מאת השותפה עו"ד מיכל צחורי

זירת השקעות החוץ הסינית – או.די.איי[1] – עודנה צעירה, טרם מלאו לה חמש שנים, אולם טלטלות רבות עברה. או.די.איי הגיחה לעולם ברפרומה שפתחה את שערי סין להשקעות חוץ שמטרתן, בין היתר, ייבוא ידע לסין והפיכתה ממעצמת הייצור העולמית למעצמת טכנולוגיה וחדשנות. מיד עם השקתה החלו קרנות ההשקעות, החברות הציבוריות והמשקיעים הפרטיים בסין במסע רכישות חוץ מואץ, שאמנם ניתב אל סין אלמנטים עסקיים וטכנולוגים מעניינים אך בה בעת גרם להגירת מטבע חמורה. לצד המטרות הנעלות של ייבוא טכנולוגיה וקידום הכלכלה, התפתחה בסין תעשייה של הברחת מטבע היואן באמצעות עסקאות מפוקפקות שאינן מביאות לפיתוח סין,. כך למשל, בעשרת החודשים הראשונים של שנת 2016 השקיעו גופים סינים כ- 212 מיליארד דולר בהשקעות חוץ, סכום כפול מסך השקעות החוץ בשנת 2015, שהיתה שנת שיא. לפיכך, בחודש נובמבר 2016 נפל דבר, ובישיבה חסויה של מספר רגולטורים סינים, נתקבלה החלטה שהאטה משמעותית את בריחת המטבע

ההחלטה החסויה הפכה נחלת הכלל, הרגולטור הסיני מיהר לפרסם הנחיות עבודה, והשחקנים בזירה החלו ליישר קו. חברות טכנולוגיה ישראליות שניהלו משא ומתן להכנסת משקיע סיני גילו כי המשקיע החסין מתקשה להתחייב על הזרמת כספי ההשקעה לישראל. משקיעים סינים נאלצו לחזות בהזדמנויות אטרקטיביות חומקות מידם בשל חוסר יכולתם להתחייב להזרמת כספים מיידית החיונית לחברות הסטרטאפ. צדדים ברי מזל שגברו על המכשולים והמשוכות, סיכמו על תקופת סגירה מרוחקת, התפשרו על דמי הרצינות – נאלצו להתמודד עם חוסר וודאות מורטת עצבים עד לקבלת האישור הנכסף (תהליך שארך כארבעה חודשים) והעברת כספי ההשקעה לישראל

והינה, בעוד הצדדים מתרגלים למציאות החדשה, ובעוד אנליסטים, מומחי סין ויודעי דבר חווים דעתם באשר לרגולציה ולצפי לשינוייה, שבה ממשלת סין ומפתיעה ברגולציה מעודכנת (18 לאוגוסט 2017) המבהירה את זו הישנה בת תשעת החודשים. זו החדשה מחלקת את זירת האו.די.איי לשלושה רבדים, חלוקה המכתיבה את היתכנות השקעת החוץ והסיכויים לקבלת אישור השקעה מטעם ממשלת סין. הרובד הראשון מגדיר סקטורים אשר השקעה בהם זוכה לעידוד הממשלה, השני מגדיר תחומים בהן יוגבלו השקעות חוץ אשר אינן עולות בקנה אחד עם מדיניות סין לפיתוח, לשלום ול"נצחון הדדי", והשלישי מונה תחומים בהם אסורה לחלוטין השקעת חוץ

מבין הסקטורים המפורטים בתקנות חשוב לציין את תעשיית ההייטק, הייצור מתקדם, הקמת מרכזי פיתוח ופרוייקטי תשתיות לאורך נתיב ה"רצועה והדרך"[2], המצויים בקטגוריה ה"מעודדת" וכן הקמות קרנות הון סיכון זרות או פלטפורמות השקעות ללא פרוייקטים מוחשיים וסקטורים מוגדרים, המצויות בקטגוריה ה"מוגבלת". השקעות הנופלות בתחום המעודד יזכו לסביבת השקעות מרופדת ושירותי ממשלה משופרים בתחום המיסים, המרת מטבע, ביטוח, מכס ועוד. השקעות בתחום המוגבל יעשו בצורה זהירה ותוך פיקוח, ואילו התחום האסור יפוקח באופן מחמיר. התקנות דנות במנגנוני ומערכות פיקוח שיוקמו על מנת להוציא לפועל את התקנות החדשות

התקנות החדשות הינן משב רוח מרענן בזירת השקעות תוססת בה, לאחרונה, רב היה הנסתר על הגלוי. לתעשיית ההייטק הישראלית מהוות התקנות זריקת מרץ וכן ערובה לכך שצונאמי ההתעניינות הסיני בטכנולוגיות ישראליות לא ייסוג, אלא יואץ. סטארטאפיסטים ישראלים וחבריהם הסיניים יוכלו סוף סוף לשבת סביב שולחן הדיונים, לדון בפרטי ההשקעות, תוך הימנעות מהתחושה המעיקה שאיפיינה משאים ומתנים שהתקיימו מאז תחילת השנה, שהזמן המושקע על ידי הצדדים עשוי להיות מושקע לשווא בשל רגולציה סינית. הדבר נכון לגבי חברות סיניות המתעניינות ברכישת טכנולוגיה לקידום מוצרי החברה. הדבר שנוי במחלוקת לגבי קרנות הון סיכון סיניות המתעניינות בטכנולוגיה ישראליות כהשקעה פיננסית. אלו עשויות ליפול לקטגוריית ההשקעות ה"מוגבלות" הכוללת הקמת קרנות הון סיכון להשקעות שאינן ממוקדות פרוייקט. לא ברור האם בקטגוריה זו נכללות קרנות סיניות קיימות המעוניינות להשקיע מטבע יואן בפרוייקט טכנולוגי ספציפי, שמא מדובר בהשקעות חוץ שמטרתן הקמת קרנות הון סיכון זרות. אנו נוטים לחשוב כי התקנות יגבילו הקמת קרנות הון סיכון זרות חדשות, ואילו קרנות סיניות קיימות, אשר ירצו להמיר מטבע לשם השקעה בטכנולוגיה ישראליות, יהנו מהטיפול המקל בהשקעות בתחום ההייטק במסגרת קטגוריית ההשקעות ה"מעודדות"

על אף שעסקינן בתקנות חדשות אשר להן טרם הותקנו כללי יישום, ניתן לשער כי הטיפול בהשקעות בתחומים מעודדים ישפר את המצב הקיים היום, יקצר את משך הזמן לקבלת אישורי המרת מטבע והעברות כספים לחו"ל, ויקל על הצדדים בניהול מגעים. הדבר מהווה רוח גבית לתעשיית ההייטק הישראלית ומבטיח התעניינות גוברת מצד סין, בישראל, כיעד השקעה


[1] ODI – Outbound Direct Investment

[2] One Belt One Road global initiative of China