ביהמ”ש העליון: ניתן להגיש הודעה לצד שלישי בתובענה ייצוגית

מאת  עו”ד ברק גולן, מחלקת ליטגציה

לעיתים, לנתבע בדין לא עומדות טענות הגנה רק כלפי התובע, מכוחן הוא מבקש לדחות את התביעה כנגדו, אלא גם טענות מסוג נוסף, אשר משמעותן הינה כי אם יחויב בדין, זכאי הוא לשיפוי או השתתפות מצד שלישי מסוים. עד ממש לאחרונה, כלל לא היה ברור האם נתבע בתובענה ייצוגית רשאי להעלות, במסגרת ההליך הייצוגי, גם את טענותיו כלפי הצד השלישי. ואולם, לאחרונה הכיר בית המשפט העליון, במסגרת הלכה חדשה שקבע, בכך שניתן להגיש הודעה לצד שלישי גם בהליך של תובענה ייצוגית, בכפוף לקבלת רשות מבית המשפט, ובתנאים אשר נקבעו בפסק הדין[1].

מטרתה של רשימה זו הינה לסקור את ההלכה החדשה שנקבעה, ואת התנאים שנקבעו על ידי בית המשפט העליון לצורך קבלת היתר להגשת הודעה לצד שלישי במסגרת הליך התובענה הייצוגית.

מהי ההודעה לצד שלישי, ומה תכליתה?

הודעה לצד שלישי הינה הליך המוגש על ידי נתבע, אשר במסגרתו טוען הנתבע, בדרך כלל, כי הגם שהוא מכחיש את חבותו כלפי התובע, הרי שאם יידחו טענותיו והוא יפסיד בדין, זכאי הוא לשיפוי או השתתפות מצד שלישי מסוים. הליך של הודעה לצד שלישי מכונה לעיתים בפסיקה “תביעה על תנאי” שכן, ככלל, מקום בו נדחתה התביעה עיקרית, נדחית מאליה ההודעה לצד שלישי. רק אם וככל שהתביעה העיקרית מתקבלת, כולה או חלקה, יש מקום לדון בטענות הנתבע כלפי הצד השלישי.

תכליתה העיקרית של ההודעה לצד שלישי הינה מניעת הכרעות סותרות, המושגת בכך שכל המחלוקות, כולל אלו שבין הנתבע לצד השלישי, יתבררו בהליך אחד בפני אותו בית משפט, וכן חיסכון במשאבים ובזמן שיפוטי.

הודעה לצד שלישי בהליך של תובענה ייצוגית

הגם שהליך של הודעה לצד שלישי הינו הליך נפוץ במשפט האזרחי, והגם שעולם התובענות הייצוגיות התפתח מאוד בעשור האחרון במדינת ישראל, מקומה של ההודעה לצד שלישי נפקד כמעט לגמרי מעולם התובענות הייצוגיות. ייתכן שהטעם לכך הינו, כי חוק תובענות ייצוגיות והתקנות שתוקנו על פיו, אינם כוללים התייחסות מפורשת לאפשרות להגיש הודעה לצד שלישי בהליך ייצוגי, כך שנוצרה אי בהירות משפטית בשאלה האם כוונת המחוקק היתה לאפשר זאת, אם לאו.

בשים לב לאמור לעיל, במספר מקרים בהם הובאה סוגיה זו בפני בתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון, היא נדונה אך לא הוכרעה. כעת, רגע לפני פרישתו מכס השיפוט כנשיא בית המשפט העליון, החליט כב’ השופט (בדימוס) א’ גרוניס, לעשות סדר גם בתחום זה, ולקבוע הלכה ברורה בנושא – לפיה בשים לב לכך שהתכליות העומדות ביסוד ההודעה לצד שלישי בהליך רגיל, מתקיימות, ולעיתים אף ביתר שאת, גם בהליך הייצוגי, הרי שהמסקנה היא כי יש לאפשר משלוח הודעה לצד שלישי גם בהליך הייצוגי.

בזכות או ברשות?

שאלה נוספת אליה נדרש בית המשפט העליון בפסק הדין, הינה האם הנתבע רשאי לשלוח את ההודעה לצד שלישי ללא קבלת רשות מבית המשפט, כפי שנעשה בתביעה רגילה, או שעליו לעתור לקבלת רשות קודם לכן. בית המשפט קבע כי לאור מורכבותו ומאפייניו המיוחדים של הליך התובענה הייצוגית, הגשת הודעה לצד שלישי בתובענה ייצוגית מחייבת קבלת רשות בית המשפט, אשר תינתן כאשר הנתבע מציג בבקשתו ביסוס ראוי לחבותו של הצד השלישי כלפיו (ולמשל, כאשר טענות הנתבע כלפי הצד השלישי מבוססות על ראיות בכתב).

אופן הדיון בתובענה הייצוגית ובהודעה לצד שלישי

מבחינת השלב בו על הנתבע להגיש את הבקשה ליתן הודעה לצד שלישי, קבע בית המשפט כי השלב המתאים לעשות כן הוא השלב בו נדונה הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, שהינו השלב המרכזי בבירורה של התביעה הייצוגית. על כן, נקבע כי על הנתבע להגיש את הבקשה ליתן הודעה לצד שלישי יחד עם תגובתו לבקשה לאישור התובענה הייצוגית, דהיינו, בתוך 90 ימים מיום שנמסר לנתבע עותק מהבקשה לאישור התובענה הייצוגית.

ככל שבית המשפט יאשר את הגשת ההודעה לצד שלישי, הדיון בהליך הייצוגי יתנהל באחת משתי דרכים: איחוד מלא – הן מישור היחסים שבין התובע לנתבע, והן מישור היחסים שבין הנתבע לצד השלישי יידונו במאוחד; הפרדה נושאית – זוהי הדרך העדיפה, ולפיה בית המשפט מורה על הפרדה בין הדיון בהליך העיקרי, לבין הדיון בנושאים המתעוררים אך ורק במישור היחסים בין הנתבע לצד השלישי (כאשר דיון זה יתקיים, מטבע הדברים, רק אם וככל שהתוצאה בהליך העיקרי תהא חיובו של הנתבע כלפי התובע).

יישום ההלכה החדשה שנקבעה

על אף שמדובר בהלכה אשר נקבעה זה עתה, החלו בתי המשפט המחוזיים ביישומה. כך למשל, בעניין אחד נמחקה הודעה לצד שלישי שהגישה הנתבעת, מכיוון שההודעה לא הוגשה בשלב בקשת האישור, אלא רק לאחר שכבר ניתן אישור לניהול התובענה כייצוגית, ובנוסף, ההודעה הוגשה ללא קבלת רשות מבית המשפט להגשתה[2]. בענין אחר, התיר בית המשפט לנתבעים בתובענה הייצוגית ליתן הודעה לצד שלישי[3].

לסיכום

ההלכה החדשה שנקבעה, נותנת בידי הנתבעים בתובענות ייצוגיות כלי חשוב בהתמודדותם עם התובענה הייצוגית, אשר קודם לכן שררה אי בהירות משפטית האם קיים הוא בידי הנתבעים, אם לאו. יש לשים לב כי השימוש בכלי זה נעשה בהתאם לתנאים ולהוראות, הן הפרוצדוראליות והן המהותיות, אשר נקבעו לענין זה על ידי בית המשפט העליון, ושמקצתן מפורטות לעיל.


[1] רע”א 5635/13 קורל-תל בע”מ  נ’ רז ואח’ (פורסם בנבו, 1.4.2015).

[2] ת”צ (מח’ מרכז) 50704-05-14 ניצנים עיצוב גנים בע”מ נ’ סונול ישראל בע”מ (פורסם בנבו, 21.4.15).

[3] ת”א (מח’ ת”א) 1420/07 זאבי נ’ טי.אר.די אינסטרום בע”מ (פורסם בנבו, 28.4.15).