התפתחות משפטית בפסיקה בתחום דיני התאגידים של מדינת דלאוור

לקוחות וידידים יקרים,       

ברצוננו לעדכן אתכם בדבר התפתחות משפטית מרכזית בפסיקה בתחום דיני התאגידים של מדינת דלאוור. בית המשפט לעניינים כלכליים במדינת דלאוור פסק, כי חבילת תגמול בסך 55 מיליארד דולר, שהוענקה לאילון מאסק, מנכ"ל (ובאותה העת גם יו"ר הדירקטוריון) של חברת טסלה, שהינו גם בעל מניות משמעותי מאוד בחברה, תבוטל, לאחר שבית המשפט קבע כי הליך האישור של חבילת התגמול היה "פגום באופן מובהק".

מכיוון שבתי המשפט בישראל נוהגים לפנות לבתי המשפט בדלאוור כמקור עיקרי לסקירה משווה של דיני תאגידים, קיים סיכוי רב שפסיקה זו תשפיע על הפסיקה הישראלית בנוגע ל לחברות בהן יש בעלי שליטה, בעלי מניות משמעותיים אך שאינם בעלי שליטה וכן בנוגע לתגמול לנושאי משרה בכירים דוגמת מנכ"לים דומיננטיים או יו"ר דירקטוריון.

מקור ותקציר התיק

המחלוקת בתיק התחילה מתכניות תגמול שאושרו על ידי חברת טסלה למר מאסק בשנים 2009 ו-2012. יעדי תוכנית התגמול  כמעט והושגו הרבה לפני תום התקופה של עשר השנים שנקבעה להשגתם מלכתחילה.  מכאן נבע הצורך לייצר תוכנית תגמול חדשה כבר בשנת 2018, במסגרתה הוצעה למר מאסק הזדמנות יוצאת דופן להגדיל משמעותית את חלקו בטסלה על ידי השגת יעדים המשלבים יעדים תפעוליים שאפתניים וגם צמיחה גדולה בשווי השוק של החברה. התוכנית נבנתה מ-12 מדרגות, כאשר כל אחת מזכה את מר מאסק במניות השוות ל-1% מהון המניות של טסלה. כאמור, הבשלת האופציות מותניתביעדים שקשורים לשווי שוק, הכנסות ורווחיות החברה (לצורך המחשת שאפתניות היעדים – החברה נדרשה לצמוח ב-1,000% בשווי השוק ולהגדיל את הכנסותיה כך שיהיו גבוהות יותר מאלה של תאגיד ג'נרל מוטורס באותה עת). אל מול השאפתנות של היעדים שהוצבו, תוכנית התגמול לשנת 2018 נחשבה גם ל-"הזדמנות התגמול הפוטנציאלית הגדולה ביותר שנראתה אי פעם בשווקים הציבוריים" ושיקפה, במידה ומאסק יעמוד בה, והתחשב בעליה בשווי השוק של החברה שבה היא מותנית, כ-55 מיליארד דולר.

דירקטוריון טסלה ציין כי "שאיפותינו עשויות להיראות שאפתניות למדי לאחרים, ואף בלתי אפשריות לאחרים, אלו נוצרות כך בכוונה תחילה. אנחנו אוהבים לקבוע לעצמנו יעדים מאתגרים וקשים להשגה, ואז למקד את מאמצינו להשיגם. זו הסיבה שעמדנו על יעדי קצה חדשים והענקנו למאסק את היכולת להשתתף ברווחים באופן התואם את הקושי בהשגתם".

על מנת להימנע מבחינת התנהלות הדירקטוריון תחת סטנדרט ה"הגינות מלאה" ("entire fairness"), רמת הבחינה השיפוטית המחמירה ביותר בחוקיה של מדינת דלאוור, עקב אישור חבילת התגמול שאושרה על ידו, דירקטוריון טסלה הביא את חבילת התגמול הייחודית הזו לאישור בפני בעלי המניות של החברה – זאת, לצורך קבלת אישור מקרב רוב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (כלומר, רוב מקרב בעלי המניות שאינן מוחזקות על ידי "בעלי מניות שליטה" או אינטרס אישי בהצעה). חבילת התגמול אושרה ברוב של 73% מקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי.

תכנית התגמול הבלתי שגרתית הזו, נבחנה לעומקה בידי בית המשפט לעניינים כלכליים בדלאוור לאחר שבעל מניות בשם ריצ'רד טורנטה אתגר את תוקפה, בטענה להטעיית המשקיעים והשפעה לא ראויה מצידו של מר מאסק על דירקטוריון טסלה. בית המשפט בחן לעומקן את טענותיו, ולבסוף פסק לטובתו של מר טורנטה, בעודו מדגיש את שליטתו של מר מאסק על הליך אישור חבילת התגמול.

חששות לגבי הליך האישור

השופטת קת'לין מקורמיק, מבית המשפט לעניינים כלכליים בדלאוור, ציינה מספר כשלים משמעותיים באופן בו אושרה חבילת התגמול של מר מאסק.

השופטת מקורמיק מצאה כי תפקידיו הכפולים של מר מאסק כמנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון (באותה העת), לצד מעמדו כמייסד ובעל מניות משמעותי מאוד, העניקו לו השפעה ניכרת על תהליך קבלת ההחלטות של הדירקטוריון. בנוסף, השופטת קבעה שלמר מאסק היו קשרים עסקיים ואישיים משמעותיים עם מספר חברי דירקטוריון – ביניהם, קשר הדוק עם יו"ר וועדת התגמול. כתוצאה מכך, השופטת מק'ורמיק סברה כי הליך המשא ומתן היה פגום ואולי שאף לא התקיים כלל, וכי למעשה מאסק קבע את התגמול שלו בעצמו. יתרה מכך, היא ציינה כי הליך האישור לא כלל בחינה של מידע משווה על תגמול בחברות מקבילות וסטנדרטים מקובלים ("בנצ'מארק") הנהוגים בבחינת חבילות תגמול להנהלה בכירה.

השופטת קבעה גם כי זימון האסיפה הכללית  שהוצג לבעלי המניות של החברה במטרה להימנע מיישום סטנדרט ה"הגינות מלאה" לא סיפק גילוי מלא ומדויק של הליך האישור והמשא ומתן, ואף כלל הצהרות מטעות בנוגע לעצמאותם של חברי הדירקטוריון וחברי ועדת התגמול. בשל כך, אף על פי שאישור בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי התקבל ברוב הנדרש, החברה נדרשה להוכיח כי חבילת התגמול הייתה הוגנת בשלמותה.

כמו כן, השופטת מקורמיק ציינה כי כאשר נתבקש אישורם של בעלי מניות לצורך אישור עסקה כלשהיא, הם זכאים לקבל תיאור מלא ומדויק של כל השלבים המהותיים בהליכי הדירקטוריון או הוועדה שהובילו לעסקה. עם זאת, במקרה זה, זימון האסיפה לא גילה באופן מלא את רמת השליטה שהפעיל מאסק על התהליך – לדוגמה, שליטתו בעיתוי ההצבעה, העובדה שהוא זה שהציע את ההצעה הראשונית לחבילת התגמול, העובדה שהצעתו הראשונית קבעה את נקודת המוצא של התנאים עד שהוא בעצמו בחר לשנות אותם שישה חודשים לאחר מכן, היעדר משא ומתן אמיתי, והכישלון לסקור כל מידע להשוואה.

תוצאה וסטנדרט משפטי שהוטל

לאחר קביעתו של בית המשפט לעניינים כלכלים בדלאוור שיש ליישם את עקרון ה"הגינות מלאה", הנטל עמד על כתפי הנתבעים –  לשכנע את בית המשפט כי תוכנית התגמול הייתה הוגנת, נטל אשר לא היו מסוגלים לעמוד בו. יתר על כן, הם לא הצליחו לשכנע שהצבעת בעלי המניות על חבילת התגמול הייתה תוך גילוי מלא לבעלי המניות. בסופו של דבר, השופטת מקורמיק הורתה על ביטול תוכנית התגמול.

הכוונה לעתיד

הפסיקה אודות טסלה מעלה תהיות לגבי ההנחות הקיימות סביב מי נחשב לבעל שליטה בדלאוור, כיוון שהיא יוצרת סטנדרט חדש של שליטה על ידי נושאי משרה דומיננטיים ו/או בעלי מניות משמעותיים בחברות הרשומות בדלאוור, או לכל הפחות סטנדרט חדש של קביעה כי אדם שאינו מחזיק ברוב מניות החברה, יחשב כבעל שליטה לעניין מסוים.

הפסיקה בוחנת גם את שאלת מידת עצמאותם של דירקטורים בצורה פתוחה יותר,  שבוחנת ממש את מהות מערכת היחסים וההשפעה של מאסק על כל אחד מהדירקטורים.

משמעות הדבר היא שבמקרים מסוימים של התנהלות מול נושאי משרה דומיננטיים ו/או בעלי מניות משמעותיים, קשה יהיה להעריך האם התנהלות זו תיבחן בפרספקטיבה של כלל שיקול הדעת העסקי או שמא תידון מכוח סטנדרט "הגינות מלאה". כמו כן, יהיה קשה יותר לקבוע האם דירקטור מסוים אכן עצמאי או לא, או האם הוא אינו עצמאי בהקשר מסוים – שכן לא נקבעו כללים ברורים לקביעת רמת היחסים או ההשפעה שיוצרים תלות.

על אף שברור שבמקרה הספציפי הזה מרבית הנסיבות הן באמת קיצוניות, הרטוריקה וההנמקות המשפטיות שבבסיס ההחלטה, ובהתחשב במידת הפרסום לו זכה פסק הדין,  צפויות להשפיע על מקרים עתידיים אחרים.

על פי הפסיקה הישראלית, בית המשפט העליון קבע כי בעסקאות מהותיות עם בעל שליטה, הנוהג המומלץ  לצורך הימנעות מבחינה שוות ערך לעקרון "הגינות מלאה" על ידי בית המשפט, הוא למנות ועדה בלתי תלויה שתנהל את המשא ומתן עם בעל השליטה ולאחר מכן תביא את העסקה לאישור רוב מקרב בעלי המניות המיעוט. בית המשפט העליון הצביע על כך שתמיד יש מקום להתערבות שיפוטית ובחינה של עסקאות אלה, אך כאשר הליך זה מיושם כראוי, בית המשפט לא יבחן אותן ברמה של "הגינות המלאה" – אלא יקבל עסקאות כאלה ככל שהן נמצאות בתחום ההוגנות.

ניתן לצפות שפסיקת טסלה תעלה את סטנדרט העצמאות הנדרשת לוועדות העצמאיות ואת רמות הגילוי הנדרשות בהודעות לבעלי המניות בזמן קריאה לאישורן של עסקאות רגישות.

אנו ממליצים לחברות, בין אם הן מאוגדות בדלאוור או בישראל, להיערך באופן רציני בעת עריכת כל הליך אישור הכולל תנאים שאינם סטנדרטיים מול בעלי השליטה שלהן, בעלי מניות משמעותיים שעשויים להיחשב בעלי כוח שליטה מסוים ובדיונים הכוללים את המנכ"ל או יו"ר הדירקטוריון שלהן. כמו כן, בהסתכלות על פרשת טסלה כתקדים אפשרי, אנו ממליצים לשקול זאת גם במקרים מסוימים של שליטה או השפעה על חברי הדירקטוריון.

כדי להימנע מהתערבות שיפוטית עתידית בהסדרים מסוג זה של צד בעל עניין,  חשוב לוודא קיומו של תהליך משא ומתן אמיתי סביב העסקאות הללו, שיתנהל על ידי צדדים שהינם באופן מובהק עצמאיים מהצד שכנגד, ולהבטיח קיומן של הוכחות ברורות להתנהלות התהליך באופן תקין. בנוסף, אם החברה מביאה עסקה שכזו לאישור בעלי המניות, חשוב לספק גילוי מלא ומדויק של תהליך קבלת ההחלטה וכן של התנאים המובאים לאישור. הדבר נכון ביתר שאת, כאשר העסקה שנוהלה הינה ייחודית מטבעה או מנסיבותיה והיא קשה להשוואה נאותה לעסקאות דומות אחרות, או כאשר ההסדר חורג מהסדרים מקובלים.

מקרה זה מדגיש את הצורך בשמירה על ממשל תאגידי נאות ותכנון נכון של מנגנוני קביעת תגמול לנושאי משרה. במידה וישנן  שאלות או חששות הנוגעים לעסקאות עם בעלי שליטה, נוהגי תגמול או סוגיות של ממשל תאגידי אחרות, אל תהססו לפנות אלינו לקבלת ייעוץ מותאם אישית.

עדכון זה מוגש כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו במקרה פרטני מבלי לקבל ייעוץ משפטי נוסף.