מאת עו”ד שאול אדרת, ראש תחום בלוקצ’יין וחוזים חכמים, ועו”ד ורד חורש, שותפה , מחלקת הייטק והון סיכון

חברות רבות בארץ ובעולם החלו לגייס הון באמצעות הנפקות מטבע וירטואלי, ואופן הגיוס הזה רק הולך וצובר תאוצה. עם זאת, ישנם סיכונים רבים שעלולים להפוך את המהלך הזה ללא כדאי. מהם המכשולים שיכולים לעמוד בדרך ואיך כדאי להיערך נכונה?

שוק הנפקת המטבעות הדיגיטליים רותח: רק מתחילת 2017 הסכום שגייסו חברות המבטיחות לפתח שירותים ומוצרים על גבי תשתית הבלוקצ’יין כבר עומד על יותר מ-1.5 מיליארד דולר. באותה תקופה השקעות הסיד בכל הסיגמנטים האחרים של סקטור ההייטק הסתכמו בכ-4 מיליארד דולר בלבד. כלומר, כ- 30% מהכספים שגייסו חברות Early Stage מאז ראשית השנה הושקעו באמצעות ICOs – Initial Coin Offerings.

התופעה הגיעה לציבור הרחב בישראל בחודש יוני האחרון, בעקבות הגיוס של חברת בנקור (Bancor) שגרף כ-153 מיליון דולר בשלוש שעות בלבד, והפך להנפקת המטבעות הדיגיטליים השנייה בגודלה בעולם.  ברשימת עשר ההנפקות הגדולות בעולם עד כה יש נציגה נוספת שישראלים היו מעורבים בפיתוח הטכנולוגיה שלה – סטוקס (Stox) שגייסה כ-33 מיליון דולר.

אך לצד ההתלהבות הבינלאומית והגאווה הישראלית בהצלחות המכובדות של החלוצות בתחום הטכנולוגיה כחול-לבן, נושא ההנפקות הווירטואליות עדיין מעורר בציבור הרחב חשש לא מועט, בעיקר בשל מעט פריצות של האקרים להנפקות לגיטימיות שגרמו לאבדן כספים ובמספר מצומצם של מעשי הונאה במסווה של הנפקת מטבעות לגיטימית.

כפופים לרגולציות המקומיות

גיוס באמצעות הנפקת מטבעות וירטואליים מהווה אופציה חדשה לחברות סטארטאפ ישראליות שמעוניינות לגייס הון, אך לפני שמצטרפים לחגיגה יש כמה שאלות משפטיות מורכבות שדורשות התייחסות.

פנייה באמצעות האינטרנט למשתמשים בכל העולם עלולה להכפיף את החברות שיציעו מטבעות דיגיטליים לדיניהן של מדינות שונות, שאין בינן ובין החברות המנפיקות דבר. כך, חלק מהמטבעות הדיגיטליים ייחשבו לניירות ערך במדינות רבות, שביניהן ארה”ב וישראל, ולכן יהיו כפופים לרגולציה המקומית, ובראשה החובה להציע ניירות ערך לציבור באמצעות תשקיף שקיבל היתר. רק בחודש יולי האחרון פרסם ה-SEC (המקבילה האמריקאית לרשות ניירות ערך) נייר עמדה בנוגע להנפקת מטבע דיגיטלי שהתרחשה בשנת 2016 על ידי אזרח גרמני, וקבע כי היא היוותה הצעת ניירות ערך לאזרחי ארה”ב ועל כן הפרה את הוראות הדין הפדרלי.

לצד המגמה של מרבית המדינות להתעלם לעת עתה מהתופעה וההחלטה מהימים האחרונים של סין לאסור לחלוטין הנפקות מטבע דיגיטלי בתחומה, מדינות אחדות, כמו שווייץ וגיברלטר, בחרו ללכת בדרך של אסדרת הנושא, שנועדה להסיר את החששות מהונאות ולאפשר לציבור להשתתף בהנפקות הללו בצורה בטוחה. בשבוע שעבר נודע כי רשות ניירות ערך בישראל החליטה על הקמת ועדה לבחינת הצורך באסדרת התחום בארץ, ונקווה שבדומה לשווייץ וגיבלרטר, המהלך הזה יביא גם אלינו השקעות זרות, שגשוג בכל התעשיות הנלוות להנפקות, כספי מסים ושאר יתרונות מאקרו-כלכליים שהנפקות אלו מספקות למשק. אך חשוב לציין שגם הנפקה תחת הרגולציה של מדינות שכבר הסדירו את הנושא אינה מחסנת מפני זרועותיהן של רשויות האכיפה של מדינות אחרות שנוקטות גישה אקטיביסטית.

סוגיית מיסוי הכספים

מהמורה נוספת שמחייבת תכנון זהיר וקפדני היא סוגיית המיסוי שיחול על פעילות החברה לאחר ההנפקה. כדי להימנע מתשלום מס, שהופך את המהלך ללא כדאי, יש להקים מערך תאגידי בינלאומי מגובה בהסדרים חוזיים בין-תאגידיים שישיגו את התוצאות האופטימליות ויאפשרו לחברה לצמוח ולהמשיך לגייס ולגדול. וזה לא נגמר כאן – במקרים של היערכות לא נכונה המערכת הבנקאית השמרנית יכולה להערים קשיים על קבלת כספים שמקורם בהנפקות מטבע דיגיטלי (ודאי אם מדובר במטבעות דיגיטליים, אבל גם כשמדובר במטבעות סטנדרטיים כמו הדולר).

הנפקות המטבעות הדיגיטליים מוכיחות עצמן כמקור מימון חשוב לחברות המבקשות לפתח מוצרים ושירותים מבוססי בלוקצ’יין – שנחשבת למהפכה הטכנולוגית הגדולה ביותר שפקדה את העולם בדור האחרון. הפופולריות של אופן מימון זה ככל הנראה צפויה רק להתעצם, ותכנון אינטגרטיבי קפדני של כלל היבטי הנפקת המטבע הוא חיוני כדי ליהנות מהיתרונות הרבים ולהימנע מהפתעות לא נעימות.