עידו שומרוני, עו"ד, ראש פרקטיקת קוד פתוח 

הסיכון הנשקף משימוש לא מושכל ולא מנוהל בתוכנות קוד פתוח על ידי חברות טכנולוגיה אינו עוד בגדר תיאוריה וחשיפה מרוחקת, כי אם חשיפה ממשית כאן ועכשיו.

בימים אלו מתנהלת בבית המשפט בניו יורק תביעה שהגישה לא מכבר חברת קוקינטיק, מפתחת ויצרנית של תוכנות למערכות בידור טיסה, כנגד ענקית הטכנולוגיה פנסוניק, שהינה אחת השחקניות המובילות בתחום מערכות בידור טיסה ושמערכותיה נמצאות בשימוש חברות תעופה רבות, בגין מעשים שנעשו לכאורה, המהווים פגיעה בתחרות וניצול כוח מונופוליסטי, על סך 100 מיליון דולר.

במקביל, מתנהלת בבית המשפט בקליפורניה תביעת קוד פתוח נוספת, שאף היא הוגשה ממש לא מכבר, גם היא ע"י חברת תוכנה, והפעם כנגד חברה ציבורית קוריאנית בתחום התוכנה בשם Hancom, בה צפויים גם כן להיתבע סכומי כסף ניכרים, שגובהם טרם נקבע.

בתביעה כנגד פנסוניק טוענת התובעת כטענה מהותית בטיעוניה (לצד טענות תביעה נוספות שעניינן פגיעה בתחרות), כי בכך שפנסוניק לא עמדה בדרישות רישיון הקוד הפתוח  GPL וסירבה להפיץ את קוד המקור של מערכת ההפעלה מבוססת לינוקס של מערכת בידור הטיסה שלה,  חסמה פנסוניק את מתחריה ומנעה מהם למעשה את היכולת לפתח תוכנות (למשל משחקים) המתממשקות לפיצ'רים בסיסיים של מערכת הבידור המוטסת של פנסוניק, שאותן רצו להציע לאותן חברות תעופה רבות המשתמשות במערכת.

לצד התביעה הכספית על סך 100 מיליון דולר, מבקשת קוקינטיק גם לחייב את פנסוניק לעמוד בדרישות ה GPL ולחשוף את קוד המקור (Source code) לכל גרסה מבוססת לינוקס של התוכנה שבבסיס מערכת הבידור לטיסה.

התובעת במשפט כנגד Hancom היא חברה בשם ארטיפלקס תוכנה, המשחררת את התוכנה נשוא התביעה תחת מודל רישיון דואלי, לפיו התוכנה ניתנת לשימוש תחת רישיון קוד פתוח GPL  מחד, או לחלופין תחת רישיון קנייני סטנדרטי בתשלום, מאידך.

ארטיפלקס טוענת כי הנקום בחרה שלא לשלם על רישיון מסחרי, אלא לעשות שימוש בתוכנה תחת רישיון הקוד הפתוח GPL, אך זאת תוך שהיא מפרה את תנאי השימוש של ה GPL. לטענת ארטיפלקס, ה GPL הדביק ב"ויראליות" שלו את התוכנה של הנקום, ובהתאם נכנסו לתוקף דרישות ה Copyleft, שמכוחן מחויבת הנקום לשחרר את קוד המקור מאחורי התוכנה שלה עצמה.

ארטיפלקס דורשת צו מניעה להפסקת השימוש של הנקום בקוד של ארטיפלקס, פיצויים (שסכומם טרם נקבע), השבה של רווח שהושג תוך שימוש, לכאורה, בלתי חוקי ברישיון, תמלוגים עבור השנים בהם עשתה הנקום שימוש בתוכנה של ארטיפלקס באופן לכאורה בלתי חוקי, וכן דורשת לאכוף בקרב הנקום את הוראות ה GPL  שמכוחן על הנקום לחשוף את הקוד שלה.

כתב ההגנה בתביעה כנגד פנסוניק טרם הוגש, אך בינתיים המליץ "בחום" בית המשפט לצדדים לפנות לגישור. לו תיפתר המחלוקת בהליך גישור יהיה זה המשך, ועדות נוספת, למגמה הברורה של תביעות קוד פתוח שמיושבות בין הצדדים מחוץ לכתלי בית המשפט בהסדרי פשרה (כמו במקרה של Versata מלפני כשנתיים), שתכנם אמנם נותר על פי רוב חסוי, אך ששמועות "ממקורות יודעי דבר" בעניינם מספרות על סכומי כסף ניכרים שמעורבים בהם.

בתביעה כנגד הנקום דחה בית המשפט בקשה מצד הנקום לדחייה על הסף של התביעה, וקבע בין היתר, בהתייחס לטענתה של הנקום, כי רישיון קוד פתוח הינו בבחינת חוזה מחייב בין הצדדים לכל דבר ועניין.

כשמסתכלים על התמונה היותר רחבה, שתי תביעות אלו אף מקבלות משנה תוקף: בעת האחרונה חזינו בדרישות פומביות מצד מייסד WordPress, שהופנו כנגד Wix, בגין הפרה לכאורה של תנאי רישיון ה GPL, וכן גם בתביעה שהוגשה בבית המשפט בהמבורג בגרמניה כנגד Vmware, על הפרה לכאורה של תנאי רישיון ה GPL (תביעה זו נדחתה אמנם מפאת טענת העדר זכות עמידה – דרישת סף על פיה התובע נדרש להיות מי שנפגע בעצמו מהעוולה שבגינה הוא מגיש את התביעה – אולם התובעים מצהירים על כוונתם לערער, ועל כן לא מן הנמנע שביהמ"ש שם ימשיך לדון בתביעה ונראה פסיקה לגופו של עניין, ולא על טענות "טכניות" של זכות עמידה).

ככל שתמשכנה שתי התביעות (פנסוניק והנקום) להתנהל ניתן יהיה ללמוד מהן עוד על סוגיית הקוד הפתוח בעולם המשפט הטכנולוגי, שהולכת ותופסת מקום מרכזי יותר ויותר, אך כבר עתה ממחישים שני המקרים הללו כמה וכמה נקודות בעלות חשיבות שכל חברה טכנולוגית צריכה לשים היטב לב אליהן:

המשך המגמה (שאף מתגברת) של חברות פרטיות המונעות ממטרת רווח, אשר תובעות בגין שימוש מפר לכאורה בתוכנות קוד פתוח (בשונה מתביעות שמקורן בארגונים אידיאולוגיים). מגמה זו מדגישה שוב שהביטול בהינף יד שנתקלנו בו בעבר מסוג "מי יתבע אותי"? אינו במקומו…;

המשך המגמה של תביעות שבהן הסעד המבוקש הוא סעד כספי (בסכומים ניכרים), ולא רק (אלא גם) סעד לאכיפת הדרישה לחשוף את קוד המקור. מגמה זו משמעותה חשיפה לחסרון כיס ישיר – סיבה מצוינת מדוע להעניק לקוד פתוח משקל ראוי;

המחשה לכך שלמודל העסקי של רישוי דואלי יש "שיניים". גם מגמה זו מצביעה על הצורך לשקול דברים בכובד ראש לפני בחירה בפתרון ה"זול", בבחינת לעיתים זול עולה ביוקר.

והמסקנה – היתרונות בשימוש בקוד פתוח ברורים; לא בכדי הפך השימוש בו כה נפוץ עד שלמעשה ספק אם עוד נותרו חברות טכנולוגיה שלא עושות בו שימוש בהיקף כזה או אחר, ואולם, הצורך לעשות בו שימוש בצורה שהיא נכונה, מושכלת, ומנוהלת, מתחדד. לפיכך, אימוץ מדיניות ונוהל עבודה מתאים וסדור של שימוש בקוד פתוח, שנותן מענה הולם ותפור מידות לסיכונים מעיין אלו, הוא הכרחי לניהול הסיכונים ולניהול אסטרטגיית הקניין הרוחני בחברות טכנולוגיה.

———-

עידו מייעץ ללקוחות בכל קשת סוגיות הקוד הפתוח, כולל בין היתר מדיניות שימוש, נהלי עבודה, בדיקות נאותות, פרויקטים במודל קוד פתוח, ועוד.