העסקת בני נוער במהלך חופשת הקיץ – נכון ליוני 2017

להלן סקירת ההוראות העיקריות הנוגעות להעסקת בני נוער במהלך חופשת הקיץ:

1. הגיל המינימאלי להעסקת נוער:

1.1 במהלך חופשת לימודים רשמית, מותר להעסיק בני נוער שמלאו להם 14 שנה, רק בעבודות קלות שאין בהן כדי להזיק לבריאותם והתפתחותם.

1.2 במהלך שנת הלימודים, מותר להעסיק בני נוער שמלאו להם 15 שנה, ובלבד שלא חל עליהם חוק לימוד חובה, תש"ט-1949 .

להעסקת נערים בהופעה ובפרסומת ישנם כללים מיוחדים, כך שלצורך העסקה נער מתחת לגיל 15, נדרש לקבל היתר מיוחד ממשרד ההרווחה והשירותים החברתיים, וחלים על העסקה מסוג זה כללים מיוחדים לעניין תנאי העסקה ושעות ההעסקה.

2. עבודות אסורות:

אין להעסיק בני נוער, אף אם מלאו להם 15 שנים, במקום או בעבודה שנקבעו ע"י שר הכלכלה והתעשייה כעבודות העלולות לפגוע בבריאותם, שלומם או התפתחותם הגופנית של בני הנוער. לנוחותכם, רשימת העבודות האסורות מצורפת כנספח א' לחוות דעתנו זו.

3. מסמכים ואישורים נדרשים:

3.1 כיום, אין חובה על המעסיק לדרוש פנקס עבודה. במקום זאת, נדרש המעסיק להחזיק במקום העבודה צילום תעודת זהות של הנער או של הוריו, בצירוף אישור רפואי להעסקתו מרופא משפחה או ילדים רופא מורשה. על המעסיק לשמור העתק של תעודת הזהות והאישור הרפואי להעסקת הנער כל תקופת העסקת הנער ועד שנה לאחר סיום העסקתו, ולאחר מכן לבערה.

3.2 אין להעסיק נער, אלא אם עבר בדיקה רפואית על ידי רופא משפחה או רופא מורשה, שבדק את הנער ונתן אישור רפואי להעסקתו. כאשר מדובר בעבודה הכרוכה בסיכון מיוחד לבריאות, החובה לעבור בדיקות רפואיות בהתאם לאמור, חלה עד גיל 21.

3.3 על המעסיק חובה להפנות את הנער לקופת חולים לצורך ביצוע הבדיקות הרפואיות ועל הנער להתייצב לביצוע הבדיקות במועד שייקבע על ידי קופת החולים. לצורך הבדיקה הרפואית, על ההורה של הנער, או על אפוטרופוסו, לחתום על טופס ויתור על סודיות רפואית.

3.4 לגבי עבודות מסוימות, העסקת נוער מחייבת, בנוסף לבדיקה הרפואית הנערכת על ידי רופא המשפחה, ביצוע בדיקות התאמה על ידי רופא תעסוקתי או רופא אחר שהורשה לכך, המעידות כי הנער כשיר רפואית לעבוד באותה עבודה. את בדיקות ההתאמה יש לבצע תוך חודש לפני תחילת העבודה. אין להעסיק נער בעבודה המחייב בדיקת התאמה, אלא אם הנער נבדק בבדיקה זו וניתן לו אישור לאותה העבודה. רשימת העבודות המחייבות בדיקת התאמה מצורפות כנספח ב' לחוות דעתנו זו.

4. פנקס לרישום נערים עובדים:

על המעסיק בני נוער מוטלת חובה לנהל פנקס לרישום נערים עובדים, ובו חייב המעסיק לכלול ביחס לכל נער את הפרטים הבאים הקבועים בתקנות עבודת הנוער (פנקס לרשום נערים), התשי"ח-1958, כדלקמן:

שם מלא של הנער ושם אביו; תעודת הזהות של הנער (במידה וקיימת); תאריך הלידה של הנער; מענו של הנער; תאריך התחלת העבודה; פירוט מדויק של מסגרת יום העבודה ושל שבוע העבודה של הנער וכן רישום נוכחות סדיר הכולל שעות עבודה בפועל והפסקות; מועדי חופשה שנתית וימי מחלה; התאריך בו חדל הנער לעבוד.

5. שעות עבודה ומנוחה:

5.1 אין להעסיק נער מתחת לגיל 16 יותר מ- 8 שעות עבודה ליום ו- 40 שעות עבודה לשבוע. אולם, במקומות עבודה בהם עובדים מעל 8 שעות עבודה ביום, ניתן להעסיק נער מעל גיל 16 עד 9 שעות עבודה ביום, וזאת כל עוד שבוע העבודה לא יעלה על 40 שעות עבודה.

5.2 ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג שהנער אינו עובד בו, אסור להעסיק נער יותר מ-7 שעות עבודה.

5.3 קיים איסור להעסיק נער במהלך המנוחה השבועית. נער זכאי למנוחה שבועית של 36 שעות רצופות, אשר עליה לכלול, לגבי נער יהודי את יום השבת, ולגבי נער שאינו יהודי, את היום המקובל עליו כיום המנוחה השבועי (ימי שישי, שבת או ראשון.

האיסור על העסקת בני נוער במהלך המנוחה השבועית הינו מוחלט ואין אפשרות לקבל היתר להעסקת בני נוער במנוחה השבועית.

5.4 אין להעסיק בני נוער שטרם מלאו להם 16 שנה, בין השעות 20:00 בערב ל- 08:00 בבוקר. נער שמלאו לו 16 שנה ולא חלה לגביו חובת לימוד על פי חוק לימוד חובה, התש"ט-1949, לא יועסק בין השעות 22:00 לבין 06:00.

5.5 לגבי בני נוער מעל גיל 16 – בהתאם להוראת שעה התקפה עד ליום 1.9.2019, ניתן בתקופת חופשת לימודים רשמית להעסיק נער מעל גיל 16 עד השעה 24:00, ובתנאי שאם ההעסקה הסתיימה אחרי השעה 23:00, המעסיק ידאג להסעת בני הנוער לביתם, באמצעותו או באמצעות מי מטעמו (ולא בתחבורה ציבורית), מיד לאחר סיום העבודה.

5.6 חל איסור להעסיק בני נוער בשעות נוספות. על פי פסיקה מפורשת של בתי הדין לעבודה, העסקת נער בשעות נוספות מהווה עבירה פלילית, ואין להעסיקם בשעות נוספות בשום מקרה ובשום נסיבות, גם אם ניתנה הסכמת הנער.

עם זאת נקבע, כי משהועסק נער שעות עבודה נוספות בניגוד לחוק, יהיה הנער זכאי לקבלת "שכר ראוי" בגין שעות העבודה הנוספות, בשיעור דומה לשיעורי השכר המשתלמים בעד שעות עבודה נוספות של בוגרים (קרי 125% עבור שעתיים ראשונות ולאחר מכן 150%).

6. הפסקות:

6.1 לאחר שש שעות עבודה, חובה לתת לנער עובד הפסקה של 45 דקות לפחות למנוחה ולסעודה, מתוכן לפחות חצי שעה רצופה, ולא יותר משלוש שעות הפסקה ביום.

6.2 ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג, ההפסקה תהיה בת חצי שעה לפחות.

6.3 ההפסקה יכול שתהיה על חשבון הנער. חשוב לסכם מראש עם הנער את עניין ההפסקה על מנת למנוע מחלוקות.

6.4 במהלך ההפסקה, רשאי הנער לצאת ממקום העבודה בו הוא עובד, אלא אם כן נוכחותו במקום הכרחית לתהליך העבודה והנער נדרש לכך על ידי מעסיקו. במקרה זה, ייחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה.

7. שכר:

7.1 שכר מינימום לבני נוער עובדים (החל מחודש ינואר 2017):

גיל אחוז משכר מינימום לעובד בוגר שכר חודשי

(עד 40 שעות שבועיות) שכר שעתי

(לפי היקף משרה של 173 שעות בחודש)

עד 16 70% 3,500₪ 20.23 ₪

עד 17 75% 3,750₪ 21.68 ₪

עד 18 83% 4,150 ₪ 23.99 ₪

7.2 לתשומת לבכם, גם אם בני הנוער מוכנים לעבוד תמורת שכר נמוך יותר, זהו הסכום המינימאלי בו מחויב המעסיק לשלם לנער עובד.

7.3 אין להטיל על בני הנוער העובדים, קנסות או עונשים. כל ניכוי מהשכר, בגין "קנסות" "נזקים" וכיוצ"ב אסור, כל עוד לא הותר על פי החוק.

8. רישום שעות עבודה:

חובה על מעסיק לערוך רישום מדויק של שעות העבודה של בני הנוער, ואם רישום זה נעשה באמצעי שאינו מכאני או אלקטרוני (שעון), יש לאשר את רישום שעות העבודה בסיומו של כל יום עבודה בחתימה של הנער והמעסיק.

9. חופשה שנתית:

9.1 בני נוער העובדים במהלך כל שנת הלימודים, זכאים למכסת חופשה שנתית גבוהה מזו הניתנת לבוגר- 18 ימי חופשה שנתית בשנה, בעד כל אחת מ-5 שנות העבודה הראשונות, בתנאי שעבדו מעל 200 ימים ויחסי העבודה התקיימו במהלך שנה שלמה. במקרים אחרים, יבוצע חישוב יחסי, כשהבסיס לחישוב הוא 18 ימי חופשה שנתית בשנה.

9.2 נער שעבד רק חלק מהשנה, ועבד בתוך אותו חלק בשנה פחות מ-240 ימים, יהיה מספר ימי החופשה לו הוא זכאי חלק יחסי מ-18 ימי החופשה השנתית, כיחס מספר ימי העבודה בפועל אל המספר 240. חלק של יום חופשה לא יובא במניין. לדוגמה: נער שעבד 70 יום בשנת העבודה הראשונה אצל המעסיק, זכאי ל-5 ימי חופשה שנתית, לפי החישוב הבא: 70 חלקי 240 כפול 18 ימי חופשה.

9.3 נער שמקבל שכר על בסיס יום או שעה, עבד פחות מ-75 ימים רצופים במהלך שנת העבודה ואין בינו לבין המעסיק חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה רצופה של יותר מ-74 ימים – תשולם לו תמורת חופשה, בגובה של 4% לפחות משכר העבודה הכולל שקיבל באותה תקופה. תמורת החופשה תשולם לקרן החופשה של ענף העבודה שבו עבד הנער או ישירות לנער.

10. תקופת ניסיון, התלמדות או הכשרה:

הפסיקה קבעה כי תקופת ההכשרה או תקופת הניסיון של בני הנוער הן חלק מתקופת העבודה, ומכאן שקיימת חובה על המעסיק לשלם בגינם שכר לעובד, קל וחומר לנער עובד, בגין כל שעת עבודה, החל מן השעה הראשונה.

ימי הכנה וישיבות עבודה הם חלק בלתי נפרד מהעבודה, על כל שעה של "יום הכנה" או "השתלמות" או "ישיבת עבודה" יש לשלם, לרבות השתלמויות לקראת קייטנות.

11. נסיעות והבראה:

11.1 בנוסף למשכורת, יש להחזיר לבני הנוער את הוצאות הנסיעה ממקום מגוריהם אל מקום העבודה ובחזרה, בהתאם לתקרה הקבועה לכלל העובדים. יצוין כי סכום הנסיעות עודכן בצו הרחבה לסך של 22.60 ליום או לפי עלות כרטיסייה לכל הנסיעות הנדרשות או לפי עלות כרטיס "חופשי חודשי", לפי הזול מביניהם, וזאת כל עוד לא נקבע אחרת בהסכם בין הצדדים.

11.2 המעסיק מחויב להחזיר רק את הסכום המינימאלי הדרוש לבני הנוער כדי להגיע לעבודה. על המעסיק להקפיד ולוודא כי לבני הנוער יש אמצעים לחזור בשלום לביתם.

11.3 ככל עובד, נער עובד, שהשלים את שנת עבודתו הראשונה, יהיה זכאי לדמי הבראה בהתאם להיקף משרתו ולוותק שצבר במקום העבודה.

12. ביטוח לאומי ומס הכנסה:

12.1 הכנסה מעבודתו של נער חייבת במס הכנסה. עם זאת, נוער בני 16 ומעלה (ועד גיל 18), זכאים לנקודת זיכוי אחת נוספת בגין הכנסתם מעבודה.

12.2 נוער עובד פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, ואלו חלים על המעסיק בלבד, שחב בתשלום חלקו. בעניין זה אנא פנו לרואה החשבון שלכם.

13. הודעה על תנאי העבודה:

חובה למסור לכל נער הבא לעבוד, תוך שבעה ימים מיום תחילת עבודתו, טופס על פי הקבוע בתקנות הודעה לעובד (תנאי עבודה)(צורת הודעה ופרטיה), התשס"ב-2002, שבו מפורטים בין היתר: זהות המעסיק והעובד; תאריך תחילת העבודה ומשך תקופת העבודה; עיקרי התפקיד של הנער; פרטי שמו ותפקידו של הממונה הישיר על הנער; גובה השכר לשעה של הנער; פירוט תשלומים קבועים ותשלומים משתנים להם זכאי הנער ומועד תשלומם; אורכו של יום העבודה ושל שבוע העבודה; יום המנוחה השבועי של הנער; שם ארגון העובדים שהוא צד להסכם קיבוצי בו שצד לו גם המעסיק או ארגון המעסיקים שהמעסיק חבר בו (ככל שישנו) והמען לפניה אליו; וכן פרטים נוספים אשר יוכלו לסייע לנער לדעת טוב יותר מה מצופה ממנו במהלך תקופת עבודתו.

14 אחריות מנהלים, הפרת הוראות הדין בעניין העסקת נוער- עונשים:

בטרם סיום, יצוין כי הפרת הוראות הדין בעניין העסקת בני נוער, מקימה לפתחו של המעסיק עונשים כבדים, לרבות מאסרים או קנסות. עונשים אלו ייתכן ויחולו גם על נושאי משרה בתאגיד, אלא אם האחרונים יוכיחו כי הם פקחו ועשו ככל שניתן למניעת עבירות על החוק בידי התאגיד או עובדיו. דברים אלו מקבלים משנה חשיבות נוכח החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, התשע"ב – 2011.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה, הבהרה או ייעוץ.

בברכה,

קרן מימון-סנדלר, עו"ד

נספח א'

רשימת עבודות אסורות ומוגבלות על-פי תקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות), התשנ"ו-1995

חלק ראשון: גורמים מיכניים ואחרים:

1. העברת חפצים ממקום למקום שלא על-ידי כלי הרמה מכני אלא אם כן נתקימו ההגבלות האלה:

לגבי נער –

(1) במשך שעתיים ביום לכל היותר, אם כל מטען אינו עולה על 12.5 ק"ג;

נעשית עבודה בעזרת מריצה- אם משקל המטען, כולל משקל המריצה אינו עולה על 50 ק"ג;

(2) לגבי נערה –

במשך שעתיים ביום לכל היותר, אם כל מטען אינו עולה על 8 ק"ג.

2. עבודה תת קרקעית במכרה.

3. התקנה, חפירה או בניה של באר, בור שופכין או מנהרה, תיקון של אלה או ניקוים, וכן עבודה בתוך רשת צינורות ביוב.

4. ריתוך אוטוגני וחשמלי וכן ריתוך בחמצן או בגז אחר וכל עבודה הקשורה בזאת.

5. ייצור ועיבוד חומרי נפץ, זיקוקין די-נור, פצצים ותחמושת והטיפול באלה, לרבות אחסנתם.

6. ניקוי מנוע, ממסרה או חלק מאלה כשהם בתנועה, וכן ניקוי חלק של כל מכונה אם הניקוי יעמיד את הנער בפני סכנת פגיעה על-ידי אותה מכונה או מכונה סמוכה.

7. העתקה וחיבור של קטרים וקרונות רכבת והפנייתם.

8. מתן איתות והפעלה של מכונת הרמה כמשמעותה בסעיף 79 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970, לרבות עגורן צריח, עגורן נייד, עגורן גשר עילי, עגורן שער, עגורן להעמסה עצמית ומחפר ובכפוף להוראות תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), תשנ"ג–1992.

9. עבודה במכונות ובמיתקנים כמפורט להלן:

(1) מכבש אכסצנטרי; מכבש כיפוף; כבש ערגול; מכבש חיכוך;

(2) מכונת גזירה; מכונת חיתוך; מכונת גליוטינה המונעת בכוח מיכני;

(3) מכונת גלילים, לרבות מעגילה ומכונות לישה, למעט מכונת לישה בעלת זרוע לישה אחת;

(4) מקצצת בשר; מקצצת ירק או תבן;

(5) מסחט צנטריפוגלי;

מכבש או מכונה לדיפוס (moulding)המופעלים באופן הידרואלי או פנאומטי;

(6) משור עגול; משור סרט אקדח-מסמור;

(7) מכונת הקצעה ומכונת גיוץ המשמשים לעיבוד עץ;

מכונה רב תכליתית המבצעת אחת או יותר מהפונקציות האמורות לעיל.

10. עבודה במכונה או במכשיר שלחלקו הפעיל ניתנת תנועת-רטט בכוח פנואומטי;

11. עבודה במקום מוקף כמשמעותו בסעיף 88 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970;

12. שריפת סיד או גבס;

13. ייצור ועיבוד חומרים הקלים להתלקח;

14. הסקת דוד קיטור וכן השגחה על דוד קיטור או על מכונת קיטור.

חלק שני: גורמים פיסיקליים:

1. עבודה במכשירים פולטי קרינת לייזר (Laser)למעט המכשירים המסווגים בדרגה Iעל פי הגדרתם בתקן ישראלי.

2. עבודה במכשירי קרינה מיננת ובחומרים רדיו אקטיביים או עבודה שבה עלול הנער להיות נתון להשפעת קרינה מיננת.

3. עבודה במקומות שבהם הטמפרטורה חורגת מתחומי הטמפרטורה °C4-°C40.

4. עבודה במקום שהאויר בו דחוס (Compressed air) לרבות צלילה מקצועית.

חלק שלישי: גורמים כימיים:

1. עבודה ב-

(1) ממיסים אורגניים;

(2) חומרי הדברה לסוגיהם;

(3) פורמלדהיד ואתילן אוקסיד;

(4) אפלטוקסינים;

(5) שמנים מינרליים לרבות זפת, פיח, ביטומן, ועטרן;

(6) חומרים מאכלים לרבות חומצות ובסיסים בריכוז גבוה;

(7) ייצור סיגריות וסיגרים וטיפול בעלי טבק.

2. עבודה בתהליך שבו עלול הנער להיות נתון להשפעת חומר בלתי אורגני מזיק במיוחד פחמן דו גפריתי, חומצה הידרו ציאנית, מימן גפריתי, כלור, ברום ופלואור.

חלק רביעי: גורמים ביולוגיים:

1. בורסקאות לרבות עבודת הכנה, עבודת עזר, צביעת עורות וכל עבודה שיש בה מגע עם שלחים אף אם אינה קשורה בבורסקאות.

2. עבודה במחלקות בתי חולים שבהן קיימת סכנת הידבקות במחלות זיהומיות.

3. עבודה בבתי חולים ובמרפאות לחולי נפש.

4. עבודה במעבדות למיקרוביולוגיה.

5. טיפול בגופות נפטרים והעברתן.

6. עבודה במנפטות ובמטוויות כותנה.

7. עבודה בבית מטבחיים.