסיס ממוצע 12 חודשי ההעסקה האחרונים ("הלכת סנונית") נקבע כי – בנסיבות בהן נדרש לחשב את פיצויי הפיטורים עבור עובד שעתי שהיקף שעות העבודה שלו השתנה מחודש לחודש לאורך תקופת העסקתו – הדרך הנכונה לחישוב  פיצויי הפיטורים היא בהיקש מתקנה 7 לתקנות פיצויי פיטורים – דהיינו, יש לחשב את חלקיות המשרה של העובד לאורך כל תקופת ההעסקה ולהכפילו בשכר השעתי האחרון של העובד.

בפסק הדין הודגש כי שיטה זו מבטיחה כי פיצויי הפיטורים יחושבו בצורה התואמת את היקפי ההעסקה של העובד ותימנע תוצאה, שבמקרה מסוים עשויה לקפח את המעסיק ובמקרה אחר את העובד.

בית הדין הכיר בקושי העשוי לנבוע מיישום ההלכה החדשה בשל היעדר נתונים או ראיות לשינוי מהותי במתכונת ההעסקה, וקבע כי במקרים בהם יעלה קושי לאמוד את ממוצע שעות העבודה לאורך כל תקופת ההעסקה, ניתן יהיה לעשות שימוש בממוצע נתונים קיימים, בנטלי הוכחה, בחובה לנהל רישומים וכיו"ב;

לאור שינוי ההלכה כאמור, שימו לב שבעת חישוב פיצויי פיטורים לעובד שעתי בהיקף משרה משתנה, יש להביא מעתה בחשבון את היקף המשרה הממוצע של העובד בכל תקופת העסקתו.

החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה – גם בתחום הבטיחות בעבודה

ביום 26.6.2017 פורסם ברשומות צו להגברת האכיפה של דיני העבודה (שינוי התוספת השנייה לחוק), התשע"ז – 2017 ("הצו") במסגרתו נוספו להפרות שבגינם ניתן להטיל עיצום כספי, גם הפרות הנוגעות להוראות בטיחות בעבודה, כגון: הפרות של הוראות בטיחות הנוגעות לעבודה בגובה, בטיחות בעגורנים, בטיחות בחפירות והריסות וכיו"ב.

להזכירכם, על פי הוראות החוק להגברת האכיפה בגין הפרת ההוראות המפורטות בתוספות לחוק ניתן להטיל על מעסיקים עיצום כספי שנע בין 10,080 – 17,640 ₪ לגבי מעסיק שהוא יחיד, ובסך 20,160 – 35,280 ₪ לגבי מעסיק שהוא תאגיד.

לרשימת החיובים המלאה שהתווספה לתוספת לחוק מכוח הצו, בקובץ התקנות ראו כאן. החוק בנוסחו המלא ראו– כאן.

דחייה נוספת של העלאת גיל הפרישה לנשים

כפי שפרסמנו בעבר, במסגרת חוק ההסדרים, ביום 1.1.2017 תוקן חוק גיל פרישה, התשס"ד-2005, וקבע כי תחול העלאה אוטומטית של גיל הפרישה[2] של נשים שנולדו החל מיום 1 ינואר 1955 ואילך באופן מדורג לגיל 64, אלא אם כן תינתן החלטה אחרת על ידי ועדת הכספים של הכנסת עד ליום 31 יולי 2017.

בדיון שהתקיים לאחרונה בכנסת, נדחתה פעם נוספת ההעלאה האוטומטית של גיל פרישה לנשים, וזאת עד לסוף דצמבר 2017. נקבע כי עד אז – צוות של ועדת הכספים, יחד עם נציגי האוצר – ינסו לגבש מתווה שייתן מענה לנשים שנפלטו משוק העבודה, נשים בעבודות שוחקות, נשים עצמאיות וכדומה.

המשמעות המעשית הינה, שככל שלא תתקבל החלטה אחרת על ידי ועדת הכספים כאמור, וזאת עד ליום 31.12.2017, יועלה גיל הפרישה לנשים באופן אוטומטי ומדורג החל מיום 1.1.2018.

שעת היעדרות מהעבודה בתקופת מילואים של בן/בת זוג

ביום 3.7.2017 פורסם ברשומות תיקון מס' 58 לחוק עבודת נשים[3].

במסגרת התיקון לחוק, נקבעה זכותם של עובדת או עובד להיעדר מעבודתם שעה אחת ביום, בתקופה שבה בן או בת הזוג שוהים בשירות מילואים, החל מהיום הראשון לשירות המילואים.

על פי התיקון, הזכות להיעדר כאמור מותנית במס' תנאים:

  1. תקופת המילואים לא תפחת מחמישה ימים רצופים;
  2. ילד שטרם מלאו לו 13 שנים נמצא עם העובד/ת;
  3. העובד/ת מועסק/ת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה;
  4. העובד/ת או הודיע/ה למעסיק על מימוש הזכות והציג/ה אישור מתאים בדבר שירות המילואים של בן/בת הזוג.

נוסף על כך, נקבע כי עובדת או עובד אינם זכאים להיעדר מהעבודה בשל יציאת בן/בת הזוג למילואים, בימים שבהם הוא או היא נעדרים מהעבודה בשל מימוש הזכות לשעת הורות[4] בהתאם לחוק עבודת נשים, או לפי הנהוג במקום העבודה בעניין קיצור שעות עבודה בשל הורות, וזאת כדי לא להטיל נטל כבד מדי על המעסיקים. כמו כן נקבע, כי ככל שמקום העבודה מאפשר קיצור שעות עבודה בשל הורות בהיקף שהינו פחות משעה אחת ביום, העובד או העובדת יהיו זכאים להיעדר מהעבודה על פי תיקון זה ביתרת הזמן שבין ההסדר הנהוג במקום העבודה כאמור ובין שעה אחת.

על פי החוק המתוקן, היעדרות כאמור תבוא בנוסף להפסקות על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א, ולא תנוכה משכר העבודה (בדומה לשעת הורות).

כמו כן, התיקון קובע גם הוראות מיוחדות הנוגעות למועסקים ומועסקות ברשויות הביטחון[5].

תקנות הגנת השכר – מסירת תלוש שכר באמצעים אלקטרוניים

ביום 27.6.2017 ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה את תקנות הגנת השכר (דרכים מיוחדות למסירת תלושי שכר), התשע"ז-2017.

נוסח התקנות קובע, בתמצית, כי בכפוף להסכמת העובד בכתב, רשאי יהיה המעסיק שלא למסור לעובד את תלוש השכר בעותק מודפס – אלא באמצעות שליחת התלוש לכתובת דוא"ל (מטעם המעסיק או פרטית של העובד), או באמצעות אתר אינטרנט מאובטח מטעם המעסיק; ובלבד שבכל אחת מהדרכים ניתן להדפיס את תלוש השכר.  

בנוסף, על פי התקנות:

  • העובד יהיה רשאי בכל עת לחזור בו מהסכמתו לקבל את תלוש השכר באופן אלקטרוני;
  • המעסיק יהיה חייב לאפשר לעובד לקבל תלוש שכר מודפס לתקופה שלא תפחת משבע שנים מהמועד הקבוע בחוק למסירת תלוש השכר;
  • העובד יידרש להודיע בכתב או במייל חוזר שקיבל את תלוש השכר;
  • במקרה של מסירת התלוש באמצעות אתר מאובטח, יידרש המעסיק להעמיד לרשות העובד גישה לתלוש לתקופה שלא תפחת מ- 12 חודשים מהמועד הקובע למסירתו;
  • במקרה של שליחת התלוש לתיבת הדואר האלקטרוני הפרטית של העובד, ובנסיבות בהן המעסיק לא קיבל הודעה בכתב מהעובד או חיווי של מערכת הדואר האלקטרוני לפיהן התלוש התקבל, תחול על המעסיק חובה להמציא לעובד תלוש מודפס במסירה חוזרת לא יאוחר מעשרה ימים לאחר המועד הקובע למסירתו;
  •  המעסיק יהיה חייב להבטיח, באמצעות שימוש באמצעים סבירים, כי הגישה לתלוש השכר והצפייה בו תהיה לעובד בלבד (או בהרשאתו), תוך הצפנת המידע; כמו כן על המעסיק לנקוט בטכנולוגיה שתבטיח מניעת שינויים בתלושים שנמסרו באופן זה.

[1] עע (ארצי) 44824-03-16 י.ב. שיא משאבים בע"מ נ' ADHENOM BERH TEAMI (פורסם בנבו, 4.6.2017)

[2] גיל הפרישה הוא הגיל בו האישה זכאית לפרוש מן העבודה בשל גילה ולקבל, בהתקיים התנאים הקבועים על פי דין או הסכם, גמלה בשל פרישתה מן העבודה.

[3] חוק עבודת נשים (תיקון מס' 58), התשע"ז–2017

[4] או בשמה הקודם – "שעת הנקה".

[5] שב"כ, המוסד, משטרת ישראל, שב"ס והרשות הארצית לכבאות והצלה.

* האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף.