יום הבחירה לרשויות המקומיות; מבצע "מגן וחץ"- חובת תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם; מלחמת "חרבות ברזל" – עדכונים

יום הבחירה לרשויות המקומיות; מבצע "מגן וחץ"- חובת תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם; מלחמת "חרבות ברזל" – עדכונים

לקוחות וידידים.ות יקרים.ות,

אנו ממשיכים לעמוד לצידכם.ן בימים מאתגרים אלו ומביאים.ות לידיעתכם.ן עדכונים חשובים מהעת האחרונה.

בצל מלחמת "חרבות ברזל" ולאחר שהממשלה אישרה פעם נוספת את דחיית מועד הבחירות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות, הן עתידות להיערך החודש, ביום שלישי, ה-27.2.2024.

לאור הימשכות הלחימה והמחסור בעובדים שוב הוארך תוקפו של ההיתר הכללי להעסקת עובדים בשעות נוספות.

כמו כן, תוקן חוק ההתיישנות, כך שתעוכב תקופת ההתיישנות בזמן התנהלות המלחמה.

עוד לאחרונה נחתמו שני הסכמים קיבוציים: אחד המסדיר תשלום שכר עבודה לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המצב הבטחוני על רקע המלחמה בחודש אוקטובר 2023, והשני, המבקש להאריך את תקופת ההגנה מפני פיטורים למשרתי מילואים (ל-60 יום לאחר תום השירות) והמעניק תוספת ימי היעדרות וגרירת ימי חופשה למילואימניקים על רקע המלחמה. כניסתם לתוקף של הסכמים אלה מותנה בהוצאת צווי הרחבה, כאשר נכון למועד זה הם טרם הוצאו. נעדכן כי ביום ה-12.2.2024 הודיע שר העבודה על כוונתו להוציא צו הרחבה ביחס להסכם הקיבוצי שעניינו תשלום שכר עבודה.

בנוסף, בעודנו נמצאים בתקופת לחימה, פורסם צו הרחבה להסכם הקיבוצי בעניין תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם בזמן מבצע "מגן וחץ" שהתרחש במאי 2023, המחייב מעסיקים לשלם שכר או לעדכן את יתרת ימי החופשה הצבורים של עובדים המתגוררים בטווח שבין 0-40 ק"מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה או בישובים מסוימים, אם העובדים נעדרו מעבודתם בזמן המבצע בנסיבות מזכות, וזאת יחד עם משכורת פברואר 2024, לכל המאוחר.

סקירה זו, כאשר כתובה בלשון זכר נכתבה כך למען הנוחות, אך מיועדת לנשים וגברים כאחד.

מועד הבחירות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות

מאחר שרבים מהמתמודדים בבחירות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות נמצאים בלחימה ועל מנת לאפשר לכמה שיותר משרתי מילואים לממש את זכותם הדמוקרטית ולהצביע בבחירות לשלטון המקומי, הבחירות לרשויות המקומיות צפויות להתקיים ביום 27.2.2024 לאחר שהממשלה אישרה לדחות בפעם נוספת את מועדן. מידע נוסף על העסקה ותשלום שכר בגין עבודה ביום הבחירות תוכלו לקראו במזכרנו הקודם בנושא.

הארכת תוקף היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות

המצב הבטחוני המיוחד עדיין גורם להיעדרויות של עובדים רבים ממקומות עבודתם. על מנת לאפשר את הרציפות התפקודית במשק למרות המחסור בעובדים, האריך שר העבודה את תוקף הוראת השעה המתירה העסקה של עובדים בשעות נוספות עד ליום 7.3.2024. לקריאה בהרחבה על תנאי ההיתר לחצו כאן.

תיקון לחוק ההתיישנות – מלחמת ״חרבות ברזל״

לאחרונה פורסם תיקון לחוק ההתיישנות[1] הקובע כי תקופת ההתיישנות של תביעות בנושאים שונים תעוכב בשל המלחמה.
כך, בתקופת התיישנות של תביעה שאינה במקרקעין (למשל בעילה אשר בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה), שלא הסתיימה לפני יום 25.1.2024, לא תבוא במניין התקופה שמיום 7.10.2023 עד ליום 6.4.2024.
עוד נקבע, שככל ותקופת ההתיישנות של תביעה שאינה במקרקעין הסתיימה עד ליום 25.1.2024, יראו את תקופת ההתיישנות כאילו לא הסתיימה על ידי כך שלא תבוא במניין התקופה שמיום 7.10.203 עד ליום 6.4.2024. על אף האמור, בית הדין רשאי לקבוע כי הוראה זו לא תחול על תביעה שהתיישנה בהתקיים טעמים מיוחדים.

הסכמים קיבוציים – מלחמת "חרבות ברזל"

על רקע המלחמה והמצב המיוחד בעורף, נחתמו שני הסכמים קיבוציים בין נשיאות המגזר העסקי לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, אשר כניסתם לתוקף מותנית בפרסום צווי הרחבה על ידי שר העבודה. צווים כאמור טרם הוצאו, ובכל זאת מצאנו לנכון לעדכנכם.ן בדבר עיקרי הוראותיהם.

הסכם קיבוצי – הגנות וזכויות למשרתי מילואים ובני או בנות זוגם.ן

נוכח העובדה שבמסגרת מצב החירום גויסו עובדים רבים לשירות מילואים באופן שהשפיע, בין היתר, על זכויות משקי הבית של העובדים המגויסים ועל זכויותיהם כעובדים, נחתם ביום 4.2.2024 הסכם קיבוצי שעניינו הסדר מיטיב של זכויות הקשורות להיעדרות ממקום העבודה של בן/בת זוג של משרת/ת במילואים, הרחבת תקופת ההגנה מפני פיטורים למשרת במילואים ואפשרות של משרת מילואים לגרור ימי חופשה משנה לשנה.
תקופת ההסכם: בכפוף לכך שיצא צו הרחבה, ההסכם יהיה בתוקף החל מיום 7.10.2023 עד ליום 31.12.2024.

להלן עיקרי הוראות ההסכם:

  1. הרחבת התקופה המוגנת מפני פיטורים למשרת מילואים – עובד שנעדר בשל שירות מילואים של 60 ימים לפחות בתקופת ההסכם, יהיה מוגן מפיטורים משך 60 ימים מסיום שירות המילואים, אלא בקבלת היתר לפיטורים.
  2. ימי היעדרות בתשלום לבן/בת זוג של משרת מילואים – בן זוג של משרת מילואים (כהגדרתו בהסכם) זכאי לימי היעדרות בתשלום, בנוסף לימים המגיעים לו לפי כל דין, במקרה של היעדרות המפורטת בהסכם. מספר ימי ההיעדרות הנוספים גדל ככל ששירות המילואים ארוך יותר. את ימי ההיעדרות ניתן לממש גם באופן חלקי – כשעות היעדרות, ולא בהכרח כניצול של יום מלא. ערך יום היעדרות הוא כשכר בחופשה.
  3. שעת היעדרות מכוח חוק עבודת נשים לבן/בת זוג של משרת מילואים המועסק/ת במשרה מלאה אצל מעסיקים שונים – בתקופת ההסכם, הזכות לשעת היעדרות מהעבודה לפי סעיף 7(ג)(6) לחוק עבודת נשים, על פי התנאים הקבועים שם, תחול גם אם בן/בת הזוג מועסקים במשרה מלאה המפוצלת בין מעסיקים שונים.
  4. צבירת חופשה שנתית – בהתקיים לפחות אחד התנאים שמפורטים בהסכם, עובד ששירת במילואים יכול לצבור את יתרת החופשה השנתית העומדת לזכותו, גם בלא הסכמת המעסיק, ולהעביר אותה לחופשה שיקבל בשנתיים הבאות.

הסכם קיבוצי – תשלום שכר לעובדים באזור מיוחד שנעדרו מעבודתם באוקטובר 2023

הואיל ופורסמו תקנות[2] המקנות פיצוי למעסיקים [שבין היתר, נגרם להם נזק בשל תשלום שכר לעובדים באזור המיוחד (לפי התקנות)], סוכם כי אותם מעסיקים ישלמו לעובדים עליהם חל ההסכם, שכר בשל תקופת ההסכם שבה נעדרו מהעבודה לאור המלחמה.

תקופת ההסכם: לכשיוצא צו הרחבה, ההסכם יהיה בתוקף החל מיום 7.10.2023 עד ליום 31.10.2023. ביום 12.2.2024 הודיע שר העבודה על כוונתו להוציא צו הרחבה כאמור.

להלן עיקרי הוראות ההסכם:

  1. עובד זכאי לשכר ותנאים סוציאליים, בשל כל יום היעדרות מעבודתו בשל המצב הבטחוני בתקופת ההסכם, ובלבד שמתקיים לגביו אחד מאלה: (א) העובד מתגורר בישוב שפונה לפי החלטות הממשלה. (ב) העובד מועסק במוסד חינוך אשר באזור מיוחד והוא נעדר מעבודתו עקב הוראה בדבר מוסד החינוך. (ג) העובד נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו עקב הוראה בדבר סגירת מוסד החינוך בו לומד או שוהה הילד, או עקב הוראה בדבר סגירת מוסדות חינוך במקום מגוריו, המצוי באזור מיוחד, אף אם המוסד לא היה פעיל בתקופת ההסכם, ובהתקיים תנאים נוספים.
  2. הסכם זה אינו חל על עובד שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967 (אלא אם שוחרר משירות עבודה כדין, או אז הוא רלוונטי לגבי התקופה בה שוחרר).
  3. ההסכם מגדיר את השכר שעל המעסיק לשלם לעובד הזכאי, לרבות לעובד הנעדר באופן חלקי ביום עבודה מסוים או מועסק במשרה חלקית.
  4. עובד שניצל ימי חופשה שהיו צבורים לזכותו בתקופת ההסכם וקיבל בגינם דמי חופשה, ליתרת ימי החופשה הנוכחית של העובד יתווספו ימי החופשה שנוצלו בזמן ההסכם.
  5. עובד שהוצא לחופשה ללא תשלום (חל"ת) כאשר אילו לא הוצא לחל"ת היה זכאי לתשלום שכר לפי ההסכם, ופנה למעסיקו לקבלת תשלום שכר לפי ההסכם, המעסיק ישלם לו שכר בגין אותה תקופה אך לא יותר מהשיפוי שיקבל המעסיק בגין אותו עובד עבור אותה תקופה. הסדר זה כפוף להסדרת ההתחשבנות לגבי העובד בין המוסד לביטוח לאומי ורשות המסים.

צו הרחבה להסכם קיבוצי בעניין תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם בזמן מבצע "מגן וחץ"

ביום 5.9.2023 נחתם הסכם הקיבוצי בין נשיאות הארגונים העסקיים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה הקובע מנגנון פיצוי לעובדים במגזר הציבורי אשר נעדרו מעבודתם בזמן מבצע "מגן וחץ" שהתקיים בחודש מאי 2023.

ביום 3.1.2024 פורסם צו שהרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי בעניין תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם בזמן המבצע, על כלל המעסיקים והעובדים במשק, שעליהם לא חל ההסכם הקיבוצי.[3]

מטרת צו ההרחבה היא הסדרת תנאי תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המצב הביטחוני, כאשר מקום מגוריהם, מקום עבודתם או מוסד החינוך בו לומד ילדם עליו השגיחו חלף הגעתם לעבודה, נמצא בטווח של 0-40 ק"מ מגבול רצועת עזה ("אזור מיוחד"). רשימת היישובים מפורטת בתוספת הראשונה של התקנות, אותה תוכלו למצוא כאן.

ריכזנו עבורכם את עיקרי הוראות צו ההרחבה בקשר עם חובת התשלום, העובדים הזכאים ועוד.

מהי התקופה המזכה בתשלום?

"תקופת הזכאות" – התקופה שמיום 9.5.2023 עד ליום 15.5.2023.

איזה עובד זכאי לקבל שכר ממעסיקו?

עובד שנעדר מעבודתו בתקופת הזכאות (כולה או חלקה) בשל המצב הבטחוני, כאשר מתקיים לגביו לפחות אחד מהתנאים המפורטים להלן:

  • העובד מתגורר באזור שבין 0-7 ק"מ מגדררצועת עזה או באחד מהיישובים המפורטים באזור א' של התוספת הראשונה לתקנות.[4]
  • העובד מועסק במוסד חינוך באזור מיוחד המפורט בתוספת הראשונה לתקנות, והוא נעדר מעבודתו עקב הוראה בדבר סגירת מוסדות חינוך.
  • העובד נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו,[5] הנמצא עמו, עקב הוראה בדבר סגירת מוסדות חינוך שבו לומד או שוהה הילד או עקב הוראה בדבר סגירת מוסדות חינוך במקום מגוריו, המצוי באזור מיוחד, אף אם המוסד לא היה פעיל בתקופת הזכאות, ובתנאי שבמועד היעדרותו של העובד מתקיימים לגביו שלושת התנאים המצטברים שלהלן:
    • מוסד החינוך שנסגר נמצא באזור מיוחד.העובד הצהיר בכתב שמתקיים לגביו אחד מהתנאים הבאים:
      • הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד.בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד. אם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד.
    • בעת ההיעדרות, לא הייתה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו, מסגרת נאותה להשגחה על הילד.

הוראות אלה תחולנה לגבי עובד שהוא אומן (הורה במשפחה שאושרה לשמש כמשפחת אומנה) ובלבד שמתקיימים לגביו תנאים מסוימים.

  • העובד נעדר מעבודתו עקב הוראה בדבר איסור התקהלות.
  • העובד הוא אדם עם מוגבלות, אשר מקום מגוריו או מקום עבודתו באזור מיוחד, ומתקיימים לגביו שני תנאים מצטברים:
    • מוגבלותו ידועה למעסיק או שהעובד המציא למעסיק אישור/תיעוד רפואי המעיד על מוגבלותו.
    • מוגבלותו מונעת ממנו להגיע למקום העבודה או לשהות בו, מפני שהוא לא יכול לפעול בהתאם להנחיות פיקוד העורף.
  • העובד הוא הורה של אדם עם מוגבלות, אשר מתקיימים לגביו שלושת התנאים המצטברים שלהלן:
    • מוגבלות הילד ידועה למעסיק או שהעובד המציא למעסיק אישור/תיעוד רפואי המעיד על מוגבלותו.
    • העובד נעדר מעבודתו לצורך השגחה על הילד, מפני שמוגבלותו של הילד אינה מאפשרת לו לפעול בהתאם להנחיות פיקוד העורף.
    • העובד הצהיר בכתב שמתקיים לגביו אחד מהתנאים הבאים:
      • הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה עצמאי של הילד.
      • בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד. אם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד.

איזה עובד מוחרג מתחולת צו ההרחבה?

"עובד חיוני" שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967, אלא אם שוחרר משירות עבודה כדין, ואז הצו רלוונטי לגביו בתקופה בה שוחרר.

מהי חובת תשלום השכר שמוטלת על המעסיק?

תשלום שכר לרבות תנאים סוציאליים.

מהו מועד תשלום השכר?

התשלומים לפי צו ההרחבה ישולמו לכל המאוחר במשכורת חודש פברואר 2024.

מהו "שכר"?

  • "שכר העבודה היומי" – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל. כלומר, שכר ברוטו בלבד הכולל הפרשות סוציאליות, אך לא כולל: תשלומים חד פעמיים, מתנות לחגים, פרמיות לא קבועות, תשלומים שנתיים, שעות נוספות בפועל, תוספת משמרות, כוננויות, החזרי הוצאות וגילום מס בגינם, ועוד.
  • נקבעה תקרה לשכר העבודה היומי, כך ששכר זה לא יעלה על "השכר המרבי" – השכר השווה למשרת שכיר של ישראליים, כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב-22 ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 ש"ח.
  • שכר העבודה היומי יחושב לפי השכר שבעדו שילם המעסיק תשלומי חובה לפי כל דין בשלושת החודשים שקדמו לחודש מאי 2023. לגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעסיק במהלך שלושת החודשים שקדמו לחודש מאי 2023 – ביחס לשכר ששילם המעסיק ובתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה.
  • עובד שלא עבד בחלק מיום העבודה, ישולם לו חלק יחסי של השכר, ובלבד שמספר השעות בהן לא עבד גבוה משעה אחת. אם העובד לא עבד לכל היותר שעה אחת ביום העבודה, הוא אינו זכאי לתשלום שכר מכוח צו ההרחבה עבור אותו יום.

מה דינו של עובד המועסק במשרה חלקית?

עובד המועסק במשרה חלקית זכאי לשכר יחסי, בהתאם ליחס של שעות העבודה הרגילות ביום של העובד לסך כל שעות העבודה במשרה מלאה.

מתי עובד לא יהיה זכאי לשכר?

  • אם העובד נעדר בגין מחלה, תאונה, חופשה או מילואים.
  • העובד נעדר מעבודתו ביום שישי, בשבת ובחג, והוא אינו עובד באופן רגיל בימים אלה.
  • העובד עבד מהבית או מכל מקום אחר שאינו מקום עבודתו הרגיל, וקיבל שכר עבור עבודתו בימים אלה.
  • מעסיקו של העובד בחר לשלם לו באופן וולונטרי שכר בגין ימי היעדרותו בתקופת הזכאות. התשלום ששולם יבוא על חשבון תשלום השכר המתחייב לפי צו ההרחבה. במצב כאמור, ככל שהתשלום שהועבר בפועל נמוך מהשכר המגיע לעובד לפי צו ההרחבה, תשולם לעובד השלמת שכר.

האם עובד שניצל ימי חופשה בתקופת הזכאות זכאי לפיצוי?

כן, עובד שניצל ימי חופשה שהיו צבורים לזכותו בתקופת הזכאות וקיבל בגינם דמי חופשה, ליתרת ימי החופשה הנוכחית של העובד יתווספו ימי החופשה שנוצלו בזמן מבצע "מגן וחץ".

האם גם עובדי קבלן או עובדים של קבלן שירותים זכאים לשכר?

כן, עובדיו של קבלן כוח אדם או קבלן שירותים זכאים לשכר ממעסיקם, בהתאם למקום עבודתם בפועל.

מה עוד כדאי לדעת?

  • הוראות צו ההרחבה קובעות שככל שתהיה מחלוקת בדבר הימצאותו או אי-הימצאותו של מוסד חינוך או מקום עבודה או מקום מגורים באזור מיוחד – יכריע בדבר פיקוד העורף.
  • מעסיק מחויב לשלם שכר לעובד הזכאי לתשלום מכוח צו ההרחבה, בין אם המעסיק הגיש תביעה לרשות המסים לקבלת פיצוי בגין נזק מלחמה ונזק עקיף שנגרם לו (בין היתר, תשלום שכר לעובדים), ובין אם לאו.

הנכם.ן מוזמנים.ות לפנות אלינו בכל שאלה הנוגעת לסקירה שלעיל.

בברכה,
מחלקת דיני עבודה

שבלת ושות'


[1] חוק ההתיישנות (תיקון מס' 8 – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024

[2] תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)(הוראת שעה), התשפ"ד-2023

[3] צו הרחבה להסכם קיבוצי בעניין תשלום שכר בשל נזק מלחמה ונזק עקיף (מבצע מגן וחץ) לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 ("צו ההרחבה")

[4] תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה מס' 2), התשפ"ג-2023 ("התקנות")

[5] "ילד" – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן ילד עם צרכים מיוחדים שטרם מלאו לו 21 שנים.

חדשות נלוות