כמענה לעניין הבינלאומי ההולך וגובר באכיפת עבירות שוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות, שבלת ושות' הרחיבה את עיסוקה בתחום, ולאחרונה הוסיפה מחלקה לאכיפה תאגידית למניעת שחיתות. זוהי אחת המחלקות הראשונות הייעודיות לתחום זה בקרב משרדי עורכי דין המובילים בישראל.

 מחלקה זו תשרת את כל לקוחותיה הקיימים והעתידיים של שבלת המעורבים בעסקאות בינלאומיות אשר עשויות להביאם, במישרין או באמצעות צדדים שלישיים, במגע עם עובדי ממשל זרים (ברמה לאומית או עירונית), בין כלקוחות, כרגולטורים, כעובדי מכס ומיסים או כגורמים המעניקים רישיונות, היתרים, אשרות וכדומה.

 מה הסיכון? הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (ה-OECD) מרכז מאמצים במאבק בסוגי שוחד אלו ודורש מכל חבריו, כתנאי להצטרפות לארגון, לאשרר את האמנה של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי למאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות. ביולי 2008, כתנאי מקדים לקבלתה לארגון, ישראל חוקקה את סעיף 291א לחוק העונשין, 1977, אשר הפך את מתן השוחד לעובד ציבור זר לעבירה פלילית, ליחידים ולגופים תאגידיים בישראל. של הרשויות בישראל והן ארגון ה- OECD מתמקד בעבירה זו בגופים התאגידיים אשר ביצעו את העבירה ולא רק בעובדים הפרטיים. הדבר משתקף באופן מיטבי בפעילות אכיפתית שבוצעה לאחרונה בישראל אשר במסגרתה התביעה ביטלה את האישומים כנגד יחידים על מנת לגרום לכך שחברה תודה בביצוע העבירה הפלילית של מתן שוחד לעובד זר. הענישה בגין עבירה זו יכולה לכלול גזרי דין של מאסר של שנים רבות לאנשים פרטיים, קנסות תאגידיים בסכומי עתק, חילוטים ושלילת זכויות של התאגיד בעסקאות עתידיים.

 אז מה ניתן לעשות? הדרך המיטבית המוכרת ברחבי העולם להתגונן מפני האשמות בתחום השחיתות בעסקאות בינלאומיות, הינה אימוץ ויישום של מדיניות פנימית איתנה למניעת שחיתות ("תכנית אכיפה/ציות") ושל נהלים רלבנטיים. דרך זו הוכרה בדין כהגנה משפטית במדינות רבות, ומהווה שיקול מרכזי במתן הקלות בגזרי דין במדינות רבות אחרות, והינה מומלצת בהנחיות של ה- OECD להתנהלות מיטבית בנוגע למנגנוני בקרה פנימיים, אתיקה ואכיפה (The OECD's Good Practice Guidance on Internal Controls, Ethics and Compliance).

 האם הארגון שלי זקוק למדיניות שכזו? אם הארגון שלך מעורב בעסקאות בינלאומיות, אזי אימוץ תכנית אכיפה/ציות למניעת שחיתות והטמעתה הינן פרקטיקות מיטביות בינלאומיות נהוגות. על תכנית שכזו להיות מותאמת באופן מפורט לחשיפות לשחיתות שהארגון שלך חשוף להן, בהתחשב, בין היתר, במידת הממשק עם עובדי ממשל זרים. בין השאלות שעלייך לשאול את עצמך, ניתן לכלול את השאלות הבאות:

  • האם לארגון שלי יש ממשקים עם עובדי ממשל זרים כלקוחות?
  • האם הארגון שלי נדרש לרישיון או להיתרים ממשלתיים על מנת לבצע את עסקיו הזרים?
  • האם לארגון שלי יש ממשקים עם עובדי ממשל לשם קבלת אשרות לעובדיו או עם עובדי מכס לשם הסדרת הטובין שלו?

אם התשובה לאילו מן השאלות הללו הינה חיובית, בין אם הממשק האמור הינו במישרין או באמצעות צדדים שלישיים (סוכנים, ספקים, קבלני משנה, שותפים, שתדלנים ("לוביסטים") עורכי דין, רואי חשבון), אזי מומלץ שהארגון שלך ישקול לאמץ וליישם תכנית אכיפה/ציות למניעת שחיתות.

Print Friendly

שותפי המחלקה

Chaim-cutlaw (2)
חיים גלפנד
שותף