רפואת העתיד: רפואה דיגיטלית ומותאמת אישית – Tomorrow's News

אנו שמחים לחלוק את הקלטת הפאנל הראשון בסדרת אירועי "Tomorrow's News". המפגש, שהתמקד בהתפתחות ענפי הבריאות ומדעי החיים, הפגיש בין חמישה מומחים בתחום לדון במגמות עולמיות ולחלוק את תחזיותיהם המלומדות.

תמלול המפגש: רפואת העתיד – מגמות עתידיות בעולם הרפואה

מה תהייה חווית המטופל בעוד 20 שנים?

גלית – מה נראה בתחום הרפואה בעוד 20 שנים? כבר עכשיו כולם שמים לב למהפכה של הרפואה הדיגיטלית, זו אינה אבולוציה, אלא שינוי צורה. קורונה הייתה זרז לשינוי. על מדהסנס – אנחנו מתעסקים בתחום הכאב, מפתחים כלי שיכול למדוד תגובה פיזית לכאב. 1.5 ביליון אנשים סובלים מכאב מידי יום, בין אם הוא נובע מסוכרת או סרטן, כיום אחנו מטפלים ומתייחסים לכאב כפי שהיינו לפני מאה שנים, באמצעות סקאלה סובייקטיבית, אני לא רואה את זה קורה בעתיד, בעתיד אני רואה שהרפואה תטפל בפציינטים בהתבסס על כלים שיכולים למדוד תופעות גופניות שנכון להיום נמדדות באופן סובייקטיבי מאדם לאדם, בעתיד יהיה סטנדרט אחיד. בעתיד תחושות סובייקטיביות, בין אם מדובר בכאב או כל דבר אחר, יוכלו להימדד בכלים אובייקטיבים, כמובן שרובד הסובייקטיבי ישאר, אחרי הכל אנחנו אנשים ולא מכונות, אבל מדדים אלה יכולו בהחלט לשפר את תוצאות הטיפול. כיום כלים אלה נמצאים בשלבים הראשוניים של הניסויים הקליניים, אבל אני רואה אותם בהחלט משתלבים כחלק אינטגרלי ברפואה של העתיד. 

בוריס – החברה שלו משקיעה בריצוף גנטי, מאמין שבעתיד הטיפול הרפואי יהיה מותאם אישית לכל מטופל, ניתן יהיה לחזות את הבעיות הרפואיות בהתבסס על המטען הגנטי של כל פציינט. שיטה זו תאפשר לא רק לטפל במחלות לאחר שהתפרצו אלא לווסת את התפרצותן. כשכלים אלה יתקדמו הטיפול הרפואי העתידי יהיה מעבר לטיפול במחלות ויותר מפוקס במטופל עצמו. 

יורם וייס – בתי חולים יהיו שונים מאוד ממה שאנחנו מכירים היום. בתי חולים יתמקדו בטיפול נמרץ למטופלים, ורוב הטיפול שכיום מתבצע המחלקות, יעשה בבתי המטופלים או במרכזים הקרובים לביתם. סבור כי הכלים הגנטיים המתפתחים היום יהיו כלי מפתח בעתיד, יאפשרו לא רק למנוע מחלות בהתבסס על ידע מוקדם של מקטע גנטי בעייתי, אנו נוכל להגיע למצב בו יהיה ניתן לערוך את המטען הגנטי, למחוק מקטעים ואפילו לתקן אותם. גם לטכנולוגיה של תאי גזע יש סיכוי מאוד גבוה לאפשר לנו להנדס איברים פנימיים מחוץ לגוף החי, וכך במקום לחכות לתרומת איברים, יהיה ניתן לגדל איברים במעבדה. מאמין שבעתיד סרטן כבר לא יהיה מסכן חיים, אלא יהפוך למחלה כרונית שניתן לחיות איתה חיים מלאים, בדיוק כמו השינוי שנעשה ב-HIV. בעתיד לא נדבר על סוגי סרטן, אלא על השינויים הגנטיים שנגרמים ונוכל לעצור אותם ולטפל בהתקדמות המחלה ואף לבלום אותה. לבסוף, אני מאמין שלננו טכנולוגיה אימפקט שיצור שינוי משמעותי – בין היתר בכלים אובייקטים למדידה. לבסוף, בינה מלאכותית – תתמוך כמעט בכל ההחלטות הנעשות בתחום הרפואה וכן בטיפול מתמשך בפציינטים. 

ברק – מגמות ל-20 שנים – רפואה מניעתית יותר wellness מ-illness, יהיה יותר טיפול בבתי המטופלים ורפואה מבוססת אישית. רובוטיקה, בינה מלכאותית ותוכנה יהיו מפעילי המכשור הרפואי העיקריים – ניתוח באמצעות רובוטים ובינה מלאכותית.

עומר – חווית הצרכן תהיה יותר פרקטור בקבלת טיפול רפואי, אנשים יצרכו טיפול רפואי כמו קניות אונלין. השינוי העיקרי שהוא רואה זה יהיה הנגשת הטיפול הרפואי מבחינה כלכלית, כיום לכ-2/3 מהעולם אין גישה לרפואה, בעתיד נראה מכונות MRI קטנות וניידות ואפשרות לבצע אולטרסאונד דרך הטלפון כך שיתאפשר להנגיש אותם למקומות מרוחקים, ולהפוך אותם לברי השגה. 

רפואה דיגיטלית וטיפול רפואי מרחוק

מה דעתכם על תהליך הוירטואליזציה של הרפואה, שצבר תאוצה בעקבות מגפת הקורונה?

יורם וייס – גם כמי שמאמין ברפואה וירטואלית, אני חייב להגיד שיש לזה מגבלות. בסופו של דבר לא ניתן לעשות הכל דרך מצלמה ומיקרופון, בסופו של דבר אנחנו צריכים להישאר רופאים ולטפל במטופלים שלנו. דווקא תקופת הקורונה הוכיחה כי לרפואה מרוחקת יש את החסרונות שלה, ופיתוח מצלמות וכלים טובים יותר לעבודה מרחוק לא יכולו להחליף את המגע האנושי ואל לנו לזנוח את זה. על אף האמור, אני עדיין מאמין בשימוש וניתוח של מידע לצורך הענקת טיפול מרחוק, וזה לעיתים הפתרון הטוב ביותר שיש, אך בכדי לטפל במטופל כמו שצריך, רופא צריך לגעת במטופל ולא כל דבר ניתן לעשות מרחוק, על אחת כמה וכמה במקרים בהם הפציינט נמצא במצב קריטי. בזמן הקורונה האמנו כי ניתן יהיה לטפל בחולי הקורונה מרחוק, אך מהר מאוד התברר כי זה בלתי אפשרי, שכן חלקם פתחו מצבים מסובכים, ובמקרים כאלה צריך שיהיו לצידם אחות ורופא. 

ברק – מסכים עם פרופ' וייס, מאמין ברפואה מרחוק וחושב שישנה את העולם, אך זה עדיין תחום מקצועי ויש דברים שצריך להיעשות בדרך המסורתית. 

גלית – רפואה מרוחקת מוגבלת לשמיעה וראיה ולעיתים אנחנו זקוקים לחושים האחרים של הרופא. זהו גם הפתרון לבעיה, צריך לפתח כלים שיכסו גם את החושים החסרים. בנוסף, רפואה וירטואלית חסרה את האינטואיציה שיש לרופאים, המתבססת על ניסיון החיים שלהם באבחון וטיפול במחלות. וזו הסיבה שייקח זמן עד שרפואה וירטואלית תשפר את הביצועים עד שיהיה ניתן להתסמך עליה. מה שניתן לעשות היום עם הכלים המוגבלים של רפואה וירטואלית זה מדהים, אך צריך לקחת בחשבון שיש טעויות ולכן יש לעקוב אחרי זה. 

בוריס – שימוש ברפואה מרחוק להערכה ראשונית האם המטופל צריך לראות רופא או שניתן להעניק לו טיפול אונליין יכול להקל מאוד על מערכת הבריאות. נעשה שימוש בשיטה זו בשוויץ ונרשמה הצלחה. 

עומר – מטופלים צעירים יצפו לצרוך שירותים רפואיים בצורה וירטואלית, בין אם טיפול נפשי, בוטים רפואיים. רפואה וירטואלית מונעת מהצרכן, והמטופלים הצעירים יצפו… מנק' מבט של הרופאים, צריך להודות בכך שיש בזה בעיתיות, מצד אחד הם הפכו לפרודוקטיביים יותר כי הם יכולים לטפל באנשים בכל רגע ומכל מקום, באמצעות מיילים, אך מצד שני אין להם מושג עם מי הם מדברים, מאבדים את עניין ההיסטוריה של המטופל. קשה לצפות מה יעלה בעתיד, כי לא יהיו את הכלים שיש לנו היום. כיום ההתעסקות העיקרית – איך לספק גישה טובה יותר, בעתיד – איך לספק מידע טוב יותר. 

בוריס – להיכן הולך האספקט הרגשי והחברתי בטיפול רפואי? האם אנחנו מפספסים את החלק מאוד חשוב הזה בטיפול באנשים? ואין לי תשובה. 

גלית – אין פתרון נכון להכל, היתרון של רפואה וירטואלית הוא בהורדת העומסים מהצוות הרפואי ואולי בכך מאפשר למטופלים שבאמת זקוקים לטאץ' האנושי לקבל אותו בצורה טובה יותר, שייתכן וכרגע הם לא מקבלים אותו בגלל העומס.

עומר – מצדיק את גלית, אולי זו תהיה אפשרות נוספת ולא מה שיחליף את הרפואה המסורתית. 

ישראל היא מעצמה של פיתוח כלים טכנולוגיים בתחום הרפואה, איזה תחום לדעתכם דווקא מוזנח בתעשיה הישראלית?

יורם – בכל מה שקשור לננו טכנולוגיה בישראל, אנחנו מאחור. ולדעתי זו בעיה כי זה תחום שלא רק חשוב להתפתחות הרפואה אלא להתפתחות הכלכלה. 

עומר – תחום שמוזנח בארץ הוא דווקא יותר הצד של התשתיות הרפואיות, וזו לא רק בעיה בישראל אלא בעיה גלובלית. כולנו מודעים למתקפות סייבר שמבוצעות על בתי חולים וזה מציב בסיכון את המידע של המטופלים ואף יכול לסכן חיים אם יעלה עד השבתת מערכות. בתחום זה יש הזנחה כללית וחוסר מידע מצד בתי החולים בכיצד לטפל בתשתיות אלה. 

בוריס – אני רוצה להדגיש, לא רק IT גם אימוץ תהליכים משניים בבתי חולים – ניהול משאבים בבתי חולים וכו'. אולי זה נובע מחוסר הנכונות של בתי החולים להשקיע בתחומים אלה. 

השאלה האחרונה שלי מבוססת על משחקי אסטרטגיה, במשחקים אלה יש אפשרות להשקיע כסף כדי לשפר כלים מסוימים, אם הייתה לכם דרך להוציא מטבעות דימיונים ולהאיץ כלי טכנולוגי בתחום הרפואה שנמצא כרגע בפיתוח, איזו טכנולוגיה הייתם מקדמים?

יורם – מה שיביא את התועלת הגדולה ביותר לאנושות, אם נוכל לקדם את הטיפול הגנטי וטיפול בתאי גזע, זה מה שיגדיל את תוחלת החיים של המטופלים בצורה המשמעותית ביותר. תוחלת החיים התארכה מאוד בשנים האחרונות, אם בתקופת מלמת העולם השניה אנשים היו חיים בממוצע עד גיל 65, כיום אנחנו מדברים על גילאי 82-83. מה שאפשר לנו לנהל מחלות ולהפוך אותם ממסכנות חיים למחלות כרוניות היה הטיפול הגנטי. רפואה מותאמת אישית זה החלק החשוב ביותר שיש עלינו להשקיע בו. 

שאלה: הנרי שואל איך יוצרים את התשתית הרפואית הנדרשת?

עומר – אנחנו צריכים להוציא יותר כסף על דיגיטיזציה של טיפול רפואי, יש הרבה מאוד תהליכים שנעשים באופן ידני ובצורה מסורבלת, כמה קשה זה להעביר מידע מרופא לרופא או בין בתי חולים. ובקשר תשתיות אני סבור כי אנחנו הולכים לכיוון של שירותי ענן, לא נראה לי שלבתי חולים יש את היכולת לנהל את התשתיות בעצמם. 

גלית – הייתי משקיעה בבינה מלכאותית וכאב. והחלטתי להתמקד בזה בחברה שלי, להתמדק בכלים מדידים ובבינה מלאכותית. בכל מחלה שנהפוך לכרונית יווצרו תמיד עוד ועוד מחלות ומצבים אחרים ולכן יש להשקיע בכלים חיצוניים. 

בוריס – יקח הרבה זמן להגיע לרפואה מותאמת אישית, ולכן הייתי משקיע את המטבעות שלי על רפואה ביו-אלקטרונית, זה היה משפר מאוד את חיי המטופל אם היינו יכולים להאיץ תהליכי ריפוי עצמאיים במקום להתשמש בתרופות.

חדשות נלוות

מסחרי, תאגידי

ייצוג אלרון ו-RDC במכירת השליטה בפוקארד

קראו עוד
היי טק

ייצוג אפיטומי מדיקל בעסקה אסטרטגית עם נסטלה

קראו עוד
מסחרי, תאגידי

ייצוג חברת קרטיהיל בעסקת גיוס של 15-20 מיליון דולר

קראו עוד
היי טק

ייצוג ApiFix בעסקת רכישה ע"י Orthopediatrics תמורת 40 מיליון דולר

קראו עוד