לקוחות וידידים.ות יקרים.ות,
אנו שמחים להציג לכם.ן את עדכון הלקוחות בתחומי הבנקאות והמימון והביטוח לרבעון הראשון בשנת 2026, ובו תמצית של עדכוני חקיקה, רגולציה ופסיקה.
עדכוני חקיקה:
1. עדכון חקיקה: הארכת פטור-סוג להסדרי הלוואות משותפות כדי לאפשר סינדיקציות בתנאים תחרותיים
כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה), תשע"ח-2018 – דוח הערכת רגולציה (RIA) לקראת חידוש הפטור (12.03.2026).
רשות התחרות פרסמה את המלצתה לחדש את פטור-הסוג שמאפשר לגופים פיננסיים להעמיד הלוואות משותפות ללווים עסקיים (סינדיקציה) בלי לבקש אישור פרטני בכל עסקה, כל עוד מתקיימים תנאי הפטור שנועדו לצמצם חששות לפגיעה בתחרות. המטרה היא להמשיך לאפשר מימון בהיקפים גדולים ועסקאות מורכבות במהירות ובוודאות, תוך הפחתת עלויות ציות ועיכובים רגולטוריים, ובמקביל להחריג הסדרים שעלולים ליצור תיאום תנאים או כוח שוק עודף.
עיקרי הדוח:
- הארכת הפטור: הדוח קובע כי החלופה המועדפת היא הארכת פטור-הסוג להסדרי הלוואות משותפות לעוד 5 שנים, בלי שינוי בתנאים.
- מהות הפטור: הפטור חל על הלוואות סינדיקציה – אשראי ללווה עסקי הניתן במשותף על-ידי כמה גופים פיננסיים, כאשר יש מארגן הלוואה שמגבש תנאים ומצרף מלווים נוספים.
- מטרת הפטור: לאפשר ביצוע יעיל של הלוואות משותפות שאינן מעלות חשש מהותי לפגיעה בתחרות, תוך צמצום הצורך בבקשות פטור פרטניות לכל עסקה. החששות התחרותיים שמצדיקים תנאים מגבילים: זוהו שני חששות מרכזיים – תיאום תנאי ההלוואה בין מלווים מתחרים, וחיזוק כוח שוק מול הלווה עקב החבירה, במיוחד כשמעורבים מלווים גדולים.
- תנאי סף מרכזיים להפעלת הפטור (ברמת המנגנון):
- נדרשת הסכמה מראש ובכתב של הלווה לכך שמארגן ההלוואה יפנה למלווים נוספים.
- הלווה רשאי לנהל משא-ומתן ישיר עם מלווים נוספים ולא רק דרך מארגן ההלוואה.
- מגבלות לגבי “מלווים גדולים”: הפטור כולל תנאים שמגבילים השתתפות של יותר ממלווה גדול אחד, או מאפשרים השתתפות של כמה מלווים גדולים רק בתנאים חלופיים שנועדו להבטיח שהחבירה נחוצה להשגת תנאי אשראי טובים יותר או בהיקפי השתתפות מצרפיים מוגבלים (כגון רף 20% בחלק מהתנאים).
- חיסכון רגולטורי לפי הערכות הרשות: הרשות מציינת שהפטור צמצם עלויות וזמני המתנה ביחס למנגנון שהיה לפניו, וכן חסך לגופים חובת דיווח שנתית – חיסכון מצטבר משמעותי למשק.
- שיתוף ציבור: בקול קורא התקבלו 6 עמדות מגופים פיננסיים שתמכו בהארכת הפטור והדגישו תרומה לוודאות וליעילות בעסקאות אשראי גדולות.
- החלטה לא לשנות תנאים: הוצגו הצעות לשינויים (למשל בעסקאות חו״ל, בנק זר כמארגן, או כניסה מאוחרת של מלווה), אך עמדת הרשות היא שחלקן אינן נחוצות וחלקן עלולות לפגוע בתחרות או לאפשר עקיפה של תנאי הפטור – ולכן לא אומצו.
עדכוני פסיקה:
1. חילוט ערבות בנקאית אוטונומית סמוך לחדלות-פירעון – על-פי רוב לא ייחשב העדפת נושים בהליכי חדלות פירעון
בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי הסעיף בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי המאפשר ביטול פעולה המקנה עדיפות לנושה, אינו חל על חילוט ערבות בנקאית אוטונומית גם כאשר זו חולטה סמוך לפתיחת הליכי חדלות פירעון. נקבע כי ערבות בנקאית אוטונומית היא התחייבות עצמאית של הבנק, שאינה מושפעת ממצבו של החייב, ולכן חילוטה אינו מקנה לנושה יתרון מעבר למצבו אלמלא החילוט. בית המשפט הדגיש את חשיבות עקרון העצמאות של הערבות הבנקאית האוטונומית ליציבות המסחר, וציין כי פרשנות מרחיבה לסעיף עלולה לערער את עולם המסחר ולעודד שימוש טקטי בהליכי חדלות פירעון. בנוסף הודגש כי חדלות-פירעון אינה מאיינת ערבויות בנקאיות ואינה מקנה "חיסיון" מפני חילוט, וכי התערבות שיפוטית במימוש ערבות אוטונומית שמורה למקרי תרמית חמורה או נסיבות מיוחדות חריגות.
רע"א 21381-09-25 אזורים בנין (1965) בע"מ נ' חובב ביטון ואח'
(בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים בפני כבוד השופטת רות רונן, ניתן ביום 25.12.2025).
תמצית פסק הדין:
- אזורים בנין (1965) בע"מ התקשרה עם חברת ארלנגר בע"מ בהסכמים לביצוע עבודות בנייה. להבטחת התחייבויותיה, הפקידה החברה בידי אזורים ערבויות בנקאיות אוטונומיות שהונפקו על ידי בנק מזרחי טפחות בע"מ בסך כולל של כ-1.4 מיליון ש"ח.
- על רקע קשיים כלכליים של החברה וחשש מפתיחת הליכי חדלות פירעון, הודיעה אזורים לארלנגר על כוונתה לחלט את הערבויות ופנתה לבנק, אשר העביר את הכספים לחשבונה. במקביל, נפתח הליך חדלות פירעון נגד ארלנגר, ומעט לאחר מכן נפתח הליך חדלות פירעון נוסף בבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר במסגרתו ניתן צו איסור דיספוזיציה בנכסי החברה.
- הנאמנים שמונו לארלנגר הגישו בקשה לבית המשפט המחוזי לביטול חילוט הערבויות מכוח חוק חדלות פירעון, בטענה שהחילוט נעשה בחוסר תום לב והקנה למבקשת עדיפות על פני יתר הנושים.
- בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת הנאמנים והורה על ביטול החילוט. מכאן בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון.
- בית המשפט העליון קיבל את הערעור:
- נקבע כי ערבויות בנקאיות אוטונומיות נהנות ממעמד ייחודי, והן מהוות התחייבות עצמאית של הבנק למוטב, המנותקת מעסקת היסוד, ונועדה לייצר ודאות ויעילות מסחרית; לכן התערבות שיפוטית במימושן מצומצמת למקרי תרמית חמורה או נסיבות מיוחדות חריגות.
- בית המשפט חזר על מעמד הערבות הבנקאית האוטונומית, אשר שני מאפיינים עיקרים שלה הם עקרונות ההתאמה והעצמאות של הערבות הבנקאית האוטונומית. עקרון ההתאמה קובע שכדי לממש ערבות בנקאית אוטונומית צריך לעמוד בצורה מדויקת בתנאים שנקבעו בכתב הערבות, ועקרון העצמאות קובע שהערבות היא התחייבות עצמאית ונפרדת של הבנק כלפי המוטב, שאינה תלויה בעסקת היסוד או במחלוקות לגביה – ולכן המימוש אינו מותנה בבירור הסכסוך בין הצדדים לעסקה.
- מעמדה הייחודי של הערבות הבנקאית האוטונומית נשמר גם בהליכי חדלות פירעון, ועיכוב הליכים אינו חל עליה. עם זאת, ניתן לעכב באופן זמני את חילוט הערבות במקרים מתאימים, אך זאת לפרקי זמן קצרים ולפני מימוש הערבות.
- חוק חדלות פירעון מאפשר ביטול פעולה המקנה עדיפות לנושה במידה שמתקיימים שלושה תנאים מצטברים, ובכלל זה תנאי מרכזי שלפיו הפעולה הביאה לכך שהנושה נפרע בשיעור גבוה יותר מאשר היה נפרע בהליך חדלות-הפירעון.כאשר מדובר בערבות בנקאית אוטונומית, לא מתקיים תנאי מרכזי זה, שכן חילוט ערבות בנקאית אוטונומית לא יגרום לכך שהמוטב ייפרע בסכום גבוה יותר מחובו בהשוואה למצבו בהליכי חדלות פירעון, שכן הבנק הוא החייב העצמאי.
- פרשנות מרחיבה לסעיף, אשר תכלול חילוט ערבויות בנקאיות אוטונומיות, עלולה לזעזע את עולם המסחר, לפגוע בוודאות המסחרית ובאופיה העצמאי של הערבות הבנקאית, ואף לעודד שימוש טקטי בהליכי חדלות פירעון.
- נקבע כי הסעיף המחייב קבלת אישור בית המשפט למימוש נכס משועבד אינו חל במקרה זה, מאחר שבמועד חילוט הערבויות טרם ניתן צו לפתיחת הליכים.
- צד להליך היה הממונה על חדלות-פירעון, אשר תמך בקבלת הערעור, וטען כי במועד הפנייה לבנק ובמועד החילוט בפועל לא הייתה החלטה שיפוטית שאסרה על החילוט, והליכי חדלות-פירעון אינם מאיינים ערבות בנקאית ואינם מקנים "חיסיון" מפני חילוטה. בנוסף, הממונה סבר שהחוק לא נועד לבטל חילוט ערבות בנקאית אוטונומית, משום שהתנאי שלפיו הפעולה מקדמת את הנושה (קבלת חלק גדול יותר מהחוב במסגרת ההליך) אינו מתקיים כשמדובר בהתחייבות שיפוי של הבנק כצד שלישי, והזהיר כי פרשנות מרחיבה עלולה לפגוע בוודאות המסחרית ולעודד שימוש מניפולטיבי בהליכי חדלות-פירעון.
2. אכיפת ערבות שטרית – גם ללא ציון מפורש של המילה ערב ליד החתימה
בית-המשפט קיבל תביעה לתשלום חוב על בסיס המחאות, וקבע שניתן לחייב מי שחתם בגב ההמחאות כערב גם אם ליד החתימה לא נכתב ערב או ערבות אוואל. ההכרעה נשענה על כך שהדרישה הצורנית שבפקודת השטרות נתפסת בעיקר כדרישה ראייתית, ולכן כשיש ראיות שמראות שכוונת החתימה הייתה להעמיד ערבות – הערבות תקפה. במקרה זה הוכח שהחתימות בגב ההמחאות נועדו לחזק את התחייבות החייב, והטענה שהחתימה נעשתה רק בגלל לחץ משפחתי או בלי הבנה נדחתה.
ת"א 4785-04-23 אריה נוחי נ' אהוד שי ואח'
(בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בפני כבוד השופט נפתלי שילה, ניתן ביום 23.11.2025)
תמצית פסק הדין:
- התובע, אריה נוחי, הגיש תביעה נגד אהוד שי (גיסו לשעבר) ונגד ילדיו, דולב שי וכדורי שי, בדרישה לתשלום סך של 3,325,000 ש"ח בגין הלוואות שלטענתו ניתנו לאורך השנים ולא הושבו.
- לטענת אריה, בסוף שנת 2016 עמד החוב על כ-1,750,000 ₪, ונמסרו לו שתי המחאות על שם אהוד בסכומים של 850,000 ש"ח ו-900,000 ש"ח, שעל גביהן חתמו גם דולב וכדורי. אהוד צירף פתק שבו צוין כי ההמחאה על סך 900,000 ש"ח מהווה ערבות על חשבון ההלוואה.
- מנגד, אהוד טען כי התביעה נובעת מסכסוך משפחתי, כי המסמכים נחתמו רק לשם השגת שקט בין אריה לאשתו, ושהחוב כבר קוזז והוחזר. דולב וכדורי טענו כי לא התכוונו לערוב, ושלא הוסבר להם כי הם חותמים כערבים.
- בית המשפט קבע כי:
- אריה הוכיח חוב בסך 2.6 מיליון ש"ח: העובדה שאהוד מסר המחאה על סכום זה, בצירוף שתי ההמחאות משנת 2016, מסמכי התחייבות, והודעות מוקלטות שבהן אהוד הודה שוב ושוב בחוב (בסך של כ-2.5 מיליון ש"ח), יצרו תשתית ראייתית מספקת.
- ביחס לערבים נקבע כי גם אם לא נכתב ליד החתימה "ערב" או "ערבות אוואל", ניתן לחייב אדם כערב כאשר הראיות מצביעות על כוונת ערבות, והדרישה הצורנית נתפסת בפסיקה בעיקר כדרישה ראייתית. נקבע כי דולב וכדורי הם ערבים להמחאות משנת 2016 (בסך כולל של 1,750,000 ש"ח), וכדורי הוא ערב גם להמחאה בסך 2.6 מיליון ש"ח.
- בנוסף נקבע כי העובדה שההמחאות לא הוצגו לפירעון ולא חוללו אינה פוטרת ערב מסוג זה מחבותו.
3. דחיית בקשה לצו עשה זמני המחייב בנק לקבל העברת כספים משרשרת הכוללת בנק תחת סנקציות
בית-המשפט דחה בקשת רשות ערעור על החלטה שלא לתת צו זמני המחייב בנק לאשר העברת כספים מחו"ל לחשבון בישראל. נקבע כי מדובר בצו עשה זמני, המשנה מצב קיים וחופף כמעט לסעד העיקרי, ולכן יינתן רק במקרים חריגים של נזק בלתי הפיך. בשלב זה הסירוב נראה סביר נוכח חשיפה אפשרית לסיכוני סנקציות בינלאומיות, ומאזן הנוחות נוטה לטובת הבנק שכן הנזק למבקשת הוא בעיקר כספי וניתן לפיצוי.
רע"א 10849-09-25 נינה משבץ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ
(בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בפני כבוד השופטת אירית קלמן ברום, ניתן ביום 18.12.2025)
תמצית פסק הדין:
- נינה משבץ, אזרחית ישראלית, מנהלת חשבון בבנק מזרחי טפחות במשותף עם אימה. בקשתה להעביר סכום כסף מבנק "אורלסיב" שברוסיה, הנמצא תחת סנקציות, לחשבונה בישראל, באמצעות חשבון אימה בבנק "יוניקרדיט", שאינו כפוף לסנקציות, נדחתה על ידי בנק מזרחי טפחות.
- לטענתה, מדובר בהעברה דומה להעברות אחרות שעשתה בעבר, והכספים נועדו לתשלום המשכנתא עבור דירת מגורים שרכשה בארץ. נינה הגישה תביעה נגד הבנק בטענה לסירוב בלתי סביר, ובמקביל הגישה בקשה לסעד זמני למנוע מהבנק לא לכבד את העברות הכספים.
- בית משפט השלום דחה את הבקשה, בין היתר, משום שבשרשרת העברת הכספים היה מעורב בנק שלכאורה מצוי תחת משטר סנקציות, וכן משום שהמבקשת לא שכנעה במסמכים שמקור הכספים כשר. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור.
- בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור וקבע כי:
- מדובר בבקשה לצו עשה זמני, הדומה במהותו לסעד העיקרי, ולא לצו מניעה, שכן נינה משבץ מבקשת מהבנק לבצע פעולה אקטיבית (של קבלת כספים) ולא להימנע מפעולה.
- סירוב הבנק בשלב זה נחשב לסביר, לנוכח חובתו לציית לסנקציות בינלאומיות ולנוכח העובדה שהכסף שהה בבנק הנמצא תחת סנקציות, גם אם הועבר דרך בנק אחר.
- נטל הבנק להוכיח את סבירות הסירוב דומה לרף הנדרש בהליך מנהלי. הבנק פעל וביקש מהמבקשת מסמכים לצורך בחינת מקור הכספים, אך לא השתכנע.
- מאזן הנוחות נוטה לטובת הבנק, שכן אי-ציות לסנקציות חושף אותו לסיכונים משמעותיים, לרבות פגיעה במוניטין ובהתקשרויות עם גופים פיננסיים זרים, בעוד שהנזק למבקשת, שהוא אי תשלום המשכנתא, הוא נזק כספי בר פיצוי.
4. השבה חלקית בגין עמלות פירעון-מוקדם ביוזמת הבנק והסדרה עתידית של גבייה
בית-המשפט אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שעניינה גביית עמלת אי-הודעה מוקדמת והפרשי היוון, בעת שהבנק יזם פירעון מוקדם של הלוואות, מאוגוסט 2012 ואילך. במסגרת ההסדר נקבע מנגנון השבה של 70% מהסכומים שנגבו בפועל בגין עמלת אי-הודעה מוקדמת, וכן השבה של 70% מהפרשי היוון- אך רק במקרים שבהם הסכמי ההלוואה עם הלווים לא כללו תנאי המתיר גבייה זו. מנגד, לגבי יחידים ועסקים קטנים שההסכמים שלהם כן מתירים גביית הפרשי היוון, נקבע שלא תהיה השבה במסגרת ההסדר (בהתאם לעמדת הפיקוח על הבנקים), אך הם יוכלו להגיש תביעות פרטניות להחזר. ההסדר כולל גם הסדרה עתידית, מנגנוני איתור והודעות לזכאים, ופיקוח של רואה-חשבון על ביצוע ההשבה.
תצ (מחוזי מרכז) 30370-08-19 הצלחה – התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת (ע"ר) נ' בנק הפועלים בע"מ
(בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, בפני כבוד השופט אבי פורג, ניתן ביום 22.02.2026).
תמצית פסק הדין
- בנק הפועלים גבה מלקוחות עמלות בגין פירעון-מוקדם של הלוואות גם במקרים שבהם פירעון-מוקדם בוצע ביוזמתו. המבקשת, הצלחה – התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת (ע"ר) (הצלחה), הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה שבמצב כזה הבנק רשאי לגבות לכל היותר עמלה תפעולית, ולא עמלת אי-הודעה מוקדמת והפרשי היוון. הצדדים הגיעו להסדר פשרה שכלל מנגנון השבה, הסדרה עתידית והכרעה ממוקדת במחלוקת לגבי הפרשי היוון ליחידים ולעסקים קטנים בהתאם לעמדת הפיקוח על הבנקים.
הצדדים הגיעו להסדר פשרה שכלל מנגנון השבה, הסדרה עתידית והכרעה ממוקדת במחלוקת לגבי הפרשי היוון ליחידים ולעסקים קטנים בהתאם לעמדת הפיקוח על הבנקים. - בית המשפט קבע כי:
- תינתן השבה בשיעור 70% מעמלת אי-הודעה מוקדמת שנגבתה ושולמה בפועל, וכן השבה בשיעור 70% מהפרשי היוון למי שהסכמיו לא כללו תנאי המתיר גבייה זו.לגבי יחידים ועסקים קטנים שההסכמים שלהם כן מתירים גביית הפרשי היוון, גם אם הפירעון המוקדם נעשה ביוזמת הבנק – נקבע כי לא תהיה השבה, בעקבות עמדת הפיקוח על הבנקים שלפיה התעריפון המלא אינו חל על הפרשי היוון.בית-המשפט אישר תיקון חשוב ביחס ליחידים ולעסקים קטנים, באומרו שההסדר חוסם הליכים ייצוגיים בלבד, אך משאיר להם אפשרות לתביעות השבה פרטניות.
- אושרה התחייבות עתידית להפסיק לגבות אי-הודעה מוקדמת בפירעון-מוקדם ביוזמת הבנק, וכן מינוי רואה-חשבון מפקח על ביצוע ההשבה.
5. ביטול משכון דירת מגורים של ערב-ממשכן עקב הפרת חובות גילוי ונאמנות ושינוי מהותי בחיוב הנערב
בית המשפט קיבל את תביעתם של זוג משכנים, שהיו ערבים יחידים, והורה על הפטרם המלא ממשכון דירת מגוריהם, שנעשה לטובת חברת אשראי חוץ בנקאית. נקבע כי חברת האשראי הפרה באופן בוטה את חובות הגילוי והנאמנות כלפי התובעים כערבים יחידים, בהתאם לחוק הערבות ולחוק הבנקאות, בכך שלא גילתה להם את היקף מסגרת האשראי שניתנה לחייבת העיקרית, לא הסבירה את הסיכונים הכספיים הכרוכים בערבות, ולא עדכנה אותם בהתפתחות החוב. עוד נקבע כי חברת האשראי ביצעה שינוי מהותי בחיוב הנערב מבלי ליידע את הזוג, ובכך פגעה בזכויותיהם. התנהלות חברת האשראי תוארה כחוסר תום לב קיצוני וציני, וניתן צו הצהרתי המבטל את המשכון.
ת"א 60954-07-18 אייל מיכאל כהן ואח' נ' אס.אר. אקורד בע"מ
(בית משפט השלום בפתח תקווה בפני כבוד השופטת עדנה יוסף-קוזין, ניתן ביום 24.12.2025).
תמצית פסק הדין:
- אייל ושרה כהן משכנו את דירת מגוריהם לטובת אס.אר. אקורד בע"מ, חברה ציבורית למתן שירותי אשראי וניכיון שיקים, להבטחת פירעון חובות חברת שלהבת שיווק התמר בע"מ לאקורד. הזוג כהן טענו כי המשכון הוגבל בעל פה לסכום ההלוואה שקיבלו מאליהו אריבי, מנהל חברת שלהבת, וכי הנתבעת הפרה את חובות הגילוי והנאמנות כלפיהם כערבים יחידים בכך שלא גילתה להם את היקף מסגרת האשראי שניתנה לחברת שלהבת, לא יידעה אותם על העברת חובות של חברת מועדים לחברת שלהבת, ולא שלחה להם הודעות תקופתיות על מצב החוב. אקורד טענה כי הזוג כהן ידעו על היקף הפעילות, כי הם אינם ערבים יחידים עקב שותפות נטענת של אייל כהןעם אריבי, וכי המשכון אינו מוגבל בסכום.
- בית המשפט קבע כי:
- הזוג כהן אינם שותפים או בעלי עניין בחברת שלהבת, ולכן מעמדם הוא כשל ערב יחיד, והם זכאים להגנות בהתאם לחוק הערבות.
- אקורד לא גילתה לזוג כהן את מסגרת האשראי שניתנה לחברת שלהבת ואת תנאי הריבית, לא יידעה אותם כי הם ערבים יחידים, ולא שלחה להם הודעות תקופתיות בדבר מצב החוב. בכך מנעה מהם לנקוט צעדים שיאפשרו לצמצם את נזקיהם והפרה חובות גילוי מהותיות המוטלות עליה על פי החוק והוראות המפקח על הבנקים.
- בנוסף, אקורד ביצעה שינוי יסודי בחיוב הנערב כאשר העבירה, בהסכמת אריבי, חובות של חברה אחרת לחשבון חברת שלהבת, מבלי ליידע את הזוג כהן. שינוי יסודי זה מזכה את אייל ושרה בזכות לבטל את ערבותם, בהתאם להוראות חוק הערבות.
- ניתן צו הצהרתי המבטל את המשכון/המשכנתה על דירת מגוריהם של התובעים.
נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה במייל או בטלפון: 03-3075000
בברכה,
מחלקת בנקאות ומימון וביטוח אשראי
שבלת ושות'
האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף
