לקוחות יקרים,

לקראת עריכתו ופרסומו של הדוח התקופתי לשנת 2018, אנו בשבלת ריכזנו עבורכם תמצית הנחיות ופרסומי סגל רשות ניירות ערך ועדכונים נוספים, אשר אנו ממליצים לתת עליהם דגש בתהליך עריכת הדוח התקופתי.

  1. הבסיס של הבסיס- ניסוח מובן, רלוונטי, מידע מהותי בלבד, ללא כפילויות ותוך שימוש בהפניות
  • בעמדה משפטית מספר 105-25: קיצור הדוחות[1], סגל הרשות פירט בטבלה דוגמאות של מתכונת והיקף הגילוי הראוי לסעיפים שונים בדוח התקופתי ואנו ממליצים להיצמד לעמדה זו בעת הכנת הדוח התקופתי במקביל לעבודה עם התקנות והנחיות סגל הרשות הרלוונטיות.
  • אנו ממליצים לחתור לגילוי המידע הרלוונטי במקום אחד בדוח התקופתי, לדוגמא בביאורים לדוחות הכספיים, ולהשתמש בהפניות רלוונטיות מפרקים אחרים בדוח התקופתי ובלבד שהמידע בביאורים לדוחות הכספיים כולל את כל המידע הנדרש בהוראות הגילוי באותו עניין בפרקים אחרים בדוח התקופתי.
  • לגבי שימוש בהפניות לדיווחים אחרים של התאגיד שפורסמו, נזכיר שבהתאם לתקנה 5א לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), תש"ל-1970 ("תקנות הדוחות") ניתן להשתמש בהכללה על דרך ההפניה לאותם פרטים המצויים בדוח אחר או בתשקיף של התאגיד (במגבלות הקבועות בתקנה הנ"ל). יצוין כי בהתאם לתקנה 8ב(ג) לתקנות הדוחות, תאגיד רשאי לכלול בדרך של הפניה בדוח תקופתי גם הערכת שווי מהותית מאוד אשר פורסמה לציבור בדו"ח מיידי של תאגיד אחר, ובלבד שהערכת השווי המהותית מאוד ערוכה לפי תקנות הדוחות.
  • אפשרות הכללת פרק תיאור עסקי התאגיד של חברה מוחזקת שהינה תאגיד מדווח: בפברואר 2018 פרסם סגל הרשות שו"ת 105-24[2] לפיה הוא לא יתערב במקרה שתאגיד יכלול (להבדיל מהפניה שאינה מותרת) בפרק תיאור עסקי התאגיד בדוח התקופתי שלו את פרק תיאור עסקי התאגיד של החברה המוחזקת, ובלבד שפעילות החברה המוחזקת מהווה תחום פעילות אחד או יותר של התאגיד ואין בהכללה כאמור כדי להוסיף כמות משמעותית של מידע לא מהותי על החברה המוחזקת בראי התאגיד.
  1. גילוי ייעודי בהתאם לסוג ופעילות התאגיד
  • תאגיד קטן
    • בהתאם לתקנות הדוחות, תאגיד נדרש לבחון ביחס למועד הקובע – 1 בינואר בכל שנת דיווח, האם הוא עומד בתנאים שנקבעו בתקנה 5ג לתקנות הדוחות על מנת להיחשב כ"תאגיד קטן" או "תאגיד קטן פטור"[3]. בחודש ינואר 2019 פרסם סגל הרשות שו"ת מספר 105-27[4] לפיה מועד יישום ההקלות לתאגיד שהפך לתאגיד קטן מתאפשר מהדוח התקופתי הראשון לאחר המועד הקובע, כך תאגיד שבמועד הקובע ליום 1.1.2019 עמד בתנאים הקבועים בתקנות הדוחות על מנת להיחשב כתאגיד קטן, רשאי לאמץ את ההקלות[5] החל מהדוח התקופתי לשנת 2018 ובלבד שפרסם דוח מיידי על הפיכתו לתאגיד קטן טרם מועד פרסום הדוח התקופתי לשנת 2018.
    • עוד נזכיר בהקשר זה, כי תאגיד קטן פטור אשר בחר שלא לאמץ את ההקלה לפטור מפרסום דוחות רבעון ראשון ושלישי, רשאי לשנות באופן יזום, אחת לכל שנה קלנדרית עד ליום 31 במרץ של אותה שנה, את מתכונת הדיווח החלה עליו ולבחור לאמץ את ההקלה מכאן ואילך[6]. זו גם הזדמנות לתאגיד קטן פטור אשר בחר לאמץ את ההקלה לפטור מפרסום דוח רבעון ראשון ושלישי לשנות בחזרה את מתכונת הדיווח, ככל שחל שינוי נסיבות בתאגיד שמצריך לדעת הדירקטוריון שקיפות מוגברת יותר לבעלי המניות, באמצעות פרסום דוח רבעון ראשון ושלישי. שינוי מתכונת דיווח מחייבת דיווח מיידי[7].
    • על תאגידים הבוחרים לאמץ את ההקלות, כולן או חלקן, לתת גילוי להיותם תאגידים קטנים בהבלטה בעמוד הראשון של כל דוח תקופתי ורבעוני.
  • פעילות קנאביס הרפואי
    • תחום זה עבר לאחרונה שינויי חקיקה משמעותיים ובין היתר, התקבלה החלטת ממשלה מספר 1587[8] שעניינה קביעת מתווה להסדרת שימוש בקנאביס למטרות רפואיות ולמחקר ולצורך כך היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות ("היק"ר") ממשיכה לשמש כסוכנת הממשלתית לפיקוח ולהסדרת הטיפול בקנאביס למטרות רפואיות ומחקר ומכוח תפקידה מפרסמת נהלים, הנחיות וחוזרים בנושא; פרסום ברשומות בינואר 2019 של חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (מס' 16), התשע"ו- 2019 והחלטת ממשלה מינואר 2019 מספר 4490[9] בעניין אפשרות לייצור קנאביס רפואי. התקינה החדשה שינתה באופן מהותי את תנאי הסף להקמה והפעלה של חוות ריבוי וגידול קנאביס רפואי, מפעלי עיבוד וייצור של מוצרי קנאביס רפואי ומסחר במוצרי קנאביס. לעניין זה נדגיש כי היק"ר פרסמה נהלים ביחס לדרישות האיכות והאבטחה וכן לרשיונות והיתרים הנדרשים ביחס לכל חוליה בשרשרת הערך של הקנאביס הרפואי ("האסדרה החדשה"), כאשר המועד הקובע לכניסתה לתוקף של האסדרה החדשה הינו יום 1.4.2019 (אלא אם יוארך לתקופה נוספת) ובמועד זה החברות הפועלות בתחום תידרשנה לעמוד בתנאי האסדרה החדשה.
    • לאור מהותיות הרגולציה לתאגידים הפועלים בתחום וסמיכות הזמנים לכניסה לתוקף של האסדרה החדשה, יש לתת דגש במסגרת הדוח התקופתי על חקיקה ותקינה החדשה, הן ברמת המקרו בהיבט של סביבה כללית והשפעת גורמים חיצוניים אשר צפויה להיות לה השפעה מהותית על התאגיד בכללותו תוך מתן כימות או אמדן ההשפעה של אירועים והתפתחויות[10], והן ברמת המיקרו אודות מגבלות רגולטוריות, חקיקה, תקינה ואילוצים מיוחדים החלים על תחום הפעילות של הקנביס הרפואי ומגבלות ופיקוח על התאגיד[11]. בנוסף, לאור חוסר הוודאות הקיים בתחום, יש מקום גם לשימת דגש משמעותי על גורמי הסיכון בתחום הפעילות[12].
    • ביום 26.12.2018 פרסם סגל הרשות הודעה למשקיעים שכותרתה "דגשים בנוגע לחברות ציבוריות שפועלות בתחום הקנביס הרפואי"[13] ממנה ניתן ללמוד על מספר פרמטרים בעלי חשיבות בגילוי למשקיעים במסגרת הדוח התקופתי לאור האפיונים הייחודיים של פעילות הקנאביס הרפואי.
    • לתאגידים להם יש תשקיף מדף פתוח על בסיס פעילות עבר שאינה קשורה לקנאביס רפואי- מומלץ לקבל ייעוץ פרטני לגבי הגילוי הנדרש בדוח התקופתי ועל הורדה מהמדף בסיטואציה כאמור.
  • תאגיד טק-עילית
    • אנו מזכירים כי לתאגיד שמניותיו כלולות במדד ת"א טק-עילית ("תאגיד טק-עילית") זכאות למספר הקלות בגילוי ובדיווח לתקופה של עד 5 שנים ממועד ההנפקה[14]: (א) דיווח בשפה האנגלית; (ב) נתונים השוואתיים בדוחות כספיים שנתיים לתקופה של שנתיים חלף תקופה של שלוש שנים; (ג) פרסום דוחות כספיים לפי כללי חשבונאות מקובלים בארה"ב (US GAAP) בכפוף למספר תנאים; (ד) במשך תקופה של 5 שנים ממועד ביצוע ההנפקה הראשונה לציבור, יוכל תאגיד טק-עילית חדש, בלבד, ליישם את ההקלות אשר תאגיד קטן רשאי ליישמן גם אם אותו תאגיד טק-עילית אינו עונה על ההגדרה של תאגיד קטן; (ה) במשך תקופה של 5 שנים ממועד ביצוע ההנפקה הראשונה לציבור, תאגיד טק-עילית חדש, בלבד, לא יידרש לצרף לדוח התקופתי, את הפרטים הבאים – דוח שנתי בדבר הערכת הדירקטוריון וההנהלה את אפקטיביות הבקרה הפנימית על הדיווח הכספי ועל הגילוי והצהרות של המנכ"ל ושל נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים.
    • במקום בו תאגיד טק-עילית חדש, מיישם את כל ההקלות האפשריות לפי תקנה 5 לתקנות הטק-עילית, יהא על התאגיד לתת על כך גילוי שיובא בהבלטה בעמוד הראשון של כל דוח תקופתי.
  • פעילות נדל"ן להשקעה
    • בפברואר 2018 פרסם סגל הרשות שו"ת מספר 105-23[15], ביחס לתאגיד שבחר ליישם את הגילוי בתיקון המוצע לתקנות ניירות ערך לעיגון "הנחיית גילוי בנוגע לפעילות נדל"ן להשקעה"[16], בו הבהיר סגל הרשות את הגילוי הנדרש בפרק תיאור עסקי התאגיד בדבר אופן חישוב דמי השכירות מפדיון השוכרים או מהפדיון הממוצע למ"ר בנכס מהותי מאוד.
    • דוח ריכוז ממצאים בנושא ביקורת שמאויות מקרקעין (המסווגים כנדל"ן להשקעה)[17] מדצמבר 2018[18] מפרט סוגיות רלוונטיות לתאגידים הפועלים בתחום הנדל"ן להשקעה ואת עמדת סגל הרשות בסוגיות אלה, ואשר יש בהן להשפיע על התנהלות התאגידים והגילוי הנדרש במסגרת הדוחות העיתיים של החברה והערכת השווי עצמה.
  • פעילות נדל"ן יזמי
    • בפברואר 2018 פרסם סגל הרשות שו"ת מספר 105-21[19] המתייחסת לתאגיד הפועל בתחום ייזום פרויקטים מסוג של התחדשות עירונית (לדוגמה פרויקטים מסוג תמ"א 38 ופינוי בינוי), והמיישם את הגילוי המוצע בהצעה לתיקון תקנות ניירות ערך בנוגע לפעילות בתחום הנדל"ן היזמי[20] ("ההצעה לתיקון"). סגל הרשות הציע לבצע בחינה בת שני שלבים (בחינת היתכנות ובחינה כמותית) לצורך קביעת מהותיות פרויקט נדל"ן יזמי מסוג התחדשות עירונית ובהתאם קבע את הגילוי הנדרש במסגרת פרק תיאור עסקי התאגיד לדוח התקופתי ביחס לפרויקטים כאמור שהינם מהותיים וביחס לפרויקטים שאינם מהותיים.
    • בפברואר 2018 פרסם סגל הרשות שו"ת מספר [21]105-22, במסגרתה הובהר אופן יישום מבחני מהותיות בדוח התקופתי על פי ההצעה לתיקון, לפי IFRS 15 ואופן יישום מבחני מהותיות בדוח התקופתי על פי ההצעה לגבי נתונים כספיים השוואתיים המבוססים על IAS 18.
  • חברות החזקה
    • ביום 27 בדצמבר 2015, פרסם סגל הרשות עמדה משפטית מספר 105-31[22] בנוגע לגילוי הנדרש מחברות החזקה[23] בדוח התקופתי, אשר בחלקו מתווסף ובחלקו מחליף את דרישות הגילוי הכלליות[24].
  1. גילויים נקודתיים
  • סיכוני סייבר

         באוקטובר 2018 פרסם סגל הרשות עמדה משפטית 105-33[25] בנושא סיכוני סייבר. בהקשר זה:

  • אין לתאר סיכוני סייבר כלליים הקיימים ביחס לכל המפוקחים ואין צורך למסור גילוי טכני ומפורט באופיו בענייני הסייבר.
  • אם קיים בתאגיד סיכון סייבר מהותי[26] הרלוונטי לפעילותו, הגילוי בדבר סיכון זה בדוח התקופתי צריך לכלול את תיאורו, התייחסות לקיום מדיניות הגנה, פיקוח על יישומה ובדיקת האפקטיביות שלה.
  • כאשר מתקיימות תקיפות סייבר מהותיות בתקופת הדו"ח, על התאגיד לבחון מתן תיאור תמציתי של עיקרי האירועים שהתרחשו במהלך התקופה או הכללה על דרך הפניה של דוחות מידיים שפרסם התאגיד שבמסגרתם נכלל תיאור אודות האירועים.
  • ככל שהתאגיד סבור כי חשיפתו לסיכוני סייבר הפכה בשנת הדוח למהותית יותר לצורך הבנת פעילותו באופן כללי – יש לפרט בדוח הדירקטוריון את הסברי הדירקטוריון בעניין זה.
  • תגמולים לנושאי משרה במסגרת תקנה 21 לתקנות הדוחות
    • בפברואר 2018 פרסם סגל הרשות שו"ת 105-25[27] לפיה בגילוי הטבלאי לפי תקנה 21(א) לתקנות הדוחות יש לכלול כל תגמול שהוכר בדוחות הכספיים (בין אם הוענק בפועל ובין אם לאו), וזאת אף אם בהתאם לחוזה ההעסקה קיימת לדירקטוריון סמכות להפחית את היקף התגמול.
    • בהתאם לדוח ריכוז ממצאים בנושא תגמולים לבעלי עניין ונושאי משרה בכירה בהתאם לתקנה 21[28]: יש לכלול בגילוי הטבלאי הוצאות שניתן לייחס לנושאי משרה כגון הוצאות בגין עדכון הפרשות לסיום יחסי עובד מעסיק, הוצאות שי לחג, ייחוס הוצאות פחת רכב שבבעלות החברה ואשר שימש את העובד וכן אגרות בגין חברות בארגונים מקצועיים ששולמו עבור העובד; יש להציג את ההוצאות כפי שהן נכללו בדוחות הכספיים ולא בהתאם לתקינה חשבונאית אחרת; יש לתת פירוט המסביר התאמות שבוצעו למענק על בסיס "רווח מתואם" כנדרש בתוספת השישית לתקנות הדוחות.
    • ביחס למענק שטרם נקבעו לגביו יעדים או שיש לקבוע יעדים בכל שנה – יש לקבוע את היעדים מראש ולא בדיעבד ולכן מוצע, בכפוף לאמור במדיניות התגמול של החברה והאישורים שהתקבלו בקשר עם קביעת המענק, לאשר את היעדים למענק, באורגנים של החברה, לא יאוחר מאישור הדוחות הכספיים השנתיים של החברה[29].
    • אנו מזכירים שלפי עמדה משפטית 101-21 בנוגע לשאלות ותשובות הקשורות במדיניות תגמול[30], צוין כי במסגרת הדוח התקופתי, על חברה לכלול גילוי בדבר יעדי התגמול שנקבעו לנושאי משרה מסוימים בה. אין בעובדה שאישור יעדים לנושא משרה מסוים הוא בסמכות ועדת התגמול, כדי לפטור חברה מגילוי אודות יעדים אלו. בחברה בה הסמיכה מדיניות התגמול את ועדת התגמול לקבוע יעדים למנכ"ל, על החברה לכלול גילוי על עיקרי היעדים שנקבעו בפועל לאותו מנכ"ל על ידי ועדת התגמול לשנה החולפת, וזאת במסגרת הגילוי הנדרש בדוח התקופתי בהתאם לתקנה 21, כפי שצוין לעיל. מדובר על גילוי בדיעבד של יעדים שנקבעו, לצרכי בקרה, ולא ליעדים עתידיים שיאושרו מראש. כן יצוין כי הרשות לא תתערב אם חברה תימנע מלפרט את היעד עצמו (למעט בעל השליטה) אם על בסיס אותו יעד שולמו פחות מ-3 משכורות או אם יש בגילוי היעד כדי לפגוע בחברה באופן ממשי. כמו כן, במסגרת תקנה 21 יש לתת גילוי על עדכון יעדים בדיעבד לנושא משרה על ידי האורגן המוסמך בחברה.
    • בנוסף, במסגרת הגילוי הנדרש על פי תקנה 21 לתקנות הדוחות רשאי תאגיד להציג הוצאה בגין תשלום מבוסס מניות שלא על בסיס כללי החשבונאות המקובלים ובלבד שהגילוי האמור ניתן בנוסף לגילוי הנדרש על פי תקנה 21 בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים. כך לדוגמא, ניתן להציג גילוי נוסף בהתאם לכללים המביאים בחשבון את השינוי בשוויו ההוגן של הרכיב ההוני מאז הענקתו. כמו כן, יפרט התאגיד המדווח בתמציתיות את הכללים על פיהם חושבה ההוצאה שניתן לה גילוי אלטרנטיבי כאמור.
  • הגילוי הנדרש בקשר עם בחינת עמידת התאגיד באמות מידה פיננסיות במקרה של שינוי בתקינה החשבונאית והשפעות יישום IFRS16 על תגמולים לנושאי משרה ועמידה באמות מידה פיננסיות
    • באוקטובר 2018 פורסמה שו"ת 108-3[31], בהקשר של תאגידים אשר קבעו בשטר הנאמנות סעיף לפיו בחינת עמידת התאגיד באמות המידה שנקבעו בשטר תיעשה על פי הנתונים הכספיים למועד הבחינה כשהם ערוכים לפי הוראות התקינה החשבונאית במועד הנפקת תעודות ההתחייבות לפי השטר. לעמדת סגל הרשות, במקרה של שינוי בתקינה החשבונאית אשר יש לו השפעה שאינה זניחה על תוצאות עמידת באמות המידה הפיננסיות, על התאגיד למסור גילוי בדבר אופן חישוב עמידתו באמות המידה לפי התקינה הישנה לרבות גילוי להתאמות ביחס לפריטים המהותיים המרכיבים את אמות המידה והמשפיעים על השוני בתוצאה.
    • בהקשר זה תצוין עמדת סגל חשבונאית מספר 19-2[32]: גילוי בדבר השפעות יישום תקן דיווח כספי בינלאומי 16 מדצמבר 2017, אשר עודכנה בנובמבר 2018 ובינואר 2019, בין היתר, לענין הגילוי הנדרש בשל השפעות מהותיות צפויות על עניינים הקשורים לעסקי החברה, לרבות על עמידה באמות מידה פיננסיות ועל תגמולים לנושאי משרה לאור תקן IFRS16, ועדכון המידע בנושא השפעות התקן לכל המאוחר במסגרת הדוחות הכספיים השנתיים לשנת 2018 ובין היתר–
  • לענין תגמולים לנושאי משרה – נקבע כי ככל שיישום התקן משפיע על חישוב התגמולים לנושאי משרה (כגון: מענקים הנגזרים מפרמטריים תוצאתיים) יש לכלול גילוי בדוחות הכספיים בדבר השפעה זו. לדעתנו, גילוי כאמור יש לתת גם במסגרת תקנה 21 לרבות על דרך ההפניה.
  • לענין עמידת התאגיד באמות מידה פיננסיות –
  • נקבע כי במקרה של "השפעה מהותית"[33] על עמידת התאגיד באמות מידה פיננסיות בגין "הלוואה מהותית" כהגדרתה בעמדה משפטית מספר 104-15: אירוע אשראי בר דיווח[34] ("עמדת אשראי בר דיווח"), התאגיד נדרש לתת גילוי על ההשפעות הצפויות לענין תוצאת חישוב אמת המידה כפי שנדרש בעמדת אשראי בר דיווח, ובין היתר, אמירה בדבר עמידה או אי עמידה באמות המידה, פירוט תוצאות החישוב למועד הרלוונטי בליווי הסברים ולרבות התייחסות כיצד התאגיד מתכוון לפעול בענין זה.
  • עוד נקבע כי מקום בו התאגיד ימשיך לבחון את עמידתו באמות המידה הפיננסיות בהתאם להוראות IAS17 עקב פרשנות של התאגיד להסכם הלוואה או לשטר נאמנות, ככל שאין התייחסות מפורשת לכך, עליו לתת על כך גילוי מפורש לרבות הנימוקים לעמדתו. כמו כן, יש לתת מידע בדבר אופן חישוב אמת המידה כנדרש בעמדת אשראי בר דיווח.

לדעתנו, גילוי כאמור חשוב שיינתן גם במסגרת הגילוי הייעודי למחזיקי אגרות החוב בדוח הדירקטוריון ובסעיפי המימון בדוח התקופתי לרבות על דרך ההפניה.

  • לתשומת הלב, כי על תאגידים אשר בשטר הנאמנות שלהם לא נקבע האם חישוב אמות המידה יהיה לפי התקינה החדשה או הישנה או שביחס לחלק מאמות המידה נקבעה התייחסות לתקינה החשבונאית ולחלק אחר אין כל התייחסות- יש להיערך בהקדם לעניין (בפרט כאשר לפי התקינה החשבונאית הנוכחית או החדשה קיים סיכון להפרת אמת מידה) לרבות במקרה הצורך פניה לבית המשפט למתן הוראות או זימון אסיפת מחזיקים (החשש כמובן בדרך האחרונה הינו ניצול לרעה של העניין מצד חלק מהמחזיקים). מומלץ שלא להיות הסנונית הראשונה בעניין ולראות כיצד תאגידים אחרים יתמודדו עם הסוגיה הנ"ל בזמן הקרוב.
  • הערכות שווי – עדכונים והבהרות לפרמטרים לבחינת מהותיות הערכות שווי
    • במהלך השנים האחרונות פורסמה עמדה משפטית מספר 105-23: פרמטרים לבחינת מהותיות הערכות שווי ועדכונים לה ("עמדה 105-23")[35] וכן הבהרה לעמדה משפטית מספר 105-23 בדבר פרמטרים לבחינת מהותיות הערכות שווי: שאלות ותשובות ("הבהרה לעמדה 105-23") ועדכונים להבהרה זו, במטרה ליצור פרשנות אחידה בקרב תאגידים מדווחים למונחים "הערכת שווי מהותית" ו"הערכת שווי מהותית מאוד" בהתאם לפרמטרים הכמותיים המנחים את סגל הרשות בבחינת מהותיות הערכות שווי ובהתאם ליצור אחידות דיווחית[36].
    • ביולי 2018 הבהיר סגל הרשות כי אין צורך לצרף לדוחות העיתיים הערכת שווי מהותית מאוד שנועדה לצורך בחינת ירידת ערך תקופתית של מוניטין שבוצעה מבלי שהיו סממנים לירידת ערך (שו"ת 3 בהבהרה לעמדה 105-23).
    • בדצמבר 2018 פרסם סגל הרשות הבהרה לגבי אופן בחינת מהותיות של הערכת שווי שתוצאותיה אינן משפיעות על המדידה של הנתונים הכספיים (שו"ת 4 בהבהרה לעמדה 105-23).
    • בפברואר 2018 פורסמה שו"ת 105-26 המבהירה את נושא בחינת מהותיות הערכת שווי של נכס בחברה כלולה (בהמשך לאמור בשו"ת 5 בהבהרה לעמדה 105-23)[37].
    • ביולי 2015 פורסמה על ידי סגל הרשות עמדה משפטית מספר 105-30[38], לפיה על תאגיד לבחון קיומה של תלות בין מעריך שווי לתאגיד, באמצעות מבחן אובייקטיבי חיצוני. כלומר, יראו מעריך שווי כתלוי בתאגיד אם יש נסיבות אשר יכולות, בעיניו של אדם סביר, המודע לכל העובדות הרלוונטיות, לפגוע בשיקול הדעת של מעריך השווי. במסגרת עמדת סגל הרשות פורטו חזקות ניתנות לסתירה, לקיומה של תלות כאמור. על תאגיד הסבור כי חרף התקיימות איזו מהחזקות, לא קיימת תלות כאמור, לפרט בנוסף לגילוי, את הנימוקים לקביעתו זו.
    • לענין דוחות ריכוז ממצאים לעניין הערכות שווי בנושא נדל"ן להשקעה ראו בנושא נדל"ן להשקעה לעיל.
  • תקן ביקורת 123 בדבר התייחסות רואה חשבון מבקר להוראות חוק ורגולציה במסגרת ביקורת על דוחות כספיים

בחודש ספטמבר 2017 פרסמה לשכת רואי החשבון בישראל את תקן ביקורת 123[39] אשר יחול מהדוחות לתקופה המסתיימת ביום 31 בדצמבר 2018 ועוסק בהתייחסות רואי חשבון להוראות חוק ורגולציה במסגרת ביקורת הדו"חות הכספיים. התקן הישראלי מבוסס על תקן ISA 250 של הפדרציה הבינלאומית של רואי חשבון (IFAC) ומתייחס לאחריות רואי חשבון גם בקשר עם הוראות חוק ורגולציה. ההוראות בתקן ביקורת זה מיועדות לסייע לרואה החשבון המבקר בזיהוי הצגה מוטעית מהותית בדוחות הכספיים הנובעת מאי קיום הוראות חוק ורגולציה. הקביעה האם התנהגות מסוימת מהווה אי ציות לחוקים ולתקנות היא מחוץ לתחום עיסוקו של רואה חשבון מבקר אך, בעת זיהוי חשד או סממן להתנהגות זו יהיה עליהם לדון עם הדרג המתאים בדירקטוריון ובהנהלה וכן להבין את אופי הפעולה והנסיבות בהן התרחש אי הציות, על מנת שיוכלו להעריך את ההשפעה על הדוחות הכספיים. על הדירקטוריון וההנהלה מוטלת האחריות להבטיח כי פעילויות התאגיד מתבצעות בהתאם להוראות חוק ורגולציה.

  • גילוי לגבי חשיפה לסיכוני שוק ודרכי ניהולם ופעילות פיננסית מהותית
    • בהתקיים אחד מאלה, יובאו פרטים במסגרת דוח הדירקטוריון, בדבר חשיפה לסיכוני שוק ודרכי ניהולם כמפורט בתוספת השנייה לתקנות הדוחות: (א) בדוחותיו הכספיים של התאגיד הוצג מגזר בר-דיווח שהוא מגזר פעילות פיננסי; (ב) לתאגיד קיימת פעילות פיננסית מהותית[40].
    • כאשר לתאגיד פעילות פיננסית מהותית, כמשמעותה בתקנה 10(ב)(7) לתקנות הדוחות, אשר אינה מהווה תחום פעילות ו/או חלק מתחום פעילות, על התאגיד לכלול במסגרת הדוח התקופתי מידע שיאפשר למשקיעים להעריך את השפעת הפעילות על התאגיד והסיכונים והסיכויים הנובעים מפעילות זו והכל בהתאם לעמדת סגל הרשות בשו"ת 105-17[41]. מידע זה יכלול, לכל הפחות: תיאור ברור ומפורט ביחס למדיניות ההשקעה של התאגיד, הגורם האחראי על קביעתה ואופן ניהולה ובכלל זה תדירות בחינת המדיניות; יישום מדיניות ההשקעה של התאגיד בפועל, בתקופת הדוח ונכון למועד הדוח, תוך התייחסות לאפיקי ההשקעה העיקריים שנקבעו במדיניות וציון שיעור ההשקעות בתיק לפי סוגי ההשקעות שנקבעו במדיניות; פירוט רווחים או הפסדים שהוכרו במהלך תקופת הדיווח; הסברים לפערים משמעותיים, ככל שקיימים, בין מדיניות ההשקעות לבין ההשקעה בפועל.
  • תזרים מזומנים חזוי
    • בהמשך להחלטה שניתנה בעניין מפעלים פטרוכימיים[42], תאגיד שמתקיימים בו "סימני אזהרה" (כהגדרתם בתקנות הדוחות), נדרש לגלות במסגרת הדוח התקופתי, את המידע שעמד בפני דירקטוריון התאגיד ושימש אותו בפועל, כאשר הוא עצמו דן ב"סימני האזהרה" ובאופן בו התאגיד מתכוון לפרוע את חובותיו בתקופה שצוינה בתקנות הדוחות.
    • אנו מזכירים את עמדה משפטית 105-27[43] הכוללת שאלות ותשובות בנוגע לגילוי תזרים מזומנים חזוי המופיעות גם בשאלות ותשובות בנושא (105.15; 105.14; 105.12; 105.2-105.10)[44] שפורסמו ע"י סגל הרשות.
  • גילוי בנוגע לבטוחות ו/או שעבודים שניתנו על ידי תאגידים מדווחים להבטחת פירעון אג"ח

אנו מזכירים את עמדה משפטית [45]103-29 הנוגעת לגילוי בנוגע לשעבוד של מניות חברה מוחזקת; שעבוד חשבון עודפים ושעבוד על נכס.

  • הסדרי תיחום פעילות

באוקטובר 2015 פרסם סגל הרשות עמדה משפטית מספר 101-20[46], בדבר הגילוי הנדרש אודות קיומם ומהותם של הסדרי תיחום פעילות וכן בקשר עם הפעלתם של הסדרים אלו באופן שוטף. על רקע האיסור החל על נושא משרה לנצל לעצמו הזדמנות עסקית השייכת לתאגיד, נדרש להעניק במסגרת הדוח התקופתי גילוי בדבר הסדרי תיחום פעילות וכן אודות עסקאות פרטניות שהובאו בפני התאגיד, לרבות הזדמנויות עסקיות אותן בחר התאגיד שלא לנצל (ובלבד שאם התאגיד כן היה מתקשר באותן הזדמנויות עסקיות, כל אחת מהן הייתה מהותית לתאגיד).

  • דוח בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית על הדיווח הכספי ועל הגילוי – תאגידים מדווחים חדשים

בהתאם לאמור בתקנה 7(ב) לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) (תיקון), התש"ע-2009, תאגיד אשר הציע את ניירות לציבור על פי תשקיף לראשונה, נדרש לצרף דוח בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית על הדיווח הכספי ועל הגילוי (כקבוע בתקנה 9ב לתקנות הדוחות), החל מהדוח התקופתי הכולל דוחות כספיים הערוכים ליום 31 בדצמבר של השנה העוקבת לשנה שבה ניתן היתר לפרסום תשקיף כאמור. כך, תאגידים שקיבלו היתר במהלך שנת 2018 פטורים מצירוף דוח אפקטיביות בקרה פנימית לדוח התקופתי לשנת 2018 ואילו תאגידים שקיבלו היתר במהלך שנת 2017 צריכים לצרף לראשונה לדוח התקופתי לשנת 2018 דוח בדבר אפקטיביות פנימית. ככל ומדובר בחברה שהינה תאגיד קטן הרי שקיימות לה הקלות בנושא.

עוד נציין בעניין זה כי בהתאם להוראות תקנה 9ב(ג1) לתקנות הדוחות, תאגידים פטורים במהלך חמש שנים ממועד שהפכו לתאגידים מדווחים מצירוף דוח רואה החשבון המבקר בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית על הדיווח הכספי (למעט במקרים מסוימים שנקבעו בתקנה הנ"ל).

  • גילוי בדוח תקופתי לגבי תיקון טעות מהותית בדוחות כספיים

בדוח שבו תוקנה טעות מהותית שנפלה בדוחות כספיים יובא הסבר בדוח הדירקטוריון לגבי תיקון הטעות לרבות פירוט לעניין נושאים אלה[47]: (1) הפניה לגילוי הנכלל בדוחות המתוקנים בנוגע לתיקון הטעות; (2) תיאור השפעות מהותיות של הטעות ותיקונה על עסקי התאגיד ובכלל זה חשיפות מהותיות הנובעות מהן; ההשפעות האמורות יכול שיהיו, בין השאר, בנוגע לעמידת התאגיד באמות מידה פיננסיות, עמידת התאגיד במבחני חלוקה בחוק החברות, התקשרויות התאגיד עם נושאי משרה בכירה וגורמים אחרים; (3) תיאור השפעת הטעות ותיקונה על מצבו הפיננסי של התאגיד, לרבות קיומה של הנחת העסק החי; (4) כל פרט אחר הנדרש לצורך הבנת הטעות ואופן תיקונה.

  1. ולבסוף חשוב לזכור…
  • גמול דירקטורים מעודכן לפי דרגת התאגיד– בהתאם להוראות תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), תש"ס-2000, הגמול השנתי וגמול ההשתתפות לדירקטור חיצוני יהיו בהתאם לדרגה שבה מסווג התאגיד. דרגתו של התאגיד נקבעת בכל שנת כספים, לפי הונו העצמי המופיע במאזן המבוקר לשנה הקודמת. לכן, לאחר אישור הדוחות הכספיים על כל תאגיד לבחון את דרגתו בהתאם לנתונים העדכניים;
  • דוחות כספיים כמידע פנים– יש לשים לב לעמדות סגל הרשות שפורסמו ביוני 2014 ובאפריל 2016, העוסקות במעמדם של הדוחות הכספיים כמידע פנים ועל החשיפה האפשרית בביצוע עסקאות בניירות ערך של התאגיד בתקופה סמוכה לאישור הדוחות הכספיים[48].
  • גילוי בנוגע להליך אישור דוחות כספיים– אנו מזכירים שתקנה 10(ב)(15) לתקנות הדוחות שעניינה גילוי בנוגע להליך אישור הדוחות הכספיים של התאגיד בוטלה ואין צורך בגילוי כאמור.
  • שאלון ממשל תאגידי– הנחיית הגילוי לגבי שאלון ממשל תאגידי אינה בתוקף ולכן אין חובה לצרף את השאלון, אם כי חלק מהחברות ממשיכות לפרסמו.
  • איחור בהגשת פרסום דוח תקופתי– בגין איחור כאמור עשויה הרשות להטיל עיצומים כספיים לא מבוטלים ולכן מומלץ שלא לקבוע את הישיבה/ות לאישור הדוח התקופתי ביום האחרון של חודש מרץ 2019, אלא מספר ימים קודם לכן.
  • טבלאות לגבי הערכת שווי מהותית וצירוף הערכת שווי מהותית מאוד– יש לזכור לצרף גילוי טבלאי להערכת שווי מהותית (להבדיל מהערכת שווי מהותית מאוד אותה גם צריך לצרף). אי גילוי טבלאי כאמור או אי צירוף הערכת שווי מהותית מאוד עשוי להיות מלווה גם כן בעיצומים כספיים מהרשות.
  • מצבת התחייבויות הנלווית לפרסום הדוח התקופתי– יש לפרסמה במועד (לפני סוף חודש מרץ 2019) ובסמוך למועד פרסום הדוח התקופתי.
  • דוח מצבת נושאי משרה בכירה– מזכירים שיש צורך לפרסם דוח מצבת נושאי משרה מעודכן במקביל לפרסום הדוח התקופתי וזאת ככל שדוח המצבת אינו מעודכן (לאור העובדה שלא קיימת חובת דיווח מיידית על מינוי או סיום כהונה של חלק מנושאי המשרה הבכירה בחברה).
  • חידוש ובדיקת שינויים בנהלים– ועדת הביקורת רשאית לקבוע, אחת לשנה מראש, נהלים מסוימים בקשר לעסקאות בעלי עניין וזאת בהתאם לסעיף 117 לחוק החברות. יש לבדוק צורך בחידוש והתאמת הנהלים, ככל והדבר רלוונטי לתאגיד.
  • בדיקה תקופתית לגבי צורך בחידוש כהונה של דירקטור(ים) חיצוני(ים), אי קיום זיקה ואי סיום תקופת הכהונה המקסימלית של דירקטור בלתי תלוי אחר- מומלץ לביצוע לצורך וידוא הרכב דירקטוריון תקין ובין היתר לצורך אישור הדוח התקופתי.
  • בחינת המשך קיום התנאים לפטור ממינוי ועדה לבחינת דוחות כספיים – אנו מזכירים כי תאגיד קטן (כהגדרתו לפי תקנה 5ג לתקנות הדוחות) או תאגיד שטרם חלפו 5 שנים ממועד הנפקת ניירות ערך לראשונה לציבור, רשאי לדון ולאשר את הדוחות הכספיים בדירקטוריון בלבד, וזאת אם התקיימו כל התנאים הבאים: (א) בדירקטוריון התאגיד מכהנים עד שבעה דירקטורים, ובתאגיד קטן שחלפו 5 שנים ממועד הנפקת ניירות הערך לראשונה – עד שישה דירקטורים; (ב) הרכב הדירקטוריון כולל שלושה דירקטורים שמתקיימים בהם התנאים הקבועים בסעיף 115(ב) ו-(ג) לחוק החברות[49] ושמתקיים בהם האמור בתקנה 3(א)(4) ו-(5)[50] לתקנות החברות (הוראות ותנאים לענין אישור דוחות כספיים) תש"ע-2010 ("תקנות ועדת מאזן"), ורוב הדירקטורים כאמור הם דירקטורים בלתי תלויים; (ג)  הדירקטוריון קיים דיון בעניינים המנויים בתקנה 2(1) לתקנות ועדת מאזן; (ד) המבקר הפנימי קיבל הודעה על קיום ישיבת הדירקטוריון ורשאי להשתתף בה; (ה) המניין החוקי לדיון ולקבלת החלטות יכלול רוב מבין הדירקטורים המנויים בפסקה (ב), ובלבד שלא תתקבל החלטה אלא אם כן תמכו בה גם רוב הדירקטורים כאמור בפסקה (ב) ובהם דירקטור חיצוני אחד לפחות.
  • הצעה לביטול חובת דיווח על שעות ביקורת של רואה חשבון מבקר בדוח הדירקטוריון– נכון למועד זה פורסם נוסח הצעה לביטול חובת דיווח שעות כאמור להערות הציבור. מומלץ לעקוב אחר השלמת החקיקה בעניין.

*******

מסמך זה כולל מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. מסמך זה מוגש כשירות ללקוחותינו, תוך הבהרה שבכל מקרה ספציפי יש לקיים דיון נפרד לגופו של עניין.  נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או הבהרה שתידרש.

אמיר שחר, שותף במחלקת שוק ההון; דוא"ל: A.Shachar@Shibolet.com

קרן אלגרבלי גולדמן, שותפה במחלקת שוק ההון;  דוא"ל: K.goldman@shibolet.com

מזכר זה נכתב בסיוע עו"ד שירה לביא ממחלקת שוק ההון.

[1] לעמדה משפטית מספר 105-25, לחצו כאן.

[2] לנוסח המלא של שו"ת מספר 105-24 לחצו כאן.

[3] לענין בחינת תאגיד קטן ראו גם שו"ת 105.16 בלחיצה כאן המבהירה מהם מדדי הבורסה בתל אביב הנחשבים כמדדי מניות מובילים.

[4]  לנוסח המלא של שו"ת מספר 105-27 לחצו כאן.

[5] תמצית ההקלות: (1) ביטול החובה לפרסם דוח על הבקרה הפנימית ודוח רואה החשבון המבקר על הבקרה הפנימית בתאגיד קטן, כך שתאגיד קטן יחויב בצירוף הצהרות מנהלים מצומצמות בלבד; (2) העלאת סף המהותיות בקשר עם צירוף הערכות שווי מהותיות מאוד ל- %20 (חלף שיעור של %10); (3) העלאת סף הצירוף של דוחות תאגידים כלולים מהותיים לדוחות ביניים ל- %40 (כאשר בדוחות הכספיים סף הצירוף נותר %20).

[6] ראו גם עמדה משפטית 104-18 בלחיצה כאן.

[7] מובהר כי הפיכת תאגיד לתאגיד קטן או שחדל להיות תאגיד קטן או קבלת החלטה בדבר הפסקת דיווח לפי ההקלות או שינוי במתכונת דיווח של תאגיד פטור מצריכים דיווח מיידי.

[8] לחצו כאן.

[9] להחלטת הממשלה לחצו כאן.

[10] סעיף 7 לתוספת הראשונה.

[11] סעיפים 9 ו-29 לתוספת הראשונה.

[12] ראו תקנה 39 לתקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף – מבנה וצורה), התשכ"ט – 1969

[13]  להודעה המלאה למשקיעים בנושא דגשים בנוגע לחברות ציבוריות שפועלות בתחום הקנאביס הרפואי לחצו כאן.

[14] בהתאם לתקנות ניירות ערך (דוחות תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת"א טק-עילית), תשע"ו-2016.

[15] לנוסח המלא של שו"ת מספר 105-23 לחצו כאן.

[16] לטיוטת תיקון תקנות ניירות ערך עיגון "הנחיית גילוי בנוגע לפעילות נדל"ן להשקעה" לחצו כאן.

[17] ראו גם דוח ביקורת בנושא שמאות מקרקעין של קניות במרכז הארץ מיולי 2016 – לחצו כאן ודוח ביקורת בנושא שמאות מקרקעין של נכס מסחרי במרכז הארץ מדצמבר 2017 – כאן.

[18] לנוסח המלא של דוח ריכוז ממצאי הביקורת לחצו כאן.

[19] לנוסח המלא של שו"ת מספר 105-21 לחצו כאן.

[20] נזכיר כי בהמשך להצעה לתיקון תקנות ניירות ערך בתחום הנדל"ן היזמי (לחצו כאן), פרסם סגל הרשות בדצמבר 2017 את שו"ת מספר 105-20, לפיה תאגיד המיישם את הגילוי בהצעה ולתאגיד קיימים יותר מ-5 פרויקטים העומדים בהגדרה של פרויקטים מהותיים מאוד, הוא רשאי להסתפק במתן גילוי על חמישה (5) פרויקטים בלבד כמהותיים מאוד ולתת גילוי על היתר כפרויקטים שאינם מהותיים מאוד.

[21] לנוסח המלא של שו"ת מספר 105-22 לחצו כאן.

[22] לעמדה המשפטית המלאה בנושא הגילוי הנדרש מחברות החזקה בדוח התקופתי, לחצו כאן.

[23] לעמדת סגל הרשות, לחברות החזקה שני מאפיינים מצטברים: (1) פעילותן מתמקדת בהחזקת (לרבות ניהול ומימון) תאגידים שמידת ההשפעה עליהם היא לכל הפחות ברמה של השפעה מהותית. קרי, לחברת ההחזקה עצמה אין פעילות עסקית משמעותית משלה, למעט זו הקשורה לתאגידים המוחזקים; (2) אין סקטור מסוים בו פועלת החברה המהווה, בנפרד, את עיקר פעילות הקבוצה (חברת ההחזקה והתאגידים המוחזקים). לגבי מאפיין זה, סגל הרשות קבע כלל אצבע מנחה, לפיו המאפיין השני מתקיים מקום בו לא קיים סקטור פעילות אחד, אשר שווי פעילות התאגיד במסגרתו עולה על שני שלישים מהסכום המצטבר של שווי הפעילויות של הקבוצה.

[24] ראו בעניין זה גם הצעת חקיקה שעניינה גילוי על חברות מוחזקות. לחצו כאן.

[25] לעמדת סגל הרשות לחצו כאן. סגל הרשות הפנה את תשומת לב התאגידים המדווחים ל"תורת הגנה בסייבר לארגון" מאפריל 2018 אשר נכתב על ידי מערך הסייבר הלאומי עבור דירקטוריונים והנהלות של החברות, מנהלי הגנה בסייבר ומיישמים וספקי IT והוא מהווה המלצה לכלל הארגונים במשק הישראלי לטובת העלאת החוסן בסייבר בארגון. ראו באתר מערך הסייבר הלאומי – בלחיצה כאן.

[26] השאלה בדבר מהותיות סיכוני הסייבר, תלויה בגורמים שונים ושבין היתר פורטו בעמדת הרשות כגון: התרחשות תקיפות סייבר קודמות, חומרתן ותדירותן; הסתברות התרחשות תקיפות סייבר; אפקטיביות היבטים עסקיים של פעילות התאגיד היוצרים סיכונים מהותיים בתחום הסייבר, עלויות והשלכות פוטנציאליות ולרבות סיכונים ספציפיים בתחום הפעילות וסיכונים של ספקי שירות וצדדים שלישיים הקשורים לתאגיד; פוטנציאל ועוצמת הפגיעה ועוד.

[27] לנוסח המלא של שו"ת מספר 105-25 לחצו כאן.

[28] לנוסח דוח ריכוז הממצאים לחצו כאן.

[29] ראו גם החלטה 101-21 (בלחיצה כאן): שאלות ותשובות מדיניות תגמול לאחר עדכון מאוגוסט 2018 לעניין אפשרות קביעת יעדים לבעל השליטה על ידי ועדת הביקורת ודירקטוריון החברה בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים.

[30] לנוסח העמדה המשפטית לחצו כאן.

[31]  לנוסח המלא של שו"ת 108.3 לחצו כאן.

[32] לעמדת סגל חשבונאית מספר 19-2: גילוי בדבר השפעות יישום תקן דיווח כספי בינלאומי 16 המלאה לחצו כאן.

[33]  לעניין זה "השפעה מהותית" הינה לרבות שינוי בתוצאת החישוב של אמת מידה פיננסית אשר מעביר את התאגיד ממצב של עמידה באמת מידה פיננסית למצב של הפרה ולהיפך וכן שינוי בתוצאת חישוב אמת מידה אשר מרחיק את התאגיד מהפרה של אמת מידה באופן משמעותי או מקרב את התאגיד להפרה של אמת מידה באופן משמעותי.

[34] לעמדת אשראי בר דיווח לחצו כאן.

[35] ראו עמדה משפטית 105-23 בלחיצה כאן.

[36] גילוי בעניין הערכת שווי ו/או צירוף הערכת שווי נדרש בהתאם לתקנה 8ב לתקנות הדוחות. 

[37] לנוסח המלא של שו"ת מספר 105-26 לחצו כאן.

[38] לנוסח המלא של עמדת סגל הרשות 105-30, לחצו כאן.

[39] לקריאת הוראות התקן לחצו כאן.

[40] לעניין זה, יראו תאגיד כתאגיד שקיימת לו פעילות פיננסית מהותית בהתקיים אחד מאלה: (1) סך כל שווי הנכסים הפיננסיים של התאגיד שמדידתם העוקבת היא לפי שווי הוגן, הוא חמישים אחוזים לפחות מההון של התאגיד ועשרה אחוזים מסך כל הנכסים של התאגיד, בערכים מוחלטים, והכול לפי הדוחות המאוחדים של התאגיד; (2) סך כל שווי ההתחייבויות הפיננסיות של התאגיד שמדידתם העוקבת היא לפי שווי הוגן, הוא חמישים אחוזים לפחות מההון של התאגיד ועשרה אחוזים מסך כל הנכסים של התאגיד, בערכים מוחלטים, והכול לפי הדוחות המאוחדים של התאגיד; בתקנה זו, "מדידתם העוקבת" – כמשמעותה בכללי החשבונאות המקובלים; (3) תוצאת ניתוח הרגישות לאחד או יותר מסיכוני השוק שאליהם חשוף התאגיד בסוף תקופת הדיווח, המבוצע לפי כללי החשבונאות המקובלים, מהווה חמישים אחוזים לפחות מההון של התאגיד ועשרה אחוזים מסך כל הנכסים של התאגיד, בערכים מוחלטים, והכול לפי הדוחות המאוחדים של התאגיד.

[41] לנוסח המלא של שו"ת 105-17 לחצו כאן.

[42] עת"מ (ת"א) 32268-11-14 מפעלים פטרוכימיים בישראל בע"מ נ' רשות לניירות ערך תל אביב (פורסם בנבו, 29.4.2015).

[43] לעמדה המשפטית 105-27 לחצו כאן.

[44] לנוסח המלא של השו"ת, לחצו כאן.

[45] לעמדה המשפטית 103-29 לחצו כאן.

[46] לנוסח המלא של עמדת סגל הרשות 101-20, לחצו כאן.

[47] ראו תקנה 10(ב)(2) (ז1) לתקנות הדוחות ועדכון החלטה מספר 99-4 בענין קוים מנחים לבחינת מהותיות של טעות בדוחות כספיים ועמדה משפטית 105-24 בדבר אופן פרסום דוחות כספיים מתוקנים – לחץ כאן; ומסמך שאלות ותשובות בנושא – לחץ כאן.

[48] לעמדה משפטית מספר 105-28: מעמדם של דוחות כספיים בסמוך לפרסומם, כמידע פנים לחצו כאן; לעמדה משפטית מספר 105-32:   לחצו כאן.

[49] דהיינו, הם אינם יושב ראש הדירקטוריון וכל דירקטור המועסק בידי החברה או המועסק בידי בעל שליטה בה או בידי תאגיד בשליטת בעל שליטה כאמור, דירקטור הנותן שירותים, דרך קבע, לחברה, לבעל שליטה בה או לתאגיד בשליטת בעל שליטה כאמור, וכן דירקטור שעיקר פרנסתו על בעל השליטה, בעל השליטה או קרובו.

[50] דהיינו, יש להם היכולת לקרוא ולהבין דוחות כספיים ולפחות אחד מהדירקטורים הבלתי תלויים הוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית וכן הם נתנו הצהרה כאמור עובר למינוים.

Print Friendly, PDF & Email
חדשות