חובת מתן הודעה מוקדמת בנסיבות של חילופי מעסיקים

 עו”ד קרן מימון, שותפה במשרד שבלת ושות’ ומתמחה בדיני עבודה

ביום 11.2.2015 ניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה[1] פסק דין במסגרתו נקבעה הלכה חדשה בכל הקשור לחובת מתן הודעה מוקדמת בנסיבות של חילופי מעסיקים במקום העבודה, מקום בו עובד ממשיך לעבוד באותו מקום עבודה.

במקרה הנדון, המערערים פוטרו מעבודתם במשיבה לאלתר נוכח חילופי מעסיקים, אך המשיכו לעבוד באותו המפעל אצל המעסיק החדש. המשיבה ערכה לעובדים המסיימים גמר חשבון  במסגרתו שילמה למערערים פיצויי פיטורים, אולם לא שילמה להם תמורת הודעה מוקדמת הואיל והם המשיכו לעבוד באותו מקום העבודה אצל המעסיק החדש.

בית הדין הארצי לעבודה קיבל את תביעת המערערים, וקבע כי המערערים זכאים לתקופת הודעה מוקדמת גם מקום בו המשיכו לעבוד אצל המעסיק החדש באותו מקום העבודה, וזאת מהנימוקים הבאים:

(1) לשון חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות אינה כוללת כל הסתייגות לחובת המעסיק ליתן לעובד הודעה מוקדמת כל אימת שהוא בוחר לפטר את העובד.

(2) בהתאם לעקרונות היסוד של משפט העבודה, העובד אינו “כלי על לוח השחמט”[2], והעובד רשאי להחליט היכן הוא מבקש לעבוד. זכות המעסיק להעביר את הבעלות על מפעלו, אינה מובילה למסקנה שהעובד מסכים להעברת כל זכויותיו וחובותיו למעסיק החדש. לפיכך על מעסיק המבקש לסיים את העסקת העובד, ליתן לו אפשרות לבחור האם ברצונו להמשיך באותו מקום העבודה.

מהאמור עולה כי אין די בעובדה שהמעסיק החדש היה מוכן לקלוט את העובד באותם תנאים. הבחירה אם להמשיך באותו מקום עבודה, אם לאו, היא בחירתו של העובד ועל המעסיק המסיים את העסקתו של העובד לתת לעובד הודעה מוקדמת וכן את האפשרות לבחור האם הוא מבקש להמשיך לעבוד באותו המקום, אם לאו.

בית הדין הארצי התייחס לטענת הנתבעת לפיה תשלום הודעה מוקדמת במקרה דנא, עלול להוביל לסיטואציה בה עובד יקבל כפל תשלום בגין אותו החודש (שכר עבודה מהמעסיק החדש ודמי הודעה מוקדמת מהמעסיק הקודם), וקבע כי ניתן להימנע מתשלום כאמור ע”י כך שמעסיק המוכר את פעילותו יודיע לעובדים על כוונתו להעביר את הבעלות כאמור. מעסיק הבוחר לשמור לעצמו את המידע בדבר כוונתו להעביר את המפעל לבעלות אחרת ומונע בכך את חופש הבחירה של העובד, צריך לשאת בתשלום בגין הפרה זו. כמו כן שב בית הדין והבהיר כי זכאות העובד להודעה מוקדמת הינה מוחלטת ואין העובד חייב להוכיח את הנזק שנגרם לו בגין אי מתן הודעה מוקדמת.

פסק דין זה מהווה כאמור שינוי בהלכה הנוהגת ויש בו להשפיע על מעסיק המוכר את פעילותו לאחר תוך פיטורי העובדים וקליטתם ע”י המעסיק החדש, שכן הוא מחייב את המעסיק הנ”ל להודיע לעובדים מבעוד מועד על העסקה (ובכך עלול לגרום לשינוי מועדים של עסקאות או לגרום לחשיפה מוקדמת של העסקה ואפילו לעזיבה של חלק מהעובדים בהם שאילולא כך היו ממשיכים לעבוד) או לחלופין לשאת בעלויות של תשלום הודעה המוקדמת לכלל העובדים.

כן נבקש להבהיר כי פסק דין זה אינו רלוונטי כמובן למקרים בהם מתבצעים חילופי מעסיקים תוך העברת העובדים ברצף זכויות.

**חוזר זה הינו לידע כללי ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי, ואנו ממליצים לקבל ליווי משפטי בנסיבות של חילופי מעסיקים


[1] ע”ע (ארצי) 28597-03-11 דבוש נורית נ’ מנעולי ירדני אחזקות (2005) בע”מ

[2]  ע”ע 14039-07-11 חנה סולטני – מדינת ישראל – משרד החינוך (19.12.13)