בבואה לחתום על כתב ערבות להבטחת חיוב כלשהו, מתנה טלי את הסכמתה בחתימתו של עירא כערב נוסף (ביחד ולחוד עימה). אך בפועל עירא איננו מוחתם כערב. מה דין ערבותה של טלי? האם יש לתפוס אותה בערבותה בגין מלוא החיוב? או שמא עומדת לה הגנה הנובעת מאי החתמתו של עירא כערב? ואם כן, האם יש לפטור אותה כליל או כדי חלקו היחסי של עירא?

זו השאלה המרכזית שנדונה בפסק הדין בבקשת הרשות לערעור בעניין רוקסי בניה והשקעות בע"מ ("רוקסי") נ' פלקובי חברה לבניין והשקעות בע"מ ("פלקובי")[1].

הלכת הראסטל:

חוק החוזים קובע כי במקרים בהם בוטל חיובו של אחד מהחייבים (זולת אם הביטול נובע מפגם בכשרותו או בייצוגו של החייב האחר), יש לבטל גם את חיובו של השני וכי במקרים שבהם פטר הנושה אחד החייבים מן החיוב, כולו או מקצתו, יופטר גם השני באותה מידה, זולת אם משתמעת מן ההפטר כוונה אחרת (סעיפים 55(ב) ו-(ג) לחוק החוזים).

ומה הדין במקרה שהחייב הנוסף היה אמור להתחייב, אך בסופו של יום לא התחייב?

בעניין זה, אימץ הנשיא ש' אגרנט הלכה אנגלית וקבע את ההלכה הבאה ("הלכת הראסטל")[2]:

"אם אדם פלוני חתם על מסמך חוזי, המנוסח בלשון המתחזה להטיל עליו, ביחד עם אחד או אחרים, חבות מאוחדת ונפרדת כלפי הנושה, ולאחר מכן הסתבר כי 'החייבים' האחרים, או מי מהם, לא חתמו, כי אז יהיה הוא פטור – וכמוהו גם החותמים האחרים – מהחבות הנדונה. (עניין הראסטל, בע"מ 417)".

יחד עם זאת, השופט אגרנט סייג הלכה זו, וקבע כי במקרים בהם ניתן יהיה להוכיח כי הצד שהתחייב ויתר, במישרין או במשתמע, על התחייבותו של החייב האחר, אין מחילים את חזקת הראסטל, ואותו צד שהתחייב לא יהיה פטור מהתחייבותו.

הרציונאל העומד בבסיס הלכת הראסטל הוא – כי אי החתמתם של יתר החייבים שמלכתחילה היו אמורים להתחייב כחייבים ביחד ולחוד, פוגעת בזכות השתתפות של הערב שבפועל חתם והתחייב. כי הרי, חוק החוזים מעמיד לחייב אשר פרע יותר מחלקו בחוב, את הזכות לתבוע השתתפות מהחייבים האחרים, כדי הסכום ששילם מעבר לחלקו.

במאמר מוסגר, אציין כי זו הסיבה לכך שאנו נוהגים להוסיף לכתבי עובות את הסעיף הבא:

"נחתם כתב ערבות זה על ידי חלק בלבד מהערבים יחייב כתב הערבות את כל החותמים עליו ביחד ולחוד ולא יעלה כל ערב כל טענה בדבר העדר חתימת ערבים נוספים על ערבות זו או בדבר פסלות או אי תוקף הערבות עקב העדר כל החתימות עליה ו/או כל טענה בדבר מצג על פיו אמורים היו לחתום ערבים נוספים על כתב ערבות זה."

החלת הלכת הראסטל על חיוב מסוג ערבות

ודוק – בעניין הראסטל נדונה התחייבות חוזית ולא התחייבות מסוג ערבות. בתי המשפט נחלקו בשאלת החלת הלכת הראסטל על חיוב מסוג ערבות, כאשר יש שבחרו להחיל הלכה זו על הסכמי ערבות, ויש שהטילו בכך ספק.

ואכן, בעניין רוקסי, טענה רוקסי כי הלכת הראסטל הצטמצמה לאורך השנים ולכן הגיע הזמן לבחונה מחדש בכללותה, ולפחות לקבוע כי אין להחילה על חיוב מסוג ערבות.

בפסק דינו, ניתח השופט ע' פוגלמן את הלכת הראסטל תוך התייחסות לביקורת הקיימת על הלכה זו, אך קבע כי תוקפה של הלכה זו בכללותה אינה עומדת בבסיס הדיון שבפניו בעניין רוקסי, אלא תחולתה על התחייבות מסוג ערבות.

לשם בירור סוגיה זו, השופט פוגלמן פונה לחוק הערבות על מנת לבדוק האם ניתן למצוא בו הסדר הדומה להלכת הראסטל או להסדר הקבוע בסעיפים 55(ב) ו-(ג) לחוק החוזים.

בסופו של דבר, קובע השופט פוגלמן כי אין הסדר דומה בחוק הערבות, ולפיכך, בסוגיה זו של השתתפות בין ערבים, יש להחיל את הדין הכללי – דהיינו, יש להחיל את סעיף 55(ב) לחוק החוזים, בשינויים המחויבים, גם על הסכם ערבות.

והרי, היות וסעיף 55(ב) לחוק החוזים והלכת הראסטל שניהם נועדו להגן על אינטרס ההשתתפות של החייב, קובע השופט פוגלמן כי יש להחיל את הלכת הראסטל גם על הסכמי ערבות. דהיינו, במרה שמספר ערבים היו אמורים לחתום ביחד ולחוד על כתב ערבות וערב מסויים לא עשה כן, ערבותם של יתר הערבים בטלה.

נחזור לסיפור של טלי ועירא – לאור האמור לעיל, יש לפטור את טלי מערבותה, אך האם יש לפטור אותה כליל –"אפקט דומינו מלא", או כדי חלקו היחסי של עירא – "אפקט דומינו חלקי"?

בעניין רוקסי, קבע השופט פוגלמן כי אין מקום להחיל "אפקט דומינו חלקי" בנוגע לחיובים מסוג ערבות.

עתיד הלכת הראסטל

יש לציין כי לא נעלמה מעינו של השופט פוגלמן הבעייתיות שעשויה להתעורר במקרים מסוימים מיישום  הלכה זו, כך למשל, בעניין בנק לסחר חוץ בע"מ נ' מפעל חרסינה בע"מ[3], אחד מתוך שישה ערבים לא חתם על ערבות, ובעקבת זאת פטרו את יתר החמישה מערבותם  כליל(!).

השופט פוגלמן, וכך גם נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מ' נאור (דאז המשנה לנשיא), גורסים שהגיע הזמן למצוא ביטוי ראוי להלכת הראסטל במסגרת חקיקה, וקראו למחוקקים  "לנער את האבק" מהצעת חוק דיני הממונות עליו המליצה ועדת הקודיפיקציה, שבמסגרתה ביקשו לשנות את ההסדר הקיים ולאמץ תחתיו הסדר של הגנה חלקית במקרים המצדיקים כך.


[1] רע"א 6642/13 רוקסי בניה והשקעות בע"מ נ' פלקובי חברה לבניין והשקעות בע"מ (פורסם בנבו) (להלן: "עניין רוקסי").

[2] ע"א 610/68 הראסטל נ' עטרת הברית, חברה רשומה בע"מ, פ"ד כג(1) 410 (1969) (להלן: "עניין הראסטל").

[3] ת"א (מחוזי ת"א) 476/67 בנק לסחר חוץ בע"מ נ' מפעל חרסינה בע"מ, פ"מ סא 393 (1968).