ביהמ"ש המחוזי דחה לאחרונה תביעה שהגישה חברת התעופה הבולגרית "Air Via" נגד חברת "השטיח המעופף" הישראלית וקבע כי תניית שיפוט דו-צדדית אינה מונעת מהנתבע להגיש תביעה כנגד התובע במקום מושבו

עו"ד רועי קובובסקי; עו"ד צחי לנקרי 

בפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי שניתן לאחרונה נקבע כי  תניית שיפוט דו-צדדית אינה מונעת מהנתבע להגיש תביעה כנגד התובע במקום מושבו.

המחלקות נתגלעה סביב החלטתה של חברת "השטיח המעופף הישראלית", לבטל טיסות של חברת התעופה הבולגרית, זאת בעקבות פיגוע שאירע בשנת 2012 בבולגריה. בתגובה לביטול, חילטה חברת התעופה ערבויות ופיקדון שהועמדו לטובתה מטעם "השטיח המעופף".

ה"שטיח המעופף" תבעה את חברת התעופה בבולגריה בטענה כי חילוט הסכומים על ידה נעשה שלא כדין. במסגרת הבוררות שנערכה בין הצדדים בבולגריה, נקבע כי על חברת התעופה לפצות את ה"שטיח המעופף" במעל ל-255 אלף דולר. "השטיח המעופף" ביקשה לאכוף את פסק הבוררות גם בישראל ומיד לאחר מכן הגישה חברת התעופה הבולגרית תביעה נגד "השטיח המעופף" בישראל בסך של כ-3 מיליון שקל.

ה"שטיח המעופף" טענה כי יש לסלק את התביעה על הסף בשל היעדר סמכות שיפוט לבית המשפט בישראל וכן מאחר שפסק הבוררות הקים מעשה בית דין כלפי חברת התעופה.

במסגרת ההליך, התעוררה מחלוקת לגבי תניית השיפוט שנקבעה בהסכם שבין הצדדים. מדובר בתנייה דו-צדדית (reciprocal jurisdiction clause) שקבעה כי במקרה של מחלוקת, יגיש כל צד תביעה לבית המשפט במדינה של הצד הנתבע. ה"שטיח המעופף" טענה כי תנייה זו לא מנעה מחברת התעופה להגיש תביעה כנגדה במסגרת הבוררות בבולגריה. מנגד טענה חברת התעופה כי עקב התנייה, מוסד הבוררות היה מוסמך לדון רק בתביעת ה"שטיח המעופף" אך היה מנוע מלדון בתביעת חברת התעופה כנגדה, ועל כן נדרשה להגיש את תביעתה בישראל.

המחוזי דחה את טענות חברת התעופה וקבע כי בנסיבות העניין, הפרשנות הנכונה של תניית שיפוט דו-צדדית היא כי היא חלה רק על התביעה הראשונה, הפותחת את ההליך, אך לא על התביעה שכנגד שאינה תביעה "עצמאית". עוד נקבע, כי בית המשפט אליו הוגשה התביעה הראשונה מוסמך ונדרש לדון במחלוקת בשלמותה, לרבות בטענות ובתביעות שיש לנתבע כנגד התובע.

עוד קבע בית המשפט כי אין בתנייה כאמור להקים מחסום בעד נתבע מלהגיש תביעה במקום מושבו כנגד התובע, וכי התנייה נועדה להבטיח שהגורם הזר לא ייגרר להתדיינות במדינות שונות.

עוד נקבע כי פרשנות לפיה הצד הנתבע מוגבל בהבאת טענותיו כלפי יריבו בשל תניית שיפוט דו צדדית, הנה חסרת היגיון משפטי ומסחרי, כי היא אינה משרתת את אינטרס הצדדים וכי משמעותה – ניהול  הליכים משפטיים מקבילים בשתי מדינות, דבר הכרוך בהוצאות משפטיות מיותרות ובסיכון של הכרעות סותרות.

קביעה חשובה נוספת שהתקבלה בהחלטה נוגעת לדוקטרינת מעשה בית דין. בשים לב לכך שבבוררות בבולגריה חברת התעופה הייתה הנתבעת, ואילו עתה בהליך בישראל חברת התעופה היא התובעת, טענה חברת התעופה כי דוקטרינת מעשה בית דין אינה חלה במקרה זה.

בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי העובדה שבעלי הדין "החליפו את מקומם" אינה משנה ואין בה כדי לגרוע מכוחה של דוקטרינת מעשה בית דין. על כן, מאחר ושני ההליכים הם בפני אותם צדדים, מבוססים על אותה תשתית עובדתית ועל אותו סכסוך, הרי שקם מעשה בית דין, השתק עילה, בשל זהות העילות, והשתק פלוגתא בשל כך שבשני ההליכים הפלוגתאות והסכסוך שנדונו היו זהים.

לפסיקה זו חשיבות לעניין אופן ניסוח תניות שיפוט דו-צדדיות בהסכמים מסחריים – על מנסחי התנייה הדו צדדית לוודא כי נוסחה תואם את כוונת שני הצדדים בצורה ברורה. חשיבות נוספת שקיימת לתנייה מסוג זה נוגעת להתנהלותם של צדדים לסכסוך החוסה תחת תניית שיפוט דו צדדית – שכן במקרה ומדובר באותו הסכסוך, החלטת הנתבע שלא להגיש תביעה במקום מושבו כנגד התובע, עשויה לעמוד לו לרועץ שכן במקרה שכזה, לא יוכל אותו נתבע להיבנות מהתנייה הדו-צדדית וככל שינסה לברר את טענותיו במדינת התובע מכוח התנייה, תדחה תביעתו מחמת העדר סמכות שיפוט.

 

תא"ק 40129-07-06 Air Via OOD נ' השטיח המעופף (ניתן ביום 21.4.17)עו"ד קובובסקי ועו"ד לנקרי ייצגו את "השטיח המעופף" במסגרת ההליך.

* עו"ד רועי קובובסקי הינו שותף במשרד עוה"ד שבלת ושות', המתמחה בליטיגציה מסחרית ודיני הפצה. עו"ד צחי לנקרי הוא עו"ד במחלקת הליטיגציה.