הגבלים עסקיים ותחרות – הרפורמה בחוק ועדכונים נוספים

כפי שעדכנו כאן, ביום 10.1.2019 נכנסה לתוקף הרפורמה המקיפה בחוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 20 (חיזוק האכיפה והקלת נטל האסדרה)). התיקון כולל מספר תיקונים משמעותיים לחוק מבחינת חברות ומנהלי עסקים, שעיקרם:

  1. מיזוגים – העלאת רף החובה לקבלת אישור הממונה לעסקאות מיזוג ורכישה לסכום של 360 מיליון ₪ (מחזור המכירות המצרפי של הצדדים לעסקה);
  2. מונופולים – תיקון מהותי להגדרת "בעל מונופולין" הכולל הוספת הגדרה של כוח שוק משמעותי.
  3. הסדרים כובלים – מעבר למשטר של הערכה עצמית (Self-Assessment);
  4. אכיפה פלילית – חידוד האחריות הפיקוחית של מנהלים להפרות החוק;
  5. אכיפה מנהלית – העלאת סכומי העיצומים הכספיים שעלולים להיות מוטלים על החברות הגדולות במשק עד לרף של 100 מיליון ₪.

מעבר לשינויים המהותיים הנ"ל ישנם שינויים נוספים בהיבטים פרוצדוראליים וכן שינוי בשם החוק – שייקרא "חוק התחרות הכלכלית"; בשם הממונה – שייקרא/תיקרא "הממונה על התחרות" ובשמה של הרשות – שתיקרא "רשות התחרות".

כפי שהסברנו גם בכנס בנושא שנערך במשרדנו ביום 20.2.2019 בהשתתפות היועצת המשפטית הראשית של רשות התחרות, עו"ד מיכל כהן, וכן פרופ' עדי אייל והכלכלנית טל פניני מ-EY, שינוי זה מחייב ביתר שאת נקיטת אמצעים אקטיביים מצד מנהלי חברות ובכלל זה אימוץ תכנית אכיפה פנימית אפקטיבית בתחום דיני התחרות.

זמן קצר לאחר כניסת הרפורמה לתוקף, פרסמה רשות התחרות טיוטת גילוי דעת להערות הציבור בעניין אופן בחינת קיומו של כוח שוק משמעותי. הרשות התחייבה בפני ועדת הכלכלה של הכנסת במהלך הליכי החקיקה, שרק לאחר פרסום גילוי הדעת הסופי והחתום, היא תהיה רשאית לנקוט בצעדי אכיפה כנגד מונופולים שיוגדרו לפי כוח השוק שלהם (ולא לפי נתח השוק – לעניין ההבחנה בין שני המבחנים ראו העדכון לעיל בעניין עיקרי הרפורמה בחוק).

כמו כן פרסמה הרשות שלוש טיוטות נוספות של מסמכים להערות הציבור: טיוטת גילוי דעת בעניין שיתופי פעולה בין גופים מוסדיים בהצבעה באסיפות כלליות של חברות ציבוריות (מסמך שגובש בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון); טיוטת מסמך שעניינו המלצות לשקילת שיקולי תחרות במהלך עריכת מכרזים; וטיוטת נוסח מתוקן לגילוי דעת 1/16 בעניין שיקולי הממונה בקביעת גובהם של עיצומים כספיים.

שתי התפתחויות חשובות נוספות במהלך הרבעון האחרון הן גזר דין פלילי ראשון נגד תאגיד ומנהלו בגין אי-מסירת מסמכים שנדרשו ע"י רשות התחרות. מדובר בפעם הראשונה בה מורשעים מנכ"ל ותאגיד בעבירה של אי מענה לדרישת נתונים של רשות התחרות. הרשות הבהירה כי היא רואה חשיבות רבה באכיפה כנגד עבירות אלו, אשר פוגעות בעבודת הממונה על התחרות והרשות.

התפתחות תקדימית נוספת הינה יישום ראשון של התיקון לחוק המאפשר לממונה לתת הוראות ליבואנים בלעדיים ("יבואנים ישירים" לפי ההגדרה בחוק) במקרה שכתוצאה ממעמדו או מהתנהגותו של יבואן ישיר קיים חשש כי ייפגע באופן משמעותי יבוא מקביל או יבוא אישי ובשל כך עלולה להיפגע באופן משמעותי התחרות בענף הרלבנטי. ההוראות ניתנו לחברת שסטוביץ לאחר שבדיקה שערכה רשות התחרות העלתה, כי בהתאם להנחיות חברת Colgate-Palmolive, שסטוביץ נהגה לדווח לה על מוצריה שיובאו לארץ ביבוא מקביל, לרבות על משחות שיניים הנמכרות בארץ תחת המותג קולגייט.

 

 

איכות הסביבה וקלינטק – קול קורא להקמת מעבדת חדשנות בתחומי הגנת הסביבה והקיימות

רשות החדשנות בשיתוף המשרד להגנת הסביבה הודיעו בפברואר האחרון על פתיחת הליך תחרותי לבחירת זכיין אשר יקים מעבדת חדשנות טכנולוגית, שתתמקד בתחום הגנת סביבה. זאת כחלק ממסלול הטבה מס' 29.

סך התמיכה הממשלתית בתכנית הוא עד 14 מיליון ש"ח: הזכיין יקבל תמיכה כספית בשיעור של 33% מהוצאות הקמת התשתית הטכנולוגית הנדרשת (50% אם המעבדה תוקם בפריפריה) עד לתקרה של 4 מיליון ש"ח, וכן תמיכה כספית נוספת לפעילות השוטפת של המעבדה עד לתקרה של חצי מיליון ש"ח בשנה. חברות שייקלטו במעבדה יוכלו לקבל תמיכה כספית עד לתקרה של 1 מיליון ש"ח לתקופת פעילות של עד שנה.

המעבדה תקלוט ותקדם חברות הזנק בתחומי טכנולוגיות הגנת סביבה וקיימות העוסקות בין היתר, בתחומים כגון: הפחתת זיהום אוויר מתעשייה, מניעה והפחתה של זיהומים וסיכונים מחומרים מסוכנים, טיפול וניקוי סביבה שזוהמה, פיתוח שירותים סביבתיים כגון ניהול פסולות, ניהול משאבי מים וניהול שפכים, ייצור ואגירת אנרגיה נקייה, התייעלות אנרגטית ועוד.

 

איכות סביבה – עדכון ערכי מזהמים בחוק אוויר נקי

המשרד להגנת הסביבה פרסם לאחרונה טיוטה להערות הציבור של המלצות לעדכון ערכי מזהמים בחוק אוויר נקי. זאת בעקבות בדיקה השוואתית של תקני איכות האוויר המקובלים בעולם. 

חוק אוויר נקי כולל רשימה של 28 מזהמים, שהחוק והתקנות קובעים את ערכי המקסימום המותרים להימצאותם באיכות האוויר. לפי החוק, אחת לחמש שנים על השר להגנת הסביבה לבדוק ולעדכן את הערכים הקבועים בהתבסס על מחקרים חדשים, רגולציה מקובלת בעולם ומידע בריאותי.

 כעולה ממסמך הרקע שפרסם המשרד ביום 14.03.2019, המשרד ביצע בדיקה השוואתית ביחס לגופי התקינה המקובלים בעולם ואף התייעץ עם משרד הבריאות, ועל בסיס אלה פרסם את המלצותיו לשנות חלק מערכי היעד וחלק מערכי הסביבה של מזהמים מסויימים.

כך למשל, ממליץ המשרד להחמיר את תקני ערך היעד של טטרכלורואתילן ושל סטירן; מאידך גיסא מומלץ לבטל את ערכי היעד של תחמוצות חנקן ושל חומר חלקיקי עדין מרחף.

ככל שיתקבלו ההמלצות, הדבר יהיה בעל השלכות פרקטיות מרחיקות לכת על היתרי הפליטה של בתי עסק רבים. לערכי יעד וערכי סביבה השלכות כלכליות גם על רשויות מקומיות הנדרשות לעמוד בתכניות צמצום זיהום אוויר מתחבורה.

הציבור מוזמן לשלוח הערותיו למסמך הרקע עד ליום 15.04.2019.

 

איכות סביבה – רגולציה עולמית – תוכנית אמריקאית לצמצום שימוש חומרים אורגניים מופלרים (PFAS)

הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית (USEPA) פרסמה תכנית ארוכת טווח למניעת וצמצום הסיכונים הנובעים מהימצאות ומשימוש בחומרים אורגניים מופלרים (PFAS).

לתוכנית המיועדת עשויה להיות השפעה ניכרת על חובת הציות והעלויות של מפעלים רבים.

תכונותיהם הכימיות של ה-PFAS הופכות אותם לדוחי מים ושמן מצוינים, ולכן הם נפוצים מאוד בענף המזון המתועש. ככל שהחומרים האלה נוספו ליותר ויותר מוצרי צריכה ומוצרים שבאים במגע עם מזון, החלו להישמע בקהילה המדעית קולות המתריעים על הסכנות הטמונות בהם לבריאות האדם ולסביבה.

הכימיקלים השכיחים מסוגPFAS  (PFOA ו-PFOS), אינם משמשים כיום לייצור בארה"ב, לאחר שחברות כימיות גדולות הסכימו באופן וולונטרי להפסיק את השימוש בהן בתהליכי ייצור. אך הם עדיין מיוצרים במקומות אחרים בעולם ומגיעים לשוק האמריקאי דרך מוצרים שונים.

כחלק מהתכנית, הודיעה הסוכנות להגנה הסביבה האמריקאית כי היא מתכוונת להוסיף את ה-PFOS  וה-PFOA לרשימת החומרים המסוכנים תחת החוק הפדרלי CERCLA)), אשר מקנה לממשל את הזכות לתבוע נזקים שנגרמו למקורות טבע, דבר שאינו אפשרי לפי רוב חוקי איכות הסביבה.

בנוסף, הסוכנות להגנת הסביבה ציינה כי היא מתכוונת להוסיף את הכימיקלים מסוג PFAS למאגר המידע Toxics Release Inventory, זאת בכדי להקל את הסוכנויות הפדרליות לזהות את מקור המזהם, צעד אשר יקל על הרשויות להטיל אחריות על מפעלים מזהמים.

במידה שתכנית הפעולה של הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית אכן תצא לפועל במלואה, תהיה לכך השפעה ניכרת על מדיניות הציות של מפעלים ישראליים המייצאים לארצות-הברית. השינוי הצפוי מחייב מעקב צמוד אחר הוראות הסוכנות המתפרסמות מעת לעת.

 

מדיניות הרשות להגנת הפרטיות בנוגע לקבלת דיווח על אירוע אבטחה חמור

תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017, נכנסו לתוקף ביום 8 במאי 2018; לקראת כניסתן לתוקף של התקנות פרסמה הרשות להגנת הפרטיות את מדיניותה בנוגע לקבלת דיווח על אירוע אבטחה חמור. 

תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017 ("התקנות"), נכנסו לתוקף ביום 8 במאי 2018.

לקראת כניסתן לתוקף של התקנות פרסמה הרשות להגנת הפרטיות ("הרשות") את מדיניותה בנוגע לקבלת דיווח על אירוע אבטחה חמור.

התקנות יוצרות סטנדרט חדש בכל הנוגע לאבטחת מידע אישי אצל גופים פרטיים וציבוריים האוספים מידע אישי ואוגרים אותו במאגרי מידע.

אחד החידושים בתקנות הוא חובת דיווח מיידית לרשם מאגרי המידע שברשות, בעת אירוע אבטחה חמור.

על הדיווח כאמור להכיל מלבד תיאור האירוע גם תיאור של הצעדים שננקטו בעקבות האירוע.

בהתאם לתקנות רשאי רשם מאגרי המידע להורות לבעל מאגר המידע לעדכן את נושא המידע שעלול להיפגע מאירוע זה, על קרות האירוע.

הרשות בחרה לנקוט במדיניות אשר תיושם באופן מדורג: תקופת ההטמעה הראשונית עד 31 בדצמבר 2018; תקופת הביניים עד 30 ביוני 2019; ואכיפה מלאה החל מיום 1 ביולי 2019.

הדיווח המיידי צריך להתבצע באמצעות טופס מקוון תוך 24 שעות ממועד גילויו של האירוע ובכל מקרה לא יאוחר מ-72 שעות ממועד הגילוי.

לאחר קבלת הדיווח הרשות תקבע את המשך הטיפול באירוע בהתאם לסיווג חומרת האירוע, למשל קביעת הנחיות לתיקון ליקויים, קביעה פורמאלית כי הגורם המפוקח הפר את הוראות חוק הגנת הפרטיות ו/או התקנות (קביעה אשר עשויה להתפרסם באופן פומבי), ואף במקרים מסוימים הטלת סנקציות.

בהתאם למדיניות הרשות, אשר מיושמת באופן מדורג כאמור, החל מחודש ינואר 2019 נכנסה לתוקף תקופת הביניים. תקופה זו מאופיינת בהחמרת האכיפה ביחס לתקופת ההטמעה במקרים של אי עמידה בתקנות הגנת הפרטיות.

במהלך תקופת ההטעמה, שחלה כאמור מחודש ינואר 2019 ועד סוף חודש יוני 2019 כאשר גוף מדווח לרשות על אירוע אבטחת מידע חמורים הרשות תפרסם מקרים של הפרות של התקנות וזאת להוציא מקרים קלים.

בנוסף, בתקופת ההטמעה, במקרים בהם יחשפו ממצאים חמורים בנוגע לאופן הטיפול באירועי אבטחת המידע ייקבע כי בוצעה הפרה ובמקרים בהם גופים ימנעו מלדווח לרשות על אירוע אבטחת מידע תקבע הרשות כי בוצעה הפרה, דבר ההפרה יפורסם (לרבות המידע לגבי אי הדיווח) ותבוצע התלייה או ביטול הרישום במאגר.

מדיניות הרשות מפורסמת במלואה באתר הרשות [לינק]. חשוב לציין כי מדובר במדיניות כללית בלבד, והרשות שמרה לעצמה את הזכות להקל או להחמיר ביחס למדיניות זו, בהתאם לנסיבות האירוע, חומרתו, היקף הנזק והיקף נושאי המידע.

 

עדכון נהלי הפיקוח על היצוא הביטחוני

לצד הרפורמה המיושמת בימים אלה באגף ליצוא ביטחוני, הוחלט במערכת הביטחון להקשיח ולהעמיק את הבדיקות המתבצעות בנוגע לחברות הזרות שאליהן מבקשות חברות ישראליות לבצע יצוא ביטחוני ושיווק. 

לצד הרפורמה המיושמת בימים אלה באגף ליצוא ביטחוני ("אפ"י"), הוחלט במערכת הביטחון להקשיח ולהעמיק את הבדיקות המתבצעות בנוגע לחברות הזרות שאליהן מבקשות חברות ישראליות לבצע יצוא ביטחוני ושיווק.

בהתאם לכך לבקשות לרישיונות שיווק עבור מוצרים מסווגים יש לצרף טופס המפרט את פרטי החברה הזרה בנוסח אותו ניתן למצוא באתר אפ"י.

בנוסף, לשם הגשת בקשות לרישיונות יצוא עבור מכירה יש לצרף טופס המפרט את פרטי החברה הזרה. הטופס האמור תקף לכל המדינות אך ישנו נוסח שונה למוצרי בלמ"ס ומוצרים מסווגים.

חשוב להדגיש כי על היצואן להכיר את החברה הזרה אשר מולה הוא מבקש לעבוד גם במקרים בו אין דרישה לספק לאפ"י את טפסי פרטי החברה המוזכרים.

האחריות למסירת פרטים נכונים ומדויקים באמצעות הטפסים מוטלת על היצואן. מסירת פרטים שאינם נכונים או מקרה של אי דיווח בכתב בגין שינוי שחל בפרטים שנמסרו עלול לגרור ביטול רישיון ככל שזה ניתן או לגרום לסירוב בקשת היצואן לקבל רישיון.

בהתאם לקביעת אפ"י בקשות לרישיונות שיווק ויצוא שיוגשו שלא בהתאם לנוהל החדש יוחזרו ללא טיפול.

לאור בקשות יצואנים ביטחוניים לקבלת זמן נוסף להיערכות לעמידה בדרישה זו, הוחלט באפ"י לדחות את תחילת יישום הנוהל למועד שיפורסם בהמשך.

 

Foreign Corrupt Practices Act (FCPA) – תכנית ציות אפקטיבית למניעת שחיתות

ספקית ציוד הדיאליזה הגדולה בעולם תשלם קנס בסך 231 מיליון דולר לרשויות האמריקאיות בגין תשלום שוחד ב- 17 מדינות. 

חברת פרזניוס הגרמנית, ספקית ציוד הדיאליזה הגדולה בעולם, הגיעה להסדר עם הרשויות האמריקאיות בפרשת שוחד.

במסגרת ההסדר הסכימה החברה לשלם קנס וחילוט בסך של 231 מיליון דולר. בהתאם להסדר ימונה לחברה בעל תפקיד חיצוני שיפקח על החברה למשך שנתיים. מנגד החברה לא תועמד לדין פלילי. 

על-פי ההסדר, משנת 2000 ועד לשנת 2016, החברה שילמה מעל 30 מיליון דולר כשוחד ב-17 מדינות שונות. השוחד ניתן לרופאים ועובדי ציבור בתחום הרפואי.

השוחד שולם תחת מסווה של חוזי יעוץ מפוברקים ודרך סוכנים והניב לחברה רווח של לפחות 140 מיליון דולר.

לטענת גורמי אכיפה אמריקאים, על-אף הדגלים האדומים הרבים שהיו ידועים לחברה מאז תחילת שנות ה-2000, החברה לא השקיעה משאבים מספקים ליישם תכנית אכיפה אפקטיבית.

לדברי מנכ״ל החברה, מאז גילוי הפרשה החברה פועלת לתיקון הליקוי ושיפרה לאין ערוך את התפיסה האתית בחברה. 

מקרה זה מתווסף למקרים רבים נוספים בהם חברות אשר פועלות בשוק הבינלאומי מסתבכות בפרשיות שוחד במהלך פעילותן העסקית.

המקרה מדגיש שוב את החשיבות ביישום תכנית ציות אפקטיבית למניעת שחיתות, בכדי להגן על החברה ומנהליה ובכדי לנהל פעילות תקינה. 

קנאביס רפואי – תיקון לפקודת הסמים המסוכנים

תיקון 16 לפקודת הסמים המסוכנים שייכנס לתוקף במאי 2019 מסדיר את הליך מתן הרישיונות לעיסוק בקנאביס לצרכים רפואיים ולמחקר. התיקון לפקודה מטיל אחריות רבה על נושאי משרה בחברה אך צפוי להקל על משקיעים זרים המעוניינים לפעול בישראל. 

הכנסת אישרה בדצמבר 2018 את הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (מס' 16), התיקון לפקודה ייכנס לתוקפו בתאריך ה-1 במאי 2019.

התיקון מסדיר את הליך מתן הרישיונות וקובע כי רישיון לעיסוק בקנאביס לצרכים רפואיים ולמחקר יינתן לפי שיקול דעתו של מנכ"ל משרד הבריאות או נציג שהוסמך מטעמו – מנהל היחידה לקנאביס רפואי ("היק"ר"), וכן יותנה בקבלת המלצה ממשטרת ישראל.

התיקון לפקודה קובע מנגנון למתן רישיונות לעיסוק בקנאביס רפואי. בין היתר נקבעו הוראות לפיהן המשטרה מחויבת למסור את תשובתה בין אם היא שלילית או חיובית, אם סבר קצין המשטרה המוסמך כי אין ביכולתו לאמת את המידע בעניין מבקש הרישיון – יעביר את העניין לוועדה לבחינת מתן רישיון לעיסוק בקנאביס שהוקמה במסגרת התיקון, אשר תמליץ למנכ"ל משרד הבריאות בנושא מתן רישיון לעיסוק בקנאביס.

התיקון החדש לפקודה קובע כי על נושאי משרה בתאגיד בעל רישיון לעיסוק בקנאביס רפואי תחול חובה לפקח ולעשות כל שביכולתם על מנת למנוע עבירה בידי התאגיד או בידי אחד מעובדיו.

היה ונעברה עבירה בידי התאגיד או אחד מעובדיו בקשר עם תנאי הרישיון, חזקה כי נושאי המשרה בתאגיד הפרו את חובתם והם יהיו חשופים לסנקציות פליליות של מאסר או קנס.

מטרת התיקון לפקודת היא להסדיר את ייצוא הקנאביס הרפואי ולאפשר יצירת שוק קנאביס רפואי לייצוא ישראלי – מהלך שיעניק לקופת המדינה לפי הערכות כמיליארד שקל בקירוב בכל שנה.

התיקון לפקודה צפוי להקל על משקיעים זרים המעוניינים לפעול בישראל שכן לאחר התיקון לפקודה יתאפשר למשקיע זר לפעול בישראל, זאת בכפוף לאישור מתאים מהמשטרה או מהוועדה המקצועית שהוקמה במסגרת התיקון.

Print Friendly, PDF & Email
חדשות