השלכות משבר הקורונה על תחום המכרזים, עוה"ד עדי שוחט ורועי קובובסקי

משבר הקורונה אשר מלווה את חיינו מאז תחילת השנה לא פסח על תחום המכרזים. להגבלות השונות והחמורות שהוטלו בישראל וביתר מדינות העולם, במטרה למנוע את התפשטות הנגיף, ישנן השפעות נרחבות על מכרזים של גופים ציבורים, החל ממכרזים שטרם פורסמו, דרך מכרזים תלויים ועומדים וכלה במכרזים שהוכרעו.

להלן ננסה לסקור מספר היבטים אשר מתעוררים בכל הקשור למכרזים בעת הנוכחית וכן פתרונות אפשריים לאתגרים שהציב המשבר.

דחיה, השעיה וביטול של מכרזים

בשבועות החולפים אנו עדים לביטול או השעיה, ובמקרה הטוב, דחיה של שורה של מכרזים אשר פורסמו על ידי גופים ציבוריים.

  • רשות מקרקעי ישראל ביטלה לאחרונה מכרזים לשיווק מגרשים לבניית אלפי יחידות דיור, ולגבי חלקם דחתה את המועד האחרון להגשת הצעות[1].
  • קרן הקיימת לישראל הקפיאה שורה של מכרזים למתן שירותים[2].
  • משרד האוצר החליט לדחות מכרז הצטיידות בכלי רכב חדשים[3].
  • שראל, זרוע הרכש של בתי החולים והמוסדות הרפואיים בישראל, הקפיאה אף היא את מכרזי הרכש שלה[4].
  • קופות החולים הקפיאו או דחו שורה של מכרזי רכש, חלקם לתקופה בלתי ידועה,
  • רשויות ותאגידים עירוניים שונים בחרו שלא להוציא לפועל התקשרויות מכוח מכרזים שהוכרעו לאחרונה.

באופן כללי, ניתן להניח שהחלטות אלו נובעות ממספר טעמים:

הטעם הראשון, נעוץ בכך שלמשבר הקורונה והמגבלות הנרחבות שהוטלו לבלימתו, עלולות להיות השלכות מהותיות על עורכי המכרזים והמציעים הפוטנציאליים, אשר קשה בעת הנוכחית להעריך אותן, לרבות לענין מצבם הכלכלי וסדרי העדיפויות שיעמדו לנגד עיניהם בחלוף המשבר.

לצד אי-הודאות כאמור, נוצרו עקב המשבר גם קשיים אופרטיביים בניהול השוטף של המכרז. כך, למשל, סיורי קבלנים, מפגשי מציעים, פרזנטציות לצורך התרשמות והצגת יכולות, ראיונות, ישיבות ועדת מכרזים וגורמי מקצוע, פגישות "התנעה", סיורי שטח, וכיוצ"ב, כל אלו הפכו למסובכים ביותר בעת הנוכחית ויש שיאמרו אף לבלתי אפשריים. גם היכולת להנפיק ערבויות מכרז נפגמה עקב צמצום פעילות הבנקים וכוח האדם.

זאת ועוד, המצב והמגבלות בישראל ובמדינות העולם משליכים גם על ה"שחקנים" הפוטנציאלים שאמורים להתמודד בכל מכרז, כמו-גם על מציעים שזכו, בשורה של היבטים (בכלל זה – מגבלות כוח אדם, מגבלות בנוגע ליכולות יצור, אספקת שירותים או ציוד, שערי חליפין, יציבות כלכלית, עמידה בלוחות זמנים ועוד), ולכל אלו אף השפעה על טיב, מחיר ואופטימליות ההצעות או השירותים שצפוי מזמין המכרז לקבל.  

אז מה עושים?

בכל הקשור למכרזים שעודם מתנהלים או למכרזים שמבוקש לפרסם ללא דיחוי, ניתן לחשוב על מספר פתרונות אשר יאפשרו את ניהול המכרז במציאות המאתגרת הנוכחית.

כך, למשל, ניתן לנהל את המכרז כמכרז ממוכן[5], בהתאם לתקנות 19ג – 19ד לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993 ("התקנות"). מכרזים אלו מתאפיינים בכך שהם נערכים במלואם במדיה הדיגיטלית (הגשת הצעות אלקטרוניות לתיבת מכרזים אלקטרונית). מעבר ליתרונות הגלומים במכרז הממוכן (שקיפות, שוויוניות, עידוד תחרות ועוד), בדרך זו ניתן לנהל את המכרז ולהכריע בו באופן מקוון וכך להתגבר על הקשיים והמגבלות הקיימים כיום בניהול של מכרז רגיל.  

כך, למשל, ניתן לנסות ולקיים את כל אותם דיונים מרובי משתתפים עליהם עמדנו לעיל, באמצעות אחת מהפלטפורמות הדיגיטליות המאפשרות קיום שיחות ועידה, הצגת מצגות ושיתוף במידע בצורה חיה, באיכות טובה למדי (זום, וובאקס, טימס, וואטסאפ הן רק חלק מהאפשרויות הקיימות). אמנם, לא מדובר בפתרון אופטימלי אך השימוש בו מקל על המשתתפים ועל עורך המכרז ומאפשר לנהל מכרז ואף להכריע בו חרף המצב הנוכחי.

באשר לנושאים אשר בהם לא ניתן לערוך את המכרז באמצעים דיגיטליים (למשל מכרזים בנושאים ביטחוניים, רגישים, או בסגמנטים המחייבים ניתוח מעמיק), אך קיימת דחיפות בכל זאת לקיימו, ניתן לבחון אפיקים חלופיים.

למשל התקשרות בפטור ממכרז, בהתאם לאחד מסעיפי המשנה של תקנה 3 לתקנות, ובפרט החלופה שעניינה "התקשרות הנדרשת בדחיפות למניעת נזק של ממש"[6], וכן החלופה המאפשרת הארכת התקשרות קיימת "בנסיבות שבהן השמירה על האחידות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות"[7]. אמנם מדובר בחריגה מדרך המלך של חובת מכרז, ואולם דומה שכל עוד יעשה הדבר בצורה מאוזנת ולתקופה מוגבלת, ניתן למצוא במשבר הנוכחי הצדקה לכך.

מה לגבי מכרזים עתידיים?

מאחר שהשלכות משבר הקורונה צפויות ללוות אותנו בתקופה הקרובה, ונוכח אי-הודאות הכרוכה בכך, ניתן לצפות כי מציעים יכללו בהצעותיהן סייגים הנוגעים למחויבויות שונות מכוח המכרז אשר עלולות להיות מושפעות מהמשבר. בשים לב לכך, על עורכי המכרז לשקול כבר בעת פרסומו האם לכלול במסמכי המכרז סעיפים ספציפיים לענין זה, אשר למשל יאפשרו להם גמישות בהתנהלות, לרבות נוכח אותן הסתייגויות צפויות או להפך, אשר יגבילו מפורשות גם הסתייגויות נוכח משבר הקורונה. הגדרה מפורשת במסמכי המכרז של אותן נסיבות אשר רק בהתקיימותן מוצדק יהיה לחרוג מדרישות המכרז, תחזק את הודאות ותחסוך מחלוקות מיותרות אשר עלולות להתעורר בנושא.  

מכרזים שהוכרעו (ובתוך כך מכרזים שבהם נחתם כבר הסכם), ושעורך המכרז בחר שלא "להקפיא"

ככל שהמצב הנוכחי מעורר קשיים בנוגע ליכולת הזוכה לעמוד בהתחייבויותיו, מוצע לשקול לפנות לעורך המכרז ולעדכן אותו כי נוכח המצב לא ניתן לממש את ההתקשרות ויש צורך להתאימה למציאות המשתנה (למשל בדרך של עדכון לוחות זמנים, בחינת אספקת מוצרים חלופיים ועוד). בהעדר הסכמה, על שני הצדדים לבחון היערכות משפטית. לגבי מכרזים כאמור שכן "הוקפאו", על הזוכים באותם מכרזים לנסות ולהיערך כמיטב יכולתם על מנת שלאחר שיוסרו המגבלות, יוכלו אלו לעמוד במחויבויותיהם מכוח המכרז.


[1] כתבה מאתר "דה-מרקר" – https://www.themarker.com/realestate/1.8680799.

[2] אתר האינטרנט של קק"ל – https://www.kkl.org.il/tenders/bids/.

[3] כתבה מאתר "כלכליסט" – https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3804392,00.html.

[4] אתר האינטרנט של "שראל" – http://www.sarel.co.il/auction/.

[5] "קיימים שלושה סוגי מכרזים ממוכנים – מכרז ממוכן "רגיל", מכרז ממוכן "מתפתח" ומכרז ממוכן "מהיר".

[6] תקנה 3(2) לתקנות.

[7] תקנות 3(4) לתקנות.

חדשות נלוות

אנרגיה ותשתיות

ייצוג גופי המימון המובילים בישראל בהשקעה ופיתוח פרויקט סולארי מהגדולים באירופה יחד עם קרן נוי

קראו עוד
אנרגיה ותשתיות

כך ייראה העתיד של פרויקטי אנרגיה ותשתית, עו"ד אלון זיו

קראו עוד