גילוי דעת הרשות להגנת הפרטיות בעניין איסוף נתוני מיקום של עובדים באמצעות אפליקציות ייעודיות ומערכות איכון רכב

ביום 31.8.21 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות גילוי דעת בעניין איסוף נתוני מיקום של עובדים באמצעות אפליקציות ייעודיות ומערכות איכון רכב (להלן: "גילוי הדעת"). גילוי הדעת פתוח להערות הציבור עד ליום 21.10.21.

ייתכן והתפרצות וירוס הקורונה, אשר תרמה לשינוי תרבות העבודה והגדילה באופן משמעותי את היקף העבודה מרחוק ומחוץ למשרדי המעסיק, הובילה את הרשות לחזור בגילוי הדעת על מושכלות ראשונים לפיהן לעובד זכות לפרטיות גם במקום עבודתו, ועל אחת כמה וכמה במהלך שעות העבודה.

הרשות מחדדת את הרגישות שבאיסוף נתוני מיקום, תוך מתן הפניות לפסיקות שונות בהן הודגשה רגישות זו. עם זאת, נראה שהרשות נמנעה מקביעה חד-משמעית לגבי טיב נתוני המיקום לצורך הפיכתם ל"מידע" כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות. כך למשל, בעוד שאין עוררין על כך שאיסוף מיקום מדויק של אדם בבית תפילה מסוים, במועדים מסוימים, עשוי ללמד על אמונתו הדתית, כמו גם חשיפת מידע בריאותי כתוצאה מאיסוף נתוני מיקום מדויקים על נוכחות אדם במרפאה מסוימת, השאלה לגבי איסוף נתוני מקום "כלליים" יותר, כמו פרטים על אודות יעדי טיסה או נתונים על נסיעות בתחבורה ציבורית והגעה לתחנות רכבת/אוטובוס בעיר מסוימת, אינה מקבלת מענה חד משמעי. אמנם נראה שגילוי הדעת מצמצם את מרחב שיקול הדעת בקביעה האם נתוני מיקום מסוימים עולים כדי "מידע", אך בהחלט ייתכנו מצבים בהם אוסף נתוני מיקום לא יחצה את סף הגדרת "מידע" בהתאם להגדרה בחוק הגנת הפרטיות.

הרשות מדגישה, כי אין לעשות שימוש במערכת שאוספת נתוני מיקום של עובדים מבלי לערוך בטרם הפעלת המערכת בחינה משולשת: (1) מבחן הקשר הרציונאלי – על המעסיק להראות שהמערכת דרושה לצורך השגת מטרה לגיטימית וחיונית למקום העבודה; (2) מבחן הפגיעה הפחותה – בחינת השגת המטרה ללא איסוף נתוני המיקום; (3) מבחן האיזון – השימוש במערכת יהיה ראוי רק מקום בו קיים יחס ראוי ולגיטימי בין הפגיעה בזכות לפרטיות של העובד לבין המטרה שהמערכת נועדה להשיג. אמצעי נוח לבחינת היתכנות השימוש במערכת הוא תסקיר השפעה על פרטיות שפרסמה הרשות לאחרונה.

הרשות מונה מספר אמצעים שיש לשקול מקום בו בוחרים לעשות שימוש באמצעי לאיסוף נתוני מקום על עובדים:

  • תכנון המערכת באופן שתבחן רק את הימצאות העובד בנקודות ציון גיאוגרפיות ספציפיות לרלבנטיות למקום העבודה, שתיקבענה מראש, מבלי לנטר את כל מסלולו של העובד;
  • מתן אפשרות לעובד להודיע על כך שהוא מגיע למקום פרטי לצורך הפסקת הניטור;
  • שימוש באמצעי הצפנה לצורך שמירת נתוני המיקום ומתן אפשרות לקריאת הנתונים רק במקרים מיוחדים (דוגמת תלונה על כך שהעובד לא הגיע למקום בו היה עליו לתת את השירות).

ככל שמעסיק צלח את השלב הראשון של בחינת ההיתכנות לשימוש במערכת איסוף מידע, מדגישה הרשות את חובת המעסיק שלא לעשות במידע כל שימוש החורג מן המטרה הראשונית לשמה נאסף; לנהוג בשקיפות מוגברת כלפי העובדים, תוך פירוט לגבי מטרות איסוף המידע, טווח שעות הפעלת המערכת, משך שמירת המידע וכדומה; קבלת הסכמה ספציפית של העובד לשימוש במערכת ואיסוף נתוני המיקום; הקפדה על איסוף נתוני המיקום רק במהלך שעות העבודה ועמידה בחובות אבטחת המידע.

גילוי הדעת מסייע בהכרה בזכותו של המעסיק לדעת שעובדיו אכן נמצאים במקום עבודתם או במקום בו הם נדרשו להיות לצורך ביצוע עבודתם. עם זאת, גילוי הדעת מדגיש את השלבים שיש לנקוט בטרם ובמהלך איסוף נתוני המיקום לצורך הימנעות מפגיעה בזכות העובד לפרטיות ועמידה בחובות שחלות על המעסיק מכוח חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו.

נשמח לעמוד לשירותכם בבחינת השלכות גילוי הדעת על פעילות ארגונכם.

חדשות נלוות