מרכזי פיתוח וחברות שנרכשו בידי חברות זרות: שתי החלטות מיסוי חדשות

לקהל לקוחותינו שלום רב,

אנו מבקשים לעדכנכם כי רשות המיסים פרסמה לאחרונה שתי החלטות מיסוי שרלוונטיות לחברות ישראליות שהן חלק מקבוצה בינלאומית, ובעיקר למרכזי פיתוח ולחברות שנרכשו על ידי חברות זרות. ההחלטה הראשונה (5007/26) עוסקת בשאלה כמה רווח צריך לרשום מרכז פיתוח ישראלי שעובד עבור חברת האם. ההחלטה השנייה (7216/26) עוסקת במצב שבו חברה ישראלית וחברת האם האמריקאית שלה חולקות ביניהן את עלויות הפיתוח של טכנולוגיה חדשה ואת הרווחים ממנה.

בשורה התחתונה: רשות המיסים בוחנת קודם כול מה קורה בפועל. היא בודקת מי מקבל את ההחלטות, מי מממן, מי נושא בסיכון ולמי שייכת הטכנולוגיה, ולא רק מה כתוב בהסכמים. קבוצה שההסכמים שלה תואמים את המציאות ומגובים בתיעוד מתאים מקטינה את הסיכון למחלוקות מס.

החלטה ראשונה: כמה רווח צריך לרשום מרכז פיתוח ישראלי שעובד עבור חברת האם (החלטת מיסוי 5007/26))

(לצפייה בתמצית החלטת המיסוי – לחץ כאן)

בהחלטה הראשונה מדובר בחברה ישראלית שמפתחת טכנולוגיה עבור חברת האם הזרה שלה. חברת האם מממנת את הפעילות, מאשרת את התקציב, מקבלת את ההחלטות האסטרטגיות לגבי הפיתוח ומחזיקה בכל הקניין הרוחני. המשמעות היא שהחברה הישראלית כמעט לא נושאת בסיכון. היא מתנהלת כמו קבלן משנה שמקבל את כל ההוצאות שלו בחזרה, ועוד תוספת של רווח.

רשות המיסים אישרה שהתמורה לחברה הישראלית תיקבע כהחזר של כל העלויות בתוספת 13%. לדוגמה: אם הוצאות החברה הישראלית הן 100 מיליון ש"ח, היא תקבל מחברת האם 113 מיליון ש"ח ותשלם מס בישראל על רווח של 13 מיליון ש"ח. השיעור נקבע לאחר השוואה לחברות דומות, לפי תחום הפעילות, התנאים הכלכליים, התחרותיות בענף והיקף פעילות הפיתוח ומורכבותה (בלשון מקצועית: שיטת TNMM, לפי תוספת רווח על העלויות).

חשוב להדגיש: שיעור ה-13% מתאים לנסיבות של המקרה הזה בלבד, ולא מדובר בשיעור שחל אוטומטית על כל מרכז פיתוח בישראל. בנוסף, ההחלטה כוללת תנאים נוספים שלא פורסמו. השיעור המתאים לכל חברה תלוי בפעילות ובסיכונים שלה בפועל.

החלטה שנייה: חברה ישראלית וחברת האם האמריקאית חולקות את עלויות הפיתוח (החלטת מיסוי 7216/26)

(לצפייה בתמצית החלטת המיסוי – לחץ כאן)

ההחלטה השנייה עוסקת בחברה ישראלית בעלת טכנולוגיה, שנרכשה על ידי חברה אמריקאית שגם לה יש טכנולוגיה משלה. אחרי הרכישה החברות חתמו על הסכם לשיתוף בעלויות (Cost Sharing Agreement, או בקיצור CSA), שמסדיר שני דברים: מה קורה עם הטכנולוגיה שכבר הייתה לכל חברה לפני הרכישה, ואיך מתחלקים בעלויות של פיתוח טכנולוגיה חדשה וברווחים ממנה.

לפי ההסכם, כל חברה נשארת הבעלים של הטכנולוגיה שהייתה לה לפני הרכישה. כל אחת מאפשרת לשנייה להשתמש בטכנולוגיה שלה ומקבלת תמורתה תמלוגים. לכל חברה הוקצו אזורי מכירה משלה. את הפיתוח החדש החברות מממנות יחד, וכל אחת משלמת לפי ההכנסות שהיא צפויה להרוויח באזורים שלה. בהתאם לכך, כל חברה נהנית מהטכנולוגיה החדשה באזורים שלה. החלוקה מתעדכנת כל שנה.

מה רשות המסים אישרה:

• המבנה תקין: ההסדר עומד בדרישות החוק הישראלי (סעיף 85א לפקודת מס הכנסה) ובכללים הבינלאומיים (OECD). עם זאת, הרשות לא אישרה את הסכומים עצמם, כלומר את גובה התמלוגים ואת אופן חישוב החלוקה בעלויות. לכן הסכומים עדיין עלולים להיבדק, וחשוב שיהיו מגובים בבדיקה כלכלית מתאימה.
• אין מס בשלב הכניסה להסדר: בדרך כלל, כשחברה ישראלית מעבירה זכויות בטכנולוגיה שלה לחברה זרה, נוצר חשש למס רווח הון, לעיתים בסכומים גבוהים. כאן נקבע שהכניסה להסדר לא נחשבת למכירה כזו, בכפוף לתנאי ההחלטה.
• ניכוי מס במקור: התשלומים על שימוש בטכנולוגיה הקיימת יטופלו כתמלוגים, לפי החוק הישראלי ולפי אמנת המס בין ישראל לארצות הברית, וההחלטה מסדירה גם את אופן ניכוי המס במקור מהם. על התשלומים לשיתוף בעלויות הפיתוח החדש לא צריך לנכות מס במקור.

חשוב לדעת: שינויים מהותיים בהסדר עלולים לשלול את ההגנה שההחלטה נותנת, כולל הפטור ממס בשלב הכניסה להסדר. ההחלטה מונה בין השאר את השינויים האלה: שינוי של אזורי המכירה שהוקצו לכל חברה, מכירה של טכנולוגיה שכלולה בהסדר, צירוף חברה נוספת להסדר, או רכישה של טכנולוגיה חדשה ושילובה בקבוצה באופן שפוגע מהותית בהסדר. מצד שני, ההחלטה כוללת מנגנון שאושר לצירוף חברות או טכנולוגיות שהקבוצה תרכוש בעתיד. לכן לפני כל צעד כזה כדאי לבדוק את ההשלכות שלו על ההסדר.

רשות המסים הדגישה שההחלטה ניתנה לעסקה הספציפית ולעובדות שלה, ולא מדובר באישור כללי לכל הסדר מהסוג הזה.

מה כדאי לבדוק עכשיו

חברות ישראליות שהן חלק מקבוצה בינלאומית צריכות לוודא שההסכמים בתוך הקבוצה משקפים את מה שקורה בפועל: איפה מתקבלות ההחלטות, מי מממן, מי נושא בסיכון ולמי שייכת הטכנולוגיה.

בפרט, כדאי לבדוק:

1. מרכזי פיתוח: האם שיעור הרווח שנרשם בישראל סביר ומגובה בבדיקה כלכלית עדכנית שמשווה לחברות דומות.
2. חברות שנרכשו או שחולקות עלויות פיתוח עם חברת האם: האם החלוקה בעלויות ובהכנסות, גובה התמלוגים וניכוי המס במקור מוסדרים כראוי.
3. לפני רכישה, מיזוג או שינוי מבנה בקבוצה: האם השינוי עלול להשפיע על הסדר קיים או על החלטת מיסוי שכבר התקבלה.

צוות המסים של שבלת ושות' עומד לרשותכם בבחינת השלכות ההחלטות על פעילותכם ובהיערכות הנדרשת בהתאם לנסיבותיה של כל קבוצה.

חוזר זה כולל מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. בכל מקרה ספציפי יש לבחון את הנסיבות הרלוונטיות ולקבל ייעוץ פרטני.

בברכה,

צוות המסים, שבלת ושות'