למרות הספקות ואי הוודאות לגבי המשך אכיפת החוק שהתעוררו בעקבות כניסתו של טארמפ לתפקיד, הוחלט השבוע בארה"ב לחייב את  חברת Telia בתשום קנס בסך 965 מיליון דולר בגין עבירות שוחד שביצעה באוזבקיסטן. המסקנה היא שמגמת ההחמרה באכיפת עבירה זו תמשיך להתחזק  גם בישראל. בידקו את עצמכם: האם בארגון שלכם כבר קיימת תוכנית ציות? 

ארה"ב היא המדינה הראשונה אשר חוקקה חוק האוסר תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים עם אימוצו של ה- Foreign Corrupt Practices Act (FCPA) בדיוק לפני 40 שנה. מאז ועד היום, ארה"ב מכתיבה את הטון בכל הקשור לאכיפה של חוקי מניעת שוחד לעובדי ציבור זרים בעולם.

כך בעקבות לחץ אמריקאי ייסד ארגון ה – OECD את האמנה למניעת שוחד לעובדי ציבור זרים, אשר חתימה עליה ואימוצה בפועל מהווים תנאי מקדים להצטרפות ל – OECD. בעקבות כך, חוקקה מדינת ישראל את סעיף 291 א' לחוק העונשין – 1977, מכוחו היא חוקרת ומעמידה לדין אישים וחברות. מדינות רבות נוספות, כגון אנגליה, צרפת וברזיל, מאמצות חלקים נרחבים מהגישה האמריקאית לחוקיהן שלהן ופועלות כיום במישור האכיפה בצורה הדומה מאוד לנהוג בארה"ב.

עם כניסתו של הנשיא טראמפ לבית הלבן והשינויים שנעשו במסגרת זו במשרד המשפטים (DOJ) וברשות לניירות ערך (SEC) האמריקאים, (שני הגופים האחראיים על אכיפת חוקים אלה), התעוררו בקרב המומחים ספקות האם האכיפה האמריקאית המאסיבית בתחום זה, אשר הובילה לקנסות שיא בגובה של כמעט 2.5 מיליארד דולר ב 2016, אכן תימשך. מחד, רבים הצביעו על האמירות של הנשיא החדש בדבר תמיכה בעסקים, וכן על המאמר אותו כתב בשנת 2011 ראש ה – SEC שמונה על ידי טראמפ, ג'יי קלייטון, במסגרתו טען האחרון כי ה-FCPA גורם לנחיתות לחברות אמריקאיות בהתמודדות על עסקאות זרות, כאינדיקציה לשינוי מגמת השלטון האמריקאי בנושא זה. מאידך, אחרים מיהרו להצביע על  אמירותיהם של טראמפ, של בכירי ה DOJ ושל קלייטון עצמו, אשר עם כניסתם לתפקיד דאגו להביע את מחויבותם לאכיפת ה FCPA.

שינוי במדיניות האכיפה בתחום זה יכול להשפיע בצורה מהותית על אכיפת עבירת השוחד לעובדי ציבור זרים ברחבי העולם. יפים הדברים בעיקר בהקשר של מדינה כגון ישראל, בה נמצאת אכיפת עבירה זו בחיתוליה, ובמסגרתה הוגש עד כה כתב אישום אחד בלבד  (נגד חברת ניקוב בע"מ – שהסתיים בהרשעה במסגרת הסדר טיעון וקנס של 4.5 מיליון שקל).

אומנם כיום על פי פרסומים בעיתונות מתקיימות חקירות נוספות במסגרת עבירה זו, ואכן מגמת ההחמרה בכל הנוגע לעבירת השוחד הינה ברורה, עם זאת עדיין קשה להעריך אם וכיצד מהפכה במדיניות בארה"ב בעניין זה תשפיע על מגמת האכיפה בישראל.

מתחילת כהונתו של טרמאפ ועד לשבוע שעבר היה קשה לדעת את התשובה לשאלה זו. תקופה זו כללה אומנם מספר מקרי אכיפה אשר הסתיימו עם קנסות בגובה של עשרות מיליוני דולרים, אך לצידם מקרים אחרים הסתיימו ללא הגשת כתבי אישום וללא קנסות. עם זאת, נראה כי בשבוע שעבר נפל דבר וה- DOJ וה -SEC האמריקאים יצאו בהודעות נפרדות על כך שהגיעו לסיכומים מול החברה השבדית Telia לסגירתה של חקירה ארוכה בענייני עבירות שחיתות שבוצעו על ידה. החברה הסכימה לשלם ל- SEC החזר של רווחיה מתשלומי השוחד (disgorgement) בסכום של 457 מיליון דולר וכן קנס פלילי בסך 548 מיליון דולר ל- DOJ. מתוך סכום זה הסכימו הרשויות לנכות 40 מיליון דולר שכבר חולטו לחברה – כך שסך הקנס הכולל מגיע לסכום של 965 מיליון דולר. סכום זה הוא הגבוה ביותר שנגבה אי פעם תחת ה -FCPA. כמו כן שלושה בכירים לשעבר בחברה, מנכ"ל החברה, סמנכ"ל החברה לאזור אירופה ואסיה והיועץ המשפטי האחראי על תחום זה יועמדו לדין פלילי בשבדיה בגין שוחד עקב אישורם לביצוע התשלומים בפרשה זו.

תחילתה של פרשת שוחד זו ב – 2007, אז רכשה חברת Telia חברת בת באוזבקיסטן בשם Coscom כדי להיכנס לשוק הטלפוניה הניידת המקומית. בשלב זה, בכדי להשיג את הרישיונות הנדרשים, העבירה  Telia שמונים מיליון דולר לבתו של נשיא אוזבקיסטן איסלם קמירוב. חלק מכספים אלו שימשו את בת הנשיא לרכישת 26% מחברת Coscom וכך להמשיך ליהנות מרווחיה של Telia.

נראה כי עתה ניתן לקבוע כי אכיפת ה – FCPA  שרירה וקיימת וכי פניהן של המגמות הגלובאליות של השנים האחרונות לאכיפה מחמירה של  עבירת השוחד. מכאן ניתן להניח שמגמה זו תימשך ואף תתחזק בישראל.

על כן מומלץ לכל חברה אשר מנהלת פעילות בינלאומית לפעול במהרה לאימוץ תוכנית ציות העומדת בסטנדרטים בינלאומיים מקובלים בכדי להגן על הארגון, מנהליו ועובדיו מאחריות פלילית ואזרחית בגין פעולות שיבוצעו עבור החברה מול אנשי ציבור זרים.  

נשמח לסייע בבנייה ויישום תוכניות ציות אשר יספקו את ההגנה הטובה ביותר לארגונכם בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים הנדרשים.

מזכר זה כולל מידע כללי בלבד והוא אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. מזכר זה מוגש כשירות ללקוחותינו, תוך הבהרה שבכל מקרה ספציפי יש לקיים דיון נפרד לגופו של עניין.