לקוחות וידידים.ות יקרים.ות,
על רקע המשך תקופת החירום והשפעתה המתמשכת על שוק העבודה, אנו מבקשים לשתף אתכם.ן במזכר עדכון מרכזי המרכז התפתחויות חשובות ורלוונטיות למעסיקים. המזכר שלהלן סוקר את עיקרי צו ההרחבה החדש בעניין משרתי מילואים ובני זוגם, לרבות הרחבת ההגנות בתחום הפיטורים והחל"ת, זכויות חדשות להיעדרות בתשלום, הוראות בדבר צבירת חופשה שנתית, וכן עדכון חשוב בנושא שיפוי מעסיקים בגין עלויות סוציאליות בתקופת שירות מילואים.
צו הרחבה חדש להסכם קיבוצי בעניין משרתי המילואים ובני זוגם וצבירת חופשה שנתית 2026 ואילך
בהמשך לפרסומנו מיום 09 במרץ 2026, בדבר הכוונה למתן צו הרחבה להסכם הקיבוצי
ביום 28 באפריל 2026 נחתם צו הרחבה להסכם קיבוצי כללי בעניין משרתי המילואים ובני. זוגם.ן וצבירת חופשה שנתית לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957 (להלן: "צו ההרחבה החדש").
צו ההרחבה החדש מרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 23 בפברואר 2026, וקובע כי הוראותיו יחולו על כלל העובדים והמעסיקים במשק, למעט עובדים ומעסיקים שעליהם חל, או שיוחל עליהם הסכם קיבוצי במגזר הציבורי מיום 26 במרץ 2026 באותם נושאים.
תחולת הצו
ככלל, צו ההרחבה החדש חל מיום 1 בינואר 2026 ולתקופה בלתי קצובה. עם זאת, חשוב לשים לב: ההגנה המורחבת מפני פיטורים (סעיף 5 לצו), כפי שיפורט להלן חלה רק ממועד פרסום הצו ואילך, קרי החל מיום 29 אפריל 2026.
עיקרי צו ההרחבה החדש
1. הרחבת התקופה המוגנת מפני פיטורים
כזכור, חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949, קובע כי מעסיק אינו רשאי לפטר עובד בתקופת שירות מילואים, וגם במהלך 30 הימים שלאחר תום השירות, אלא בהיתר מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון.
הוראות צו ההרחבה החדש מוסיפות ומרחיבות הגנה זו: מעסיק של עובד שנעדר בשל שירות מילואים במשך 60 ימי מילואים מצטברים בשנה קלנדרית לפחות, ושירת שבעה ימים רצופים לפחות, לא יפטר גם בתקופה של 30 ימים נוספים העוקבים ל-30 הימים שלאחר תום שירות המילואים לפי החוק, אלא אם מתקיימים טעמים מיוחדים והפיטורים המבוקשים אינם בשל שירות המילואים.
2. איסור הוצאה לחל"ת בתקופה המוגנת המורחבת
צו ההרחבה החדש כולל הוראה האוסרת על מעסיק להוציא לחל"ת עובד שנעדר בשל שירות מילואים, גם בתקופה של 30 הימים הנוספים, אלא בהתקיים אחד מאלה:
- טעמים מיוחדים; החל"ת המבוקש אינו בשל שירות המילואים והוא בהסכמת העובד; או
- העובד מעוניין לצאת לחל"ת, גם אם הוא בקשר למילואים, ושני הצדדים הסכימו להוצאה לחל"ת.
3. ועדת פיקוח לעניין פיטורים או חל"ת
צו ההרחבה החדש קובע כי ועדת פיקוח לפי חוק הסכמים קיבוציים תשמש גוף ליישוב חילוקי דעות בנוגע לפיטורים או להוצאה לחל"ת בתקופה המוגנת, ככל שמחלוקות אלה התעוררו ביום פרסום הצו או לאחריו.
מעסיק המבקש לפטר או להוציא לחל"ת עובד המשרת במילואים בתקופה המוגנת, נדרש לפנות לוועדת הפיקוח. ועדת הפיקוח תכריע תוך 14 ימים ממועד הגשת הבקשה, לאחר קבלת תגובת העובד, והפיטורים או ההוצאה לחל"ת לא ייכנסו לתוקף עד להכרעתה. אם ועדת הפיקוח תמצא כי אין חילוקי דעות בין הצדדים, היא לא תדון לגופו של עניין ותודיע על כך לצדדים תוך 5 ימים.
חשוב לציין: גם בבקשה מוסכמת, עדיין יש לפנות לוועדת הפיקוח; אך בנסיבות אלה היא אינה נדרשת להכריע לגופו של עניין, אלא רק להודיע כי לא מצאה מחלוקת.
4. איסור פגיעה בתנאי העבודה של משרת המילואים
צו ההרחבה החדש קובע כי מעסיק לא יפגע בתנאי העבודה של משרת המילואים – לרבות בדרך של ניוד לתפקיד אחר, הוספה או גריעת מטלות – גם במהלך 30 הימים הנוספים העוקבים ל-30 הימים שלאחר תום שירות המילואים.
עם זאת, לא כל שינוי ייחשב לפגיעה אסורה. הפגיעות הבאות לא ייחשבו כפגיעה בתנאי העבודה:
- פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי;
- פגיעה ברכיב שכר המשולם לפי תפוקת עבודה, ובלבד שהפגיעה בתפוקה לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק.
5. ימי היעדרות בתשלום לבן.ת זוג של משרת המילואים
צו ההרחבה החדש קובע כי בן.ת זוג של משרת מילואים זכאי לימי היעדרות בתשלום, בהתאם למספר ימי המילואים המצטברים בשנה קלנדרית:
| ימי מילואים מצטברים בשנה קלנדרית | ימי היעדרות בתשלום לבן.ת הזוג |
| עד 30 ימים | אין זכאות |
| 31 – 60 ימים | 2 ימים |
| 61 – 90 ימים | 4 ימים |
| 91 – 120 ימים | 6 ימים |
| 121 ימים ומעלה | 8 ימים |
מי זכאי?
הזכאות מיועדת ל"בן זוג של משרת מילואים" (לרבות ידוע בציבור, בן זוג מאותו מין והורה במשמורת משותפת), הנכנס לאחת מהקטגוריות הבאות:
- מי שלו ילד אחד לפחות מתחת לגיל 14;
- מי שלו ילד עד גיל 18 החולה במחלה ממארת או מטופל בדיאליזה;
- מי שבהשגחתו או בטיפולו הבלעדי קרוב שהוא אדם עם מוגבלות; או
- מי שלו או לבן זוגו הורה חולה כהגדרתו בחוק.
באילו נסיבות ניתן לנצל את הימים?
את ימי ההיעדרות ניתן לנצל באחת או יותר מהנסיבות הבאות:
- מחלת ילד עד גיל 14;
- טיפול או השגחה בלעדי בקרוב שהוא אדם עם מוגבלות;
- מחלת ילד עד גיל 18 החולה במחלה ממארת או המטופל בדיאליזה;
- טיפול בהורה חולה;
- הארכת תקופת הלידה וההורות של בן.ת הזוג;
- השגחה וטיפול בילד;
- היעדרות הנדרשת עקב יציאת בן הזוג לשירות מילואים פעיל, לצורך סידורים הכרחיים לניהול ותחזוקת משק הבית, שניתן לבצעם רק בשעות העבודה;
- היעדרויות אחרות – בתיאום עם המעסיק.
דגשים נוספים לעניין ימי ההיעדרות
- ימי ההיעדרות ניתנים למימוש רק בעת שירות מילואים פעיל של בן הזוג.
- ניתן לנצלם גם באופן חלקי – כשעות היעדרות, ולא רק כיום עבודה מלא.
- ניצול יום היעדרות בשל מחלת ילד, טיפול בקרוב עם מוגבלות או טיפול בהורה חולה כפוף להצגת אישור רפואי בסמוך למועד הניצול.
- הזכות אינה נצברת מעבר ל-31 בדצמבר של אותה שנה קלנדרית ואינה ניתנת לפדיון.
- ימים שנוצלו בשנים 2023-2025 מכוח הסכמים קודמים אינם גורעים מהזכאות לפי צו ההרחבה החדש.
- צו ההרחבה החדש מבהיר במפורש כי הזכאות לימי היעדרות בתשלום, לרבות האפשרות לנצלם בשעות מצטברות, חלה גם על בן זוג של משרת מילואים המועסק במשרה חלקית. ערכו של יום היעדרות הוא כשכר בחופשה (לרבות ימי מחלה).
- בן זוג של משרת מילואים שמכסת ימי החופשה השנתית שלו עולה על 35 ימים בשנה קלנדרית, מכסת ימי ההיעדרות בתשלום תהיה מחצית מימי ההיעדרות המצוינים בטבלה.
תחולה רטרואקטיבית של ימי היעדרות
כאמור, צו ההרחבה החדש חל ככלל מיום 1 בינואר 2026. לפיכך נקבעו הוראות מעבר לעניין ימי היעדרות שנוצלו בתקופה שמיום 1 בינואר 2026 ועד טרם פרסום הצו:
- אם נוצלו ימי היעדרות ושולם בגינם שכר מלא – יש להשיבם למכסת ימי המחלה ו/או החופשה של בן הזוג, לא יאוחר ממשכורת החודש העוקב לפרסום הצו.
- אם נוצלו ימי היעדרות אך לא שולם בגינם שכר מלא – יש להשיבם למכסה ממנה נוצלו ולהשלים את יתרת השכר, גם כן לא יאוחר ממשכורת החודש העוקב לפרסום הצו.
חשוב לדעת: ימי ההיעדרות שיושבו כאמור ייחשבו על חשבון מכסת ימי ההיעדרות המוקנית לפי צו ההרחבה החדש.
6. שעת היעדרות לבן זוג של משרת מילואים
צו ההרחבה החדש קובע כי הזכות לשעת היעדרות מכוח סעיף 7(ג)(6) לחוק עבודת נשים תחול גם במקרה שבו בן הזוג מועסק במשרה מלאה המפוצלת בין מספר מעסיקים, באופן יחסי אצל כל מעסיק, ובלבד שתוצג אסמכתה בדבר היקפי המשרה בפועל אצל כלל המעסיקים.
7. צבירת חופשה שנתית
צו ההרחבה החדש קובע כי על אף האמור בכל דין, עובד רשאי לצבור את יתרת ימי החופשה השנתית גם ללא הסכמת המעסיק, ולצרפה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות, אם במהלך שנה קלנדרית התקיים אחד או יותר מאלה:
- המעסיק לא נתן לעובד חופשה באותה שנה קלנדרית שבה חלה לגביו אחת ההחלטות המנויות בצו, ובהן הכרזה על מצב מיוחד בעורף, הוצאת צו מילואים לפי סעיף 8, הכרזה על אירוע חירום אזרחי או הכרזה על מחלה מידבקת ומסוכנת;
- העובד נעדר בשל שירות מילואים לפחות עשרה ימים רצופים;
- העובד נעדר מעבודתו או לא ביצע אותה בשל הנסיבות המפורטות בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום;
- העובד נקרא לשירות עבודה במפעל חיוני או מפעל לשירותים קיומיים בהתאם לחוק שירות עבודה בשעת חירום;
- המעסיק העסיק את העובד לפי היתר העסקה בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה או לחוק עבודת הנוער, שניתן או תוקן בשל מצב החירום.
שיפוי מעסיקים בגין עלויות סוציאליות בתקופת שירות מילואים
כזכור, כבר בסמוך לתחילת הלחימה, מעסיקים רבים הביעו תרעומת על כך שעל פי החוק הקיים רובץ עליהם נטל כבד, שכן הייתה קיימת להם זכאות לקבל החזרים מהמוסד לביטוח לאומי רק בגין שכר הברוטו ששולם לעובדים בתקופות שירות המילואים, אך לא בגין כלל עלויות ההעסקה של משרתי המילואים, לרבות הפרשות פנסיוניות, תשלומי ביטוח לאומי ותנאים נלווים.
ביום 29 באפריל 2026 פורסם חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 265), התשפ"ו-2026, אשר מעגן כהסדר קבוע את מנגנון השיפוי האמור. עיקרי התיקון מפורטים להלן:
תוקף התיקון
הוראות התיקון ייכנסו לתוקף ביום פרסומו של החוק או ביום פרסומו של חוק תקציב המדינה לשנת 2026, לפי המאוחר, והן יחולו לגבי שירות מילואים מיום 1 באפריל 2026 ואילך.
שיעור השיפוי
20% מסכום ההכנסה ליום של העובד, כשהוא מוכפל במספר ימי המילואים ששירת העובד, ובלבד שאינו עולה על התגמול המרבי כהגדרתו בסעיף 270 לחוק הביטוח הלאומי. השיפוי נועד לכסות תשלומים ששילם המעסיק לקופת תגמולים, לקופת פנסיה או לקופה או קרן כיוצא באלה, וכן דמי ביטוח ששילם המעסיק בעד אותה תקופה.
חריגים
התיקון אינו חל על "מעביד ציבורי" – המדינה, גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, וכן קופת חולים. כמו כן, השיפוי לא יינתן אם המעסיק היה זכאי, בגין אותם תשלומים וביחס לאותה תקופה, לשיפוי לפי סעיף 376 לחוק הביטוח הלאומי.
תזכורת בדבר תיקון חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר), תשע"ח-2017
אנו מבקשים להזכירכם כי החל מיום 1 בינואר 2025, הוראת השעה בחוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר), התשע"ח-2017, עוגנה כהסדר קבוע, כך שמעסיק המעסיק יותר מ-25 עובדים לא יחייב עובד שהוא הורה שילדו נפטר, אשר הועסק במקום עבודתו חמש שנים לפחות בתכוף לפני הגיעו לגיל פרישת חובה, לפרוש מעבודתו בשל גילו בארבע השנים שמיום הגיעו לגיל פרישת חובה. החוק אינו חל על טייס שהועסק בתפקיד שנקבע לגביו גיל מרבי הנמוך מגיל פרישת חובה, כבאי, שוטר, סוהר, עובד בשירות הביטחון הכללי או במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, וכן מאבטח הרשות להגנה על עדים. במסגרת התיקון עודכן גם תנאי הוותק הנדרש לזכאות, כך שנדרש ותק של 5 שנים במקום 7 שנים.
סקירה זו, כאשר כתובה בלשון זכר, נכתבה כך למען הנוחות, אך מיועדת לנשים וגברים כאחד. אנו מזמינים אתכם.ן להיות איתנו בקשר במידת הצורך לגבי יישום הנושאים המפורטים במזכר זה.
בברכה,
מחלקת דיני עבודה
