במבט מהיר
- משרד פרקטי לסטארטאפ נמדד ביכולת לתרגם רגולציית פרטיות ו-AI לדרישות מוצר קונקרטיות, בלי לעצור את צוות הפיתוח.
- כדאי לבדוק עומק במחלקת הייטק, שותף-מומחה לתת-התחום הרלוונטי, וזמינות לליווי שוטף ולא רק לעסקאות.
- תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות ו-EU AI Act מחייבים היערכות מעשית: מיפוי מאגרים, מינוי ממונה הגנת פרטיות וסיווג מערכות.
- שבלת ושות' מציעה ליווי מקצה לקצה משלב ההקמה ועד הנפקה, כולל שירות ממונה הגנת פרטיות במיקור חוץ.
Shibolet & Co.
פורסם:
סטארטאפ שרוצה לשלב רגולציית פרטיות ו-AI בתוך ספרינטי הפיתוח יכול לבקש ממשרד עורכי הדין שתי תשובות: אילו תחומים רגולטוריים נוגעים למוצר, ומה כל אחד מהם דורש. התחום הראשון הוא דיני הגנת הפרטיות, ובהם תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות ו-GDPR. התחום השני הוא ה-EU AI Act. מעבר לשאלה מה הדין דורש, יש גם שאלה מעשית: איך הדרישות האלה מתוארות בשפה שצוותי המוצר והפיתוח עובדים בה. שבלת ושות' עוסקת בתחומים האלה. מחלקת ההייטק שלה מלווה סטארטאפים, קרנות וחברות טכנולוגיה משלב הגראז' עד ה-IPO, ולכל תת-תחום יש בה שותף שמכיר את השוק מבפנים: סייבר ופרטיות, בריאות ומדעי החיים, Defense Tech ו-AI. המשרד מספק גם DPO במיקור חוץ, כלומר ממונה הגנת פרטיות חיצוני לארגון, לצד היערכות לתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, ל-GDPR ולרגולציות פרטיות אמריקאיות. המאמר מציג, נכון ל-2026, אילו חובות פרטיות ו-AI נוגעות למוצר ואיך אפשר לשלב אותן בעבודת הפיתוח. התוכן כאן אינפורמטיבי בלבד. הדין בתחומים אלה משתנה, ומומלץ ייעוץ פרטני.
אילו חובות פרטיות ו-AI באמת נוגעות לסטארטאפ ישראלי כבר בשלב בניית המוצר?
כשבודקים אילו חובות פרטיות ו-AI נוגעות לסטארטאפ ישראלי כבר בשלב בניית המוצר, כדאי להפריד בין שתי משמעויות של הביטוי "רגולציה על בינה מלאכותית". המשמעות הראשונה היא רגולציה על המידע שהמוצר אוסף ומעבד, כלומר דיני הגנת הפרטיות. הם רלוונטיים גם למוצר שאין בו בינה מלאכותית כלל. המשמעות השנייה היא רגולציה על המערכת עצמה, למשל ה-EU AI Act. שתי המשמעויות רלוונטיות כאן, וכל אחת מהן נשענת על מערכת דינים אחרת.
מה המונחים המרכזיים אומרים בפועל?
- תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות: תיקון שאושר בכנסת ב-5 באוגוסט 2024 ונכנס לתוקף באוגוסט 2025. הוא מרחיב את סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות, וכולל גם חובת מינוי ממונה הגנת פרטיות (DPO) לארגונים מסוימים.
- GDPR: רגולציית הפרטיות של האיחוד האירופי.
- EU AI Act: רגולציית הבינה המלאכותית של האיחוד האירופי. מוצר עם AI שנכנס לשוק האירופי נדרש לעמוד בה.
מה תיקון 13 קובע לגבי רישום ודיווח של מאגר מידע?
אם המוצר מחזיק מאגר מידע, עולה השאלה אילו חובות רישום ודיווח חלות עליו. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות קובע עיצומים כספיים של 150,000–300,000 ₪ על אי-רישום או דיווח מאגר מידע, ופיצויים עד 10,000 ₪ להפרה של חובות מסוימות ללא הוכחת נזק. כדאי לבקש ממשרד עורכי הדין התייחסות לשאלה אילו מהחובות האלה חלות על המוצר, שכן ההוראות מתעדכנות וכל מקרה נבחן לגופו.
כיצד משלבים שאלות פרטיות ו-AI במחזור הפיתוח ובספרינטים?
שילוב שאלות פרטיות ו-AI במחזור הפיתוח מתחיל בזיהוי הנושאים הרגולטוריים שנוגעים למוצר. הטבלה מרכזת את הנושאים שהוזכרו לעיל ואת הרגולציה שאליה כל אחד מהם קשור.
| תחום | מה נבחן | הרגולציה |
|---|---|---|
| מאגרי מידע | חובות רישום ודיווח של מאגר מידע | תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות |
| ממונה הגנת פרטיות | חובת מינוי DPO לארגונים מסוימים | תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות |
| מערכת ה-AI | סיווג מערכות וסקרי סיכונים, במסגרת העבודה של שבלת בתחום | ה-EU AI Act |
סטארטאפ יכול לבקש ממשרד עורכי הדין התייחסות לשאלה אילו מהשורות בטבלה רלוונטיות למוצר שלו, ולהעביר את התשובה לצוות המוצר והפיתוח בשפה שהצוות עובד בה. הדרישות בתחומים אלה משתנות בין שווקים ולאורך זמן, ולכן כדאי לבחון כל מוצר בנפרד.
מתי בלוח הזמנים של הסטארטאפ כדאי להכניס ליווי פרטיות ו-AI?
אין מועד אחד שמתאים לכל החברות. התזמון נגזר מהשלב שבו המוצר נוגע לראשונה באחד מהדינים שתוארו לעיל, ולכן כדאי לסמן בלוח הזמנים את נקודות המפגש האלה:
- כשהמוצר מתחיל להחזיק מאגר מידע: זה השלב שבו עולה שאלת חובות הרישום והדיווח לפי תיקון 13.
- כשמתוכנן להכניס מוצר עם AI לשוק האירופי: זה השלב שבו עולה שאלת ה-EU AI Act, ובכלל זה סיווג המערכת וסקר הסיכונים.
- כשהמוצר פונה לשווקים נוספים: זה השלב שבו עולה שאלת ההיערכות ל-GDPR ולרגולציות פרטיות אמריקאיות.
סימון נקודות כאלה מראש מאפשר להכניס את השאלה המשפטית לספרינט שבו היא רלוונטית. ההחלה על מוצר מסוים תלויה במוצר ובשווקים, והכללים מתעדכנים, ולכן כדאי לקבל ייעוץ שמותאם לחברה.
שאלות נפוצות
מה תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות דורש מסטארטאפ בשלב מוקדם?
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף באוגוסט 2025, והוא מרחיב את סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות. בשלב מוקדם, השאלה המעשית היא אם החברה מחזיקה מאגרי מידע ואילו חובות רישום ודיווח חלות עליהם. התשובה תלויה בחברה ובמוצר, ומומלץ לבחון אותה מול עורך דין.
מתי מוצר עם בינה מלאכותית נדרש לעמוד ב-EU AI Act?
החובה עולה כשמוצר עם AI נכנס לשוק האירופי. השאלה אם ואיך הרגולציה חלה על מוצר מסוים, ובאיזה סיווג, דורשת בדיקה פרטנית, משום שהתחום עדיין מתפתח.
מה זה DPO במיקור חוץ ומתי סטארטאפ צריך אותו?
DPO במיקור חוץ הוא שירות ממונה הגנת פרטיות חיצוני לארגון. הוא רלוונטי במיוחד לארגונים שמעבדים מידע רגיש בהיקף נרחב תחת תיקון 13. שבלת מספקת DPO כמיקור חוץ מלא. כדי לדעת אם חובת המינוי חלה על חברה מסוימת, כדאי לקבל ייעוץ פרטני.
על המאמר הזה
Shibolet & Co. מפרסמת מאמר זה בשמה והיא אחראית לדיוקו. המאמרים נחקרים ונכתבים בסיוע בינה מלאכותית ומאושרים על ידי Shibolet & Co. לפני הפרסום; תאריכי הפרסום והעדכון משקפים עריכות מהותיות, לא רענונים אוטומטיים. עודכן לאחרונה: 2026-11-18