נפל דבר בעולם גיוס ההון למיזמי הייטק בישראל: בקרוב יוכלו חברות סטארט-אפ לגייס כספים מהציבור באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות למימון המונים (Crowdfunding) בתמורה להקצאת מניות. בכך מצטרפת ישראל למדינות נוספות שכבר מאפשרות גיוס כספים מהציבור באפיק זה, כגון ארה"ב, בריטניה ואיטליה.

בשלהי 2015 תוקן חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 בתיקון מס' 58 במסגרת החוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק), התשע"ו-2015 ("חוק מימון המונים"). חוק מימון המונים פתח לראשונה את האפשרות להציע ניירות ערך בחברה לציבור, באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות ייעודיות, וללא צורך בפרסום תשקיף.

ואולם, בפועל לא התאפשר עד כה גיוס מהציבור במסלול זה, מכיוון שנקבע בחוק מימון המונים שהסכומים המותרים בגיוס, מגבלת הסכומים שיותר לכל אדם להשקיע באפיק זה, ותנאים ומגבלות נוספים הנחוצים ליישום החוק יקבעו בתקנות. תקנות כאמור טרם הותקנו.

אתמול (יום ב') אישרה ועדת הכספים של הכנסת את תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ו-2016 ("תקנות מימון המונים") שהציגה הרשות לניירות ערך, בתיקונים קלים. תקנות מימון המונים ייחתמו בימים הקרובים ותכנסנה לתוקף בתוך שישה חודשים מיום פרסומן.

בהתאם לתקנות מימון המונים, חברה רשאית לגייס הון מהציבור באפיק זה בסך שלא יעלה ארבעה מיליון ש"ח בכל תקופה של 12 חודשים, או מיליון ש"ח נוספים בכל אחד מאלו (ועד למקסימום של שישה מיליון ש"ח): (1) אם החברה עברה בהצלחה בדיקה של הרשות לחדשנות במקרה של סטארט-אפ או של הרשות לעסקים קטנים ובינוניים במקרה של עסקים אחרים או (2) משקיע מוביל (קרי, משקיע מוסדי, קרן הון סיכון או משקיע אנג'ל) משתתף בסיבוב ההשקעה בהיקף שלא יפחת מ- 10%.

החשש הגדול ביותר בהקשר של מימון המונים, הוא שייגרם הפסד כספי לציבור שאינו בקיא בהערכת הסיכונים הכרוכים בהשקעות מסוג זה. לפיכך, תקנות מימון המונים מגבילות את סכום ההשקעה המרבי של כל משקיע לסך של עשרת אלפים ש"ח בכל סיבוב השקעה. בנוסף, משקיע מהציבור לא יוכל להשקיע באפיק זה בחברות יותר מעשרים אלף ש"ח בסה"כ בכל תקופה של 12 חודשים. ואולם, עבור משקיעים שהכנסותיהם גבוהות יותר, נקבעו תקרות השקעה גבוהות יותר, ועד ל- 5% מהכנסתם השנתית.

חובות הדיווח של חברות שגייסו כספים מהציבור באפיק זה כמובן מופחתות ביחס לחובות החלות על חברות ציבוריות והן כוללות את הנושאים לגביהם קיימת חובת דיווח לרשם החברות, כל מידע שהחברה התחייבה למסור למשקיעיה במסגרת הליך גיוס ההון מהציבור, שינוי בהחזקות של בעלי השליטה ונושאי המשרה וכל שינוי מהותי בעסקי החברה.

הגנה ראויה לציון נוספת רלבנטית למקרה שבו משקיע מוביל או מי שהיה בעל עניין בחברה בעת שהיא גייסה כספים מוכרים את מניותיהם בחברה. במקרה זה, הוקנתה למשקיעים מן הציבור הזכות להצטרף למכירה כאמור, לפי חלקם היחסי במניות החברה.

לפרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד ורד חורש, שותפה במחלקת הייטק והון סיכון, ראש תחום אינטרנט, מובייל וניו מדיה: v.horesh@shibolet.com או בטלפון: 03-777-8309

***

מזכר זה כולל מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. מזכר זה מוגש כשירות ללקוחותינו, תוך הבהרה שבכל מקרה ספציפי יש לקיים דיון נפרד לגופו של עניין.