מן המפורסמות היא כי ארה"ב היא זו המכתיבה את הטון בכל הנוגע לאכיפה של חוקי מניעת שוחד לעובדי ציבור זרים, בהיותה המדינה הראשונה אשר חוקקה חוק האוסר תשלומים שכאלה עם אימוצו של ה Foreign Corrupt Practices Act (FCPA) לפני 40 שנים בדיוק. בעקבות לחץ אמריקאי ייסד ארגון ה – OECD את האמנה למניעת שוחד לעובדי ציבור זרים, אשר חתימה עליה ואימוצה בפועל מהווים תנאי מקדים להצטרפות ל – OECD. בעקבות כך חוקקה מדינת ישראל את סעיף 291א לחוק העונשין – 1977 מכוחו היא חוקרת ומעמידה לדין אישים וחברות. מדינות רבות נוספות, כגון אנגליה, צרפת וברזיל, מאמצות חלקים נרחבים מהגישה האמריקאית לחוקיהן שלהן ופועלות כיום במישור האכיפה בצורה הדומה מאוד לנהוג בארה"ב.

עם כניסתו של הנשיא טראמפ לבית הלבן והשינויים שנעשו במסגרת זו במשרד המשפטים (DOJ) וברשות ניירות הערך (SEC) האמריקאיים, שני הגופים האחראיים על אכיפת חוקים אלה, התעוררו בקרב המומחים ספקות האם האכיפה האמריקאית המסיבית בתחום זה, אשר הובילה לקנסות שיא בגובה של כמעט 2.5$ מיליארד ב 2016, אכן תימשך. מחד, רבים הצביעו על האמירות של הנשיא החדש בדבר תמיכה בעסקים, וכן על המאמר אותו כתב בשנת 2011 ראש ה – SEC שמונה על ידי טראמפ, גיי קלייטון, במסגרתו טען האחרון כי ה-FCPA גורם לנחיתות לחברות אמריקאיות בהתמודדותם על עסקאות זרות, כאינדיקציה לשינוי מגמת השלטון האמריקאי בנושא זה. לעומתם אחרים מיהרו להצביע על  אמירותיו של טראמפ, של בכירי ה DOJ ושל קלייטון עצמו, אשר עם כניסתם לתפקיד דאגו כולם להביע את מחויבותם לאכיפת ה FCPA.

שינוי במדיניות האכיפה בתחום זה יש וישפיע בצורה מהותית על אכיפת עבירת השוחד לעובדי ציבור זרים ברחבי העולם. יפים הדברים בעיקר בהקשר של מדינה כגון ישראל, בה נמצאת אכיפת עבירה זו בחיתוליה, ובמסגרתה הוגש עד כה כתב אישום אחד בלבד  (נגד חברת ניקוב בע"מ – שהסתיים בהרשעה במסגרת הסדר טיעון וקנס של 4.5 מיליון ש"ח). אומנם כיום על פי פרסומים בעיתונות מתקיימות חקירות נוספות במסגרת עבירה זו, ואכן מגמת ההחמרה בכל הנוגע לעבירת השוחד הינה ברורה, אך עם זאת עדיין קשה להעריך אם וכיצד מהפכה במדיניות בארה"ב בעניין זה תשפיע על מגמת האכיפה בישראל.

אכן, מתחילת כהונתו של טרמאפ ועד לשבוע שעבר היה קשה לדעת את התשובה לשאלה זו. תקופה זו כללה אומנם במספר מקרי אכיפה אשר הסתיימו עם קנסות בגובה של עשרות מיליוני דולרים, אך לצידם מקרים אחרים הסתיימו ללא הגשת כתבי אישום וללא קנסות. עם זאת, בשבוע שעבר, במהלך ראש השנה כאן בארץ, נראה כי נפל דבר. ה DOJ וה SEC האמריקאים יצאו בהודעות נפרדות על כך שהגיעו לסיכומים מול החברה השבדית Telia לסגירתה של חקירה ארוכה בענייני עבירות שחיתות שבוצעו על-ידי החברה. החברה הסכימה לשלם ל SEC החזר של רווחיה מתשלומי השוחד (disgorgement) בסכום של 457 מיליון דולר וכן קנס פלילי בסך 548 מיליון דולר ל DOJ. מתוך סכום זה הסכימו הרשויות לנכות 40 מיליון דולר שכבר חולטו לחברה – כך שסך הקנס הכולל מגיע לסכום של 965 מיליון דולר. סכום זה הוא הגבוה ביותר שנגבה אי פעם תחת ה FCPA.

תחילתה של פרשת שוחד זו ב – 2007, אז רכשה חברת Telia חברת בת באוזבקיסטן בשם Coscom בכדי להיכנס לשוק הטלפוניה הניידת המקומית. בשלב זה, בכדי להשיג את הרישיונות הנדרשים, העבירה Telia 80 מיליון דולר לבתו של נשיא אוזבקיסטן איסלם קמירוב. חלק מכספים אלו שימשו את בת הנשיא לרכישת 26% מחברת Coscom וכך להמשיך ליהנות מרווחיה של Telia.

נראה כי עתה ניתן לקבוע כי אכיפת ה – FCPA  שרירה וקיימת וכי פניהן של המגמות הגלובאליות של השנים האחרונות לאכיפה מחמירה של  עבירת השוחד. מכאן ניתן להניח שמגמה זו תימשך ואף תתחזק בישראל.

אנו חוזרים וקוראים על כן לכל חברה אשר מנהלת פעילות בינלאומית לפעול במהרה לאימוץ תוכנית ציות העומדת בסטנדרטים בינלאומיים מקובלים בכדי להגן על הארגון, מנהליו ועובדיו מאחריות פלילית ואזרחית בגין פעולות שיבוצעו עבור החברה מול אנשי ציבור זרים.

נשמח לסייע בבנייה ויישום תוכניות ציות אשר יספקו את ההגנה הטובה ביותר לארגונכם וידאגו כי הוא עומד בסטנדרטים הבינלאומיים הנדרשים.