- כניסה לתוקף – הוראה לחברות תשלומים, בעלי רישיון ייזום בסיסי ובעלי רישיון שירות מידע פיננסי בנושא הון עצמי, ביטוח או בטוחה אחרת (22 במאי 2024)
- נספח ידני לטופס דיווח בקשר עם בעל שליטה/נושא משרה בחברה המבקשת רישיון או בחברה בעלת רישיון בעת שינוי כהונה (30 במאי 2024)
- חדש – בנק ישראל מפרסם הודעה לתאגידים הבנקאיים ולחברות כרטיסי האשראי אודות פעילות התאגידים הבנקאיים אל מול לקוחות מסוג נותני שירותי תשלום (23 ביוני 2024)
- פרסום הפיקוח על הבנקים לעניין חוזר בנושא עקרונות לניהול אפקטיבי של סיכונים פיננסיים הקשורים לאקלים (נב”ת מס’ 345) – הארכת מועד תחילת ההוראה ליום 12.6.2026
- פרסום בנק ישראל לעניין התפתחות האשראי בענף הבינוי והנדל”ן (15 ביוני 2024)
- טיוטת תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (גוף פיננסי)(תיקון מס’ 1), התשפ”ד-2024 (7 במאי 2024)
- הצעה להארכת הוראה זמנית למנהלי הקרנות והנאמנים בדבר נכסים שמותר לרכוש ולהחזיק בקרן גידור בנאמנות (מאי 2024)
לקוחות וידידים.ות יקרים.ות,
אנו שמחים להציג לכם.ן את עדכון הלקוחות בתחום הרגולציה הפיננסית בישראל, לחודש מאי 2024, ובו תמצית של ידיעות רגולטוריות מהותיות לפעילויות נותני השירותים הפיננסיים השונים במשק הישראלי.
נותני שירותי תשלום וייזום תשלום
כניסה לתוקף – הוראה לחברות תשלומים, בעלי רישיון ייזום בסיסי ובעלי רישיון שירות מידע פיננסי בנושא הון עצמי, ביטוח או בטוחה אחרת (22 במאי 2024)
בהמשך לכניסת חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ”ב 2023 (“החוק”) ביוני 2024, פרסמה הרשות לניירות ערך הוראה סופית לנותני שירותי תשלום ייזום תשלום ונותני שירות מידע פיננסי, לרבות הערות הציבור, בנושא הון עצמי, ביטוח או בטוחה אחרת.
סעיף 4 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, קובע את התנאים המדויקים לקבלת רישיון למתן שירותי תשלום חוץ-בנקאיים בישראל. תחת סעיף זה, הרשות רשאית להעניק רישיון למבקש אם הוא עומד בדרישות של הון עצמי, ביטוח או בטוחה אחרת.
דרישות ההון העצמי הקבועות בהוראה נועדו להבטיח את יציבותם ואת התנהלותם התקינה של חברת תשלומים ובעלי רישיון, להבטיח את קיום החובות המוטלות עליהם מכוח החוק והתחייבויותיהם כלפי לקוחותיהם, לשמש כרית ביטחון ממנה ניתן יהיה להיפרע במקרה של התממשות הסיכונים הנלווים לפעילותם, לצמצם את ההסתברות כי בעלי הרישיון יהיו חדלי פירעון
ושבמידת הצורך יתאפשר לבעלי רישיון כאמור לסגור את עסקיהם באופן מסודר ותקין. כאשר הפרת חובות אלה מהווה עילה לביטול רישיון או אישור ומשכך, רשאית הרשות אף לבטל את הרישיון או האישור במקרים המתאימים.
מודל ההון העצמי מורכב משני רכיבים עיקריים: דרישות הון ראשוני ודרישות הון עצמי.
כך שנקבעו דרישות הון שונות בהתאם לשירותים השונים שהחברות יתנו. לדוגמה: חברות שיעניקו אך ורק שירותי ייזום בסיסי או ייזום מתקדם ושירות מידע פיננסי ידרשו להחזיק הון ראשוני בלבד בגלל שחברות אלו אינן מחזיקות בכספי לקוחות ואינן ערבות לביצוען של פעולות תשלום של לקוחותיהן.
דרישות הון ראשוני:
שירות להעברת תשלומים – 80,000 ₪
שירות ייזום בסיסי או מתקדם – 200,000 ₪
שירותי הנפקה וסליקה – 500,000 ₪
ניהול חשבון תשלום – 1,400,000 ₪
דרישות הון עצמי: חישוב נפרד עבור כל סוג של נותן שירות תשלום, כגון חברת תשלומים העוסקת בהנפקה, סליקה והעברת תשלומים – 4% מסך היקף הפעילות עד 20 מיליון ₪, 2.5% מסך היקף הפעילות בין 20-40 מיליון ₪; 1% מסך היקף הפעילות בטווח של 40-100 מיליון ₪; 0.5% מסך היקף הפעילות בטווח של 400 מיליון ₪ ל-1 מילארד ₪; 0.25% מעל מיליארד ₪. ועוד.
הון הולם: נקבע כי החברות תהינה בכל עת בעלות הון הולם כדי לתמוך בסיכונים הגלומים בעסקיהן, זאת כדי להתמודד עם סיכונים שגלומים במאפיינים הייחודיים של חברת תשלומים מסוימת או בעל רישיון ייזום בסיסי מסוים. אחת לשנה יידרש הדירקטוריון לבחון האם ההון העצמי אכן הולם.
לנוסח המלא של ההוראה לחץ כאן
נספח ידני לטופס דיווח בקשר עם בעל שליטה/נושא משרה בחברה המבקשת רישיון או בחברה בעלת רישיון בעת שינוי כהונה (30 במאי 2024)
על החברה מבקשת/בעלת רישיון למתן שירותי תשלום או שירותי ייזום בסיסי לפי חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, תשפ”ג-2023 או שירות מידע פיננסי לפי חוק שירות מידע פיננסי, תשפ”ב-2021 לצרף עבור כל בעל שליטה ו/אונושא משרה מסמכים בהתאם לדרישת הרשותלניירות ערך.
חלק מהדרישות הינן:
- תצהיר בנוסח המפורט בנספח, מאומת בידי עו”ד;
- ויתור על כל זכות לחסיון או לסודיות לגבי מידע המתייחס אל בעל השליטה ו/או נושא המשרה, או לתאגידים שבשליטתו, והמצוי בידי כל גוף אכיפה ופיקוח בארץ ובחו”ל, ביניהם גם משטרת ישראל, בנק ישראל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר ורשות המיסים;
- קורות חיים;
- צילום תעודת זהות או דרכון (כולל תמונה);
יובהר, כי דרישות המידע בתצהיר המצורף הן אחידות. במידה וחלק מן השאלות אינן רלוונטיות יש לציין את הסיבה לכך תוך הסבר מפורש.
לנוסח התצהיר המלא לחץ כאן
חדש – בנק ישראל מפרסם הודעה לתאגידים הבנקאיים ולחברות כרטיסי האשראי אודות פעילות התאגידים הבנקאיים אל מול לקוחות מסוג נותני שירותי תשלום (23 ביוני 2024)
בהמשך לכניסת חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ”ג 2023 (“החוק”) ביוני 24′, בנק ישראל מוציא הבהרה לתאגידים הבנקאיים על פעילותם אל מול אותם נותני שירותי תשלום וייזום תשלום, כאשר מטרת המכתב היא לאפשר לתאגידים הבנקאיים לתת שירות ולנהל את סיכוניהם בפעילות מול לקוחות מסוג נותני שירותי תשלום
- רישוי זמני: סעיף 81(א) לחוק מסדיר את הוראות המעבר לעניין יישום החוק ומסדיר את פעילותם של נותני שירותי תשלום ללא רישיון בתקופת מעבר, עד שיוסדר רישיונם על ידי רשות ניירות ערך. זאת, נוכח עיסוקם ערב כניסת החוק לתוקף.
- פתיחת חשבונות : על תאגידים בנקאיים לפתוח חשבונות לנותני שירותי תשלום, כולל חשבונות מרובי נהנים, תוך ניהול סיכונים מתאים. יש לצרף לתאגיד הבנקאי מסמכים כמו תצהיר מאומת בידי עו”ד, ויתור על חיסיון, קורות חיים וצילום תעודת זהות.
- ניהול סיכונים: בעת פתיחה וניהול חשבונות, על התאגיד הבנקאי לנהל סיכונים ולנטר פעילות בהתאם לרמת הסיכון של כל נותן שירותי תשלום.
- דיווח על נהנים: התאגיד הבנקאי רשאי להסתפק בהצהרה על נהנים בחשבון פעם בחודש, ובלבד שקיבל התחייבות בכתב מנותן שירותי התשלום לספק רשימת נהנים לפי דרישה.
- עדכון מדיניות: התאגידים הבנקאיים נדרשים לעדכן את המדיניות והנהלים לעניין פתיחה וניהול חשבונות לנותני שירותי תשלום.
- צו איסור הלבנת הון לנותני שירותי תשלום: עם כניסתו לתוקף של צו איסור הלבנת הון ומימון טרור על נותני שירותי תשלום, יפעל הפיקוח על הבנקים למתן הקלות בניהול חשבונות המנוהלים לצורך פעילותם, בדומה להקלות שניתנו בניהול חשבונות לנותני שירותים פיננסים ושל מנהלי תיקים ושל זירות סוחר לחשבונן העצמי, עבור לקוחותיהם.
לצפייה בהודעה המלאה ראו כאן.
תאגידים בנקאיים
פרסום הפיקוח על הבנקים לעניין חוזר בנושא עקרונות לניהול אפקטיבי של סיכונים פיננסיים הקשורים לאקלים (נב”ת מס’ 345) – הארכת מועד תחילת ההוראה ליום 12.6.2026
בהמשך לפרסום טיוטה חדשה להוראה 345 – עקרונות לניהול אפקטיבי של סיכונים פיננסיים שקשורים לאקלים הוחלט על הארכת מועד כניסתה לתוקף ליום 12.06.2026
לנוסח המלא לחץ כאן
גופים פיננסיים
פרסום בנק ישראל לעניין התפתחות האשראי בענף הבינוי והנדל”ן (15 ביוני 2024)
תיבה מתוך סקירת מערכת הבנקאות בישראל לשנת 2023 שתפורסם בקרוב: התפתחות האשראי בענף הבינוי והנדל”ן. להלן מיטב הממצאים.
צמיחת האשראי: האשראי המאזני לענף הבינוי והנדל”ן בחמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות המשיך לצמוח בשיעור של כ-14% בשנת 2023, למרות עלייה ברמת הסיכון בענף בשל האטה בפעילות שוק הדיור, התייקרות עלויות המימון והשפעות מלחמת “חרבות ברזל”.
גידול בסיכון: שיעור הכיסוי של ההפרשה להפסדי אשראי צפויים ביחס להיקף האשראי בענף עלה בכ-0.5% לשיעור של 2.4%, בעיקר בשל השפעות המלחמה.
אשראי למימון קרקעות: ירידה בביקוש לדירות הביאה לירידה בשיעורי הצלחת מכרזי מקרקעין ולדרישת פיקוח להקצאת הון נוספת למימון קרקעות במינוף גבוה, מה שהאט את קצב צמיחת האשראי למימון קרקעות.
ליווי פרויקטים לבנייה למגורים: נרשם גידול של כ-66% באשראי הכספי לליווי פרויקטים לבנייה למגורים, למרות עיכובים בהתקדמות הבנייה עם פרוץ המלחמה.
נדל”ן מניב: עלייה באשראי לנדל”ן מניב למשרדים ומסחר במימון גבוה, על רקע עודפי הצע בשוק המשרדים. הפעילות בנדל”ן מניב למגורים פחתה בשל עלייה בריבית ושינויי מיסוי.
אשראי שאינו בביטחון נדל”ן: האשראי לפעילות קבלני ביצוע מהווה מרכיב משמעותי וסיכון גבוה, שהתעצם עם פרוץ המלחמה בשל מחסור בכוח עבודה והתייקרות עלויות עבודה וחומרי גלם.
הפיקוח על הבנקים עוקב מקרוב אחר ההתפתחויות באשראי לענף הבינוי והנדל”ן בכדי לוודא שסיכוני האשראי מנוטרים ומתנהלים בהתאם לפרקטיקות מקובלות ונאותות של ניהול סיכונים.
לצפייה בתיבה המלאה ראו כאן.
טיוטת תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (גוף פיננסי)(תיקון מס’ 1), התשפ”ד-2024 (7 במאי 2024)
עניינו של פרק ד’ לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע”ד-2013 (להלן – “החוק”), הוא בהפרדה בין גופים פיננסיים משמעותיים ובין תאגידים ריאליים משמעותיים.
בשנת 2022 פרסם צוות לבחינת היישום של הוראות פרק ד’ בחוק והשפעת יישומן על מידת הריכוזיות במשק (“צוות“) דוח שבמסגרתו, בין היתר, המליץ על תיקונים נדרשים בחוק הריכוזית. המלצת הצוות היא לתקן את החוק ולהוסיף להגדרת ‘גוף פיננסי’, גופים נוספים שפעילותם אוסדרה במסגרת חוקי הפיקוח החדשים. בנוסף, המליץ הצוות לתקן את אותם חוקים, כך שמגבלות ההחזקה בגוף פיננסי משמעותי ובתאגיד ריאלי משמעותי במקביל, יחולו גם על הגופים הנוספים שרציונל ההפרדה חל לגביהם. המלצותיו של הצוות טרם יושמו.
על מנת לתת מענה ראשוני לצורך בשינוי הגדרת גוף פיננסי, מוצע במסגרת תקנות אלו להוסיף לרשימת הגופים הפיננסים את הגופים הבאים:
- בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
- בעל רישיון לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית כהגדרתו בחוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע”ט-2019;
- רכז הצעה כמשמעותו בסעיף 15ב(4א)(א) בחוק ניירות ערך, התשכ”ח-1968;
- חברת הנפקה של מבטח כהגדרתה בתקנות החברות (הקלות לסוגים מסוימים של חברות איגרות חוב), התשע”ב -2012;
- חברת תשלומים כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ”ג-2023.
יובהר, כי הוספת גופים אלו להגדרת ‘גוף פיננסי’ תביא לכך, שנכסי אותם גופים ייכללו בחישוב של הגוף פיננסי השולט בהם או של הגוף הפיננסי הנשלט על ידם וכן תביא לכך שלא תהיה מגבלה, מכוח הוראות ההפרדה שבפרק ד’ לחוק, על גופים פיננסיים משמעותיים להחזיק אמצעי שליטה בהם; אולם, כל עוד לא יתוקנו חוקי הפיקוח החדשים גם לא תהיה מגבלה על תאגיד ריאלי משמעותי להחזיק בהם אמצעי שליטה ולא תחול עליהם, בפני עצמם, מגבלה להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי.
הטיוטה נסגרה להערות הציבור ביום 28 במאי 2024.
להרחבה ראו כאן.
קרנות גידור בנאמנות
הצעה להארכת הוראה זמנית למנהלי הקרנות והנאמנים בדבר נכסים שמותר לרכוש ולהחזיק בקרן גידור בנאמנות (מאי 2024)
ביום 8.12.2022 פרסמה הרשות הוראה הזמנית מכוח סעיף 65א לחוק (“ההוראה הזמנית”). ההוראה הזמנית נכנסה לתוקף בחודש אפריל 2023 ותוקפה עד לחודש ספטמבר 2024. ההוראה קובעת כללים לעניין פעילותה של קרן גידור בנאמנות, המותאמים למאפייניה של קרן גידור, ובתוך כך הסרת מגבלות מסוימות הנוגעות לנכסים שמותר לקרן לרכוש ולהחזיק, הפיזור והמינוף החלים על קרן נאמנות, על מנת לאפשר גמישות רבה יותר בניהול אסטרטגיות הגידור על ידי הקרן.
הרשות מקדמת בימים אלה את אסדרתן של קרנות גידור בנאמנות במסגרת טיוטת החוק לעידוד פעילות בשוק ההון אשר אושרה בוועדת שרים לענייני חקיקה בחודש מרץ, 2024 באמצעות הקמת תשתית משפטית לסוג קרן נאמנות חדש שיכונה “קרן השקעות פרטיות בנאמנות”.
להלן השינויים העיקרים בהצעה:
- הסרת מגבלת מספר הקרנות – מוצע להסיר, את המגבלה הקבועה הקיימת “3 קרנות לכל היותר לכל מנהל קרן, ולאחר תשעה חודשים ועד לתום תקופת ההוראה הזמנית תעמוד המגבלה על 6 קרנות לכל מנהל קרן” ובמקומה לקבוע כי מספר הקרנות המותר לכל מנהל קרן יעלה עם הזמן והניסיון המצטבר ועם הנכונות לקדם אסדרה של קבע בחקיקה, אשר תאפשר את המשך ניהולן של קרנות אלו.
- הארכת תוקף ההוראה הזמנית – תחילתה של הוראה נדחה מיום 1 בדצמבר 2022 ליום 1 באפריל 2023 ומוצע כי היא תעמוד בתוקפה עד ליום 1 באוקטובר 2025.
הטיוטה נסגרה להערות הציבור ביום 7 ביולי 2024.
לנוסח המלא ראו כאן.
נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה במייל או בטלפון: 03-3075356.
בברכה,
מחלקת רגולציה פיננסית,
שבלת ושות’
האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף