עדכון: רגולציה של אקלים וקיימות בעולם

לקוחות יקרים,
בשנה החמה ביותר שנמדדה על פני כדור הארץ, השינויים התכופים ברגולציה של אקלים וקיימות כמעט מדביקים את שינויי האקלים עצמם. 
בחודש יולי נערוך וובינר בנושא בשיתוף מכון היצוא הישראלי ומשרד עו"ד גצ'יץ'. לקראתו, תובא להלן סקירה תמציתית של עדכונים מרכזיים מהעולם.

ארה״ב

עם בחירתו מחדש לנשיאות ב-2024, אימץ ממשל טראמפ גישה מוצהרת של נסיגה ממחויבויות אקלימיות, תוך תיעדוף תעשיות דלקים מאובנים. המדיניות כללה פרישה מחודשת מהסכם פריז, ביטול תמריצים לאנרגיה מתחדשת וצמצום הרגולציה הסביבתית.

• ב-27.03.2025 הודיעה הרשות לניירות ערך האמריקאית ("SEC") כי היא מפסיקה להגן משפטית על הכללים שאימצה שנה קודם לכן,  המחייבים חברות בגילוי סיכונים הקשורים לאקלים ופליטת גזי חממה. זאת לאחר שבאפריל 2024 השהתה את כניסתם לתוקף עד לסיום ההתדיינות המשפטית (ראו מזכרנו הקודם בנושא).  
• בעקבות מסרים של ממשל טראמפ, גופים רגולטוריים אמריקאים נסוגים מיוזמות בינלאומיות בתחום הקיימות. כך למשל, הודיע משרד האוצר האמריקאי כי לשכת הביטוח הפדרלית (FIO) לא תשתתף ברשת להטמעת שיקולי אקלים במערכת הפיננסית ("NGFS"), ההחלטה נומקה בכך שהיוזמות של NGFS חורגות מסמכות. עוד קודם לכן, פרש הבנק הפדרלי האמריקאי מרשת NGFS. כמו כן, דווח כי ה-SEC כבר אינה חברה בקבוצת העבודה הרגולטורית של ה-ISSB ואינה משמשת עוד כמשקיפה בפורום הייעוץ לתקני קיימות.
• עם זאת, תאגידים אמריקאיים ניצבים בפני דרישות רגולטוריות סותרות: לצד צמצום המאמצים הפדרליים להתמודדות עם משבר האקלים, מדינות מסוימות ממשיכות לחוקק חוקי אקלים שאפתניים, ואילו מדינות אחרות נוקטות בחקיקה אנטי-אקלימית. דוגמה לסוג הראשון היא חוק 'קרן האקלים' של מדינת ניו יורק (SB 824). החוק קובע מנגנון לגביית כספים מחברות דלקים מאובנים, בהתבסס על פליטות גזי החממה ההיסטוריות שלהן (בין השנים 2000-2018), שיועברו לקרן ייעודית למימון פרויקטים של התאמת תשתיות לשינויי האקלים, כגון הגנה מפני הצפות, שדרוג מערכות ניקוז והתמודדות עם גלי חום. מנגד, חקיקה כמו SB 13 בטקסס מכוונת ישירות נגד חברות המספקות גילוי אקלים נרחב: בין היתר, SB 13 מחייב גופים ציבוריים להימנע מהתקשרות עם חברות ש'מחרימות' או מפלות חברות נפט וגז טבעי באמצעות דרישות גילויי אקלים.
• בתחומי הקיימות האחרים (ESG) – בינואר 2025, חתם הנשיא טראמפ על מספר צווים נשיאותיים שהופנו נגד יוזמות הגינות, גיוון והכלה ("DEI") בממשל, צו מיום 20.01.2025 (“Ending Radical and Wasteful Government DEI Programs and Preferencing”) קובע כלל מדיניות רחב של סיום כל העדפה בלתי-חוקית על בסיס גזע או מגדר. צו זה למעשה מבטל צווים קודמים שקידמו גיוון והכלה ומורה לכל הסוכנויות לבטל כל העדפה, הנחיה, תכנית או מדיניות DEI.

האיחוד האירופי

בשל תלונות התאגידים המדווחים באירופה על עומס רגולטורי בלתי סביר, החלה נציבות האיחוד האירופי ("הנציבות") לנקוט בצעדים להקלת דירקטיבות הדיווח על קיימות תאגידית (CSRD), במסגרת חקיקת Simplification Omnibus (שאושרה בפרלמנט האירופי ביום 22.05.25 וכעת ממתינה לאישורה הסופי בידי המועצה האירופית). תיקונים אלו נועדו לפשט את דרישות הדיווח, להקל על העומס התאגידי ולהגביר את התחרותיות התעשייתית של אירופה בשווקים הגלובליים. 

עיקרי הטיוטה: 

• דיווח על קיימות (CSRD): הנציבות מציעה לצמצם את מספר החברות החייבות בדיווח על קיימות בכ-80%, כך שרק חברות עם יותר מ-1,000 עובדים יחויבו בדיווח; בנוסף הוצעו הקלות בתקני הדיווח על קיימות אירופיים, כולל שינויים בגילויי ESG ספציפיים למגזר. 
• בדיקת נאותות באחריות תאגידית (CSDDD): ההצעה כוללת דחייה של מועד הדיווח הראשון מ-2027 ל-2028, תוך הגבלה של החובות לספקים ישירים בלבד, במקום כל שרשרת האספקה. 
• מס פחמן בגבול (CBAM): הנציבות מציעה להחיל את המס רק על יבואנים מעל 50 טון בשנה ובכך לפטור כ-182,000 יבואנים (בעיקר עסקים קטנים ובינוניים) מהחובה. כמו כן, אין צורך לבצע חישוב עבור חומרי גלם שמקורם באיחוד האירופי, מכיוון שחיוב ETS (EU Emissions Trading System) כבר התרחש. עוד מוצע לדחות את תחילת מכירת התעודות בשנה, לפברואר 2027, ואת המועד האחרון להצהרה השנתית עד ליום 31.08.2027.

נכון להיום, החקיקה נמצאת בשלבי דיון ואישור על ידי המועצה האירופית

• בתחומי הקיימות האחרים (ESG) – מדינות האיחוד האירופי נוקטות עמדה ברורה כנגד יוזמות לביטול מדיניות ה-DEI שלהן.  ב-09.05.2025 דחתה מועצת העיר שטוקהולם את דרישת שגרירות ארה"ב לצמצום מדיניות הגיוון, הגינות והכלה (DEI), בהתאם לדרישות ממשל טראמפ. מדינות וערים ברחבי אירופה כולל צרפת, בלגיה והעיר ברצלונה, קיבלו פניות דומות משגרירויות ארה"ב, כולן מחו נגד מאמצי ארה"ב להרחיב את מדיניות אנטי DEI שלה ליבשת. 

קנדה

• ב-23.04.2025, הודיעה הרשות לניירות ערך בקנדה (CSA) על הקפאת עבודתה בשני תחומים רגולטוריים: פיתוח כללים חדשים לגילוי מידע בנושאי אקלים ושינויים בדרישות גילוי בנושא גיוון בדירקטוריון ובהנהלה.
• הסיבות להחלטה נבעו בין היתר מהרצון לבצע התאמה להתפתחויות בארה"ב ובעולם, וכן חששות גוברים לגבי כושר התחרות של חברות קנדיות בשדה הגלובלי.
• בהודעתה ציינה ה-CSA כי דרישות הקיימות לגבי ייצוג נשים בדירקטוריון ובתפקידי נושאי משרה בכירים על בסיס דרישות קיימות ימשיכו לחול, וכי היא תמשיך לעקוב אחר התפתחויות רגולטוריות בגילוי הקשור לאקלים וגיוון, וצופה לחזור לנושאים הללו בשנים הבאות, תוך המשך מעקב אחר גילוי ופעולות כנגד הטעייה (Greenwashing).

עצירת יוזמות רגולטוריות של רשות ניירות הערך הקנדית

האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף.

משרדנו ערוך לסייע לחברות ישראליות הפועלות בשוק האמריקאי והאירופי, בשיתוף פעולה עם מחלקת ההיי-טק, מחלקת שוק ההון וחברת הייעוץ שבלת ESG, לפי העניין, בהתמודדות עם הרגולציה המתפתחת והמשתנה בנושאי קיימות ואקלים. 

ביום 10.07.2025 נקיים וובינר בנושא עדכוני רגולציה בינלאומיים תוך דגש על הרגולציה האירופית, בשיתוף משרד עו"ד גצ'יץ' ומכון היצוא.