עדכונים ממחלקת שרשרת אספקה, מכס ורגולציות יבוא יצוא; סביבה וקיימות

לקוחות יקרים,

רגע לפני סוף 2025, ריכזנו עבורכם במזכר זה עדכוני רגולציה בתחומי יבוא ויצוא בהקשרי קיימות וסביבה, הצפויים להשפיע על פעילות עסקית שוטפת, לרבות שרשראות אספקה, תהליכי רכש וציות רגולטורי.

טיוטת תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת שטוקהולם בדבר מזהמים אורגניים בלתי פריקים), תשפ"ה-2025.

ביום 16.07.2025 פרסם המשרד להגנת הסביבה את טיוטת תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת שטוקהולם בדבר מזהמים אורגניים בלתי פריקים), תשפ"ה-2025 להערות הציבור. הטיוטה מצויה כיום עדיין בהליכי חקיקה.

ככל שיתקבלו, תקנות אלו צפויות להטיל מגבלות חדשות ומשמעותיות על יבוא ושיווק של מוצרים המכילים חומרים מקבוצת ה-POPs – חומרים שאינם מתפרקים בטבע ועלולים להצטבר בסביבה ובשרשרת המזון, ובין היתר תרכובות PFAS. המזהמים המנויים בטיוטת התקנות מצויים כיום במגוון רחב של מוצרים צרכניים ותעשייתיים, כגון טקסטיל עם ציפויים דוחי מים או כתמים, מוצרי עור, שטיחים, מזרנים, כלי מטבח עם ציפויי טפלון, ניירות ואריזות מצופות, קצפי כיבוי וציוד תעשייתי ועוד.

על פי טיוטת התקנות, ברגע שהן ייכנסו לתוקף, ככל שמוצר מכיל אחד מהמזהמים האסורים בריכוז הגבוה מהריכוז המותר בתוספות לתקנות, לא ניתן יהיה לייבא אותו, לשווק אותו בישראל או לייצרו.

המשמעות ליבואנים היא צורך בבדיקת כלל המוצרים, לרבות קבלת הצהרות מספקים בחו"ל לגבי קיומם או היעדרם של מזהמים אלה.

מה מומלץ לעשות כדי להערך:

לבצע מיפוי מלא של כלל המוצרים המיובאים לישראל ולבחון ריכוזי מזהמים;
ככל שהריכוזים עוברים את המותר על פי התקנות, מומלץ להיערך להחלפת ספקים או מוצרים במידת הצורך;
לוודא עמידה בדרישות הרגולציה כבר בעת ההזמנה והייצור בחו"ל.

הערכות ליישום תמנע עיכובי מכס, החזרת משלוחים או איסור שיווק של מוצרים בישראל לאחר כניסת התקנות לתוקף.

קישור לטיוטה שפורסמה: טיוטת תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת שטוקהולם בדבר מזהמים אורגניים בלתי פריקים), תשפ"ה – 2025

תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית), תשפ"ד – 2024; ואשרור האמנה

ביום 21.09.2025 אשררה ממשלת ישראל את אמנת מינמטה בדבר כספית (מתכת כבדה ורעילה המסוכנת לבריאות האדם והסביבה). תקנות המחילות את עקרונות האמנה בדין הישראלי (תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית), תשפ"ד – 2024), הותקנו ב-18.06.2024, אולם עיקר השפעתן ויישומן יתרחש בשנים 2026-2028.

התקנות מטילות חובות ישירות על יבואנים, יצואנים ויצרנים, וקובעות איסורים, דרישות רישוי וסנקציות בגין הפרתן.

התקנות קובעות איסור מדורג על ייבוא, יצוא וייצור של שורה רחבה של מוצרים המכילים כספית, במצב שבו קיימות חלופות נטולות כספית זמינות. בין המוצרים העיקריים הנכללים באיסור: סוללות, נורות ומקורות תאורה פלורסנטיים, מכשירי מדידה מסוימים (כגון מדי טמפרטורה ולחץ), מוצרי קוסמטיקה, חומרי הדברה וחומרי חיטוי.

מה מומלץ לעשות כדי להערך:

ביצוע בחינה, תיעוד ובקרת תאימות של מוצרים, לרבות בדיקת תכולת כספית, עמידה בספי התכולה שנקבעו ובחינת חריגים, וכן קבלת מידע טכני ואישורים מספקים כחלק מניהול שרשרת האספקה;
בחינת הזכאות לקבלת היתרים לייבוא ולייצוא של כספית ותרכובות כספית, במקרים המותרים שמציינות התקנות (היערכות מול המדינה שאליה מייצאים או ממנה מייבאים);
עמידה בחובת אחסון ביניים נאות של כספית ותרכובות כספית, וכן טיפול בפסולת המכילה כספית בהתאם להוראות הדין ולסטנדרטים הרלוונטיים.

קישור לתקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית), תשפ"ד-2024

קישור לפרסום המשרד להגנת הסביבה בקשר לאשרור אמנת מינמטה בדבר כספית

ESPR (Eco design for sustainable Products Regulation)

באירופה – ב-05.07.2024 נכנסה לתוקף רגולציית ה-ESPR, המהווה מסגרת חוקית חדשה ורחבה לדרישות עיצוב בר-קיימא עבור מגוון רחב של מוצרים בשוק האירופי.

רגולציית ה־ ESPR מחליפה את Directive 2009/125/EC ומרחיבה משמעותית את תחולת דרישות העיצוב בר-קיימא, לרבות בנושא עמידות, תיקון, מיחזור, עקיבות ושקיפות מידע.

ב-16.04.2025 פרסמה הנציבות האירופית את קבוצות המוצרים שצפויות להיות כפופות לתקנות יישום (Delegated Acts), אשר ייכנסו לתוקף עד 2030. קבוצות אלו כוללות, בין היתר: טקסטיל וביגוד, רהיטים, צמיגים, מזרנים, ברזל/פלדה, אלומיניום. עד לפרסום תקנות יישום סקטוריאליות אין תחולה לדרישות האופרטיביות.

אלה המנגנונים הרוחביים אשר כבר עוגנו ברגולציה, וצפויים לחול אופרטיבית עם פרסום תקנות יישום:

דרכון המוצר הדיגיטלי (DPP) אשר עתיד לחול על מוצרים שבתחום ההסדרה – מהווה מאגר נתונים מקוון, המקושר לכל מוצר באמצעות מזהה ייחודי (קוד QR או תג דיגיטלי). המאגר כולל מידע על הרכב חומרים, ביצועים סביבתיים, נוכחות חומרים מסוכנים, הוראות תיקון ומיחזור, זמינות חלפים ותיעוד ציות לרגולציה.
תיוג אנרגטי – מידע לצרכן על ביצועים סביבתיים ועמידות המוצר. חשוב לציין שדרישות השקיפות והמידע לצרכן לפי ה-ESPR לא מחליפות את כל חובות הסימון או התוויות הדיגיטליות שכבר קיימות באירופה עבור מוצרים מסוימים.
איסור השמדת מלאי לא-נמכר – במסגרת הרגולציה קיימות הוראות על דיווח על מלאי שלא נמכר, וכן איסור על השמדת מוצרים מסוימים. הנציבות האירופית מתכננת להתחיל לחייב חברות גדולות כבר מ-19.07.2026 וחברות בינוניות מה-19.07.2030.

יישום הדרכון הדיגיטלי צפוי ליצור חובות ציות חדשות ומשמעותיות עבור יצרנים, יבואנים ומפיצים. על החברות לוודא כי המידע המוזן בו הוא מדויק, מעודכן ואינו מטעה. בנוסף, ייתכן כי נדרשת התאמה של נהלי איסוף הנתונים וניהול המידע בארגון לצורך עמידה בדרישות אלה.

תזכיר חוק להסדרת הטיפול באריזות (תיקון – הסדרת התחרות), התשפ"ו – 2025

ביום 19.11.2025 פרסם המשרד להגנת הסביבה להערות הציבור את תזכיר החוק להסדרת הטיפול באריזות (תיקון – הסדרת התחרות), התשפ"ו – 2025.

בין השינויים המשמעותיים המוצעים בתזכיר החוק:

שינוי מבני בשוק האריזות – מעבר לגופים מוכרים מתחרים
כידוע, מאז תחילת החוק יש רק גוף מוכר יחיד שזכה להכרה של המשרד להגנת הסביבה (ת.מ.י.ר תאגיד מחזור האריזות בישראל (חל"צ)). תזכיר החוק מציע לשנות את מבנה שוק האריזות למודל של ריבוי גופים מוכרים מתחרים, לצד הקמת מנגנון תיאום סטטוטורי בעל סמכויות נרחבות. מנגנון התיאום יהיה מוסמך, בין היתר, לקבוע את היקף ההתקשרויות של גופים מוכרים עם יצרנים, יבואנים ורשויות מקומיות, להכריע במחלוקות חוזיות, לכפות התקשרויות והעברות כספים בין גופים מוכרים, להפעיל מנגנון תשלומים ולבצע ביקורת חשבונאית ואיסוף מידע (בנוסף מוצע להחיל את המנגנון המוצע גם ליישום הוראות חוק פסולת אלקטרונית ובסוללות, תשע"ב – 2012). במקביל, מוצעת החמרה של תנאי ההכרה והפיקוח על גופים מוכרים, קביעת מגבלות על החזקות והשפעה ניכרת, הרחבת שיקול הדעת של המנהל, וחיזוק מנגנוני הבקרה, הדיווח והפיקוח על פעילותם, במטרה להבטיח תחרות מבוקרת, שקיפות ועמידה במטרות החוק.
הרחבת הגדרות היסוד בחוק וצמצום פרצות רגולטוריות
– התיקון מרחיב את הגדרת "אריזה" גם לאריזת הובלה; התיקון מרחיב את הגדרת "יצרן של מוצרים ארוזים" באמצעות מחיקת המילים "בעצמו או באמצעות אחר", תוך שהוא מתיר לכל הצדדים המעורבים בייצור להסדיר חוזית את האחריות על פי החוק. מוצע תיקון להגדרת "מכירה" כך שתכלול כל פעולה של שיווק כפי שהיא מוגדרת באסדרה האירופית המקבילה – "כל פעולה של הכנסה ראשונה של אריזה לשוק" במסגרת פעילות עסקית, בין אם האריזה, או המוצר הארוז יוצרו בישראל או יובאו אליה, לשם הפצה, קידום מכירות, שימוש או צריכה עצמית, בתמורה או שלא בתמורה.
העלאת יעדי המיחזור
התיקון מציע להעלות בהדרגה את יעדי המיחזור עד שנת 2033, באמצעות מתווה מעבר מדורג עם יעדי ביניים מחייבים, כך שייקבע יעד מיחזור כולל של 70% מסך משקל כלל האריזות, לרבות לאריזות רב פעמיות המגיעות לסוף חייהן והופכות לפסולת. במקביל, מוצעת החמרה של יעדי המיחזור לפי סוגי חומר בהתאם למקובל ברגולציה האירופית המקבילה. בנוסף, התיקון קובע לראשונה יעד מחייב לפסולת מהמגזר הביתי, כך שלפחות 50% מהעמידה ביעדי המיחזור תתבצע באמצעות פסולת שמקורה במגזר זה.
הקמת מרשם יצרנים ויבואנים וחיזוק האכיפה
התיקון מציע להקים מרשם יצרנים ויבואנים שינוהל על ידי המשרד להגנת הסביבה כתנאי חובה לשיווק מוצרים ארוזים או אריזות שירות בישראל. המרשם יהיה פתוח לציבור וייקבע כי המכס לא ישחרר מוצרים ארוזים ליבואן שאינו רשום.

תזכיר החוק פתוח להערות הציבור עד ליום 10.01.2026.

קישור לתזכיר החוק: תזכיר חוק להסדרת הטיפול באריזות (תיקון – הסדרת התחרות), התשפ"ו – 2025

מזכר זה כולל מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.
מזכר זה מוגש כשירות ללקוחותינו, בכל מקרה ספציפי יש לקיים דיון נפרד לגופו של עניין.
נשמח לעמוד לרשותכם ולרשותכן בכל שאלה או הבהרה.