בימים האחרונים פרסמה רשות התחרות שני עדכונים חשובים בתחום דיני ההגבלים העסקיים:

  1. פרסום גילוי דעת מעודכן בעניין קביעת גובהם של עיצומים כספיים – במסגרת גילוי דעת זה התייחסה הרשות, בין היתר, לתנאים להקלה בסכומי העיצומים הכספיים שיוטלו בגין הפרות החוק, במקרה שהמפר קיבל ייעוץ משפטי בתחום דיני התחרות.
  2. הממונה הודיעה כי תשקול לתת פטורים מן החובה להגיש הודעות מיזוג במקרה של מיזוגים שבהם מחזור המכירות השנתי של חברת המטרה נמוך מ-20 מיליון ש"ח – על בסיס פנייה פרטנית של הצדדים למיזוג.

במזכר זה נרחיב לגבי כל אחת מההתפתחויות והשלכותיהן המעשיות.

עדכון גילוי דעת 1/16 בעניין קביעת גובהם של עיצומים כספיים

חוק התחרות הכלכלית הסמיך את הממונה על התחרות להטיל עיצום כספי על תאגיד או יחיד שהפרו את חוק התחרות הכלכלית.

בשנת 2016 פרסמה רשות התחרות גילוי דעת שנועד לתת שקיפות בנוגע לשיקולי הממונה בקביעת גובה העיצומים הכספיים המוטלים של תאגידים ויחידים מפרים.

עד לתחילת שנת 2019 הייתה הממונה מוסמכת להטיל עיצום של 8% ממחזור המכירות השנתי, אך לא יותר מ"תקרה" של 24 מיליון ש"ח על תאגיד (שמחזור הכנסותיו עולה על 10 מיליון ש"ח).

אחד התיקונים שנעשו במסגרת הרפורמה לחוק, שנכנסה לתוקף בתחילת השנה, הינו העלאת סכום התקרה של העיצומים הכספיים העלולים להיות מוטלים על תאגידים לסכום של 100 מיליון ש"ח. מהלך זה משפיע באופן טבעי בעיקר על תאגידים גדולים במשק.

גילוי הדעת המתוקן שפורסם מעדכן את אופן חישוב גובה העיצום הכספי שיוטל על גורמים מפרים וכן את שיקולי הממונה בקביעתם. התיקון כולל מספר שינויים מרכזיים לאופן חישוב גובה העיצום.

כך למשל, גילוי הדעת מאפשר לראשונה להחריג ממחזור המכירות הכנסות מסוימות, שעל אף שהן כלולות במחזור המכירות של התאגיד המפר, מקורן ממוצרים או שירותים שאינם נוגעים או קשורים לתחום הפעילות הרלוונטי להפרה. לדוגמא: אם חברת משקאות מחזיקה בפעילות של נדל"ן מניב ונמצאו ראיות כי החברה הפרה את חוק התחרות בקשר לאחת מפעילויותיה בתחום המשקאות, הרי שלצורך חישוב העיצומים ניתן יהיה להחריג את הכנסותיה של החברה מתחום הנדל"ן המניב.

בנוסף, גילוי הדעת המתוקן מתייחס לסוגיית מחזור המכירות של התאגיד המפר הפועל גם מחוץ לישראל וקובע כי תקרת העיצום תחושב על פי מחזור המכירות של התאגיד המפר בישראל בלבד.

גילוי הדעת המעודכן מפרט שיקולים נוספים, שלא נכללו בגילוי הדעת הקודם, וקובע את השפעתם על גובה העיצום, כגון מידת ההתחשבות בקבלת יעוץ משפטי בתחום דיני התחרות למפר והתנאים בהם יהיה ראוי להתחשב בו. בעקבות הערות הציבור לטיוטת גילוי הדעת, ביצעה הרשות מספר שינויים והתאמות בגילוי הדעת והוחלט בין היתר להעלות את שיעור ההפחתה המקסימלי בגין קבלת יעוץ משפטי מ-10% ל-20% מעיצום הבסיס.

בהקשר זה קובע גילוי הדעת כי פעולות ממשיות שנקט המפר בתום לב ומתוך רצון לציית לדיני התחרות ולמנוע את התרחשות ההפרה מראשיתה, אף שאלו לא צלחו, תשמשנה שיקול לקולה בקביעת גובה העיצום.

הממונה תתחשב בפרט ביעוץ משפטי בתחום התחרות שניתן למפר ביחס למעשה ההפרה מושא העיצום, שניתן טרם ביצוע מעשה ההפרה וכדי להימנע מהפרת הוראות החוק, וזאת ככל שהתרשמה שמדובר בהליך היוועצות רציני ומעמיק.

התרשמות הממונה מרצינות הליך ההיוועצות וקביעת גובה ההנחה שתינתן למפר בהתאם לכך, תיעשה בהתאם לקריטריונים הבאים, המבוססים למעשה על פסיקת בית המשפט העליון בנושא ההסתמכות על ייעוץ משפטי לפי הדין הפלילי (סעיף 34יט לחוק העונשין):

  • היעוץ ניתן ע"י גורם משפטי מומחה;
  • היעוץ ניתן בהתבסס על מלוא המידע הרלוונטי;
  • היעוץ ניתן טרם ביצוע מעשה ההפרה והתגבשותו;
  • היעוץ ניתן באופן רשמי ובכתב.

גילוי הדעת מדגיש כי מפר הטוען לקבלת יעוץ משפטי שמצדיק את התחשבות הממונה נדרש להוכיח שהיעוץ התבקש בתום לב ועומד בדרישות הנ"ל, וכי טענה זו כרוכה בויתור מלא על חסיון עו"ד-לקוח ביחס לתקשורות הרלוונטיות, שכן על המפר להציג בפני הממונה את כל המסמכים הרלוונטיים ליעוץ המשפטי שניתן, כדי שתוכל להתרשם שהליך ההיוועצות עומד בקריטריונים לעיל.

קבלת יעוץ משפטי שעומד בתנאים אלה עשויה להוביל להפחתת סכום העיצום הכספי בשיעור של עד 20% מעיצום הבסיס כאמור.

 

הודעת הממונה כי תשקול לתת פטורים מן החובה להגיש הודעות מיזוג במקרה של מיזוגים שבהם מחזור המכירות השנתי של חברת המטרה נמוך מ-20 מיליון ש"ח

הצורך בקבלת אישור הממונה לעיסקה נובע משתי חלופות עיקריות: נתח שוק גבוה של אחד הצדדים למיזוג (או שניהם), או עסקה בין צדדים בעלי מחזורי מכירות שנתיים משמעותיים. מרבית העסקאות המוגשות לאישור הממונה מוגשות מכוח חלופת מחזור המכירות.

במשך עשרים שנה, עד שנת 2019, החובה לדווח על עסקה ולקבל את אישור הממונה לגביה חלה כאשר מחזור המכירות המשותף של הצדדים לעסקה עלה על 150 מיליון ₪ ("רף הדיווח המצרפי") וכן כאשר מחזור המכירות של לפחות שתיים מהחברות עלה על 10 מיליון ₪ כל אחת. כלומר, כשמדובר בעסקה בין שתי חברות, נדרש שמחזור המכירות של כל אחת מהן יעלה על 10 מיליון ₪ ("רף הדיווח המינימלי").

רף הדיווח המינימלי נובע מכך שככלל רשות התחרות אינה מתעניינת בעסקאות בין "פיל לעכבר" ועמדתה בדבר הצורך למקד את משאבי הפיקוח שלה במיזוגים המשפיעים בצורה משמעותית יותר על המשק.

במסגרת הרפורמה בה תוקן חוק התחרות הכלכלית בינואר 2019 כאמור, הועלה רף הדיווח המצרפי מ-150 מיליון ₪ לסכום של 360 מיליון ₪ (בזיקה למידת השינוי בתוצר המקומי הגולמי של מדינת ישראל מאז שנת 1999), בהתאם לתכנית הפחתת הרגולציה. עדכון הסכום נועד להביא לכך שחובת הדיווח תחול רק על מיזוגים בעלי השפעה כלכלית מהותית.

הרשות הציעה עדכון משלים בתקנות שלפיו יועלה רף הדיווח המינימלי מ-10 ל-20 מיליון ₪, באופן שיימנע הצורך לקבל את אישור הממונה למיזוג במקרה של עסקה עם חברה שמחזור המכירות שלה נמוך מהסך הנ"ל (אלא אם מדובר בחברות בעלות נתחי שוק משמעותיים). יחד עם זאת, עדכון התקנות טעון אישור ועדת הכלכלה של הכנסת ועקב שיתוקה של זו, לא ניתן להשלים את המהלך.

לאור זאת, הודיעה הממונה כי בכל מקרה שבו צדדים למיזוג חוצים את הסף המינימאלי הקבוע כיום בתקנות (10 מיליון ש"ח), אולם אינם חוצים את הסף המינימאלי שמוצע בתזכיר לתיקון התקנות – דהיינו כאשר מחזור המכירות של צדדים למיזוג (ברוב המקרים מדובר מן הסתם בחברת המטרה) נע בין 10 ל-20 מיליון ₪ (ומחזור המכירות המצרפי של החברות המתמזגות עולה על 360 מיליון ₪) – עשויה רשות התחרות – על בסיס פנייה פרטנית מהצדדים למיזוג, שתכלול גילוי מלא של הפרטים הרלוונטיים – להודיע לצדדים כי הם אינם נדרשים למסור הודעות מיזוג בנסיבות העניין.

Print Friendly, PDF & Email
חדשות