לקוחות יקרים,

 ביום 28 בדצמבר 2015, אישרה הכנסת את החוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה), תשע”ו-2015 (“התיקון“), אשר נועד לחזק את הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע”מ (“הבורסה“) כחלופה יעילה לגיוסי הון של חברות היי-טק, תוך הגדלת הסיכוי שחברות אלה יתפתחו בישראל, הקטנת התלות שלהן בשווקים כלכליים חיצוניים ושכלול שוק ההון לטובת כלל המשקיעים בו.

בין עיקרי התיקון נמנים ארבעה נושאים עיקריים: מימון המונים, מנגנון הצעת ניירות ערך תוך כדי המסחר בבורסה, הקלות והתאמות בדרישות הגילוי בדיווח השוטף והקמת קרנות היי-טק נסחרות, כמפורט להלן.

מימון המונים

  • התיקון מסדיר לראשונה את נושא מימון ההמונים (crowdfunding), במסגרת חוק ניירות ערך, תשכ”ח-1968. תיקון זה ייכנס לתוקף רק לאחר הסדרת תקנות מתאימות בנושא.
  • התיקון קובע אפשרות חדשה (לתאגידים שאינם תאגידים מדווחים) להצעת ניירות ערך שלא באמצעות תשקיף, ובלבד שההצעה נעשית על ידי רכז הצעה[1] המשמש מתווך להצעה ולמכירה של ניירות הערך באמצעות אתר אינטרנט.
  • מימון המונים כאמור יתאפשר רק בהתקיים מספר מגבלות שייקבעו בתקנות ואשר יגבילו: (1) את סך התמורה שתאגיד רשאי לגייס באופן זה בכל 12 חודשים נתונים; (2) את ההשקעה המרבית שכל משקיע בודד רשאי להשקיע באותו תאגיד; ו- (3) את סך ההשקעות המרביות שכל משקיע בודד רשאי להשקיע בכל 12 חודשים נתונים באופן זה.

At the Market Offering

  • התיקון מעגן מנגנון חדש להצעת ניירות ערך, אשר עם כניסתו לתוקף לאחר הסדרת תקנות מתאימות בנושא, יוכל כל תאגיד להציע ניירות ערך לציבור תוך כדי המסחר בבורסה – At the Market Offering (“ATM“), על פי תשקיף מדף תקף של התאגיד ובהתאם לתכנית אשר תוגדר מראש ותפורסם בדוח הצעת מדף שיגיש התאגיד.
  • מנגנון ה- ATM יקצר משמעותית את פרק הזמן עד לגיוס, תוך הוזלת עלויות ההנפקה.
  • בד-בבד, במסגרת התיקון נקבע איסור מפורש לפרקטיקה שהייתה נהוגה בעבר, לפיה תאגיד (או חברת בת של התאגיד) היה מוכר בבורסה מניות רדומות שנרכשו בעבר על-ידי התאגיד עצמו (או חברת הבת, לפי העניין). התיקון קובע כי מכירה מעין זה ה