רשות ניירות ערך מזהה את השינויים העמוקים באופן שבו הציבור הרחב צורך מידע ושירותים פיננסיים. במקום לראות בכך איום בלבד, קיימת הזדמנות לגופים מפוקחים למלא תפקיד פעיל בהנגשת שירותים אלו על ידי הבנה מעמיקה של כללי הרגולציה, ניצול היתרונות הטכנולוגיים באופן אחראי ומפוקח, ושיתוף פעולה עם הרשות, ניתן להגיע לקהל רחב יותר, להגביר את אמון הציבור ולחזק את יציבות השוק הפיננסי בישראל.
רשות ניירות ערך פרסמה ביום 2 בפברואר 2026 את דבר מנהלת מחלקת השקעות, הסוקר את הפעילות המרכזית של המחלקה לתקופה הקרובה. במסמך צוין כי בשנים האחרונות ניכרת מגמה של שינוי באופן צריכת ההשקעות בקרב הציבור, לרבות מעבר למסחר עצמאי, גידול בפתיחת חשבונות אצל חברי בורסה שאינם בנקים, לצד ירידה במספר יועצי ההשקעות.
לצד המגמה הזו, עולה צורך מובהק בהכוונה מקצועית. הרשות מודאגת מפעילות של מתווכים ללא רישיון מתאים. מדובר בגורמים שמפנים לקוחות שאינם כשירים להשקעות אלטרנטיביות לא מפוקחות בארץ ובעולם. במקרים אחרים, הם מפנים את הלקוח לבעל רישיון רק לאחר שכבר כיוונו אותו להשקעה מסוימת. כך, תהליך הבדיקה אצל בעל הרישיון הופך לעיתים ל"הליך סרק", שנועד בעיקר לעמידה פורמלית בדרישות רגולטוריות.
במקביל, יש עלייה בתוכן "ייעוצי" ברשתות החברתיות שאינו עומד בדרישות חוק הייעוץ – לעיתים ללא רישיון, וללא גילוי או הזדהות נאותים.
ב-20.1.2026 פרסמה הרשות אזהרה לציבור להימנע מגורמים לא מורשים הפועלים ברשתות החברתיות, בין היתר תוך הבטחות לתשואה גבוהה והצגת מצגי שווא.
ב-31.10.2023 פרסמה הרשות אזהרה למשקיעים מפני "ייעוץ השקעות" ברשתות החברתיות, כאשר גורמים שונים מציגים עצמם כמומחים ולעיתים פועלים ממניעים פסולים.
הרשות מדגישה שחלק גדול מהציבור, במיוחד צעירים, נחשף לתוכן פיננסי ברשתות ומושפע ממנו – לעיתים בלי להבין את הסיכונים או את היעדר הפיקוח.
לצד הביקורת, הרשות מזהה פוטנציאל להפוך את התופעה להזדמנות ולהנגיש שירותים פיננסיים מפוקחים לציבור, באופן שלא היה זמין לו באותה מידה דרך ערוצים מסורתיים.
מה העולם המפוקח יכול להציע?
העולם המפוקח מציע לציבור מסגרת בטוחה ואמינה להשקעות, תוך התמודדות עם סיכוני שוק ההון. גופים בעלי רישיון יכולים לספק ייעוץ ושיווק מפוקחים, בכפוף לחובות אמון, זהירות וגילוי נאות.
הרשות מעודדת שימוש בטכנולוגיה להרחבת שירותי ייעוץ וניהול תיקים, תוך ניהול סיכונים. הוראת השירותים המקוונים מאפשרת לספק שירותים אלה באמצעים טכנולוגיים, בכפוף לדרישות של מיומנות, בקרות, אחריות והסבר ללקוח.
על העולם המפוקח חלו לאחרונה לא מעט שינויים, עדכונים והבהרות מצד הרשות, שנועדו להתאים את המסגרת המפוקחת להתפתחויות בשוק ולשירותים הניתנים לציבור, לרבות בערוצים דיגיטליים. היכרות טובה עם ההנחיות והציפיות העדכניות של הרשות מסייעת לגופים מפוקחים ליישם סטנדרטים מקצועיים באופן עקבי, ולספק שירותים איכותיים ומונגשים במסגרת הכללים.
חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 וחוק השקעות משותפות בנאמנות, המכונה גם "חוק הקרנות", תשנ"ד-1994 עשויים לחול במקביל לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. התכלית היא הגנה כפולה על ציבור המשקיעים – הן במישור המוצר והן במישור התיווך הפיננסי. לכן, הרשות הוציאה הוראות המסדירות את תחולת החוקים על הפעילויות השונות ועל החפיפה ביניהם, בדגש על עמידה בפטורים. הבנת הממשק בין חוקים אלו חיונית לכל גוף הפועל בשוק ההון, ובמיוחד כאשר מדובר בהצעת השקעות לציבור הרחב.
בעמדות סגל הרשות (18 בנובמבר 2024) לגבי הצעה ותיווך של הסדרי השקעה משותפת, המסר ברור: הרשות מבקשת לאפשר פעילות מפוקחת שמתאימה לשוק של היום, אבל מצפה שהכללים יהיו ברורים ומיושמים בפועל. לכן היא מפרטת היכן עוברים גבולות ה"פנייה לציבור", איך עובדים נכון עם פטורים, ומה נחשב תיווך שמחייב רישיון.
השינויים וההבהרות האחרונות של רשות ניירות ערך משדרים קו עקבי: לא "לעצור" את השוק, אלא לייצר מסגרת ברורה שמאפשרת לגופים מפוקחים לפעול בביטחון גם בעידן של דיגיטל, קבוצות וקהילות השקעה.
בפועל, הרשות מחדדת שני דברים מרכזיים: מה נחשב הסדר השקעה משותפת שמכניס את הפעילות תחת חוק הקרנות, ומה נחשב ייעוץ או שיווק השקעות שמחייב רישיון או עמידה בפטור רלוונטי.
בצד של ההסדרים, המסר הוא שמספר המשתתפים והדרך שבה מגיעים אליהם הם לב הסיפור, יש חריג מהותי להסדרים של עד 50 משתתפים שנעשים בלי פנייה לציבור, אבל "פנייה לציבור" מפורשת רחב מאוד – לא רק פרסום המוני, אלא גם פנייה לקבוצות, פעילויות ברשתות, מצגות, כנסים, סוכנים ואפילו מפה לאוזן. לכן, הנוכחות הדיגיטלית המודרנית לא מבטלת את הכללים אלא להפך – מחייבת לעבוד מדויק על השפה, הערוצים ותהליך ההצעה.
כדי לאפשר פעילות מסודרת גם עם משקיעים שאינם כשירים, הרשות מבהירה איך עובדים נכון עם הפטור: ניתן לפנות עד 35 לא-כשירים ב-12 חודשים, ובכל מקרה מספר הלא-כשירים בהסדר לא יכול לעלות מעל 50. מעבר לכך, הספירה היא מצטברת על פני כל מי שמעורב בהצעה, וגם כשמשתמשים בכמה מכשירי השקעה או ישויות שונות – אי אפשר "לפצל" כדי לעקוף את המגבלות. המשמעות המסחרית היא ברורה: מי שמנהל את המספרים ואת תהליך ההפצה בצורה שיטתית, יכול לשמור על היתרון של פעילות מותרת ונקייה. ראו לדוגמה את פרסומי הרשות לעניין פרשיית וולת'סטון מיום 2.7.2025.
במקביל, הרשות מבהירה שלקוח יכול לקבל "השפעה" על החלטת השקעה גם בלי לשבת מול יועץ. לכן ההבחנה בין ייעוץ לשיווק נקבעת לפי המהות: האם ניתנת המלצה על כדאיות השקעה בניירות ערך או בנכסים פיננסיים, והאם למי שמדבר יש זיקה למוצר. בנוסף, גם פנייה שמטרתה להציע ייעוץ, שיווק או ניהול תיקים – כולל באמצעות פרסום, תוכן ברשתות או הפניית לידים – צריכה להיעשות במסגרת המותרת, על ידי בעל רישיון, או בהתאם לפטור.
ההבהרות נוגעות גם לשרשרת הערך, מתווכים שמגייסים לקוחות, מקבלים תמורה ומשפיעים על החלטת הלקוח לא יכולים להישאר "מאחורי הקלעים" ללא רישיון, והרשות מתייחסת לזה כחלק מתהליך השירות עצמו.
עוד נקודה שהרשות מדגישה היא רוחב ההגדרה של "נכס פיננסי", לא מדובר רק במניות ואג"ח, אלא גם בקרנות זרות, נגזרים, מוצרים מובנים ועוד. המשמעות היא שהרבה פעילויות שנראות "אלטרנטיביות" או "בחו"ל" עדיין נוגעות ישירות לחובות של ייעוץ/שיווק/ניהול תיקים בישראל.
ולבסוף, בכל הנוגע לקרנות זרות ושיווק אליהן, עמדת הסגל מחדדת שאין כאן "קיצור דרך": מי שמשווק השקעות וקשור מסחרית לקרן זרה עשוי להיחשב חלק משרשרת ההפצה של מנהל הקרן ולכן להיות כפוף גם לחוק השקעות משותפות – ובמקביל גם לחוק הייעוץ. בנוסף, הפטור המרכזי ל"לקוח כשיר" מאפשר פעילות ללא רישיון רק מול קהל מצומצם שעומד בקריטריונים ובהסכמה בכתב, וההגדרות אינן זהות בין הדינים – כך שהעבודה הנכונה היא התאמה מדויקת של קהל היעד, המסרים ותהליך ההצעה. מי שעושה את זה נכון יכול להציע שירות מפוקח, ברור ואמין – ולבנות יתרון תחרותי בעולם שבו הלקוחות מחפשים ודאות ומקצועיות.
פרסום כללי מוגבל – גשר בין העולם המפוקח לקהל הרחב
עמדת הסגל בנושא פרסום כללי שאינו בגדר "פניה לציבור" לפי חוק הקרנות (12 במאי 2025) מבקשת לייצר מסלול פרקטי לגופים מפוקחים: אפשר לבצע "פרסום כללי" לגבי כוונה להציע השקעה משותפת, בלי שהפרסום עצמו ייחשב "פנייה לציבור" שמחייבת תשקיף, אבל רק אם עומדים בכללים ברורים. הפרסום צריך להיות מכוון מראש להצעה שתוגבל ללקוחות כשירים בלבד, או להצעה שתוגבל ללא יותר מ-35 משקיעים שאינם כשירים במשך 12 חודשים (ובכפוף למגבלה כוללת של עד 50 משקיעים שאינם כשירים). בנוסף, הפרסום חייב לכלול גילוי מפורש על כך שאין פנייה לציבור ועל מגבלות זהות/מספר המשקיעים.
במקביל, הרשות משרטטת קו אדום לגבי התוכן, פרסום כללי חייב להישאר ברמת "הכרזה" ולא להפוך לשיווק של המוצר. לכן הוא לא יכול לכלול נתונים כספיים, פרטי הצעה, נתונים או הערכות לגבי תשואה (עבר או עתיד), נכס ייחוס, הרכב נכסים, תנאי נזילות או דמי ניהול. גם הצגה של נתונים שנראים אובייקטיביים לכאורה – אם הם מרמזים על תוצאה כספית פוטנציאלית – לא תיחשב כחוסה תחת חריג הפרסום הכללי, גם כשמקור הנתונים חיצוני למיזם.
לסיכום האמור, המסמך סוקר את מגמות השינוי בצריכת מידע ושירותים פיננסיים בקרב ציבור המשקיעים בעידן הרשתות החברתיות, את עמדות רשות ניירות ערך ביחס לסיכונים הגלומים בתיווך ו"תוכן ייעוצי" ללא רישיון, ואת ההזדמנויות העומדות בפני גופים מפוקחים להנגשת שירותים פיננסיים באופן אחראי ובהתאם לדין.
מחלקת רגולציה פיננסית עומדת לרשותכם בכל שאלה, הבהרה או סוגייה העולה במסגרת מסמך זה ונשמח לסייע בבחינת ההשלכות הרגולטוריות והיישום המעשי של ההמלצות בהתאם לצרכיכם
בברכה,
מחלקת רגולציה פיננסית,
שבלת ושות'
האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף
