לקוחות וחברים יקרים,
אנו שמחים לשתף אתכם בתמצית עדכונים רגולטוריים מרכזיים, הצעות חקיקה, אירועי אכיפה ופסיקה גלובליים ומקומיים בתחום רגולציית הסחר הבינלאומי מהרבעון השלישי של שנת 2025, בישראל ובעולם. התפתחויות אלה עשויות להשפיע על דרישות הציות עבור חברות הפועלות בישראל ובזירה הבינלאומית.
עדכונים רגולטוריים
הרחבת סנקציות אירופאיות נגד רוסיה ובלארוס
ב־19 ביולי 2025 האיחוד האירופי אימץ את חבילת הסנקציות ה־18 נגד רוסיה. מדובר בחבילה מקיפה הכוללת, בין היתר: פגיעה בהכנסות האנרגיה של רוסיה באמצעות הורדת תקרת המחיר לנפט גולמי (בתיאום עם בריטניה וקנדה) ואיסור על יבוא מוצרי נפט מזוקקים שמקורם בנפט רוסי ממדינות שלישיות שאינן מוחרגות, הטלת סנקציות נוספות על גופים רוסים וגופים הקשורים לרוסיה, לרבות 22 בנקים חדשים וגורמים המעורבים בשירותים פיננסיים רוסיים ובאספקה למתחם הצבאי־תעשייתי של רוסיה, הרחבת הפיקוח על יצוא והגבלות על טובין התורמים ליכולות התעשייתיות של רוסיה, תוך הוספת סעיף “סל” המאפשר למדינות לדרוש רישוי ליצוא אם קיים חשש לשימוש ברוסיה, והידוק האכיפה באמצעות הוספת 26 גופים חדשים לרשימת המוגבלים, לרבות גופים במדינות שלישיות המסייעות לעקיפת ההגבלות, במיוחד חברות עוסקות בתחום של כלי טיס בלתי מאוישים. החבילה כוללת גם מגבלות נוספות על בלארוס. בעקבות חבילת הסנקציות האחרונה, האיחוד האירופי פרסם ב־8 בספטמבר 2025 עדכון למסמך השאלות והתשובות (FAQ) בנושא ציות לסנקציות.
ארצות הברית מטילה מכסים על הודו כסנקציות שניוניות
ב־6 באוגוסט 2025 פרסם הבית הלבן צו נשיאותי בעניין "התמודדות עם איומים על ארצות הברית מצד ממשלת רוסיה" המטיל שיעור מכס נוסף של 25% על רוב היבוא מהודו. המכסים מוטלים, בין היתר, בתגובה ליבוא נפט רוסי על ידי הודו, בניגוד לסנקציות שהטילה ארצות הברית על רוסיה. מדובר בפעם הראשונה שממשל טראמפ עושה שימוש במכסים כאמצעי להענשת פעולות של מדינות זרות הפועלות בניגוד לסנקציות האמריקאיות. צעד זה זוהה כ"מכסים שניונים" בשל הדמיון לשימוש של ארצות הברית ב"סנקציות שניוניות" נגד גורמים זרים המקיימים קשרים עם ישויות הנתונות לסנקציות אמריקאיות ואסורות על אזרחים אמריקאים. תקדים זה עשוי להביא ללחץ נוסף מצד מדינות על חברות ואנשים מקומיים לציית לסנקציות האמריקאיות, כדי להימנע מצעדים עונשיים מצד ארצות הברית.
משרד ההגנה האמריקאי קובע כללי ניגוד עניינים לשירותי ייעוץ מסוימים
ב־25 באוגוסט 2025 פרסם משרד ההגנה האמריקאי (DoD) תקנה חדשה, שתיכנס לתוקף ב־24 באוקטובר 2025, במסגרת תקנות הרכש הפדרליות (DFARS) .התקנה אוסרת על מתן חוזים של משרד ההגנה למתן שירותי ייעוץ לגופים המחזיקים גם חוזי ייעוץ עם ישויות זרות מסוימות – בעיקר ממשלות סין ורוסיה וגורמים הנתונים לסנקציות. קבלן שאינו יכול לאשר היעדר קשרים כאלה חייב להחזיק בתוכנית ניהול ניגודי עניינים הניתנת לביקורת. ההנחיה יוצרת למעשה חיץ רגולטורי המחייב קבלנים לבחור בין חוזים עם משרד ההגנה לבין עבודה עם גורמים ממשלתיים מסין או רוסיה.
המשך הקלה בסנקציות ובהגבלות היצוא על סוריה
ב־2 בספטמבר 2025 פרסם משרד המסחר האמריקאי (BIS) תקנה סופית חדשה המקלה על מגבלות מסוימות לפי תקנות ניהול היצוא (EAR) ביחס לסוריה. התקנה מרחיבה את ההיתרים הקיימים לפעילות אזרחית ומסחרית, ומאפשרת יצוא פריטים מסוימים (EAR99) ללא רישיון, תוך שמירה על מגבלות ביחס לפריטים וגורמים רגישים. צעד זה ממשיך מגמה של הקלות, לרבות צו נשיאותי מיוני 2025 לביטול סנקציות על סוריה וההנחיה של OFAC לתיקון תקנות הסנקציות על סוריה, אשר הסיר, הקל ועיצב מחדש סנקציות מסוימות שהיו בתוקף נגד סוריה. עם זאת, יש לציין שלמרות המגמה הבינלאומית להקלת הסנקציות על סוריה, בישראל סוריה עדיין מוגדרת כ"מדינת אויב" בהמשך פקודת המסחר עם האויב, ולכן נדרש היתר מיוחד לכל התקשרות עמה.
מחלקת המדינה האמריקאית מעדכנת את תקנות ITAR ורשימת הציוד הצבאי (USML)
ב־27 באוגוסט 2025 תיקנה מחלקת המדינה האמריקאית (DDTC) את תקנות הסחר בנשק (ITAR), והרחיבה את רשימת הציוד הצבאי (USML) תוך יצירת פטורים חדשים לרישוי והקלות למדינות בעלות ברית. גיליון מידע המסכם את השינויים זמין באתר מחלקת המדינה האמריקאית (DDTC) . שינויים אלה עשויים לחייב יצואנים בתחום הביטחוני לעדכן סיווגים ותוכניות ציות, ולשים לב למנגנוני הפיקוח החדשים.
האיחוד האירופי מעדכן את רשימת הפיקוח על יצוא דו-שימושי
ב־8 בספטמבר 2025 האיחוד האירופי הודיע על עדכונים לרשימת הפיקוח על יצוא דו-שימושי, הכוללים טכנולוגיות מתקדמות כגון ציוד למחשוב קוונטי, חומרים וציוד לייצור שבבים מתקדמים, והרכבות אלקטרוניות מתקדמות. סקירה מפורטת של השינויים זמינה לעיון הציבור כאן. העדכונים חורגים מההסכמות במסגרת קבוצות הפיקוח הרב־לאומיות, וצפויים להיכנס לתוקף לאחר תקופת בחינה של חודשיים. אגף הפיקוח על היצוא במשרד הכלכלה הישראלי הדגיש את השינויים בפני יצואנים.
ספרד מטילה מגבלות על סחר ביטחוני ודו-שימושי עם ישראל
בהמשך לעמדתה בנוגע למלחמה בעזה, אישרה מועצת השרים של ספרד מספר מגבלות סחר עם ישראל תחת חקיקה שפורסמה בספטמבר 23, 2025. המגבלה הראשונה שהוטלה במסגרת החקיקה החדשה הינה איסור על ייצוא לישראל וייבוא מספרד של פריטים ביטחוניים ודו-שימושיים. החקיקה מבטלת היתרי סחר שהיו בתוקף ואוסרת על מתן היתרים תחת בקשות היו בתהליך, אך משאירה פתח להיתרים לסחר בפריטים אלו בנסיבות חריגות, על מנת לצמצם פגיעה באינטרסים כלליים לאומיים של ספרד. החקיקה אושרה על ידי הבית התחתון של הפרלמנט בתוך התקופה הנדרשת של 30 יום.
BIS מחיל מגבלות רחבות על חברות בבעלות גופים ברשימות שחורות
ב־29 בספטמבר 2025 פרסם משרד המסחר האמריקאי תקנת ביניים המרחיבה את רשימת הישויות (Entity List) ואת רשימת המשתמשים הצבאיים (MEU List), כך שיכללו אוטומטית גם חברות זרות שבבעלות ישירה או עקיפה של 50% ומעלה על ידי צד אחד או יותר מהגופים ברשימות אלו. התקנה מבוססת על תקנת ה־50% של משרד האוצר האמריקאי OFAC. בנוסף, הוטלה חובה מוגברת על היבואנים והיצואנים לבצע בדיקות נוספות בהתקשרות עם ישויות שבהן יש לבעלי מניות מרשימות ה־Entity או ה־MEU אחזקה מהותית במיעוט.
בתחילת ספטמבר הוסיף ה־BIS לרשימת היישויות 32 ישויות נוספות – מהן 23 מסין, והיתר מהודו, איראן, סינגפור, טייוואן, טורקיה ואיחוד האמירויות הערביות.
התקנה נכנסה לתוקף עם פרסומה, וכולל רישיונות כלליים זמניים ומצומצמים לפעילויות מתמשכות עם חברות־בנות מסוימות שנכנסו כעת לגדר הכלל, אשר יפוגו ב־28 בנובמבר 2025. מומלץ לחברות לעדכן מיידית בהתאם להוראות החדשות – לרבות הערכת חשיפות פוטנציאליות, עדכון מנגנוני הסינון והבדיקה, וכן תיקון ועדכון נוסחי חוזים ותנאי שימוש.
רשות הפיקוח על היצוא במשרד הכלכלה והתעשייה מעדכנת את רשימת הפיקוח על ציוד דו־שימושי
בסוף שנת 2024 פרסם הסדר וואסנאר את העדכון השנתי שלו לרשימות הפיקוח. בהתאם לצו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו־שימושיים), תשס"ו–2006, אימץ אגף הפיקוח על היצוא הדו־שימושי במשרד הכלכלה את הרשימות המעודכנות, שנכנסו לתוקף בישראל ב־1 באוקטובר 2025.
חקיקה מוצעת
ארה"ב מפרסמת את תוכנית הפעולה הלאומית לבינה מלאכותית
ב־23 ביולי 2025 פרסם הבית הלבן את תוכנית הפעולה הלאומית לבינה מלאכותית (AI Action Plan), שמטרתה לגבש אסטרטגיה לאומית מקיפה לשימור מעמדה המוביל של ארצות הברית בתחום הבינה המלאכותית ולבלימת השפעתן של מדינות יריבות בזירה הגלובלית. החלק השלישי בתוכנית, שכותרתו "הובלה בדיפלומטיה ובביטחון בינלאומיים בתחום ה־AI", מציג אסטרטגיה תקיפה שעשויה להשפיע ישירות על תחום הציות לסחר .הבינלאומי
התוכנית מפרטת צעדי מדיניות מרכזיים לחיזוק משטר הפיקוח על היצוא של ארצות הברית, תוך הדגשה מיוחדת של חשיבות הפיקוח על פריטי מחשוב הקשורים ל־AI. היא מחייבת את המשרד לתעשייה ולביטחון (BIS) במשרד המסחר להגביר את האכיפה של הפיקוח הקיים על יצוא בתחום הבינה המלאכותית. בנוסף, הונחתה ה־BIS לבחון את הפיקוח הקיים על ציוד לייצור שבבים, במטרה "לסתום פרצות" אפשריות. למרות שהתוכנית מתמקדת בקביעת מדיניות ואסטרטגיה ואינה מחייבת מבחינה משפטית, היא מהווה אינדיקציה חזקה לאופק הרגולטורי הצפוי על הפיקוח על יצוא בתחום זה.
ה־OFSI הבריטי מציע רפורמות בתהליכי אכיפת סנקציות
ב־22 ביולי 2025 השיקה יחידת יישום הסנקציות הפיננסיות של בריטניה (OFSI) הצעת רפורמה לשיפור תהליכי האכיפה, על ידי הליך היוועצות ציבורית לרפורמות משמעותיות בתהליכי האכיפה שלה. בין ההצעות: מנגנון פשרה רשמי עם הנחות בעונשים בגין הודאה מוקדמת, יצירת מנגנון Early Account Scheme (EAS) לזירוז חקירות באמצעות דיווח וולונטרי מלא תוך שישה חודשים, העלאת תקרת העונש המרבי תוך הפחתת ההנחה הגילוי מרצון והנהגת הליך מקוצר להפרות טכניות פחות חמורות. תקופת ההתייעצות הסתיימה ב־13 באוקטובר 2025, ושינויים צפויים בקרוב.
עדכוני אכיפה
משרד המשפטים האמריקאי ו־BIS מודיעים על הסדר בגובה 140 מיליון דולר עם Cadence Design Systems
ב־28 ביולי 2025 הודיעו משרד המשפטים האמריקאי (DOJ) והלשכה לתעשייה ולביטחון (BIS) במשרד המסחר כי חברת Cadence Design Systems Inc., העוסקת בתחום אוטומציה ותכנון אלקטרוני (EDA), הסכימה להודות באשמה ולשלם קנס של למעלה מ־140 מיליון דולר בגין הפרות של דיני הפיקוח על היצוא. האישומים נבעו ממכירת חומרה, תוכנה וטכנולוגיית תכנון שבבים הכפופות לפיקוח, לגורמים הכלולים ברשימת הישויות (Entity List) של משרד המסחר האמריקאי.
Cadence הודתה כי העבירה טכנולוגיה אמריקאית רגישה באמצעות חברת הבת שלה בסין לגורמים המעורבים בפיתוח מחשבי על התומכים בתוכניות צבאיות וגרעיניות של סין. החברה הודתה ביותר מ־50 הפרות של תקנות הפיקוח על היצוא (EAR) בין השנים 2015 ל־2020, תוך ידיעה או חשד סביר כי היצוא מיועד לישויות הכלולות ברשימה, לרבות כאלה שפעלו תחת שמות בדויים.
היקף הקנס מדגיש את המשך ההתמקדות של ממשלת ארצות הברית בתחום השבבים והטכנולוגיות המתקדמות, ואת החשיבות בניהול מערך ציות אפקטיבי עבור חברות הפועלות בשווקים הסיניים, בין אם ישירות או באמצעות חברות קשורות.
OFAC מטיל קנס של 11.8 מיליון דולר על Interactive Brokers בגין הפרות סנקציות
ב־15 ביולי 2025 הודיע משרד האוצר האמריקאי (OFAC) על הסדר בסך 11.8 מיליון דולר עם חברת Interactive Brokers LLC (IB), בגין הפרות של תוכניות סנקציות שונות במשך שמונה שנים. הקנס הופחת באופן משמעותי בשל גילוי עצמי מרצון ושיתוף פעולה נרחב עם הרשויות. ההפרות נבעו ממספר רב של עסקאות שהתרחשו עקב כשלים מהותיים במערך הציות של החברה. ההפרות כללו מתן שירותי ברוקראז’ והשקעות ללקוחות באיראן, קובה, סוריה וחצי האי קרים, יצוא השקעות חדשות בפדרציה הרוסית, עיבוד עסקאות בניירות ערך האסורים לפי תוכנית הסנקציות על התעשייה הצבאית תעשייתית הסינית, וכן עסקאות עם גורמים חסומים לפי משטרי הסנקציות השונים של OFAC.
המקרה מדגיש ליקויי ציות חמורים, כולל כשלים בפיקוח על מנגנוני חסימה מבוססי-גאוגרפיה ובבדיקת מבנה הבעלות של ישויות מוגבלות, כנדרש לפי כלל ה־50 אחוז של OFAC.
פסיקות בתי משפט
בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע חובת סבירות ביישום סנקציות בינלאומיות
ב־3 בספטמבר 2025 פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק דוידוביץ' נ' בנק הפועלים כי על הבנק לבחון את השפעת הסנקציות הבריטיות והקנדיות על לקוחותיו באופן פרטני. נקבע כי הקפאה אוטומטית של חשבון ללא הודעה מוקדמת אינה סבירה, עם זאת, בית המשפט הכיר בצורך של הבנק לצמצם את סיכוניו. עוד נקבע כי יש להבחין בין סבירות מתן שירותים בנקאיים בסיסיים והכרחיים ללקוחות בעלי חשבון קיים — בהתאם לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981 — לבין הרחבת השימוש בחשבון אישי לצורך פעילות עסקית.
מזכר זה מנגיש התפתחויות שונות בתחום רגולציית הסחר הבינלאומי. המזכר מכיל תמצית בלבד ואינו סוקר את כלל העדכונים שחלו ברבעון השלישי של 2025. מזכר זה מכיל מידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף.
