לקראת הגשת הדוחות השנתיים לשנת 2023 של התאגידים המדווחים, סקרנו עבורכם.ן את העדכונים העיקריים בחקיקה, בפסיקה ובהנחיות רשות ניירות ערך בתחום דיני ניירות ערך ודיני חברות בשנת 2023, לרבות מכתב מנהלת מחלקת תאגידים לגבי דגשים לדוח לשנת 2023 והפעילות הצפויה של המחלקה לשנת 2024.
מטרת סקירה זו היא הנגשת עיקרי החקיקה והפסיקה מהשנה החולפת. מזכר זה לא סוקר את כלל העדכונים שחלו בשנת 2023 ואין מדובר בסיכום מקיף שלהם.
מלחמת חרבות ברזל | חקיקה | פסיקה | פרסומים של רשות ני״ע ורגולטורים נוספים
מלחמת חרבות ברזל
הארכת תקופת תשקיף המדף ב-6 חודשים
בהתאם לצו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), הארכה של 6 חודשים תחול על תשקיפי מדף שפקעו או שעתידים לפקוע בתקופה שחלה מיום 7 באוקטובר 2023 ועד ליום 7 באפריל 2024. האמור חל, בין אם מדובר בתשקיף מדף שפוקע בתום 24 חודשים ממתן ההיתר ובין אם מדובר בתשקיף מדף שקיבל אורכה ל-12 חודשים נוספים ועומד לפקוע בתקופה הקובעת. יצוין כי הרשות מוסמכת להודיע לתאגיד מסוים כי דחייה זו לא תחול לעניין תשקיף המדף שלו או תחול לגביו לתקופה קצרה יותר מהאמור.
לפרסום של רשות ניירות ערך, לחצו כאן.
תזרים מזומנים חזוי והערכות שווי – נובמבר 2023
- גילוי בדבר תזרים מזומנים חזוי: עמדת הרשות היא כי אין מניעה חוקית שתאגיד יכלול גם ניתוחי רגישות להנחות המרכזיות של משתנים שאינם תלויי שוק, וכן מידע בדבר השפעת ניתוחי הרגישות על יתרת המזומנים הצפויה לתאגיד בסוף כל תקופה הנכללת בתזמ"ז החזוי, ובלבד כי ניתוחים אלה יהיו ברורים ובהירים, כך שניתן יהיה להבין האם קיים תרחיש אפשרי לפיו בתום תקופה ספציפית הנכללת בתקופת התזמ"ז החזוי, עלולה להיות לתאגיד יתרת מזומנים שלילית. סגל הרשות הבהיר כי עמדה זו עומדת בעינה וניתן לפעול על פיה בכל עת וללא קשר למצב המלחמה.
- הערכות שווי: סגל הרשות השיב לשאלה – כיצד תאגיד מדווח נדרש לבחון אם צריך לצרף הערכת שווי לשם בדיקת ירידת ערך של יחידה מניבת מזומנים (בהתאם להבהרה לעמדה משפטית מספר 105-23 בדבר פרמטרים לבחינת מהותיות הערכות שווי)? – נדרש יהיה לצרף הערכת שווי כאמור רק בנסיבות שבהן שינוי סביר בהנחות המפתח היה מביא להכרה בירידת ערך מהותית מאוד.
לפרסום של רשות ניירות ערך, לחצו כאן.
דגשים לקראת פרסום הדוחות השנתיים לשנת 2023
בחודש ינואר 2024 פרסם סגל הרשות דגשים לתאגידים המדווחים לקראת פרסום הדוחות השנתיים לשנת 2023 לצורך יישום נאות של חובות הדיווח המוטלות על התאגיד ומתן ביטוי מהימן ועדכני עבור ציבור המשקיעים.
סגל הרשות התייחס הן למספר נושאים חשבונאיים, והן לנושאים המשפטיים הבאים:
- הסברי הדירקטוריון בדוח השנתי והחשיבות בהפרדה בין השפעות המלחמה על תוצאות התאגיד לבין השפעות אחרות (בין היתר על מנת למנוע מצב בו משקיע עלול להסיק בטעות, כי אילולא המלחמה לא הייתה חלה הרעה בביצועי החברה), וכן החשיבות בהצגה וניתוח ההשפעות לרעה של המלחמה בנפרד מהשפעות מקזזות.
- ביסוס אומדנים שבבסיס תחזיות ההנהלה על נתונים וכלים אובייקטיביים ככל האפשר, תוך הימנעות משימוש בהערכות סובייקטיביות לא מבוססות. בכלל זאת, יש להתאים הערכות ואומדנים באופן שישקף את הניסיון שנצבר משימוש בהערכות ואומדנים דומים בעבר.
- בנוגע למדידת שווי הוגן של נכסי נדל"ן להשקעה, סגל הרשות מצפה מחברות לנקוט משנה זהירות בעת הסתמכות מוחלטת (לעניין גזירת שיעור ההיוון) על עסקאות שתומחרו בתקופות שקודמות לעליית הריבית חסרת הסיכון ארוכת הטווח.
- בעת ביצוע בחינת הנחת "עסק חי", יש לבצע את הבחינה תוך בדיקה זהירה של יכולת החברה לעמוד בפירעון התחייבויותיה בהנחת המשך סביבת הריבית הגבוהה, וככל שההנחה מסתכמת על תזרים נכנס ממימוש נכסים, יש לקיים ניתוחי רגישות לגבי מחיר המימוש של אותם נכסים במתחם מספיק רחב של שינויים אפשריים.
עוד ציין סגל הרשות, כי בפעילות הצפויה של מחלקת תאגידים בשנת 2024 צפוי להיות דגש על נושא הדיווחים המיידיים – מועד הדיווח, דיווח מידע לא מלא, דיווחים לא מהותיים בעלי אופי שיווקי ועדכון על אירועים עתידיים שנכללו במסגרת דיווחים מיידיים.
לפרסום של רשות נייר ערך, לחצו כאן.
חקיקה
כללי הממשל התאגידי החלים על תאגידים מדווחים ללא גרעין שליטה
בחודש יולי 2023 הונחה על שולחת הכנסת לקריאה ראשונה הצעה לתיקון חוק החברות במסגרתה יעודכנו כללי הממשל התאגידים החלים על תאגידים מדווחים ללא שליטה.
הצעת חוק זו נועדה לטייב את כללי הממשל התאגידי החלים על חברות שאין בהן בעל שליטה, כדי לתת מענה טוב יותר לבעיית הנציג המאפיינת חברות מסוג זה. עיקר התיקונים המוצעים עוסקים בהגדרת שליטה, בהרכב הדירקטוריון, ובכלל זה החלפת החובה למנות דירקטורים חיצוניים בחובה לקיומו של רוב בלתי תלוי בדירקטוריון, וכן בטיוב הליך מינוי הדירקטורים ובאופן אישור עסקאות עם בעלי מניות דומיננטיים. התיקונים מבוססים על כללי הממשל התאגידי הנוהגים במדינות שונות בעולם בתחום זה, לאחר התאמתם למציאות הישראלית.
לנוסח הצעת החוק, לחצו כאן.
פסיקה
חובת ההנגשה
תצ (ת"א) 34661-07-21, שלום בנמו נ' תיגבור-מאגר כח אדם מקצועי זמני בע"מ ואח', פורסם בנבו 5.3.2023.
פסק הדין ניתן במסגרת 66 בקשות לאישור תובענות ייצוגיות אשר הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שעניינן טענות לאי הנגשת דיווחים מיידיים של חברות ציבוריות, בהתאם להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
במהלך הדיונים לבירור התביעה, לצד קשיים משפטיים שעלו, התברר כי הבורסה לניירות ערך והרשות לניירות ערך נמצאות בעיצומה של פעילות להנגיש את כלל הדיווחים המופיעים באתריהן.
לאור זאת, החליט השופט בתיק כי מאחר ולא קיימת אפשרות סבירה שתתקבל החלטה לטובת המבקשים, ייסוגו המבקשים מבקשתם.
יחד עם זאת, יצוין שבחודש נובמבר 2022 פורסמה עמדת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, אשר לגישתה חלה על תאגידים מדווחים חובת הנגשה ובכוונת הנציבות לבצע פעולות אכיפה בעניין הזה.
נכון למועד מזכר זה, לא ידוע לנו על פעולות אכיפה של הנציבות שארעו לאחר החלטת בית המשפט האמורה.
פסק הדין ניתן בהסכמת הצדדים ולא צפוי להיות מוגש ערעור.
לפסק הדין המלא, לחצו כאן.
קיפוח המיעוט בהנפקת מניות
ערעור אזרחי (ע"א) 8857-21, טל גינזבורג נ' מדיפאואר אוברסיז פאבליק קו. לימטד, פורסם בנבו, 26.2.2023.
בית המשפט העליון הבהיר, כי ככלל הנפקת מניות במחיר הנמוך משווי השוק או משווי המניות בספרי החברה איננה מהווה קיפוח של המיעוט מבין בעלי המניות, גם אם בעלי השליטה הם הקונים אותן.
בתוך כך, בית המשפט חידד את המבחנים לבחינת טענות בדבר קיפוח בעלי מניות המיעוט בעת הנפקת מניות, וקבע שיש להראות שההנפקה מעלה סימן שאלה רציני וחשד שההנפקה אינה פעולה בתום לב ולטובת החברה, לצד הצגת ראיות כגון היעדר נאותות המחיר שנקבע למניות בהנפקה ביחס לערכן הריאלי.
לפסק הדין המלא, לחצו כאן.
מבחני חלוקת דיבידנד
ערעור אזרחי (ע"א) 1734-21, אמיר ברוט נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ ואח', פורסם בנבו, 27.4.2023.
על־פי פסק הדין של בית המשפט העליון, מבחן הרווח לא מצריך את הפעלת שיקול הדעת של הדירקטוריון, אלא לוודא אך ורק שקיימים עודפים בקופת החברה בשנתיים האחרונות, כפי שמשתקף בדוחות הכספיים של החברה. במסגרת מבחן טכני זה, אין צורך לתת את הדעת לאירועים שכבר ידועים לדירקטוריון ושארעו לאחר אישור הדוחות הכספיים האחרונים.
זאת בניגוד למבחן יכולת הפירעון המחייב את הדירקטוריון לתת דעתו לאירועים אשר צפויים להשפיע על רווחיות החברה וקופת העודפים, למשל הפסד כספי צפוי, גם אם טרם השתקף הדבר בדוחות הכספיים של החברה שכבר פורסמו.
פסק דין זה מבטל פסיקה קודמת אשר קבעה כי ייתכנו מקרים בהם מודעות לאירועים עתידיים צריכה לקבל התייחסות תחת מבחן הרווח.
לפסק הדין המלא, לחצו כאן.
ועדה בלתי תלויה
ערעור פלילי (ע"פ) 5955/22 מדינת ישראל נ' שאול אלוביץ', פורסם בנבו, 13.7.2023.
פסק דין של בית המשפט העליון במסגרת ערעור על החלטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין הנוגע לוועדה הבלתי תלויה שהוקמה בעסקאות בין בזק ליס ובין בזק לחלל-תקשורת.
בית המשפט העליון קבע, כי אם יעלה בידי המדינה להוכיח שמידע חסוי מתוך הוועדה הבלתי תלויה אכן הועבר לבעלי השליטה, יעלה הדבר לכדי עבירה של מרמה והפרת אמונים.
בנוסף, בית המשפט העליון מציין ששימוש במידע פנים מרוקן מתוכו את מטרת הוועדות הבלתי תלויות, ולכן במקרים אלה יכולה הנורמה האזרחית בדמות חובת אמונים להטיל סנקציות גם במישור הפלילי.
לאור האמור, בית המשפט העליון החזיר את הדיון בתיק לבית המשפט המחוזי.
לפסק הדין המלא, לחצו כאן.
פרט מטעה בדיווחים של החברה
תצ (ת"א) 62995-12-21 אבישי אלישייב נ' לוינסקי-עופר בע"מ, פורסם בנבו, 14.12.2023 במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.
מדובר בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת לוינסקי-עופר בע"מ, בעלי השליטה בחברה (שהינם גם נושאי משרה בה) וחברי הדירקטוריון של החברה, בטענה כי בדיווחי החברה הוצג לאורך תקופה ממושכת שורה של מצגים מטעים לפיהם נחתם חוזה עם עירייה בנוגע לקרקעות משלימות בפרויקט התחדשות עירונית. לטענת המבקשים, משהתגלה דבר ההטעיות בדוח מיידי של החברה, חלו ירידות חדות בשערי ניירות הערך של החברה ונגרם נזק למחזיקי ניירות הערך של החברה.
על־פי החלטת בית המשפט, עלה בידי המבקשים לבסס קיומה של אפשרות סבירה כי ייקבע שהחברה ידעה, ולמצער עצמה עיניה מלדעת, את העובדה, שהמסמך שנחתם על ידי ראש עירייה ועל ידי החברה אינו בגדר "חוזה", "הסכם" או "סיכום" בעלי תוקף מחייב עם העירייה. לפיכך, יש אפשרות סבירה כי ייקבע שקמה לחברה אחריות בגין פרט מטעה, כמשמעו בחוק ניירות ערך, בדוח מיידי, בדוח הצעת המדף ובדוחות רבעוניים של החברה.
הבקשה לאישור תובענה ייצוגית התקבלה באופן חלקי ונכון למועד מזכר זה, טרם הוגש כתב הגנה.
להחלטה האמורה, לחצו כאן.
פרסומים של רשות ניירות ערך ושל רגולטורים נוספים
אבטחת מידע וסיכוני סייבר
דוח ביקורת סגל רשות ניירות ערך – סיכוני סייבר
בחודש ינואר 2023 פרסם סגל הרשות דוח ביקורת בתחום סיכוני סייבר בתאגידים מדווחים. מהדוח עולה, כי ההתנהלות המצופה מהדירקטוריון כוללת, בין היתר, מעורבות הדירקטוריון בבנייתו ותפעולו של מערך ניהול סיכוני סייבר יעיל בחברה, קיום דיונים בנושא הסייבר בחברה באופן סדיר וקביעת נהלים הקשורים בחובת הדיווח של החברה במקרה של תקיפת סייבר.
הדוח נותן הכוונה כיצד על הדירקטוריון להתנהל ולנהוג בנושא וחושף ליקויים שעלולים להשפיע על עמידת התאגידים בדרישות הדין והרשות.
לפרסום של רשות ניירות ערך, לחצו כאן.
דוח הרשות להגנת הפרטיות
בחודש ספטמבר 2023 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות טיוטת הנחיה לפיה, בכל הנוגע לסייבר ואבטחת מידע, דירקטוריון החברה הוא הגורם המתאים והיעיל לקבוע ולהחליט מי בארגון יהיה אחראי לתחומי הפרטיות והגנת המידע, לפקח ולבקר על ביצוע הדרישות בידי אותם אחראים ולקבל החלטות מדיניות בדבר אופן השימוש במידע אישי בחברה.
מובהר כי בשלב זה עמדת הרשות להגנת הפרטיות מתייחסת לגופים אשר עיבוד מידע אישי מצוי בליבת הפעילות שלהם או על חברות אשר פעילותן יוצרת סיכון מוגבר לפגיעה בפרטיות, בין אם בשל מאפייני הארגון, בין אם בשל סוג המידע המעובד על ידן ורגישותו ובין אם בשל היקף המידע או מספר מורשי הגישה אליו.
בחברות כאמור, הדירקטוריון הוא הגורם המתאים ביותר לביצוע החובות הבאות: אישור מסמך הגדרות המאגר, אישור עקרונות מרכזיים בנוהל אבטחת המידע הארגוני, קיום דיון בתוצאות סקר סיכונים, מבדקי חדירות ואישור הפעולות הנדרשות לתיקון הליקויים, קיום דיון עתי על־פי רמת האבטחה של המאגר באירועי אבטחת מידע המתרחשים בארגון וקיום דיון בתוצאות הביקורת התקופתית בנוגע לעמידה בתקנות, לפחות אחת לשנתיים.
לפרסום של הרשות להגנת הפרטיות, לחצו כאן.
מתכונת דיווח iXBRL
רשות ניירות ערך החליטה לקדם את מעבר הדיווח של הדוחות ההכספיים למתכונת דיווח של iXBRL וזאת נוכח השימוש הגובר בעולם בטכנולוגיות מתקדמות לדיווח כספי דיגיטלי. המדובר בסטנדרט דיווח בינלאומי, שיסייע למשקיעים ואנליסטים (לרבות זרים) באיסוף וניתוח מידע מתוך הדוחות הכספיים והנתונים המופיעים בהם באופן מהימן ומהיר.
נכון למועד מזכר זה, טרם הושלמו עדכוני חקיקה הדרושים לצורך הפיכת מתכונת הדיווח החדשה למחייבת והחברות שמדווחות במתכונת זו עושות זאת באופן וולנטרי.
עסקאות עם בעלי שליטה
עסקה עם בעלת שליטה לשעבר
בחודש פברואר 2023, פרסם סגל הרשות כי במסגרת מענה לפניה מקדמית, אישר סגל הרשות שלא נדרשים אישורים מיוחדים בהתקשרות בין חברה לבין בעלת השליטה הקודמת בה, בהתקיים הנסיבות הבאות:
- העברת השליטה נעשתה מבלי שיש קשר ישיר בין בעל השליטה לשעבר ובעל השליטה החדש;
- העברת השליטה נעשית מבלי שבעל השליטה לשעבר מסייע לבעל השליטה החדש;
- בעל השליטה החדש לא מקבל כל טובת הנאה מהעסקה עם בעל השליטה לשעבר.
ככל שחלף פרק זמן ארוך יותר בין מועד בו פלוני חדל להיות בעל שליטה לבין מועד העסקה עמו, כך גם פוחת החשש שמא מדובר בעסקה המושפעת מהעובדה שמדובר בבעל השליטה לשעבר.
לפרסום של רשות ניירות ערך, לחצו כאן.
היעדר עניין אישי בשל דרישה רגולטורית לביצוע עסקה
בחודש פברואר 2023, פרסם סגל הרשות כי במסגרת מענה לפניה מקדמית, אישר סגל הרשות כי במקרה בו בוצעה התקשרות בין חברה לבין תאגיד אחר בו בעל השליטה בחברה הציבורית מהווה בעל עניין (ועל כן, לאור הגדרת המונח "עניין אישי" בחוק החברות, לבעל השליטה לכאורה יש עניין אישי בעסקה), ההתקשרות לא הייתה כפופה לאישור האסיפה הכללית ברוב מיוחד וזאת מאחר וההתקשרות כאמור נעשתה מכורח דרישות רגולטריות ולא מתוך רצון להתקשרות מפן עסקי כזה או אחר.
עוד הבהיר סגל הרשות, כי ייתכנו מקרים בהם יראו בפעולה של ביטול עסקה, כעסקה בפני עצמה לפי חוק החברות, למשל במקרים בהם הביטול כרוך בהסכמות חדשות בין הצדדים (למשל פיצוי כספי).
לפרסום של רשות ניירות ערך, לחצו כאן.
היעדר עניין אישי בשל יחסים עכורים
בחודש פברואר 2023, פרסם סגל הרשות כי במסגרת מענה לפניה מקדמית, דן סגל הרשות במקרה בו, נערך הסדר גישור בין חברה ציבורית לבין עורכת דין שסיפקה בעבר שירותים משפטיים לחברה, כאשר בסמוך לכך נחתם הסכם גירושין בין אותה עורכת דין לבין אחד מבעלי השליטה בחברה, במסגרתו, בין היתר, הוסדרה זכאותם של ילדיהם המשותפים לחלק מהתמורה לה תהא זכאית עורכת הדין בקשר עם הסדר הגישור. סגל הרשות קיבל את העמדה, לפיה לאור מערכת היחסים העכורה בין בעל השליטה לבין גרושתו, אין לראות בו כמי שיש לו עניין אישי בהסדר הגישור איתה. עוד הסכים סגל הרשות, שההטבה אשר יקבלו ילדיו של בעל השליטה הינה זניחה, ובהתאם לא נדרש אישור מיוחד להסדר הגישור האמור.
לפרסום של רשות ניירות ערך, לחצו כאן.
בחינת מכלול תנאי העסקה
במסגרת עסקאות בין החברה לבין בעל השליטה בה, יש לבחון את מכלול התנאים, גם אלו שעשויים להיחשב כמעין "סמויים מן העין".
במסגרת דיווח מיידי, הודיעה חברה ציבורית (ווטרסטון פרופרטיס לימיטד)[1], כי התקשרה עם בעלת השליטה בה, בעסקה להמחאת זכויות החברה בנכס נדל"ן מניב לשם פירעון הלוואה שנטלה החברה הציבורית מבעל השליטה.
בחודש מרץ 2023 במסגרת הדיווחים הפומביים של אותה חברה נכללה הערת סגל הרשות, לפיה הנכס הועבר כמות שהוא, לרבות הלוואה שניטלה במקור לרכישתו. ואולם תנאי השוק השתנו (לאור הגידול בסביבת הריבית בארה"ב, לאחר שנים של ריבית כמעט אפסית), וכעת להלוואה יש ריבית יותר אטרקטיבית ביחס לריבית שניתן לקבל בהלוואה חדשה. הפער בין הריביות מהווה מעין תמורה נוספת לבעלת השליטה, שיש לבחון את שווייה הכלכלי.[2]
[1]מספר אסמכתא: 2022-01-116184. [2]מספר אסמכתא: 2023-01-029380.
גמול דירקטורים חיצוניים
בחודש ינואר 2023, במסגרת מענה לפניה מקדמית, סגל הרשות הבהיר, כי גם במקרה בו חברה השלימה עסקת מיזוג ובשל כך חל שינוי מהותי בתחום פעילות החברה ושווי השוק שלה גדל בכ-275%, לא ניתן לשנות גמול דירקטורים חיצוניים במהלך כהונה. במקרה האמור, ביקשה החברה לשנות את גמול הדירקטורים החיצוניים מה"סכום המזערי" (כפי שאושר טרם תחילת כהונת הדירקטורים החיצוניים) ל"סכום קבוע", בהתאם לתוספות השנייה והשלישית לתקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), תש"ס-2000 ("תקנות הגמול").
סגל הרשות הבהיר שתקנה 4(ד) לתקנות הגמול קובעת מפורשות שאין לשנות את גמול הדירקטורים החיצוניים במהלך תקופת הכהונה (של שלוש שנים). לעמדת סגל הרשות השינוי המבוקש בגמול אינו עולה בקנה אחד עם תכלית הדין שמטרתו, בין היתר, לצמצם את מרווח שיקול הדעת של החברה בנוגע לגמול המשולם לדירקטורים החיצוניים. שינוי כאמור מקים חשש ממשי לפגיעה בעצמאותם ובשיקול דעתם של דירקטורים חיצוניים.
לפרסום של רשות ניירות ערך, לחצו כאן.
הקצאת ניירות ערך חריגה
בחודש יולי 2023, במסגרת דוח הצעה פרטית של חברה ציבורית (משק אנרגיה), נכללה עמדת סגל הרשות, לפיה ניתן לפצל בין ההקצאה הנוכחית לבין הקצאות עתידיות מכח מנגנון אנטי-דילול שנכלל בהסכם הנוכחי. הפיצול מאפשר לקבוע שבמועד זה ההקצאה לא מהווה הקצאה חריגה המצריכה אישורים של בעלי המניות; והכל בתנאי שבכל הקצאה עתידית מכח מנגנון האנטי-דילול, ייבחנו שיעורי האחזקות של הניצע ביחס להון המניות של החברה כפי שהיה במועד ההקצאה המקורי, וככל שההקצאה הנוספת תביא לחציית רף המהותיות, אז אותה הקצאה נוספת תובא לאישור בהתאם למנגנון הקבוע בחוק החברות.
מספר אסמכתא: 2023-01-070405.
ועדה בלתי תלויה
בחודש אוגוסט 2023 פרסם משרד המשפטים טיוטת תקנות החברות (הוראות לעניין תביעה נגזרת והגנה נגזרת) שנועדו להסדיר את סדרי הדין בתביעות נגזרות ולהעניק לבתי המשפט כלים לפקח על עבודת הוועדות הבלתי תלויות.
כידוע, במקרה בו מוגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת כנגד נושאי משרה בחברה, הפרקטיקה הנוהגת היום היא הקמת ועדה בלתי תלויה שתייעץ לחברה כיצד לפעול בקשר עם הבקשה.
התקנות המוצעות כוללות, בין היתר, מתן חשיבות פורמלית להקמת ועדה כזו, כמו גם לדוח המלא של הוועדה. כך, מוצע לתת כלים לבתי המשפט לפיקוח על הקמת ועדות בלתי תלויות, לצד האפשרות למנות מומחה מטעם בית המשפט לבחינת התשתית העובדתית והמשפטית לתביעה.
לטיוטה של חקיקת משנה באתר החקיקה הממשלתי, לחצו כאן.
מיסוי אופציות לעובדים
רשות המסים במספר החלטות השנה הבהירה עמדתה בנוגע להבשלת אופציות לעובדים הכוללת מנגנון האצה אשר מותנה בשני תנאים מצטברים (מנגנון Double Trigger): עסקה לרכישת החברה ופיטורי העובד על ידי הרוכשת.
ככל שהאופציות הוענקו במסגרת מסלול רווח הון (סעיף 102 לפקודת מס הכנסה) והבשילו תחת מנגנון Double Trigger, התמורה בגין האופציות אשר הבשלתן הואצה, תסווג כהכנסת עבודה אשר תמוסה בשיעור מס שולי (עד 47%) ולא מס רווח הון (25%).
משכך, כדי להימנע מפגיעה בעובדים, בחברות בהן קיימת תכנית אופציות בעלת המנגנון כאמור, מומלץ לבחון פנייה לרשות המסים לקבלת אישור מראש להחלפת מנגנון ההאצה בכתב הענקה ממנגנון Double Trigger למנגנון Single Trigger, מנגנון שבו בעת עסקה לרכישת מניות החברה, כל האופציות שברשותו של העובד יהפכו לבשלות.
עיצומים כספיים שהוטלו על ידי רשות ניירות ערך על חברות ציבוריות
ועדת עיצומים וקנסות של רשות ניירות ערך אישרה בחודשים יולי ודצמבר בשנת 2023 הטלת עיצומים כספיים בסך כולל של כ-450,000 ש"ח על שבעה תאגידים מדווחים.
עיצומים אלו הוטלו בגין הפרות דיווח שונות כגון: אי פרסום נסיבות פרישתו של מנכ"ל התאגיד; דוח תזרים מזומנים חזוי שנעשה על בסיס מאוחד ולא על בסיס סולו כנדרש בדין; אי צירוף דוח תזרים מזומנים חזוי על אף שהייתה חובה לצרפו; אי צירוף הערכת שווי מהותית מאוד לדוח כספי; אי מתן גילוי על עסקאות לא חריגות שלבעל השליטה בחברה שיש בהן עניין אישי; אי גילוי בדוחות תקופתיים אודות זהות לקוח מהותי; אי מתן נימוקי דירקטוריון לכך שסימני האזהרה אינם מצביעים על בעיית נזילות; פרט חסר שנדרש היה לכלול בדוח מיידי אודות נסיבות סיום כהונת מנכ"ל.
לפרסום של רשות ניירות ערך, לחצו כאן.
נושא הגילוי אודות נסיבות סיום כהונה של נושא משרה הינו אחד מהנושאים הנמצאים במוקד הפיקוח של הרשות, ואף פורסם במסגרת דגשי מנהלת מחלקת תאגידים.
בנוסף, ועדת עיצומים וקנסות של רשות ניירות ערך אישרה בחודשים יולי ודצמבר בשנת 2023 הטלת עיצומים כספיים בסך כולל של כ-230 אלף ש"ח על ארבעה תאגידים מדווחים.
עיצומים אלו הוטלו בגין הפרות ממשל תאגידי כגון: אי כהונת יו"ר דירקטוריון במשך למעלה מ-60 ימים; איחור בדיווח על מי שנעשה בעל עניין בתאגיד; אי דיווח במועד על ביטול הסכם; איחור בדיווח על סיום כהונתו של דירקטור חיצוני.
לפרסום של רשות ניירות ערך, לחצו כאן.
עדכון הסכומים לעניין חישוב תאגיד קטן
בחודש דצמבר 2023 הודיע יו"ר רשות ניירות ערך, כי עדכן את הסכומים לעניין חישוב תאגיד קטן המפורטים בתקנות 5ג(א)(1)(א) ו-5ג(ב) לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים). עדכון הסכומים בוצע בעקבות שינוי מדד המחירים לצרכן בשיעור הגבוה מ-10% של המדד שפורסם ביום 15 בדצמבר 2023 על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר 2014.
להודעה של יו"ר רשות ניירות ערך, לחצו כאן.
אירוע אשראי בר דיווח
בחודש ינואר 2024 עדכן סגל הרשות את עמדה מספר 104-15: אירוע אשראי בר דיווח, עמדה הנוגעת להתקשרויות בהסכמי הלוואה, שינוי התנאים של הסכמים אלה והתחייבויות לעמוד באמות מידה פיננסיות. עדכון העמדה מתייחס, בין היתר, לאופן בחינת מהותיות גילוי על מסגרת אשראי חתומה ומחייבת אשר הועמדה על ידי מוסד פיננסי.
לפרסום של רשות ניירות ערך, לחצו כאן.
בהזדמנות זו, ולקראת הדוחות השנתיים לשנת 2023:
אנו מזכירים לבחון את הצורך בעדכון נהלים של החברה, כגון, תכנית האכיפה של החברה, נוהל עסקאות זניחות ונוהל עסקאות חריגות ושאינן חריגות. בנוסף, אנו מזכירים לוודא את תוקפה של מדיניות התגמול של החברה, תכנית האופציות של החברה, ותוקפן של עסקאות בעלי עניין המובאות לאישור אחת לשלוש שנים.
בנוסף, אנו מזכירים לכם שחברות שהינן "תאגיד קטן" נדרשות לבדוק את עמידתן בהגדרת המונח נכון ליום 1.1.2024 וזאת בשים לב לעדכון הסכומים לעניין חישוב תאגיד קטן כאמור לעיל.
נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה והבהרה.
אנו מאחלים לכל לקוחות הפרקטיקה שנה אזרחית טובה, בטוחה ומוצלחת.
בברכה,
פרקטיקת שוק ההון, שבלת ושות'.
האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף.
