לאור פתיחתו של מבצע "שאגת הארי" והשלכותיו על עולם העבודה, מצורף מענה לסוגיות דחופות איתן מתמודדים מעסיקות ומעסיקים.
הכרזת מצב מיוחד בעורף והנחיות פיקוד העורף
ביום 28.2.2026 הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף בשטח כל המדינה, בהתאם לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951. מכוח ההכרזה, על הציבור ועל המעסיקים לפעול בהתאם להנחיות פיקוד העורף, המתעדכנות מעת לעת (לרוב כל יומיים).
נכון למועד זה ועד ליום שני 2.3.2026 בשעה 20:00, ההנחיות הן: להיות בקרבת מרחבים מוגנים ולהישמע להנחיות פיקוד העורף; אין לקיים התקהלויות ושירותים בשטח פתוח ובמבנה; אין לקיים פעילות במקומות עבודה; ואין לקיים פעילות חינוכית. בהתאם, הגעה למקומות עבודה אינה מותרת, למעט במקום עבודה המוחרג מהנחיות אלה בהתאם להגדרת "משק חיוני" ובכפוף להנחיות פיקוד העורף.
מהו "משק חיוני" במבצע הנוכחי
במבצע הנוכחי, "משק חיוני" שמוחרג מההנחיות למעסיקים רגילים כולל: (א) מפעל חיוני; וכן (ב) גורמי ייצור, משאבים, שירותים, חומרים או אספקה ופעולות החיוניים לקיום האוכלוסייה, למאמץ המלחמתי ולכלכלה, אם הוגדרו ככאלו על ידי משרדי הממשלה או הרשויות הייעודיות כשירות חיוני.
רשות החירום הלאומית פרסמה את רשימת "ענפי העבודה במשק החיוני", שלקריאתה לחצו כאן, משק חיוני כולל (בין היתר), ובכפוף להגדרות המפורטות שם, ענפים ותתי-ענפים בתחומים הבאים: ביטחון (כפי שמוגדר על ידי אגף חירום במשרד הביטחון); אנרגיה (חשמל, אנרגיה מתחדשת, דלקים וגז טבעי וגפ"מ); מים וביוב; תקשורת (לרבות ספקי אינטרנט, שירותי העברת נתונים, אתרי שער, שידורי חדשות חיוניים); בריאות (בתי חולים וקופות חולים, מרפאות, דימות ומעבדות, תרופות וציוד רפואי, לוגיסטיקה ומוקדים); מזון וחקלאות (ייצור, יבוא, הובלה, אחסון ואספקה, וכן מכירה ברשתות שיווק; חקלאות ומשקים ושרשרת הערך); שירותי רווחה; ביטוח לאומי (לרבות מערך הסיעוד בקהילה וספקי שירותים נלווים); תחבורה ושינוע (תחבורה ציבורית, מוניות, מעברי גבול, תעופה, נמלים, הובלה ואחסנה); דיור ושיכון; הגנת הסביבה (פסולת, ניטור וזיהום); מלונאות לקליטת אוכלוסייה; שירותי דת וקבורה; חינוך לצרכי למידה מרחוק וקליטת אוכלוסייה; רשות האוכלוסין וההגירה; דואר ובלדרות; ממשל ציבורי, רשויות ייעודיות, חברות ממשלתיות ורשויות מקומיות; שירותים פיננסיים ושוק ההון; מס ומכס (כולל "שער עולמי" וקרן פיצויים/מס רכוש); הייטק; מפעלים מועדפים; בנייה (לרבות שרשרת אספקה); תעשייה וחרושת; וכן "שונות" כגון שירותי תחזוקת מבנים (בטיחות, מעליות, אינסטלציה, חשמלאות, ניקיון ותברואה).
יודגש כי כל ענף במסמך כולל גם את שרשרת האספקה (כלל הגורמים התומכים בו), וכן לרבות נותני שירות המופעלים בחוזה בחירום. על מעסיק שהוא משק חיוני ליידע את עובדיו על כך. ככל שקיים ספק – מומלץ לבצע בדיקה זהירה (לרבות מול הגורם הממשלתי הרלוונטי ובמידת הצורך תוך היוועצות משפטית), ולא להסתמך על האמור לעיל כהגדרה ממצה או כתחליף לעיון במסמך.
כיצד ניתן לברר אם מקום עבודה מוכר כמפעל חיוני/מפעל למתן שירותים קיומיים
מקום עבודה שאושר כמפעל למתן שירותים קיומיים או כמפעל חיוני מחזיק באישור רלוונטי ממשרד העבודה. באחריות המפעל לעדכן את כלל העובדים על כך שהמפעל מוגדר ככזה וכי יש לו אישור בתוקף.
כמו כן, ניתן לבדוק האם מפעל אושר כמפעל למתן שירותים קיומיים או כמפעל חיוני במנוע החיפוש באתר אגף כח אדם לשעת חירום (בהזנת מספר החברה, מספר המפעל או שם המפעל). יש לשים לב כי מנוע החיפוש אינו כולל מפעלים של מערכת הביטחון ומפעלים שהינם עוסקים מורשים. בנוסף, עובד יכול לברר מול המעסיק האם הוא נמצא ברשימת העובדים החיוניים המצויים בידי משרד העבודה.
מפעל חיוני – חובת התייצבות, צו קריאה לשירות עבודה והיבטים פליליים
מי שהוצא לו/לה צו קריאה לשירות עבודה חייב/ת להתייצב לעבודה, בין אם פיזית ובין אם בעבודה מרחוק, לפי בחירת המעסיק. אי הגעה לעבודה במפעל חיוני מהווה לכאורה עבירה פלילית.
מי מוחרג מחובת התייצבות לשירות עבודה
חובת התייצבות לשירות עבודה לא תחול, בין היתר, על:
- שוטר.
- חייל, לרבות המשרת שירות מילואים לפי צו על פי סעיף 8 לחוק שירות המילואים.
- אישה בהיריון או שלאחר לידה טרם חלפה שנה מיום הלידה.
- מי שטרם מלאו לו 16 שנים או מי שהגיע לגיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004.
בקריאה לשירות עבודה של אישה שהיא אם לילדים הנתונים לטיפולה יובאו בחשבון הקשיים העלולים להיגרם לאישה בטיפולה בילדיה ובדאגה להם.
פעילות וקיום עבודה במפעל חיוני – מגבלות תפעול ובטיחות
מקום עבודה המוגדר כמפעל חיוני פועל בכפוף, בין היתר, להגבלות הבאות:
- קיומם של אמצעי התרעה.
- תקינות המיגון.
- קיומם של אמצעים למתן מידע.
עובדים במפעלים חיוניים יכולים להמשיך ולעבוד בשטח שהוכרז "במצב מיוחד בעורף", בהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף, לרבות לגבי עבודה בשטח פתוח.
היעדרות מותרת
"היעדרות מותרת" היא היעדרות על פי הנחיות פיקוד העורף, הרלוונטיות במועד ההיעדרות. נכון לעכשיו, מאחר שלא ניתן לקיים פעילות במקומות העבודה בכל הארץ, מותר לעובד להיעדר ממקום העבודה, למעט במפעל חיוני/שירות חיוני שהוחרג כדין והורה על התייצבות.
איסור פיטורים והיקף ההגנה
- אין לפטר עובד בשל אי ביצוע עבודה או אי התייצבות לעבודה בגלל הוראות פיקוד העורף שניתנו בזמן שהוכרז מצב מיוחד בעורף.
- אין לפטר עובד בשל היעדרות לצורך השגחה על ילד עד גיל 14 (או 21 אם בעל צרכים מיוחדים) כשמסגרת החינוך סגורה, וזאת אם מתקיים אחד מאלה:
- הילד הוא בחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה עצמאי; או
- בן/בת זוגו של העובד לא נעדר/ה מעבודתו/ה או מעסקו/ה או ממשלח ידו לצורך השגחה על הילד, ואם נעדר/ה – נבצר ממנו/ה להשגיח על הילד.
אם מקום העבודה מציע סידור נאות להשגחה על הילד – ההגנה לא תחול, והעובד/ת לא יהיה/תהיה מוגן/ת מפני פיטורים אם יבחר/תבחר להיעדר.
- הגנות על משרתי.ות מילואים ובני.ות זוגם.ן, עומדות בעינן.
שכר בזמן היעדרות בעת מצב מיוחד בעורף
סוגיית תשלום השכר בגין היעדרות זו לא מוסדרת בחוק. אבל בעבר, בסבבי לחימה שונים קודמים, הוסדרו בדיעבד זכויות לתשלום שכר בהסכמים קיבוציים שהורחבו בצווי הרחבה ולעיתים לצד מנגנוני פיצוי למעסיקים (לרבות הוראות שעה של מס רכוש וביטוח לאומי).
עובדים שנעדרו ממקום העבודה שלא בהתאם להנחיות פיקוד העורף (למשל בשל חשש/חרדה בלבד) אינם זכאים לשכר, וככל הנראה גם לא ייכללו בהסדרים שייחתמו בדיעבד. יחד עם זאת, עובד שהמציא אישור מחלה, גם אם ניתן בשל חרדה, יש לכבדו ולשלם דמי מחלה בהתאם לדין ולנוהג במקום העבודה.
פתרונות אפשריים:
- לאפשר עבודה מרחוק/מלאה או חלקית – המלצת משרד העבודה היא לאפשר עבודה מהבית ככל שניתן. למעסיק הפררוגטיבה להחליט האם הוא מאפשר עבודה מהבית, ועל כל החלטה להתקבל בתום לב ותוך התחשבות בעובד אל מול צרכי המעסיק.
- הוצאת עובדים לחופשה – ניתן להוציא לחופשה כפויה ללא הודעה מראש של עד 7 ימים קלנדריים (למי שיש יתרה צבורה). בהסכמה- ניתן להוציא לחופשה ארוכה מכך או להכניס ליתרה שלילית (מומלץ להסדיר בכתב).
יתרון – העובד/ת מקבל תשלום רגיל שוטף ונשאר מחויב למקום העבודה (בעוד שלולא הוצא לחופשה לא היה זכאי בשלב הזה לשכר). אין צורך בקבלת אישור להוצאה לחופשה של עד 7 ימים. בנוסף, בהסדרים קודמים הוחזרו ימי החופשה שנוכו בדיעבד (במקום מתן פיצוי בדיעבד).
חסרון – המשך תשלום שכר כרגיל מבלי לקבל תפוקת עבודה, עלול לייצר קושי תזרימי. בנוסף, מדובר בתשלום שכר מלא בעוד שבמסגרת ההסכמים שנקבעו בדיעבד הייתה תקרה לפיצוי שניתן בדיעבד לעובדים (רלבנטי בעיקר למקבלי שכר מאוד גבוה).
- חופשה ללא תשלום (חל"ת): מחייבת הסכמת העובד, ובכפוף למגבלות הקבועות בדין על הוצאה לחל"ת (הריון, טיפולי פוריות, מילואים, בני/ות זוג של משרתי מילואים).
יתרון – מקל תזרימית על מעסיקים.
חסרון – עלול להביא להיעלמות עובדים, עובדים עלולים להיוותר ללא הכנסה בתקופה של חוסר ודאות כלכלית (טרם נקבעו הקלות לקבלת דמי אבטלה בזמן חל"ת כפי שנקבעו במבצעי חירום קודמים). בנוסף, חל"ת דורש הסכמה ויש אוכלוסיות מוגנות שלא ניתן להוציאן לחל"ת ללא קבלת היתר מראש (היריון, 60 יום לאחר חל"ד, טיפולי פוריות, מילואים).
- אפשרויות נוספות של מתן הטבה לעובדים – מתן מקדמות, מתן ימי חופשה על חשבון המעסיק, מתן פתרון לשמירה על הילדים (ככל שמותר להפעיל מסגרות לא פורמליות לפי הנחיות פיקוד העורף ובכפוף למגבלת התקהלות).
מומלץ לסווג במערכת השכר את ימי ההיעדרות כ"חופשה בשל מצב בטחוני" ו"חל"ת בשל מצב בטחוני" כד שתהיה יכולת לסווג את סיבת ההיעדרות בדיעבד.
אוכלוסיות נוספות – דגשים
- אפוטרופוס שאינו הורה – ככלל, ההגנות הייעודיות בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום בשל סגירת מוסד חינוכי חלות על הורה לילד (עד גיל 14 או עד 21 עם צרכים מיוחדים), ולא בהכרח על אפוטרופוס שאינו הורה.
- טיפול יחיד בהורה סיעודי – יש לבחון זכאות להיעדרות מכוח חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), בכפוף לתנאי החוק.
- מוגבלות – אם עובד אינו יכול להגיע לעבודה בשל הוראות פיקוד העורף, חל איסור לפטרו; אם הוראות פיקוד העורף מאפשרות הגעה אך העובד אינו יכול בשל מוגבלותו, פיטורים עשויים להיחשב אפליה פסולה.
נספחים
אנו מצרפים לעיונכם קישור למסמך שאלות ותשובות של משרד העבודה מיום 28.2.2026 בנושא זכויות עובדים עקב הכרזה על מצב מיוחד בעורף.
מזכר זה כולל מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. מזכר זה מוגש כשירות ללקוחותינו, תוך הבהרה שבכל מקרה ספציפי יש לקיים דיון נפרד לגופו של עניין.
משרדנו עומד לרשותכם לכל שאלה בכתובת: LaborLaw@shibolet.com, ואנו נמשיך לעדכן אתכם בהתפתחויות ובשינויים רלוונטיים.
