לקוחות וידידים.ות יקרים.ות,
אנו שמחים להציג לכם.ן את עדכון הלקוחות בתחומי הבנקאות והמימון והביטוח לחציון השני בשנת 2025, ובו תמצית של עדכוני חקיקה ופסיקה.
עדכוני חקיקה
1. עדכון חקיקה: קידום התחרות בשוק הבנקאות – מתווה רישוי מדורג לבנקים חדשים
תזכיר חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו-2025 (פורסם על-ידי משרד האוצר, 05.11.2025)
משרד האוצר ובנק ישראל מציעים תיקוני חקיקה מקיפים שמטרתם להגביר את התחרות במערכת הבנקאית, בדגש על שירותים למשקי בית ועסקים קטנים ובינוניים. עיקר ההצעה הוא מתווה רישוי מדורג שיאפשר כניסת בנקים קטנים ובנקים זעירים עם הקלות רגולטוריות, לצד הגבלות על בנקים גדולים בתקופת מעבר. מטרת המהלך היא להפחית ריכוזיות, לעודד חדשנות ולהרחיב את מגוון השירותים הפיננסיים לציבור.
עיקרי הוראות תזכיר החוק:
- מתווה רישוי מדורג: מוצע להגדיר בחוק סוגי בנקים חדשים: "בנק קטן" (שווי נכסים עד 5% מכלל נכסי הבנקים בישראל) ו"בנק זעיר" (שווי נכסים עד 2.5%). הגדרה זו תאפשר התאמת רגולציה להיקף פעילותם.
- ביטול רישיונות ישנים: יבוטלו רישיונות בנקאיים שאינם רלוונטיים עוד, כגון בנק למשכנתאות, בנק למימון השקעות ומוסד כספי.
- הרחבת תחומי הפעילות לבנקים קטנים: המפקח על הבנקים יוסמך לאשר לבנקים קטנים עיסוקים נוספים, לרבות קנייה ומכירה של מטבעות דיגיטליים, במטרה לעודד חדשנות ולמצות את הפוטנציאל התחרותי.
- הקלות רגולטוריות לבנקים חדשים:
- פטור מהחובה לספק את כלל השירותים הבנקאיים, בכפוף לנימוק סיבת הסירוב.
- הקלות ביישום כללי גילוי נאות, בתנאי שהמידע המהותי ללקוח יוצג בדרך חלופית ויעילה.
- פטור מחובת ניידות חשבונות למשך שלוש השנים הראשונות.
- פטור מכללי העמלות הקבועים בחוק למשך חמש שנים, אך יחויבו בפרסום תעריפון ברור.
- חוק תגמול לנושאי משרה לא יחול על בנק קטן למשך 10 שנים, כדי לאפשר גיוס כוח אדם בכיר.
- הסדרת יחסי שליטה ובעלות: הקלות בדרישות היתר החזקה בבנקים קטנים, והחרגת בנקים זעירים מהגבלות על שליטה מקבילה בגופים מוסדיים.
- משטר חדלות פירעון ייחודי לבנקים: יוגדר משטר מיוחד לטיפול בבנקים כושלים, שיחייב הסכמה של נגיד בנק ישראל לפתיחת הליכי חדלות פירעון או פירוק, וזאת לשם שמירה על יציבות המערכת הפיננסית.
- הגבלות על בנקים גדולים: בנקים גדולים יחויבו להשתמש בחברות מתפעלות להנפקת כרטיסי חיוב, ולא יתפעלו יותר מ-40% מכרטיסי החיוב החדשים באמצעות חברה מתפעלת אחת, לתקופת מעבר של 4 שנים.
- צוות מעקב: יוקם צוות מעקב בין-משרדי שיבחן את יישום החוק והשפעתו על המערכת הפיננסית.
2. הצעת חוק: עיקול זמני לחובות קטנים – הגנה על דירוג אשראי
הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – עיקול זמני), התשפ"ו–2025
הצעת החוק מבקשת להקים מנגנון "עיקול זמני" לחובות בסכומים נמוכים (עד 5,000 ש"ח), במטרה למנוע פגיעה מיידית ומיותרת בדירוג האשראי של לקוחות בנקים. לפי ההצעה, במקרה של צו עיקול על חוב קטן, הבנק יטיל עיקול זמני וישלח הודעה אוטומטית ללקוח. אם החוב יוסדר תוך חמישה ימים, העיקול לא יירשם כקבוע ולא יפגע בדירוג האשראי. הצעת החוק נועדה לייצר אכיפה מידתית ויעילה יותר, תוך הגנה על לקוחות מפני נזק פיננסי מיותר.
עיקרי ההסדר המוצע:
- הגדרת "עיקול זמני": עיקול המוטל על חשבון לקוח בסכום שאינו עולה על 5,000 ש"ח, ובתוקף לחמישה ימים בלבד, עד להסדרת החוב.
- מנגנון הפעלה: כאשר תאגיד בנקאי יקבל צו עיקול על חוב שאינו עולה על 5,000 ש"ח, הוא יטיל עיקול זמני על החשבון בסכום הנקוב בצו.
- הודעה אוטומטית ללקוח: במקביל להטלת העיקול הזמני, הבנק ישלח לבעל החשבון הודעה אוטומטית שתכלול את סכום החוב והגורם שהטיל את העיקול. המפקח על הבנקים יקבע הוראות לעניין דרכי מסירת ההודעה.
- הסדרת חוב וביטול עיקול: ללקוח יינתנו חמישה ימים מיום שליחת ההודעה להסדיר את החוב (באמצעות תשלום ישיר למעקל, ביטול צו העיקול, או דרך תשלום אחרת שיקבע המפקח). אם החוב יוסדר בפרק זמן זה, העיקול הזמני יבוטל.
- עיקול קבוע: אם החוב לא יוסדר תוך חמישה ימים, העיקול הזמני יירשם כעיקול קבוע.
- הגנה על דירוג אשראי: מוצע לתקן את חוק נתוני אשראי, התשע"ו–2016, ולקבוע כי לשכת אשראי לא תביא בחשבון נתונים בדבר הטלת עיקול זמני על חשבון לקוח לצורך קביעת דירוג האשראי שלו.
3. הפיכת צו עיכוב הליכים הזמני להסדר קבע בחוק חדלות פירעון
הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9), התשפ"ה–2025
הצעת החוק נועדה להסדיר באופן קבוע את עיקרי מנגנון "צו עיכוב הליכים זמני", שנקבע כהוראת שעה בתקופת הקורונה, ולאפשר שיקום מוקדם של חייבים באמצעות עצירה זמנית של הליכים משפטיים נגדם, לפני פתיחת הליך חדלות פירעון.
עיקרי ההסדר המוצע:
- הסדר קבע לצו עיכוב הליכים זמני: תאגיד או יחיד, שלא ניתן להם צו עיכוב הליכים ב־12 החודשים האחרונים, יוכלו לבקש מבית המשפט צו עיכוב הליכים זמני לצורך גיבוש הסדר חוב עם נושיהם, לתקופה קצובה, עם אפשרות להארכה מוגבלת.
- תנאים לקבלת הצו עובר חברות: מתן הצו מותנה בכך שבית המשפט ישתכנע כי יש סיכוי סביר לשיקום כלכלי, שאין חשש לפגיעה בנושים, ויש אמצעים למימון פעילות החברה בתקופת הצו.
- תנאים לקבלת הצו עובר יחידים: מתן הצו מותנה בכך שבית המשפט ישתכנע כי סיכוי סביר לאישור הסדר החוב, היעדר חשש לפגיעה מהותית בנכסים, ובמקרה של עסק – קיום אמצעים למימון הפעילות.
- מינוי מנהל הסדר: בית המשפט ימנה מנהל הסדר שיפקח על ניהול ההליך, ישמור על נכסי החייב ויסייע בגיבוש ההסדר.
- הגבלות בתקופת הצו: במהלך תקופת צו עיכוב ההליכים הזמני, החייב (תאגיד או יחיד) מוגבל בביצוע עסקאות חריגות, חלוקות או נטילת אשראי ללא אישור בית המשפט, נאסר עליו לפרוע חובות עבר, מוקפאים נגדו הליכי גבייה, והוא כפוף לפיקוח ולדיווח שוטף למנהל ההסדר ולבית המשפט.
- הבהרת ביחס להליכי חדלות פירעון: נקבע במפורש כי לא ניתן לראות בהסדר חוב כתוכנית לשיקום כלכלי במסגרת הליכי חדלות פירעון – מדובר בהליך עצמאי ונפרד, שנועד לשמש שלב מקדים או חלופה להליכי חדלות פירעון.
- תחולה: החוק ייכנס לתוקף ב-1 בפברואר 2026 ויחול על הליכים חדשים בלבד.
עדכוני פסיקה
1. חובת המבטח לשאת בהוצאות משפט גם מעבר לסכום הביטוח, אך בחלוקה עם המבוטח
בית המשפט העליון קבע כי חוק חוזה הביטוח מחייב את חברת הביטוח לשאת גם בהוצאות משפט שנפסקו לטובת הצד שכנגד (מלבד הוצאות המשפט בהם נשא המבוטח להגנתו), ואף מעבר לסכום הביטוח. עם זאת, כאשר סכום תגמולי הביטוח גבוה מסכום הביטוח המוסכם, יחולקו ההוצאות בין המבטח למבוטח לפי היחס שבין סכום הביטוח המוסכם לבין יתרת החבות.
ע"א 405/23 AIG ישראל חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית (קטינה)
(בית משפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, בפני כבוד השופטת יעל וילנר, כבוד השופט אלכס שטיין וכבוד השופט יחיאל כשר, ניתן ביום 7.8.2025)
תמצית פסק הדין
- קטינה נפגעה בתאונה כששהתה עם הוריה בבית דודה, עת נכוותה ממים חמים מהמיחם. הקטינה תבעה יחד עם הוריה את הדוד ואת חברת הביטוח שלו, AIG. בית המשפט המחוזי קבע כי הדוד ו-AIG אחראים לנזק, וחייב את AIG גם בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד שנפסקו לטובת הקטינה והוריה (מעבר להוצאות המשפטיות בהן נשא המבוטח להגנתו).
- AIG ערערה וטענה כי אין לחייבה בהוצאות משפט מעבר לסכום הביטוח המוסכם, ובוודאי לא בהוצאות שנפסקו לטובת הצד שכנגד.
- בית המשפט העליון קבע:
- סעיף 66 לחוק חוזה הביטוח הוא סעיף קוגנטי, ותכליתו להגן על המבוטח מפני סיכון לא צפוי של הוצאות משפט, כחלק מעקרון הקטנת הנזק.החובה כוללת הן הוצאות משפטיות בהן נשא המבוטח להגנתו, והן הוצאות שנפסקו לטובת הצד שכנגד, שכן הן נובעות ישירות מניהול ההליך.סבירות ההוצאות נבחנת לפי תכלית סעיף 66 לחוק חוזה הביטוח, המבוססת על עקרון הקטנת הנזק. על המבוטח לפעול באופן סביר להקטנת נזקו, והמבטח חייב לשפותו בגין הוצאות סבירות שנגרמו בשל כך. הסבירות נבחנת בעת קבלת ההחלטה על ניהול ההליך ובהתאם לנסיבות – מורכבות ההליך, סיכוייו והיקף החבות. נקבע כי שיקולים אלה חלים בעיקר על הוצאות שהוציא המבוטח בעצמו, בעוד שהוצאות שנפסקו לטובת הצד שכנגד נחשבות בדרך כלל כסבירות, אלא אם מדובר בהוצאות עונשיות.
- עם זאת, כאשר סכום הפיצוי הכולל גבוה מסכום הביטוח, אין הצדקה להטיל את כלל ההוצאות על המבטח. ההוצאות יתחלקו בין המבטח למבוטח בהתאם ליחס שבין סכום הביטוח לבין יתרת החבות הנזיקית בה נושא המבוטח.
2. סנקציות בינלאומיות והיקף חובת הבנק לספק שירותים חיוניים
בית המשפט המחוזי דחה ברובו את תביעתו של דוד דוידוביץ' נגד בנק הפועלים, וקבע כי הבנק רשאי להטיל מגבלות על חשבונו של לקוח שהוטלו עליו סנקציות בינלאומיות, כל עוד המגבלות סבירות ומאזנות בין צורכי ניהול הסיכונים של הבנק לבין זכות הלקוח לשירותים חיוניים. יחד עם זאת, נקבע כי הקפאת החשבון באופן מיידי וללא שימוע מוקדם לא הייתה ראויה.
ת"א 8487-05-22 דוד דוידוביץ' נ' בנק הפועלים בע"מ
(בית משפט המחוזי בתל אביב-יפו, בפני כבוד השופט גרשון גונטובניק, ניתן ביום 3.9.2025)
תמצית פסק הדין
- שמו של דוידוביץ', איש עסקים בעל אזרחות ישראלית ורוסית, נכלל בשנת 2022 ברשימות סנקציות בריטית וקנדית. אף שהסנקציות אינן חלות ישירות בישראל, בנק הפועלים הקפיא את חשבונו באופן מיידי. בהמשך, במסגרת הליכים זמניים, הוסרו חלק מהמגבלות והותר לו שימוש מוגבל בחשבון לצרכים אישיים.
- לטענת דוידוביץ', הבנק פגע בזכויותיו שלא כדין, שכן מדינת ישראל לא אימצה את משטרי הסנקציות, והחשש של הבנק מפני פגיעה עתידית אינו יכול להצדיק מגבלות גורפות. מנגד, בנק הפועלים טען כי ניהול חשבון של לקוח מוכרז סנקציות חושף אותו לסיכונים ממשיים מול בנקים זרים ולנזקי מוניטין חמורים, ולכן המגבלות שהוטלו הן חלק ממדיניות ניהול סיכונים סבירה ומידתית.
- בית המשפט קבע כי:
- אמנם הבנקים הם ספקי שירות חיוני ולכן חלה עליהם חובה מוגברת לספק שירותים, אך חובה זו אינה מוחלטת. הבנק, בהיותו ספק שירות חיוני, כפוף בהחלטותיו בנוגע למתן שירות למבחן של "סבירות כלכלית".
- אין די בהיכללות ברשימת סנקציות מדיניות כדי להצדיק חסימה גורפת של חשבון, ויש לבחון כל מקרה לגופו.
- במקרה זה, דוידוביץ' ביקש להפוך חשבון צדדי לחשבון עסקי מרכזי שדרכו יועברו עשרות מיליוני דולרים כולל למוטבים בחו"ל, שינוי המגביר את הסיכון שהבנק ייתפס כמי שמסייע לעקיפת הסנקציות. לכן, סירוב הבנק להסיר את המגבלות באופן גורף הוגדר כסביר.
- עם זאת, נקבע כי הקפאת החשבון באופן מיידי וללא פנייה מוקדמת ללקוח לא הייתה ראויה, והדבר השפיע על פסיקת ההוצאות.
- בסופו של דבר, נקבע כי דוידוביץ' יוכל להשתמש בכספים הקיימים בחשבון לצרכים אישיים ולהשקעות בישראל, אך לא יוכל להזרים אליו כספים מחו"ל או לבצע העברות לחו"ל, למעט שימושים אישיים מוגבלים.
3. ביטול חיוב בשכר טרחה לחברת ייעוץ משכנתאות – שכר מותנה בקבלת הלוואה בפועל
בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של ניצה דביר על חיובה לשלם שכר טרחה לחברת הומוויז משכנתאות בע"מ, וקבע כי לפי ההסכם בין הצדדים, הזכאות לשכר טרחה קמה רק עם קבלת הלוואה בפועל, ולא עם קבלת אישור עקרוני. מאחר שההלוואה לא ניתנה, נקבע כי לא התמלאו התנאים החוזיים המזכים את החברה בתשלום.
ע"א (מחוזי מרכז) 31182-01-25 ניצה דביר נ' הומוויז משכנתאות בע"מ
(בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, בפני כבוד השופטת יסכה רוטנברג, ניתן ביום 4.5.2025).
תמצית פסק הדין
- ניצה דביר, שהייתה בהליכי גירושין, התקשרה עם חברת הומוויז משכנתאות בע"מ בהסכם לייעוץ וליווי אשראי לצורך קבלת הלוואה לרכישת חלקו של בעלה בבית המגורים. הוסכם כי החברה תטפל בשם דביר בנטילת משכנתא, ובתמורה תשולם לה עמלה של 8% מגובה ההלוואה בתוספת מע"מ.
- החברה השיגה אישור עקרוני להלוואה ממוסד חוץ בנקאי (IBI), אך ההלוואה לא נלקחה בפועל. בית משפט השלום בפתח תקווה קבע כי דביר נסוגה מההתקשרות באופן חד-צדדי וחייב אותה לשלם לחברה שכר טרחה מופחת.
- בערעור שנדון בבית המשפט המחוזי נקבע כי:
- על פי ההסכם, התחייבויות החברה כוללות לא רק השגת אישור עקרוני אלא גם טיפול בהסדרת ההלוואה בפועל, לרבות ייצוג מול הבנק ורישום המשכנתא.
- לפיכך, שכר הטרחה נקבע כתמורה לביצוע כלל ההתחייבויות, ובראשן קבלת ההלוואה. מאחר שלא ניתנה הלוואה, לא התקיימו התנאים המזכים את החברה בתשלום.
- בית המשפט הדגיש כי תכלית ההסכם היא קבלת כספים ולא קבלת אישור עקרוני בלבד, וכי אישור עקרוני אינו מבטיח מתן הלוואה בפועל.עוד נקבע כי מדובר בהסכם צרכני, ולכן יש לפרשו לטובת הלקוח ובהתאם לעקרונות של תום לב והגינות.
- עוד נקבע כי מדובר בהסכם צרכני, ולכן יש לפרשו לטובת הלקוח ובהתאם לעקרונות של תום לב והגינות.
- טענת החברה כי דביר היא שמנעה את מתן ההלוואה נדחתה, מאחר שהתביעה הוגשה כתביעה חוזית לשכר טרחה, ולא כתביעה להשבת הוצאות או שכר ראוי.
4. חברת ייעוץ אשראי זכאית לשכר טרחה גם אם הלקוח לא נטל את ההלוואה בפועל
בית המשפט קבע כי קבוצת פרימיום פתרונות אשראי בע"מ זכאית למלוא שכר הטרחה, לאחר שהשיגה לשרון רגפורקר אישור עקרוני להלוואה – גם אם בחר שלא לקחת את ההלוואה בפועל
תאד"מ 65691-01-24 קבוצת פרימיום פתרונות אשראי בע"מ נ' רגפורקר
(בית המשפט המחוזי בחיפה, בפני כבוד השופטת בטינה טאובר, סגנית נשיא, ניתן ביום 25.7.2025)
תמצית פסק הדין
- שטרית נגד רגפורקר, בדרישה לתשלום שכר טרחה בסך 46,215 ש"ח, מכוח שטר חוב שעליו חתם רגפורקר להבטחת תשלום שכר הטרחה בגין שירותי ייעוץ וליווי בגיוס הלוואה חוץ בנקאית. רגפורקר טען כי החברה ניצלה את מצוקתו הכלכלית, החתימה אותו על הסכם בתנאים קשים, לא פעלה במלוא המרץ להשגת הלוואה בתנאים סבירים, והציעה לו הלוואה בריבית גבוהה מאוד. עוד טען כי לא קרא את ההסכם במלואו וכי לא היה מודע להתחייבויותיו.
- בית המשפט דחה את טענות ההגנה של רגפורקר וקבע כי לא נפל פגם בתהליך החתימה על ההסכם או על שטר החוב, וכי רגפורקר חתם עליהם מרצונו החופשי. נקבע כי לא הוכחו עילות לביטול ההסכם, לא מחמת עושק ולא בשל תנאי ההלוואה, וכי החברה פעלה בשקידה סבירה להשגת הלוואה בתנאים הטובים ביותר האפשריים בנסיבותיו של רגפורקר, שהיה מצוי בהליכי כינוס נכסים. החברה פנתה למספר גופי מימון, והשיגה עבור רגפורקר אישור עקרוני להלוואה בסך 650,000 ש"ח מחברת דלתא קפיטל גרופ, כאשר המסמך שהוצג עונה על דרישות ההסכם.
- עוד נקבע כי הזכאות לשכר טרחה נובעת מהשגת אישור עקרוני להלוואה, גם אם הלקוח בחר שלא לקחת את ההלוואה בפועל. רגפורקר לא שיתף פעולה לאחר קבלת האישור, לא השלים את החתימות הנדרשות, והפר את התחייבויותיו לפי ההסכם. לפיכך, חויב רגפורקר לשלם את מלוא שכר הטרחה, והליכי ההוצאה לפועל נגדו יימשכו. בנוסף, חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 6,500 ₪.
5. מימוש ערבות בנקאית אוטונומית הינו אפשרי גם בהליכי חדלות פירעון
בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל צו ארעי שמנע מימוש יתרת ערבות בנקאית האוטונומית שהעמיד בנק לאומי לטובת המשכירה, וקבע כי אין מניעה לממש את הערבות גם כאשר החברה מצויה בהליכי חדלות פירעון. גם קיומה של מחלוקת חוזית בין הצדדים אינה מצדיקה את עיכוב מימוש הערבות, בהיעדר חריגים של מרמה או חוסר תום לב קיצוני.
חדלת (ת"א) 2442-03-25 סקייבוקס סקיוריטי בע"מ נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
(בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בפני כבוד השופט הבכיר חגי ברנר, ניתן ביום 13.8.2025)
תמצית פסק הדין
- סקייבוקס סקיוריטי בע"מ נקלעה להליכי חדלות פירעון, ובית אמפא הרצליה בע"מ ביקשה לממש את ערבות השכירות שהועמדה לטובתה על-ידי בנק לאומי. הנאמן ביקש למנוע את מימוש יתרת הערבות, וביהמ"ש המחוזי בתל אביב נעתר לבקשתו ונתן צו ארעי האוסר על מימוש הערבות עד לבירור המחלוקת בין המשכירה לשוכרת באשר לתשלומים לפי הסכם השכירות.
- המשכירה פנתה בבקשה דחופה להסרת הצו, בטענה כי לחברה חובות משמעותיים כלפיה בגין דמי שכירות, דמי ניהול והלוואה שניתנה לצורך התאמת המושכר. הנאמן טען מנגד כי מדובר בדרישה שרירותית וחסרת תום לב, וכי יש להמתין להכרעה בבקשה לביטול הסכם השכירות או במסגרת תביעת חוב.
- בית המשפט קבע כי עקרון העצמאות של ערבות בנקאית אוטונומית שריר וקיים גם כאשר החברה מצויה בהליכי חדלות פירעון. הערבות אינה נכס של החייב אלא התחייבות עצמאית של הבנק כלפי המוטב, ולכן אין מניעה לממשה אלא אם מתקיימים חריגי הפסיקה – מרמה חמורה או חוסר תום לב קיצוני מצד המוטב.
- נקבע כי במקרה זה לא הוכחה מרמה, ולא הוכח חוסר תום לב קיצוני מצד המשכירה. עצם קיומה של מחלוקת חוזית בין הצדדים אינה מצדיקה עיכוב מימוש הערבות. בית המשפט הדגיש כי לנאמן תישאר האפשרות לתבוע את השבת הכספים אם יתברר בהמשך שהמשכירה גבתה כספים שלא הגיעו לה.
- לפיכך, הצו הארעי שניתן קודם לכן בוטל, והמשכירה רשאית לממש את יתרת הערבות הבנקאית.
6. ביטול תנאי ריבית בהלוואות חוץ-בנקאיות עקב אי-חוקיות וחוסר תום לב
בית משפט השלום באשדוד קיבל חלקית תביעה לביטול הסכמי הלוואה ושעבוד דירת מגורים, וקבע כי חברת לי-עמי ניהול ואחזקות נכסים בע"מ פעלה בחוסר תום לב, ללא רישיון תקף בחלק מהמקרים ותוך גביית ריבית מופרזת. בית המשפט הורה על ביטול סעיפי הריבית בהסכמי ההלוואה, וקבע כי לקרן ההלוואות יתווספו הפרשי הצמדה למדד בלבד. בנוסף, נאסר על החברה לממש את השעבוד בגין סכומים שניתנו במזומן או ללא רישיון.
ת"א 7761-03-23 אלי אלוש נ' לי-עמי ניהול ואחזקות נכסים בע"מ
(בית משפט השלום באשדוד, בפני כבוד השופט יהודה ליבליין, ניתן ביום 1.9.2025).
תמצית פסק הדין
- אלי אלוש חתם על הסכמי הלוואה עם חברת לי-עמי ניהול ואחזקות נכסים בע"מ ושעבד את דירת מגוריו כבטוחה, לבקשת גיסו המנוח, צביקה בן שבת ז"ל. בן שבת, שהיה בהליכי חדלות פירעון, ביקש לממן פעילות עסקית באמצעות חברה שבבעלותו, ואלוש ערב להלוואות. אלוש טען כי לא הבין את משמעות המסמכים עליהם חתם, וכי ההסכמים נגועים בעושק, תרמית ואי-חוקיות, בין היתר בשל היעדר רישיון למתן אשראי לנתבעת ושיעורי ריבית מופרזים.
- בית המשפט קבע כי:
- התובע חתם במודע על המסמכים, ודחה את טענותיו לאי-הבנה או עושק, תוך ציון כי התובע שינה גרסאותיו וניסה להתחמק ממתן תשובות.
- הנתבעת פעלה בחוסר תום לב בכך שנתנה הלוואות לאדם בהליכי חדלות פירעון, תוך סיכון דירת מגוריו של התובע.
- ההלוואה השנייה ניתנה על ידי הנתבעת במועד בו לא היה לה רישיון תקף לעסוק במתן אשראי, ולכן היא נגועה באי-חוקיות.
- סכום כסף מתוך ההלוואה הראשונה נמסר במזומן לבן שבת, בניגוד להוראות חוק המזומן.
- שיעורי הריבית שנקבעו בהסכמים חרגו משמעותית מהריבית המקסימלית המותרת על פי חוק אשראי הוגן.
- החברה הלווה הייתה "קליפה תאגידית" בלבד, שנועדה למסווה לפעילותו של בן שבת, ולכן חוק אשראי הוגן חל על ההלוואות.
- על כן, התביעה התקבלה בחלקה:
- סעיפי הריבית בהסכמי ההלוואה בוטלו, ובמקומם יתווספו לקרן ההלוואות הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן בלבד.
- הנתבעת לא תהיה רשאית לגבות באמצעות השעבוד על דירת המגורים סכומים שניתנו במזומן או ללא רישיון.
- סכומים ששולמו עד כה יזקפו תחילה על קרן ההלוואה הראשונה.
- הנתבעת חויבה לתקן את הבקשה לביצוע שטר המשכנתא ולשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה במייל או בטלפון: 03-3075000
בברכה,
מחלקת בנקאות ומימון וביטוח אשראי
שבלת ושות'
האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף
