יוסי בנקל, אלי כהן וגלית עופר הגישו עתירה מנהלית לבית המשפט בשם אקומיוניטי, אחד משני גופים מוכרים ליישום חוק פסולת אלקטרונית, במסגרתה נתבקש להורות על ביטול החלטת המשרד להגנת הסביבה שלא לחדש את ההכרה בו כגוף יישום מוכר ליישום חוק פסולת אלקטרונית. לצד העתירה הוגשה בקשה למתן צו ביניים שיאפשר את המשך פעילות החברה, למרות שפג תוקף ההכרה הקודמת והכרה חדשה, לא ניתנה, כאמור.
אקומיוניטי היא נושאת דגל של העסקת אנשים עם מוגבלות, בין היתר בעזרת חברת אקולוגיה לקהילה מוגנת, שהיא אחת משתי בעלי מניותיה ואשר 80% מעובדיה הינם אנשים עם מוגבלות וצרכים מיוחדים המועסקים במיחזור של פסולת אלקטרונית.
בעתירה שהוגשה, נטען בין היתר, כי המשרד להגנ"ס קיבל את ההחלטה על אי חידוש ההכרה, תוך כדי חריגה מסמכותו, היות וטענותיו לא תואמות את הוראות חוק פסולת אלקטרונית. בנוסף לכך, אקומיוניטי טענה כי החלטת המשרד להגנ"ס יצרה מצב של אי וודאות וכאוס, בהעדר תקופת מעבר, עבור מאות הגופים שהיו חתומים עמה: הרשויות המקומיות, היצרנים, היבואנים והמשווקים של ציוד אלקטרוני.
בית המשפט נעתר באופן תקדימי לבקשה למתן צו ביניים ואיפשר את המשך פעילות החברה, בניגוד להחלטת המשרד. במסגרת ההחלטה נקבע כי החלטת המשרד להגנ"ס שלא לחדש את ההכרה באקומיוניטי לאחר 10 שנות פעילות, בהתראה קצרה, גוררת את הפסקת פעילותה על כל המשמעויות הכלכליות והאחרות הנלוות לכך. כל זאת, כאשר השיקולים של המשרד להגנ"ס הם ארוכי טווח, ולכן המשך פעילותה של אקומיוניטי, לתקופה נוספת, לפחות עד אשר תתברר העתירה, לא תגרום נזק משמעותי.
