לקוחות וחברים יקרים,
להלן תמצית של מבחר עדכונים רגולטורים, פרסומים, ואירועי אכיפה גלובליים ומקומיים בתחום רגולציית הסחר הבינלאומי שאירעו ברבעון הרביעי של שנת 2025. התפתחויות בתחום רגולציית הסחר הבינלאומי עשויות להשפיע על דרישות הציות עבור חברות אשר פעילות בישראל ובעולם.
עדכונים רגולטוריים | רגולציה מוצעת | עדכוני אכיפה
עדכונים רגולטוריים
אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני בישראל (אפ"י) מודיע על עדכון נוהל רישום מוצרים
ביום 15 באוקטובר 2025, אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני (אפ"י) פרסם עדכון בנוגע לרישום מוצרי מדף המיוצרים בחו"ל. על פי הנוהל החדש, מוצר מדף מתוצרת חוץ, כפי שהוא (AS-IS) וללא שינויים, ניתן לרישום באפ"י באמצעות דואר אלקטרוני. בעוד שקבלת רישיונות ייצוא מאפ"י דרשה מספר שלבים מקדימים, לרבות רישום המוצר נושא בקשת היצוא, העדכון מאפשר ייעול של תהליך אישור הייצוא עבור מוצרים אלו.
האיחוד האירופי מכריז על חבילת הסנקציות ה-19 נגד רוסיה
ביום 23 באוקטובר 2025, האיחוד האירופי הכריז על חבילת הסנקציות ה-19 שלו נגד רוסיה. החבילה מטילה סנקציות נוספות על 69 יחידים וישויות רבות, ומציגה מגוון רחב של צעדים המכוונים למגזרי האנרגיה, הפיננסים, התעשייה הצבאית והקריפטו של רוסיה.
- במגזר הפיננסי, החבילה שואפת להגביל עוד יותר את היכולת לקיים קשרים פיננסיים ברוסיה באמצעות הטלת הגבלות על בנקים רוסיים נוספים ובנקים במדינות שלישיות המסייעים לעקיפת סנקציות, על מערכות תשלומים כגון מערכת כרטיסי התשלום הלאומית של רוסיה ('Mir') או מערכת התשלומים המהירים ('SBP'), ועל פלטפורמות נכסי קריפטו המשמשות לעקיפת הגבלות קיימות של האיחוד האירופי.
- חבילת הסנקציות הרחיבה גם את איסורי הייצוא הקיימים על רכיבים אלקטרוניים מסוימים ועל ישויות התומכות במערך הצבאי-תעשייתי של רוסיה, לרבות באמצעות עקיפת הגבלות יצוא על פריטים מסוימים בעדיפות גבוהה כגון מכונות CNC, מיקרו-אלקטרוניקה וכטב"מים. ישויות אלו כוללות קרוב לעשרים ממדינות שלישיות, כאשר יותר ממחציתן מסין.
- הורחבו ההגבלות על מתן שירותים מסוימים לרוסיה, כך שיכללו גם הגבלה על אספקת שירותי בינה מלאכותית, שירותי מחשוב-על ושירותים מסחריים מבוססי חלל לישויות רוסיות
החבילה כוללת גם צעדים נגד בלארוס אשר דומים לסנקציות נגד רוסיה, לרבות הטלת הגבלות על שירותי תשלום הקשורים לקריפטו והרחבת האיסורים על אספקת תוכנות מסוימות, בתחומי הבנקאות, הפיננסים, שירותים מסחריים מבוססי חלל, בדיקות וניתוח טכניים, בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי.
החבילה גם מקבעת את גישת האיחוד האירופי להגבלות המבוססות על בעלות או שליטה של גורם תחת סנקציות, אשר הוצגה בעבר בהנחיות האיחוד.
בריטניה מסירה את אמברגו הנשק על ארמניה ואזרבייג'ן
ביום 29 באוקטובר 2025, יחידת הפיקוח על הייצוא של בריטניה (ECJU) הודיעה כי החל מיום 13 באוקטובר 2025, בריטניה הסירה את אמברגו הנשק שלה על ארמניה ואזרבייג'ן. הייצוא לשתי המדינות ימשיך להיות כפוף לפיקוח על הייצוא ולקריטריונים למתן רישיונות הרלוונטיים בבריטניה.
לשכת התעשייה והביטחון של ארה"ב (BIS) משעה את "כלל החברות הקשורות" החדש
כפי שצוין בעדכוני לקוחות קודמים, ביום 29 בספטמבר 2025, לשכת התעשייה והביטחון (BIS) של משרד המסחר האמריקאי פרסמה כלל ביניים סופי ("כלל החברות הקשורות") המרחיב את "רשימת הישויות" (Entity List) ואת "רשימת משתמשי הקצה הצבאיים" (MEU List) כך שיכללו באופן אוטומטי ישויות זרות הנמצאות בבעלות של 50% או יותר, במישרין או בעקיפין, על ידי גורם אחד או יותר הרשומים ברשימות אלו, תוך החלת אותן דרישות רישוי וחזקת סירוב. בעקבות פגישתו של הנשיא טראמפ עם נשיא סין שי, הבית הלבן הודיע ביום 1 בנובמבר 2025 על השעיה של שנה ל"כלל החברות הקשורות" עד ליום 9 בנובמבר 2026. בהתחשב בקשר של חברות קשורות כאמור לישויות ברשימת הישויות וברשימת משתמשי הקצה הצבאיים, וכן בשל חששות מעקיפת מגבלות הייצוא באמצעות חברות קשורות, מוטב לנהל בזהירות כל התקשרות עם ישויות זרות הנמצאות בבעלות ישויות מוכרזות.
ארה"ב מסירה את אמברגו הנשק על קמבודיה
ביום 7 בנובמבר 2025, ארה"ב תיקנה את התקנות לסחר בינלאומי בנשק (ITAR) והסירה את האמברגו שלה על קמבודיה לגבי כלל פריטי ושירותי ההגנה האמריקאיים. מהלך זה בא בעקבות הודעת הבית הלבן כחלק מהסכמי השלום ועסקאות הסחר שתיווכו באזור. השינוי אינו מסיר את כל התקנות או ההגבלות על יצוא או אספקה של פריטי ושירותי הגנה לקמבודיה, או על העברת טכנולוגיה המפוקחת תחת ה-ITAR לאזרחים קמבודים, אלא ממקם את קמבודיה במסגרת הסטנדרטית של דרישות האישור והציות של ה-ITAR.
משרד הכלכלה הישראלי מפרסם הנחיה בנושא יצוא לא מוחשי
ביום 10 בנובמבר 2025, האגף לפיקוח על יצוא דו-שימושי במשרד הכלכלה פרסם הנחיה המפנה את תשומת הלב של יצואנים לייצוא לא מוחשי או "יצוא נחשב" (Deemed Export), של פריטים דו-שימושיים. הפרסום מדגיש כי יצוא יכול לכלול העברת קוד מקור מפוקח, מסמכים המכילים ידע טכני מפוקח, ואף העברת ידע מפוקח לגורם זר בתוך ישראל. "יצוא" כאמור יכול להתרחש בדואר אלקטרוני, בשיחת וידאו או טלפון, ואף בשיחה בעל פה. הפרסום נועד להעלות את המודעות לצורות פחות ברורות של יצוא ולהזכיר את חשיבותם של תהליכי ציות להגנה על מידע מפוקח, לרבות תוכניות בקרה על טכנולוגיות.
ארה"ב מפרסמת דוח על סיוע סיני לעקיפת סנקציות ובקרות יצוא
ביום 14 בנובמבר 2025, ארה"ב פרסמה דוח במסגרת הוועדה לבחינת הכלכלה והביטחון של ארה"ב-סין, שכותרתו "סיוע סיני לעקיפת סנקציות ובקרות יצוא". הדוח מפרט טקטיקות ידועות שסין נוקטת לעקיפת סנקציות ובקרות יצוא, כגון שילוח מחדש (transshipment), העברות טכנולוגיה וייצור מקומי, רשתות תשלומים וסליקה חלופיות, וניצול מעמדה הגלובלי של הונג קונג כדי לסייע בפעילויות עקיפה. אף שהדוח מיועד למחוקקים, הוא מעלה דגלים אדומים מרכזיים בנוגע לעקיפת סנקציות ובקרות יצוא עבור חברות הפועלות בסין.
האיחוד האירופי ובריטניה מעדכנים את רשימת הציוד הדו-שימושי
ביום 15 בנובמבר 2025, נכנסה לתוקף תקנת הציוד הדו-שימושי המעודכנת של האיחוד האירופי (תקנה (EU) 2021/821). כפי שצוין בעדכון הקודם ללקוחות, העדכונים כוללים שינויים כדי להתאים להחלטות ולהתחייבויות עדכניות במסגרת משטרי פיקוח ייצוא רב-צדדיים, כגון הסדר ואסנאר (WA), משטר בקרת טכנולוגיות טילים (MTCR), קבוצת אוסטרליה (AG) וקבוצת ספקי הגרעין (NSG). בנוסף, העדכונים כוללים גם בקרות חד-צדדיות שאינן חלק מהמשטרים הרב-צדדיים, המכוונות לטכנולוגיות מתפתחות כגון ציוד ייעודי למחשוב קוונטי וטכנולוגיה קוונטית, חומרים וציוד המשמשים לייצור ובדיקה של מוליכים למחצה מתקדמים, ומכלולים אלקטרוניים ומעגלים משולבים למחשוב מתקדם. סקירה כללית של השינויים ניתן למצוא כאן.
בהמשך לכך, ולאחר הודעה מוקדמת שפורסמה מוקדם יותר באותו חודש, ביום 20 בנובמבר 2025, בריטניה הודיעה באופן דומה על תיקון תקנות הציוד הדו-שימושי שלה, תוך אימוץ התוספות החד-צדדיות של האיחוד האירופי.
אגף הפיקוח על הייצוא במשרד הכלכלה והתעשייה בישראל ציין והדגיש את השינויים ברשימות הפיקוח בפני יצואנים ישראלים.
ישראל מבטלת את צו הצופן
ביום 18 בנובמבר 2025, חתם שר הביטחון על צו לביטול צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה), תשל"ה-1974 (צו הצופן), אשר ייכנס לתוקף ביום 21 במרץ 2026. ביטול צו ההצפנה מביא לשינוי רגולטורי משמעותי עבור חברות המייצאות פריטים בעלי יכולות הצפנה ו/או פענוח. עם כניסת הביטול לתוקף, מוצרי צריכה רבים (B2C) צפויים לצאת מפיקוח, בעוד שמוצרים מסחריים רבים (B2B) ייכנסו כעת תחת פיקוחו של אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני (אפ"י) במשרד הביטחון או אגף הפיקוח על הייצוא במשרד הכלכלה והתעשייה (פיקוח על יצוא דו"ש).
לסקירה מפורטת יותר, ראו את העדכון המלא שפרסמנו בנושא בלינק.
משרד הביטחון קורא ליצואנים ביטחוניים לפתח תכנית ציות למניעת שוחד ושחיתות
ביום 18 בנובמבר 2025, מנכ"ל משרד הביטחון פרסם מכתב ליצואנים הביטחוניים ובו קרא להם לגבש תוכנית ציות למניעת שוחד ושחיתות. המשרד מדגיש את חשיבותה של מדיניות מניעת שוחד ושחיתות בייצוא הביטחוני. הפנייה מגיעה על רקע מחויבותה של ישראל למאבק בשחיתות, לצד הצורך של יצואנים ביטחוניים להחזיק בתוכנית למניעת שוחד ושחיתות. מנכ"ל המשרד ביקש גם מיצואנים שכבר מחזיקים בנוהל למניעת שוחד ושחיתות לשוב ולבחון את הנהלים, לעדכנם, ולוודא את יישומם היעיל במסגרת פעילות החברה.
ארה"ב ובריטניה מפרסמות הנחיות בנושא הקלות בסנקציות ופיקוח על יצוא לסוריה
בנובמבר 2025, ושוב בעדכון בדצמבר, מחלקת המדינה של ארה"ב, משרד המסחר של ארה"ב, והמשרד לבקרת נכסים זרים ("OFAC") של משרד האוצר האמריקאי, פרסמו הודעה משותפת (tri-seal advisory) בנוגע להקלות בסנקציות ובקרות יצוא לסוריה. ההודעה מגיעה לאחר ההשעיה הראשונית ולאחר מכן ביטול הסנקציות האמריקאיות נגד סוריה תחת "חוק קיסר", וכן ההקלה המתמשכת בסנקציות ובהגבלות יצוא אחרות על סוריה, כפי שפורט בצו הנשיאותי של הנשיא טראמפ מיוני "בדבר ביטול הסנקציות על סוריה". בחודשים האחרונים, ארה"ב הסירה את הסנקציות המקיפות שלה על סוריה והקלה על חלק מבקרות היצוא לסוריה, תוך שמירה על הגבלות ממוקדות על גורמים סוריים מסוימים וכן על דרישות רישוי יצוא לרוב הפריטים המפוקחים. באופן דומה, ביום 2 בדצמבר 2025, בריטניה פרסמה הנחיות בנוגע למסגרות הרגולטוריות החלות על פעילויות מסחריות בסוריה לאור שינויים בסנקציות ובהגבלות אחרות. אף שההגבלות על סחר עם סוריה הולכות ומתמתנות בעולם, חיוני לציין כי פקודת המסחר עם האויב של ישראל עדיין כוללת את סוריה כמדינת אויב, ולכן עדיין אוסרת באופן נרחב על התקשרויות עם סוריה בהיעדר היתר מיוחד.
אפ"י מעדכן את רשימות הפיקוח על יצוא דו-שימושי
בדצמבר 2025, מליאת הסדר ואסנאר פרסמה את העדכונים השנתיים שלה לרשימות הפיקוח על מוצרים דו-שימושיים. על פי צו הפיקוח על היצוא הביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח), התשס"ח-2008, אפ"י מפקח על "ציוד דו-שימושי מפוקח" בהתאם לרשימה שנקבעה על ידי הסדר ואסנאר, אשר עותק ממנה פורסם באתר האינטרנט של אפ"י. הרשימה המעודכנת זמינה באתר האינטרנט של אפ"י.
ארה"ב מטילה הגבלות על מערכות כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מ) ורכיביהם מתוצרת חוץ
ביום 22 בדצמבר 2025, הלשכה לביטחון הציבור וביטחון המולדת של ועדת התקשורת הפדרלית (FCC) הוסיפה מערכות כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מ) מתוצרת חוץ ורכיביהם הקריטיים ל"רשימה המכוסה" (Covered List) של ציוד ושירותים המהווים סיכון בלתי קביל לביטחון הלאומי של ארה"ב. הכרזה זו אוסרת למעשה על ה-FCC להעניק אישורי ציוד לדגמי רחפנים חדשים או לרכיבים קריטיים המיוצרים במדינות זרות. אף שההגבלה אינה אוסרת באופן רטרואקטיבי על שימוש בדגמים קיימים שאושרו לפני 21 בדצמבר 2025, היא מונעת יבוא, שיווק או מכירה עתידיים של טכנולוגיית רחפנים חדשה ממקור זר בתוך ארצות הברית.
ביום 7 בינואר 2026, פורסמו הנחיות והבהרות הפוטרות למעשה שתי קטגוריות של כטב"מים ורכיבים עד ליום 1 בינואר 2027: (1) פלטפורמות ורכיבים הכלולים ברשימות Blue UAS המאושרות של סוכנות ניהול חוזי ההגנה; (2) רכיבים קריטיים ל-UAS ו-UAS הזכאים לתו "מוצרים סופיים מקומיים" לפי תקן Buy American Standard. ה-FCC גם קבעה תהליך לבקשת "אישורים מותנים" אישיים למערכות או רכיבים שאינם פטורים בדרך אחרת.
רגולציה מוצעת
האיחוד האירופי מפרסם את מפת הדרכים למוכנות הגנתית אירופית 2030
בעקבות פרסום "הספר הלבן למוכנות הגנתית אירופית 2030", ביום 16 באוקטובר 2025, האיחוד האירופי פרסם את יעדיו ואבני הדרך למוכנות הגנתית עד שנת 2030. מפת הדרכים נותנת עדיפות למגזרי טכנולוגיה והגנה מסוימים, כגון הגנה מפני רחפנים, הגנה אווירית וטילים, ויכולות חלל. בנוסף, מפת הדרכים שואפת להגביר את כושר הייצור התעשייתי האירופי, לקדם תוכניות רכש רב-שנתיות, ולהגדיל את ההשקעות הפיננסיות בתמיכה בתעשייה הביטחונית. מפת הדרכים קובעת יעד לשוק כלל-אירופי לציוד ביטחוני, ומזהה מערך חקיקה ותקנות כלל-אירופיות הרמוני ופשוט כתנאי הכרחי לתפקודה התקין של מסגרת זו.
משרד ההגנה האמריקאי מכריז על שינוי אסטרטגי מהפכני ברכש הביטחוני
ביום 7 בנובמבר 2025, משרד ההגנה של ארה"ב (DoD) פרסם סדרה של תזכירים המתווים שינוי מקיף של מסגרת הרכש הפדרלית שיתרחש בחודשים הקרובים, תוך מעבר מ"מערכת הרכש הביטחוני" המסורתית ל"מערכת רכש לחימה" זריזה ומהירה יותר. ההנחיה נותנת עדיפות להצטיידות מהירה ביכולות על ידי ייעול חסמים בירוקרטיים ומשפיעה על תהליך הרכש הביטחוני, תהליך הדרישות המשותף, ותוכניות המכירות הצבאיות לחו"ל (FMS) והמכירות המסחריות הישירות (DCS). התזכיר מדגיש אספקה מהירה ותוספתית, שימוש מורחב במסלולי רכש גמישים, מתן עדיפות לפתרונות זמינים על פני דרישות מותאמות אישית, חיזוק הגיוון בשרשרת האספקה, מתן עדיפות לרכש רב-שנתי, ותמיכה בארכיטקטורת מערכות פתוחות ומודולריות (MOSA) לעידוד תחרות. המסגרת החדשה מציגה הזדמנויות לספקים ביטחוניים ומטרתה להנמיך את חסמי הכניסה, אך עשויה לדרוש התאמה ללוחות זמנים דחוסים, בניית אבות-טיפוס והדגמות בשלבים מוקדמים יותר, ושיתוף פעולה הדוק יותר עם קבלנים ראשיים בארה"ב וגורמים במשרד ההגנה.
ארה"ב מפרסמת מסמך אסטרטגיית ביטחון לאומי
בנובמבר 2025, פרסם הבית הלבן את אסטרטגיית הביטחון הלאומי לשנת 2025, הקובעת מסגרת "אמריקה תחילה" המקשרת במפורש בין ביטחון כלכלי לבין הגנה לאומית. האסטרטגיה מדגישה שימוש אגרסיבי במכסים ובהסכמי סחר הדדיים לצורך איזון מחדש של הסחר הגלובלי והחזרת ייצור תעשייתי קריטי לארה"ב, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית, המחשוב הקוונטי והביוטכנולוגיה. באופן בולט לשותפים בינלאומיים, הממשל אותת כי ארה"ב תציע תנאים מסחריים מועדפים, שיתוף טכנולוגיות ורכש ביטחוני למדינות שיתאימו את בקרות הייצוא הלאומיות שלהן לסטנדרטים של ארה"ב.
רפורמה להגדלת הייצוא הביטחוני הישראלי
ביום 18 בנובמבר 2025, פרסם משרד הביטחון את החלטתו לקדם רפורמה מקיפה שתאפשר את הגדלת הייצוא הביטחוני הישראלי תוך הטמעת הקלות בירוקרטיות. מנכ"ל משרד הביטחון אישר את יישום המלצות ועדת המומחים מטעם משרד הביטחון שהוקמה לטובת הגדלת הייצוא הביטחוני (ועדת שני) , לרבות: הקלות משמעותיות בהליך הרישוי ומעבר להליך רישוי חד-שלבי עבור עיקר המוצרים הבלתי מסווגים, הרחבת רשימת המדינות המותרות והגברת האכיפה, וחיזוק מחויבות היצואנים לייצוא אחראי.
בפרט, הוועדה בחנה את תהליכי הייצוא הביטחוני והפיקוח עליו, הגורמים המעורבים והאתגרים המשתנים על רקע התמורות בשוק הביטחון העולמי. בין המלצותיה:
- הרחבה משמעותית של רשימת 'המדינות המותרות', עבורן קיים פטור מרישיון שיווק למוצרים בלתי מסווגים, וצמצום המוצרים המוחרגים מהפטור.
- מתן פטור מרישיון שיווק גם עבור מוצרים ברמת סיווג "שמור" לרשימת מדינות מוגדרת.
- הרחבת הליך הרישוי החד-שלבי, במטרה לפשט ולייעל את תהליכי השיווק.
- הקמת ועדה משרדית לרישום טכנולוגי של המוצרים בתהליך אחוד, מרכזי ומוגבל בזמן.
- הגדלת תדירות כינוס הוועדות המייעצות וקיצור זמני הטיפול ברישיונות, כל זאת להגברת האכיפה.
חלק מההמלצות כרוכות בשינוי חקיקה, אך רובן דורשות שינויים ארגוניים ותהליכיים במשרד הביטחון.
רפורמה רגולטורית לייעול הליכי פיקוח על יצוא ביטחוני בטיוטת חוק ההסדרים
ביום 21 בנובמבר 2025, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים (התוכנית הכלכלית) לשנת 2026. בין יתר הנושאים שהובאו לדיון, הוצע לתקן את חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני במטרה לשפר את התחרותיות של תעשיות הביטחון והדיפנס-טק בשוק הבינלאומי.
בהמשך להצעות אלו, ביום 4 בדצמבר 2025, אישרה הממשלה לקדם את צעדי הייעול בפיקוח על יצוא ביטחוני. החלטה זו עולה בקנה אחד עם ההצעות לתיקון שעלו בטיוטת חוק ההסדרים (התוכנית הכלכלית) לשנת 2026. ההחלטה כוללת, בין השאר, את הצעדים הבאים:
- קיצור לוחות זמנים ברגולציה – בתוך 120 ימים שר הביטחון יביא לוועדת החוץ והביטחון תיקוני תקנות שיקצרו את משך ההחלטה ברישום למרשם היצוא הביטחוני מ-60 ל-40 ימים, ובבקשות לרישיונות מ-40 ל-30 ימים ובמסלולים מסוימים מ-120 ל-80 ימים.
- שיקולים בהחלטות רישוי – הרשות המוסמכת תונחה לשקלל גם השפעה על חדשנות ופיתוח, קידום יכולות ייצור ושיווק בינלאומיות ופוטנציאל פגיעה בתחרותיות החברה.
- שקיפות ותהליכים – בתוך 45 ימים ייקבעו הוראות לשילוב הגשה דיגיטלית (בכפוף לאבטחת מידע), ובתוך 120 ימים ייקבעו ויפורסמו נהלים לתהליכי מרשם, רישוי, התלייה וערעור.
- הקלות ממוקדות – יקודם תיקון לפטור מרישיון שיווק בשיווק למדינות ברשימה ייעודית, לשימוש סופי בהן, כאשר מדובר בציוד/ידע/שירות בסיווג "שמור" ובכפוף לחריגים.
- התאמה למדיניות חוץ – הרשות תקיים בחינה עיתית עם משרד החוץ בעת שינוי במדיניות יצוא למדינה עקב שינוי מצבה ועוד.
החלטה זו מציגה את מחויבות הממשלה לאימוץ וטיוב תהליכי העבודה בתחום הפיקוח על היצוא הביטחוני.
מבקר המדינה ממליץ להדק את הפיקוח על מקדמי שיווק בעסקאות יצוא ביטחוני
ביום 2 בדצמבר 2025, פרסם מבקר המדינה את דו"ח הביקורת השנתי על מערכת הביטחון. כחלק מהנושאים בהם עסק הדו"ח, נכלל גם נושא הפיקוח של משרד הביטחון על השימוש של החברות הביטחוניות במקדמי שיווק בעסקאות יצוא.
עיקרי ההמלצות:
- על מנכ"ל משרד הביטחון לפעול בהקדם לגיבוש המלצות שיתוו את מידת מעורבות משרד הביטחון בפיקוח על השימוש של חברות ביטחוניות במקדמי שיווק, לרבות סוגיית העמלות.
- על מנכ"ל משרד הביטחון לבחון החלת כללי ציות מינימליים בנושא שוחד ושחיתות שעל חברות בינוניות וקטנות לאמץ וליישם, לרבות בנוגע לבדיקת נאותות של מקדמי שיווק.
- על מנכ"ל משרד הביטחון וראשת אפ"י לקבוע האם ובאיזה אופן יפקחו על תוכניות ציות של חברות ביטחוניות בינוניות וקטנות, לצד הקמת מאגר ממוחשב לניהול מידע על תוכניות ציות.
- יש לבחון מתן הצהרות מפורטות על מקדמי שיווק במסגרת הסכמים הנוגעים לייצוא ביטחוני.
- על מנכ"ל משרד הביטחון והיועמשי"ת של מערכת הביטחון לפעול להגדרת קריטריונים ברורים לדרישת הצהרות פרטניות מבעלי תפקידים בחברות ביטחוניות בכל הנוגע לשימוש במקדמי שיווק.
- על אפ"י לבנות מאגר מידע מלא לגבי הגורמים הפועלים כמקדמי שיווק של החברות הביטחוניות, הישראלים והזרים, לרבות רישיונות שיווק שקיבלו או רישיונות השיווק והיצוא ששמם הוזכר בהם.
- יש לקבוע את מידת המעורבות הנדרשת של דירקטוריונים באישור התקשרויות עם מקדמי שיווק, במיוחד במקרים שבהם זהות מקדם השיווק או היקף העמלה חריגים (בהתאם לקריטריונים שייקבעו).
- יש לטפל בניגודי עניינים של מקדמי שיווק, במיוחד גורמים בכירים לשעבר במשרד הביטחון, ולדרוש מסירת מידע על עמידה בחוק הצינון.
- יש להסדיר את העמלות למקדמי השיווק בעסקאות ייצוא ביטחוני של חברות ביטחוניות.
- יש להסדיר את ממשק עובדי משרד הביטחון עם מקדמי שיווק של החברות הביטחוניות ולאסור על השתתפות מקדמי שיווק בפעילויות שמארגנים אגפי משרד הביטחון.
- יש להסדיר את פעילות משרד הביטחון להבטחת עמידת חברות ביטחוניות בהנחיות ה-OECD, בכל הנוגע לעיגון בהוראות משהב"ט את כלל הפעולות הנדרשות למניעת שוחד ושחיתות בעסקאות יצוא ביטחוני ואת הגורמים האחראים לביצוען, לרבות גורם מתכלל.
בנק ישראל מפרסם טיוטת עדכון הנחיה בנושא ביצוע העברות בנקאיות עם גופים פיננסיים באיחוד האמירויות
ביום 3 בדצמבר 2025, בנק ישראל פרסם טיוטת הנחיה בנוגע להעברות בנקאיות עם גופים פיננסיים באיחוד האמירויות הערביות, על רקע התרחבות הקשרים עם איחוד האמירויות והתפתחויות נוספות מאז הפרסום האחרון של הבנק בנושא בשנת 2021. העדכון מדגיש כי למרות התרחבות הקשרים הפיננסיים עם איחוד האמירויות, והסרתה מ"הרשימה האפורה" של ה-FATF, עדיין קיימים סיכונים, לרבות חשש שהעברות בנקאיות ישמשו כערוץ לעקיפת סנקציות. בהתאם לכך, עדיין נדרשים מנגנוני ציות מוגברים מסוימים, וכן היכרות עם הצדדים המעורבים, ניטור שוטף וניתוח כולל של העסקאות, כפי שהוצע במכתב. תקני בדיקת הנאותות החדשים שהוצעו על ידי בנק ישראל עשויים להיתרגם לדרישות מעודכנות עבור חברות הפועלות באיחוד האמירויות.
האיחוד האירופי מפרסם מסמך אסטרטגיה לחיזוק הביטחון הכלכלי של האיחוד האירופי
ביום 3 בדצמבר 2025, פרסמה הנציבות האירופית הודעה משותפת שכותרתה "חיזוק הביטחון הכלכלי של האיחוד האירופי", הכוללת אסטרטגיה מקיפה שנועדה להתמודד עם תלות היתר של האיחוד בספקים מעבר לים של חומרי גלם קריטיים ושבבים, תוך צמצום סיכוני דליפת טכנולוגיה ושיבושים בשרשראות אספקה. בהודעה מפורטים צעדים מוצעים שיחייבו תעשיות במגזרים קריטיים לגוון את מקורות האספקה שלהן ולהפחית הסתמכות על ספקים ממדינה אחת – תוך מיקוד ספציפי בתלויות בסין. המסגרת מדגישה גם שימוש אסרטיבי יותר בבקרות יצוא לגבי טכנולוגיות דו-שימושיות, וכן יצירה של "חוק מאיץ תעשייתי" (Industrial Accelerator Act) לחיזוק הייצור המקומי והריבונות הטכנולוגית.
עדכוני אכיפה
משרד המשפטים האמריקאי עוצר חשודים בגין ייצוא בלתי חוקי של טכנולוגיית בינה מלאכותית לסין
ביום 20 בנובמבר 2025 הודיע משרד המשפטים של ארצות הברית (DOJ) על מעצרם של אזרחים אמריקאים ואזרחים סיניים בשל תפקידם בקנוניה לייצא באופן בלתי חוקי טכנולוגיית בינה מלאכותית מתקדמת לסין. לפי כתב האישום, הנאשמים השתמשו בחברה שבסיסה בפלורידה כדי לרכוש יחידות עיבוד גרפי מתקדמות (GPUs) של NVIDIA וחומרה הקשורה לבינה מלאכותית, תוך הצגה כוזבת של משתמשי הקצה, במטרה לעקוף את פיקוחי הייצוא של ארצות הברית ואת "רשימת הישויות" (Entity List). התוכנית תוארה כרשת הברחה משמעותית של טכנולוגיית בינה מלאכותית הקשורה לסין, וכללה ניתוב משלוחים דרך מדינות ביניים כדי להסוות את היעד הסופי, כאשר לפי הנטען החומרה נועדה לישויות בסין המעורבות במחקר בינה מלאכותית בחסות המדינה. פעולת אכיפה זו, בהובלת כוח המשימה לטכנולוגיה משבשת (Disruptive Technology Strike Force), מדגישה את המיקוד האגרסיבי של הממשלה במניעת העברה בלתי מורשית של טכנולוגיות קריטיות בעלות שימוש כפול (dual-use), ובפרט כאלה הקשורות לבינה מלאכותית, לסין.
OFAC מטיל קנס של 11 מיליון דולר בגין הפרות סנקציות החורגות מכלל הבעלות של 50% במקרה מורכב של בעלות תחת סנקציות
ביום 2 בדצמבר 2025, המשרד לבקרת נכסים זרים (OFAC) של משרד האוצר האמריקאי הודיע על הסדר פשרה בסך 11,485,352 דולר עם חברת הפרייבט אקוויטי IPI Partners, LLC (IPI) משיקגו, בגין ניהול זכויות קניין הקשורות לאוליגרך רוסי תחת סנקציות. יש לציין כי פעולת האכיפה לא התבססה על "כלל ה-50%" הסטנדרטי בנוגע לבעלות רוב. במקום זאת, IPI התקשרה עם ישות שפעלה בשם היחיד תחת הסנקציות וסיפקה כספים שמקורם ביחיד תחת סנקציות. לפיכך, למרות שישות זו לא הייתה בבעלות של 50% או יותר על ידי אדם תחת סנקציות, היה על IPI לבחון האם זכויות הקניין של הגורם תחת הסנקציות הוסתרו באמצעות שלוחים או מבנים משפטיים מורכבים, ולבצע ניתוח מעמיק יותר, גם בהיעדר בעלות רשמית של אדם תחת סנקציות. OFAC הדגיש כי אף ש-IPI נקטה בצעדים כגון שימוש בתוכנות סינון וקבלת ייעוץ משפטי חיצוני, היה ל-IPI ידע מספיק כדי לזהות את הסיכון והיא נכשלה לספק לעורכי דינה את העובדות הבסיסיות המלאות ופרטי הבעלות. מקרה זה מדגיש כי הגבלות OFAC חורגות מעבר למבחני בעלות פשוטים, ולחשיבותם של אמצעי ציות מלאים ושקופים, במיוחד בהתחשב בסטנדרט האחריות המוחלטת של OFAC.
OFAC מודיע על הסדר בסך 1.1 מיליון דולר בגין הפרות סנקציות הנובעות מזכויות עקיפות בנכס של אדם הנתון לסנקציות
ביום 9 בדצמבר 2025, הודיע OFAC על הסדר בסך 1,092,000 דולר עם אדם פרטי בארצות הברית, לשם יישוב של הפרות לכאורה של סנקציות הקשורות לרוסיה-אוקראינה. האישומים נבעו מתפקידו של אותו אדם כנאמן של נאמנות שהוקמה על ידי אוליגרך רוסי הנתון לסנקציות, כאשר אותו אדם המשיך לספק שירותים ולעבד עסקאות למרות הטלת הסנקציות על האוליגרך. באופן מהותי, קביעת OFAC לא התבססה על מבחני בעלות ישירה, אלא יישמה גישה רחבה למונח "עניין בנכס". OFAC קבעה כי האוליגרך הנתון לסנקציות שמר על עניין בנאמנות באמצעות בני משפחה שפעלו כמיופי כוח מטעמו. מקרה זה מדגיש כי הגדרת OFAC למונח "עניין" משתרעת "מעבר לפורמליות המשפטית אל המציאות המעשית והכלכלית הבסיסית" של שליטה, ומבליטה את הסיכון לשומרי סף שאינם מזהים זכויות עקיפות או מותנות בנכס המוחזקות על ידי אנשים הנתונים לסנקציות.
לשכת התעשייה והביטחון האמריקאית (BIS) מטילה קנס בסך 1.5 מיליון דולר על חברה גרמנית בגין הפרות של דיני בקרת הייצוא של ארה"ב
ביום 7 בינואר 2026, BIS פרסמה צו המטיל קנס אזרחי בסך 1.5 מיליון דולר על Exyte Management GmbH, חברה גרמנית, בגין 13 הפרות של תקנות מנהל הייצוא (EAR). ההפרות נגעו להעברות בתוך המדינה של פריטים שבפיקוח ארה"ב ללא רישיון אל Semiconductor Manufacturing International (Beijing) Corporation (SMIC Beijing), ישות הכלולה ברשימת הישויות (Entity List) של ארה"ב. חברות זרות צריכות לשים לב כי ההפרות כללו העברה, על-ידי חברה שאינה אמריקאית, של פריטי טכנולוגיה בסיסיים שבפיקוח אמריקאי ופריטים המסווגים תחת EAR99 שנעשה בהם שימוש בייצור שבבים, אל ישות הכלולה ברשימת הישויות (Entity List).
OFSI פרסם סקירה שנתית
ביום 15 באוקטובר 2025, פרסם המשרד ליישום סנקציות פיננסיות בבריטניה (OFSI) את הסקירה השנתית שלו לשנים 2024-2025. הסקירה מדגישה מגמות מרכזיות באכיפת סנקציות בבריטניה, ובהן ההתמקדות בסנקציות הקשורות לרוסיה, שיתופי פעולה בינלאומיים עם בעלות ברית כמו ארה"ב והאיחוד האירופי, והמשך נקיטת צעדי אכיפה.
מזכר זה מנגיש ההתפתחויות בתחום רגולציית הסחר הבינלאומי. המזכר מכיל תמצית בלבד ואינו סוקר את כלל העדכונים שחלו ברבעון האחרון לשנת 2025. האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף.
