מחשבות לאחר צפייה ב-A life on our planet, עו"ד גלית עופר

דייוויד אטנבורו: על פני האדמה, נטפליקס, 2020

הצפיה ב- A life on our planet מעלה מניה וביה את השאלה, איך מין כל כך חכם ומתקדם יכול להיות בו בזמן גם כל כך מטומטם. המין האנושי באופן מודע ומתמשך כורת, ליטרלי, את הענף שעליו הוא יושב (של יערות הגשם שבזכותם הוא נושם).

הקשר חמקמק, אני מודה, ואולי לכן פחות מתיישב לנו בטבעיות. אז בסרט, סר דיוויד אטנבורו מסביר:

יערות הגשם הם הריאה הירוקה של הכדור, העצים שבהם קולטים פחמן דו חמצני ופולטים חמצן. מחצית מכלל המינים על הכדור נמצאת בהם. בשישים השנה האחרונות מחצית מיערות הגשם בעולם הושמדה, 3 טריליון עצים נכרתו. אוכלוסיית האורנגאוטאן צומצמה ב- 2/3 – אלה הקופים שבאכילת הפירות מפזרים זרעים וגורמים להמשך הצמיחה. אנחנו מבראים יערות כדי להשתמש גם בשטח וגם בעצים, ובמקומם מגדלים כמויות עצומות של דקלי שמן או סתם הופכים לשטחי מרעה (לבקר למאכל). כשייגמרו לנו היערות, השטח יהפוך לסוואנה יבשה, יפלוט פחמן בהמונים ועל הדרך גם ישנה באופן בלתי הפיך את מחזור המים.

לאוקיינוס תפקיד מכריע בשמירה על יציבות הטמפרטורה על פני כדור הארץ – בולע חום. אלא שבעשורים האחרונים האוקיינוס מתחמם, מה שגורם למות שוניות אלמוגים ולהכחדת מיני דגה. הכחדה שהמין האנושי מקדם בהתלהבות תוך פיתוח ושיכלול אמצעי דיג המוני במעמקים. אוכלוסיית דגי האוקיינוס הגדולים הצטמצמה ב- 90%. 30% ממיני הדגים בעולם הוכחדו. באמצעות סכרים וזיהום נחלים ואגמים, צמצמנו את אוכלוסיית החי במים מתוקים ב- 80%.

הלאה, קטבים. שם באמת אנחנו בעיצומו של אסון בשידור חי. כוכב הלכת שלנו מאבד את כיפת הקרח שלו, מה שאומר הרבה פחות אנרגיית שמש מוחזרת והרבה יותר התחממות גלובלית, הפשרת קרקעות, שחרור גזי מתאן רעילים, עליית פני הים וחוזר חלילה.

המערכות האקולוגיות קשורות זו בזו, עולם עם פחות מגוון ביולוגי אינו יציב דיו להתמודד עם הלחץ שהמין האנושי הטיל עליו.

בחלק השני של הסרט, אטנבורו נותן קצת תקווה. אחרי כל הקטסטרופות האלה הוא מבהיר שהדברים עדיין הפיכים. אבל הסיום, וסליחה באמת על הספויילר, הוא האגרוף האמיתי בבטן: גם אם תהיה הכחדה המונית (שישית במספר), הטבע ישקם את עצמו. הוא עשה זאת חמש פעמים. זה רק המין האנושי שייכחד.

זהו, רק רציתי להזכיר לכם בעיצומו של יום יפה, כשהשמש זורחת והחיטה צומחת, שאנחנו על סף תהום וכדאי שנתאפס על עצמנו ונחזיר טבע פראי ליושנו. 

בתמונה: צ'רנוביל, טבע דומם מתאושש, מתוך חשבון הטוויטר @ourplanet

חדשות נלוות

אבטחת מידע ופרטיות

מזכר רגולציה רבעוני – ספטמבר 2020

קראו עוד
נדל"ן

פינת התחזית, תקן בניה ירוקה, עו"ד גלית עופר

קראו עוד
עדכוני קורונה

עדכונים ממחלקת קלינטק ואיכות הסביבה של משרד שבלת ושות' משק החשמל ואנרגיה בצל משבר הקורונה […]

קראו עוד
עדכוני קורונה

איכות הסביבה בצל משבר הקורונה – אפריל 2020, עו"ד גלית עופר ועו"ד אורית מרום

קראו עוד
אנרגיה ותשתיות

למרות הבירוקרטיה: כך מייצרות חברות טכנולוגיות אנרגיה נקייה באפריקה, עו"ד אורית מרום

קראו עוד