הבהרות הממונה על התחרות לאור המצב הביטחוני
לאור ההתפתחויות הביטחוניות, ביום 2.3.2026, פרסמה הממונה על התחרות הבהרה המסכמת את עמדת רשות התחרות באשר להתנהלות עסקית בתקופת חירום. ההודעה מציגה עמדה דו-ממדית: מצד אחד, הרשות מבהירה כי דיני התחרות ממשיכים לחול במלואם, וכי מצב חירום אינו מצדיק סטייה מעקרונות היסוד של הדין; מצד שני, בנסיבות חריגות ניתן לשקול מענה פרקטי וגמיש לקשיים הנובעים מאילוצי התקופה, ובלבד שהמענה עומד בגבולות החוק ואינו מצמצם את התחרות מעבר לנדרש.
שיתופי פעולה בין גורמים עסקיים
הרשות הכירה בכך שבתקופות חירום עלולות להיווצר הפרעות משמעותיות לפעילות העסקית – החל מפגיעה בכוח אדם ובכושר הייצור, דרך קשיי אספקה ותפעול, ועד שינויים מהירים בביקושים ועיכובים רגולטוריים. בנסיבות אלה, שיתופי פעולה מסוימים עשויים לסייע בייצוב הפעילות ואף לתמוך בשימור תחרות אפקטיבית לאורך זמן, למשל לצורך הבטחת אספקה, התמודדות עם מחסור נקודתי או שמירה על רציפות שירותים חיוניים.
בהתאם להבהרת הממונה, המסגרת המרכזית לבחינת שיתופי פעולה כאמור היא כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג למיזמים משותפים), התשס"ו-2006, אשר נועדו לאפשר שיתופי פעולה בין גופים עסקיים שלא צפויה להיות להם השפעה שלילית על התחרות; וככל שההסדר עומד בתנאים המפורטים בפטור הסוג, הצדדים רשאים להתקשר בו מבלי לפנות לקבלת היתר או פטור. עוד הובהר כי מערך המענה לשאלות בעניין פטורי סוג זמין לצורך הכוונה ופרשנות, בטרם נקיטת צעדים בפועל.
עסקאות מיזוג
במסגרת ההבהרות חידדה הממונה את הכלל שלפיו כאשר עסקת מיזוג מחייבת אישור, אין לבצע כל פעולה העולה כדי ביצוע של עסקת המיזוג בטרם תתקבל הסכמת הממונה למיזוג (סעיף 19 לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988). לצד זאת צוין כי בנסיבות הנוכחיות "תקופת הביניים" עלולה להיות רגישה במיוחד עבור עסקים: המתנה ממושכת עשויה, במקרים מסוימים, לגרום לעסקים המבקשים להתמזג נזק בלתי הפיך. בהתאם נמסר כי צדדים שכבר הגישו הודעת מיזוג, או שבכוונתם להגיש הודעת מיזוג, יכולים לפנות לרשות התחרות במטרה לבחון פתרונות לקשיים שעשויים להתעורר בתקופת הביניים כתוצאה מן המצב החריג – וזאת עד לקבלת החלטת הממונה, ומבלי שפתרון זמני יהפוך למימוש מוקדם של העסקה.
בנוסף צוין כי מחלקת שווקים עומדת לרשות הציבור לפניות בנושאי מיזוגים, פטורים וחוק המזון; וכי בפניות הנוגעות למיזוגים שהוגשו יש לפנות תחילה לראש הצוות המטפל.
הארכת מועדים לדרישות נתונים
ההודעה כללה גם התייחסות למועדים שנקבעו למענה לדרישות נתונים. הרשות הבהירה כי מועדים מסוימים יידחו בהתאם לתקופת תחולת תקנות מצב החירום, ביחס לדרישות לפי: סעיף 46(ב) לחוק התחרות הכלכלית, סעיף 22 לחוק קידום התחרות בענף המזון והפארם, וסעיף 42 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות. עם זאת הובהר כי כאשר הרשות עומדת על קבלת מענה במועד המקורי – לא תחול דחייה. עוד צוין כי דחייה אוטומטית אינה חלה על דרישות נתונים שנשלחו במסגרת בדיקת מיזוג, ובמקרים אלה נדרש, לפי הצורך, תיאום ייעודי מול הגורם המטפל.
דיני התחרות מוסיפים לחול במלואם גם בתקופת חירום
לצד האפשרות לגמישות במקרים המתאימים, הממונה הדגישה כי הנורמות החלות מכוח חוק התחרות עומדות בעינן גם בתקופה זו. בכלל זה הובהר כי האיסור החל על בעל מונופולין לנצל את מעמדו לרעה, באופן שעלול להפחית את התחרות או לפגוע בציבור, מוסיף לחול; וכי רשות התחרות בוחנת את ההתפתחויות במשק ותנקוט באמצעים שבסמכותה כנגד שיתופי פעולה ופעולות חד צדדיות של גופים עסקיים, אשר ינצלו את מצב החירום המיוחד שנוצר ויתנהגו באופן שעלול לפגוע בתחרות ובציבור.
התמונה העולמית: מחירי נפט עולים, ורשויות תחרות באירופה מגבירות ניטור ואכיפה
במקביל להתפתחויות בישראל, המגמה בעולם – ובייחוד באירופה – מצביעה על הידוק פיקוח רגולטורי סביב שוקי האנרגיה, על רקע תנודתיות חדה במחירי הנפט והשלכות ישירות על יוקר המחיה. בתקופות שבהן מחירי הדלק לצרכן מתעדכנים במהירות ובשיעורים חדים, רשויות תחרות נוטות לבחון מקרוב האם העליות משקפות שינויי עלות אמיתיים או שמא קיימים גורמים אחרים, לרבות התנהגויות שעלולות להתפרש כתיאום או ניצול כוח שוק.
על רקע זה, מדווח כי מספר רשויות באירופה הצהירו פומבית על ניטור שוקי הדלק והאנרגיה. בבריטניה, לדוגמה, הושם דגש על ערנות למחירי מוצרים חיוניים כגון דלק לרכב ושמן חימום, לצד מסר מרתיע כלפי ניסיונות להפקת רווחים חריגים "על חשבון הצרכן". במישור האיחוד האירופי, הובהר כי מתקיים מעקב שוטף אחר שוקי אספקת הדלק, וכי יינקטו צעדים במקרה של חשד להפרות של דיני התחרות. בגרמניה, הרשות הפדרלית הודיעה כי היא מנתחת מגמות מחירים באופן רציף ונמצאת בקשר עם גורמי ממשל, תוך הדגשה שלא כל פער בין מחיר הנפט הגולמי למחיר במשאבה מהווה כשלעצמו בסיס מיידי לחשד – אך שינויים חריגים בהחלט עשויים לעורר בדיקה מעמיקה. גם באירלנד הודגש כי צוותי אכיפה בוחנים פניות ומגעים בשוק הנוגעים לחימום ולדלק, במטרה לזהות מראש הפרות אפשריות של דיני תחרות והגנת הצרכן.
המשמעות הפרקטית לחברות הפועלות בסביבה גלובלית – לרבות חברות אנרגיה ותשתית, יבואנים, מפיצים, ספקי לוגיסטיקה וחברות עתירות הוצאות דלק – היא שהסיכון הרגולטורי עולה בתקופות של תנודתיות. החלטות תמחור, שינויי תנאים מסחריים, תקשורת עם מתחרים, ושיתוף מידע שגרתי לכאורה, עלולים להיבחן בדיעבד תחת סטנדרט מחמיר יותר. בהתאם, מומלץ בתקופה זו לחדד כללי ציות פנימיים, להקפיד על תיעוד שיקולים מסחריים לגיטימיים (כגון שינוי עלויות, ביטוח, הובלה ומימון), ולהימנע מהתנהלות שעלולה להיתפס כיישור קו בענף.
