לקוחות וידידים.ות יקרים.ות,
אנו שמחים להציג לכם.ן את עדכון הלקוחות בתחומי הבנקאות והמימון והביטוח לרבעון השני בשנת 2025, ובו תמצית של עדכוני רגולציה ופסיקה.
עדכוני רגולציה
בנק ישראל השלים את המעבר לתקן ISO20022 במערכת זה"ב
בנק ישראל הכריז שהשלים את המעבר לתקן התשלומים הבינלאומי ISO 20022 במערכת זה"ב – צעד תשתיתי מהותי שמיישר קו עם הסטנדרטים הבינלאומיים ואמור להשפיע רוחבית על השחקנים בשוק מלבד ההתאמה לשוק התשלומים הגלובלי.
- המעבר לתקן ISO 20022, שאומץ גם על ידי SWIFT ומשמש כפלטפורמה עולמית, מאפשר העברת מידע עשיר ואחיד במסר התשלום, משפר את מהירות ואיכות העברות הכספים, מפחית עלויות, ומאפשר פיתוח מוצרים פיננסיים מתקדמים. התקן החדש מחזק את היכולת לבצע תשלומים בינלאומיים מדויקים ובטוחים, ומסייע ללקוחות פרטיים ועסקיים, לבנקים, לחברות פינטק ולגופים פיננסיים נוספים.
- המהלך צפוי להשפיע לטובה על כלל השחקנים במשק ולחזק את היציבות, התחרותיות והפתיחות של השוק הפיננסי בישראל.
הארכה זמנית של משך הזמן לדיווח למאגר נתוני אשראי על פיגורים בתשלומי הלוואות של לקוחות
בהודעה בנק ישראל, פורסם כי הממונה על שיתוף נתוני אשראי בבנק ישראל הודיע למקורות המידע שהם נותני אשראי המדווחים למאגר כי ניתנת ארכה זמנית לדיווח על פיגורים על הלוואות, כך שבמקום שידווחו על הפיגור לאחר 30 ימים, הם ידווחו עליו לאחר 60 ימים.
- הדין הרלוונטי להודעת בנק ישראל הינו תקנות נתוני אשראי, התשע"ח-2017, אשר מסדירות את העברת נתוני האשראי למאגר, בין היתר, על ידי תאגיד בנקאי, מנפיק כרטיסי חיוב או נותן אשראי ("מעביר המידע").
- התקנות מסדירות את המידע שעל מעביר המידע להעביר למאגר, כגון פרטי זיהוי בנוגע לעסקת האשראי, סוג עסקת אשראי, מטרת האשראי, ביצוע תשלומים, פיגור בתשלום וכדומה.
- ביחס לעסקת אשראי, התקנות מבחינות בין סוגים שונים של עסקאות. לדוגמה, מסגרת אשראי, מסגרת מתחדשת, הלוואה, משכנתה, ערבות וכדומה.
- התקנות קובעות כי מעביר המידע יעביר מידע ביחס לפיגור בתשלום במידה שעברו 30 ימים לפחות מהמועד שבו נוצר החוב והחוב שבפיגור הוא מעל 200 שקלים חדשים, ואם מעביר המידע נתן אשראי אגב מכירת נכס או שירות, רק במידה שעברו 60 ימים לפחות מהמועד שבו נוצר החוב והחוב שבפיגור הוא מעל 500 שקלים חדשים.
- כלומר, ההארכה שנתן בנק ישראל מתייחסת באופן ספציפי להלוואות שניתנו על ידי נותני אשראי אשר היה צריך לדווח עליהם לאחר 30 ימי פיגורים. כלומר, לפי לשונה הפשוטה, ההארכה אינה חלה על אשראי שניתן אגב מכירת נכס או שירות, או על עסקת אשראי שהינה מסגרת אשראי, מסגרת מתחדשת, משכנתה או ערבות.
- ההוראה תחול על הדיווח החודשי בגין החודשים יוני 2025 עד אוגוסט 2025, לאחר מכן יבחן הממונה האם נדרשת החלטה על חודשי דיווח נוספים.
עדכוני פסיקה
העברת סכום מוגבל כשכר טרחה לעורכי הדין—וזאת בצל סנקציות בינלאומיות
בית המשפט קבע כי למרות הסנקציות שהוטלו על רומן אברמוביץ' בבריטניה ובאיחוד האירופי, ניתן לאפשר העברת תשלום חלקי לשכר טרחת עורכי דינו, כדי להבטיח את זכותו לייצוג משפטי ולמנוע פגיעה בזכות הגישה לערכאות. עם זאת, הסכום שאושר נמוך משמעותית מהסכום שהתבקש, וההכרעה הסופית תינתן בהמשך ההליך.
ת"א 59756-12-23 זק"א – איתור חילוץ והצלה (ע"ר) ואח' נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ
(בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בפני כבוד השופט ארז יקואל, סגן נשיא, ניתן ביום 8.6.2025)
תמצית פסק הדין
- רומן אברמוביץ', שעליו הוטלו סנקציות בינלאומיות, ביקש להעביר תרומה בסך 8 מיליון ש"ח לעמותת זק"א מחשבונו בבנק מזרחי טפחות. הבנק סירב בהתאם להנחיות המפקח על הבנקים. תביעתם לסעד זמני נדחתה בבית המשפט העליון.
- בהמשך, ביקש אברמוביץ' להעביר לבאי-כוחו שכר טרחה בסך כ-1.25 מיליון ש"ח. הבנק סירב גם לבקשה זו, בטענה שהסנקציות חלות על תשלומים אלה וכי לא התקבל אישור פרטני מהרגולטורים הרלוונטיים.
- זק"א ואברמוביץ' טענו כי הסנקציות אינן חלות על העברות בין חשבונות ישראליים, וכי הוצאות משפט מהוות חריג מוכר בסנקציות. הם הדגישו כי שלילת האפשרות לשלם שכר טרחה פוגעת בזכותם לייצוג משפטי. הבנק טען מצדו כי מתן הסעד יחשוף אותו להפרת הסנקציות ולהשלכות במערכת הבנקאית העולמית.
- בית המשפט קבע כי יש להעדיף את שיקול מאזן הנוחות, במיוחד כשמדובר בזכות יסוד לגישה לערכאות. נקבע כי קיימים חריגים במשטרי הסנקציות המאפשרים תשלום הוצאות משפט סבירות, אך לא הוצג אישור פרטני להוצאות בישראל. לכן, אושר תשלום חלקי בסך 140,000 ש"ח בלבד, שיאפשר את המשך ניהול ההליך.
- פסק הדין מדגיש את האיזון בין חובות הבנקים לציית לסנקציות בינלאומיות לבין זכויות יסוד של לקוחותיהם, במיוחד הזכות לייצוג משפטי.
בנק רשאי לסרב להעברת כספים בהיעדר זיהוי נהנה ובצל חשש לפעילות בלתי חוקית, אך חובתו לאפשר העברת כספים ללקוח עצמו בהיעדר תשתית ראייתית מספקת למעורבות בטרור
בית המשפט קבע כי בנק רשאי לסרב להעברת כספים לחשבון עמותה כאשר קיים חשש לפעילות בלתי חוקית או כאשר לא זוהה נהנה בכספים, אך בהיעדר תשתית ראייתית מספקת למעורבות בטרור, יש לאפשר את העברת הכספים המיועדים לעמותה עצמה בלבד, בכפוף להצגת אישור מתאים.
ת"א 52464-11-24 תיאטרון אל-חקוואתי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
(בית המשפט המחוזי בירושלים, כבוד השופטת מרים אילני, ניתן ביום 4.6.2025)
תמצית פסק הדין
- בבקשה לסעד זמני עתרה עמותת תיאטרון אל-חקוואתי למנוע מהבנק לסרב להעברת תשלום ראשון בסך 252,904.81 אירו מתוך מענק של 700,000 אירו מהאיחוד האירופי. הבנק סירב לקבל את ההעברה בשל חשש להלבנת הון ומימון טרור, בין היתר בעקבות פניות מרשות התאגידים שהעלו חשש כי העמותה משמשת מסווה לפעילות טרור, וכן בשל העובדה שחלק מהכספים מיועדים לעמותה נוספת (היפאתיה) שלא זוהתה כנהנית בחשבון. המבקשת טענה כי אין בסיס חוקי לסירוב הבנק וכי אי העברת הכספים תוביל לפירוקה.
- הבנק טען כי ההעברה חורגת מדפוס הפעילות הרגיל של העמותה, כי לא נמסר לו מידע מלא על הנהנים בכספים, וכי קיימים דגלים אדומים לרבות מכתבים מרשות התאגידים, פעילות חוצת גבולות, והעברת כספים לנהנה לא מזוהה. בנוסף, נטען כי חלק מהכספים מיועדים לעמותה היפאתיה, שאינה רשומה כנהנית בחשבון ואין לה אישור ניהול תקין או חשבון בנק.
- בית המשפט קבע כי בשלב הראשון, סירוב הבנק היה מוצדק נוכח החשדות והמידע שהתקבל מרשות התאגידים, אך משהתברר כי לא בוצעו פעולות נוספות לבחינת החשדות ולא הוצגה תשתית ראייתית מספקת למעורבות העמותה בטרור, אין הצדקה להמשך הסירוב להעברת הכספים המיועדים לעמותה עצמה. עם זאת, נקבע כי אין לאפשר העברת כספים לנהנה שאינו מזוהה (היפאתיה), כל עוד לא הוצג אישור מתאים מהאיחוד האירופי בדבר החלק המיועד לעמותה בלבד.
פסק הדין מדגיש את חשיבות עמידת הבנקים בדרישות זיהוי נהנים ומניעת הלבנת הון, אך גם את חובתם לאפשר פעילות תקינה ללקוחות בהיעדר תשתית ראייתית מספקת למעורבות בפעילות בלתי חוקית. אנו זמינים לייעוץ מקצועי בנוגע להשלכות האופרטיביות של פסק דין זה על פעילות עמותות, בנקים ונהלים בתחום איסור הלבנת הון.
אחריות חברה ישראלית להפעלת זירת מסחר באופציות בינאריות כלפי משקיע זר – גם בהעדר רישום פורמלי
חברה ישראלית וגורם מטעמה חויבו אישית בנזקים שנגרמו למשקיע זר שהוטעה להשקיע באתר בינלאומי למסחר באופציות בינאריות, אף שהאתר פעל תחת שם חברה זרה. נקבע כי שעל אף שיטת הפעולה, שנועדה להסתיר את הקשר הישיר לחברה הישראלית, הצטברו הראיות הנסיבתיות לכדי אחריות נזיקית בגין תרמית והפרת חובות בדין.
פסק הדין מהווה תמרור אזהרה למפעילים ישראלים של פלטפורמות מסחר זרות – גם בהיעדר בעלות פורמלית, פעילות ממשית עשויה ליצור אחריות משפטית כבדה.
ת"א 18882-09-20 Massimo Giorgetti נ' פאי טרייד סרוויס בע"מ ואח'
(בית-המשפט השלום בפני כבוד השופטת עדי ניר בנימיני, ניתן ביום 22.06.2025)
תמצית פסק הדין
- רקע ועובדות המקרה: התובע, אזרח איטלקי, הוטעה להשקיע סכום של 200,000 אירו באתר מסחר פיננסי באופציות בינאריות בשם Tradingbanks. לדבריו, השקיע על בסיס מצגים שקריים של רווחים מובטחים שהוצגו על-ידי נציגי האתר, עד שלבסוף נחסם חשבונו ללא יכולת למשוך כספים.
- טענות הצדדים: התובע טען כי האתר הופעל בפועל על-ידי החברה הישראלית פאי טרייד, באמצעות עובדים ישראלים שהציגו עצמם כברוקרים מחו"ל. הנתבעים הכחישו כל קשר ישיר לאתר וטענו כי פעלו רק כספקי שירותים טכניים לחברה זרה.
- הכרעת בית-המשפט: נקבע כי קיימת אחריות נזיקית לחברה הישראלית, שהפעילה בפועל את מוקדי השיווק והמכירות של האתר, תוך שימוש בשמות בדויים ובהטעיית משקיעים.
- זאת, גם מבלי שנדרש בית המשפט לטענה בדבר הפרת חובה חקוקה של הוראות חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, הגם נראה שנציגי מכירות שפעילות מחברות בישראל לשיווק מכשירים פיננסיים שונים ללקוחות חוץ, אינם בעלי הכשרה ורישיון כנדרש.
- ביהמ"ש אישר כי ניתן להוכיח תרמית גם באמצעות ראיות נסיבתיות כאשר קיימים פערי מידע מהותיים בין הצדדים.
- הוכח קשר הדוק ומתמשך בין הנתבעים לבין מפעילת האתר, לרבות שימוש בדוא"ל, כתובות וטלפונים מזוהים, ועובדים שהזדהו בשם המותג.
- נקבע כי גם אם הפלטפורמה פעלה מחוץ לישראל, האופרציה וההכוונה נעשו מישראל, תוך ניסיון מוסווה לטשטוש אחריות.
- ניתן פסק-דין המחייב את החברה והדירקטור שלה בפיצוי של כ-815,000 ש"ח.
תביעה ייצוגית נגד בנק לאומי על הודעות שגויות ללקוחות הסתיימה במחיקת התביעה ללא פיצוי
בית המשפט קבע כי תביעה ייצוגית שהוגשה נגד בנק לאומי בעקבות שליחת הודעות שגויות על עיקולים בחשבונות נסגרה בהסכמה, ללא פיצוי ללקוח וללא קבלת טענות הקבוצה, לאחר שהתברר שמדובר בתקלה נקודתית שלא הצדיקה המשך ההליך.
ת"צ 56765-09-23 דינס נ' בנק לאומי לישראל בע"מ
(בית משפט השלום בראשון לציון, כבוד השופטת ליאור משאלי-שלומאי, ניתן ביום 12.6.2025)
תמצית פסק הדין
- ניר דינס הגיש תביעה ייצוגית נגד בנק לאומי בטענה שהבנק שלח לו וללקוחות נוספים הודעות שווא על עיקולים בחשבונם, וגרם בכך לדאגה, עוגמת נפש והפסד שעות עבודה.
- לטענתו, הבנק לא הודיע במועד שמדובר בטעות, ובכך פעל בניגוד לחוק הבנקאות ולהסכם עם הלקוחות. הבנק השיב שמדובר בתקלה חד-פעמית, שבה נשלחו הודעות גם על עיקולים ישנים שעדיין לא בוטלו, ושהתקלה תוקנה באותו יום. עוד נטען כי רוב הלקוחות יכלו לבדוק את פרטי העיקול באתר או באפליקציה, וכי לא נגרם נזק משותף לכלל הלקוחות.
- לאחר דיונים בבית המשפט, הצדדים הגיעו להסכמה על סיום ההליך. הוסכם כי התביעה תימחק, הבנק יחזיר לדינס את האגרה ששילם ויעניק לו החזר הוצאות בסך 2,000 ש"ח, אך לא ישולם פיצוי נוסף. בית המשפט קבע כי לא הוכח שנגרם נזק משותף לכלל הלקוחות, ולכן אין הצדקה להמשך ההליך כייצוגי או לתשלום פיצוי במסגרת זו. נקבע כי דינס יוכל להגיש תביעה אישית אם ירצה בכך, אך לא יוכל להגיש תביעה ייצוגית נוספת על אותם נושאים.
פסק הדין מדגיש כי לא כל תקלה טכנית מצדיקה תביעה ייצוגית, במיוחד כאשר לא נגרם נזק משותף לכלל הלקוחות. אנו זמינים לייעוץ בנוגע להשלכות פסק הדין על תביעות ייצוגיות מול בנקים ועל זכויות לקוחות במקרים דומים.
נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה במייל או בטלפון: 03-3075000
בברכה,
מחלקת בנקאות ומימון וביטוח אשראי
שבלת ושות'
האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף
