"עם כלביא"- עדכונים חמים

18.6.2025
החל מיום 18/6/25 בשעה 18:00 תיכנס לתוקף מדיניות התגוננות מותאמת שקבע פיקוד העורף. במדיניות המעודכנת, נקבעו הקלות במטרה לשמר את רציפות התפקיד במקומות העבודה ובמשק החיוני ככל הניתן, על פי עיקרון "בסמוך למרחב מוגן תקני בזמן התגוננות" או "בתוך מרחב מוגן תקני".
הוראת המדיניות המעודכנת מצורפת.
הנכם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה.

17.6.2025
היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות שחל על רוב המשק (למעט מעסיקים שחל עליהם צו הרחבה בענף הבנייה, התשתיות, צמ"ה, עבודות ציבוריות ושיפוצים)
בתמצית, ההיתר מאפשר העסקת עובדים, בהסכמתם, עד 14 שעות ביום, עד 67 שעות בשבוע (כולל שעות נוספות) ובלבד שמספר השעות הנוספות החודשי לא יעלה על 90. ההיתר בתוקף עד ליום 30.6.2025 או עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, לפי המוקדם מבניהם.

16.6.2025
תקציר מנהלים: וובינר – "עם כלביא: התמודדות מעסיקים עם החזרה למצב החירום"
לאור תחילתו של מבצע "עם כלביא" והשלכותיו על עולם העבודה, מחלקת דיני עבודה של שבלת קיימה אתמול, 16.6.2025, וובינר לצורך מתן מענה על סוגיות דחופות המעסיקות מעסיקים.
הנושאים המרכזיים שנידונו בוובינר:
הכרזה על מצב חירום ומשמעותיו
מקומות עבודה חיוניים שיכולים לפעול במצב החירום
הוראות מיוחדות הקשורות להעסקת עובדים במצב החירום
אפשרויות העסקה במצב החירום
תשלום שכר וזכויות עובדים
הגבלות על פיטורים ומגבלות נוספות שבתוקף



להלן עיקרי הנושאים המרכזיים:
1.   הכרזה על מצב חירום ומשמעויותיו
1.1.   הכרזה על מצב מיוחד בעורף – ביום 13.6.2025, עם תחילת מבצע "עם כלביא", הכריז שר הביטחון על "מצב מיוחד בעורף" בכל שטח המדינה. ההכרזה הוארכה בהחלטת ממשלה עד ליום 30.6.2025, וסביר להניח שתוארך שוב אם המצב הביטחוני יימשך.
1.2.   במקביל להכרזה, שר העבודה פרסם צו בו הוא מחיל את הוראות פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק"), בכל שטח המדינה, זאת בשל החשש לפגיעה באספקת שירותים קיומיים לאוכלוסייה.
1.3.   משמעות החלת הוראות פרק ד' לחוק, היא כי מקומות עבודה המוגדרים כ"מפעל חיוני" או כ"מפעל למתן שירותים קיומיים" רשאים לפעול בשעת חירום ואף יכולים לחייב את עובדיהם החיוניים להתייצב לעבודה, בהתאם להוראות מיוחדות שחלות בתקופת חירום.
1.4.   הנחיות פיקוד העורף – בהינתן ההנחיות שהיו בתוקף נכון ליום 17.6.2025 בשעה 18:00, נאסרה התקהלות בכל הארץ, והוטלו הגבלות על הפעלת מקומות עבודה – רק מקומות עבודה חיוניים רשאים לפעול, וזאת לצורך קיום פעילות הכרחית ובהתאם למדיניות ההתגוננות שקבע פיקוד העורף.
החל מיום 18.6.2025 בשעה 18:00 יכנסו לתוקף הנחיות חדשות של פיקוד העורף, אשר יחולו עד ליום 20.6.2025 בשעה 20:00. בהתאם להנחיות, הוחלט כי בכל הארץ תהיה מותרת התקהלות (כך שבמקומות הסמוכים לגבולות המדינה תתאפשר התקהלות של עד 100 אנשים במבנה ו-50 אנשים בשטח פתוח, וביתר הארץ תתאפשר התקהלות של עד 30 אנשים במבנה או בשטח פתוח), ובכל מקרה, התקהלות זו תתאפשר כל זמן תנאי שניתן להגיע למרחב מוגן בזמן ההתגוננות. בנוסף, תתאפשר פתיחה של מקומות עבודה בהם ניתן להגיע למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות.
1.5.   מקומות עבודה שאינם חיוניים אינם יכולים לפעול כסדרם. למעסיקים נתון שיקול דעת להחליט האם להפעילם מרחוק (ללא הגעה למשרדים או למפעל) בהתאם לאופי מקום העבודה.1.6.   למען הסדר הטוב, יובהר כי בהתאם להתפתחות מצב הלחימה והערכות מצב שמקיימים הגופים האחראיים, ייתכן שבימים הקרובים ישתנו הנחיות פיקוד העורף כך שתינתנה הקלות בכל הנוגע לפעילות של מקומות עבודה.

2.   מקומות עבודה חיוניים שיכולים לפעול במצב החירום
קיימות שלוש קטגוריות של מקומות עבודה חיוניים:
2.1.   מפעל חיוני – מפעל  או חלק ממנו, שקיבל ממשרד העבודה אישור כי הוא פועל או אפשר להפעילו לצרכי הגנת המדינה, בטחון הציבור או לקיום הספקה/שירותים חיוניים.
2.2.   מפעל למתן שירותים קיומיים – מפעל  או חלק ממנו, שקיבל ממשרד העבודה אישור כי הוא נותן שירותים קיומיים, שהם אחד מאלה: (1) אספקת מים, מזון או חשמל, וכן מתן שירותי אשפוז ובריאות, תברואה, תקשורת או דואר; (2) שירות שיש לספקו לשם מניעת פגיעה חמורה באוכלוסייה או בשטח שעליו חלה הכרזה על מצב מיוחד בעורף; (3) שירות שלדעת השר הוא חיוני לקיום אספקה או לטיפול באוכלוסייה; או (4) מפעל או חלק ממנו שנותן שירותים קיומיים שהפסקתם, לדעת השר, עלולה, בנסיבות העניין, לגרום לפגיעה רבה בכלכלה המשפיעה על המשק כולו.
2.3.   משק חיוני – בשונה משתי החלופות הראשונות שפשוט להבין האם נכנסים לאותן קטגוריות, כי מי שהוא מפעל חיוני ו/או מפעל קיומי מחזיק באישור כאמור עוד מתקופת השגרה, לגבי החלופה השלישית – משק חיוני,  יש פחות בהירות.
ביום 15.6.2025 יצאה הודעת דוברות של משרד הכלכלה שהבהירה כי משק חיוני כולל את כלל גורמי הייצור, המשאבים, שירותים, מוצרים, חומרים, אספקה ופעולות החיוניים לקיום האוכלוסייה, למאמץ המלחמתי ולכלכלת המדינה, גם אם אינם נופלים תחת ההגדרה של ״מפעל חיוני״. 
בניגוד לקורונה, בה הותקנו (בדיעבד) תקנות שהגדירו במפורש אילו ענפים רשאים לעבוד בהיותם משק חיוני, במקרה הזה, נכון להיום, אין תקנות ספציפיות שמבהירות מי עונה על ההגדרה של משק חיוני בנסיבות אלה של הלחימה.
לעמדת משרד העבודה לא נדרש היתר או אישור לכך שמעסיק עונה על ההגדרה של משק חיוני, וההגדרה היא עצמית. כמובן שנטל ההוכחה יהא על המעסיק להוכיח כי עיסוקו נחשב כחיוני.
הוצאו מכתבים על ידי התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר למעסיקים שונים, בהם הבהירו שאותם גופים רואים במעסיקים כמשתייכים על המשק החיוני, בין היתר, בתחום של יצוא, עמילות מכס וביטוח. לאחר הוובינר פרסם משרד החקלאות ובטחון המזון, הודעה לציבור לפיה המשרד, לאחר התייעצות עם רח"ל ופיקוד העורף, יגדיר את תחומי הפעילות החיוניים המצויים בתחום אחריותו, ובהודעה פורטו 25 תחומי פעילות.

3.   הוראות מיוחדות הקשורות להעסקת עובדים במצב החירום
3.1.   כאשר פרק ד' לחוק חל, חלות מכוח החוק ההוראות הבאות:
3.1.1.כל מפעל חיוני ו/או מפעל למתן שירותים קיומיים מעביר מראש למשרד העבודה רשימה של עובדיו החיוניים אותם הוא נדרש להעסיק כדי לקיים את המפעל, על מנת לשמור על רציפות המשק החיוני.
3.1.2.עם החלת פרק ד' לחוק, המפעל יכול לחייב את עובדיו החיוניים (שמופיעים ברשימת העובדים החיוניים שהועברה למשרד העבודה כאמור) להתייצב לעבודה. לעובדים שאינם מתייצבים לעבודה ניתן להוציא "צו לשירות עבודה" שלמעשה ירתק אותם לעבודה. אי התייצבות לעבודה היא לכאורה עבירה פלילית.
3.1.3.החוק מגדיר אילו עובדים ניתן לרתק (מגויסי פנים ומגויסי חוץ) ומיהן העובדים המוחרגים שלא ניתן לחייבם להתייצב לעבודה. בנוסף, קיימת התייחסות לאופן בו ניתן לקבל פטור מהתייצבות.
3.1.4.החוק עוד מציין אילו חוקים לא חלים על העסקתו של מגויס לעבודה בזמן שהוצא צו שירות עבודה. בין היתר, לא יחולו על העסקתו מרבית הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה (כך שאין הגבלה על העסקה בשעות נוספות, אך העסקה במנוחה השבועית מותרת רק בהיתר).
3.2.   פורסם היתר כללי להעסקה בשעות נוספות בענף התחבורה, המאפשר העסקה של עובדים מסוימים, בהסכמתם, עד 15 שעות ביום ועד 90 שעות בשבוע (כולל שעות נוספות). ההיתר בתוקף עד ליום 22.6.2025 או עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, לפי המוקדם מבניהם.3.3.   יש לציין כי לאחר הוובינר פורסם היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות החל על מרבית המשק, למעט מעסיקים החלים עליהם צו ההרחבה בענפי הבנייה, התשתיות, הציוד המכני, עבודות ציבוריות ושיפוצים. בתמצית, ההיתר מאפשר לעובדים, בהסכמתם, לעבוד עד 14 שעות ביום, עד 67 שעות בשבוע (כולל שעות נוספות), ובלבד שמספר שעות נוספות החודשיות לא יעלה על 90. ההיתר בתוקף עד לתאריך 30 ביוני, 2025, או עד תום תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף, לפי המוקדם מביניהם.

4.   אפשרויות העסקה במצב החירום
4.1.   מפעל חיוני ו/או מפעל למתן שירותים קיומיים יכולים כאמור לחייב את עובדיהם החיוניים להתייצב לעבודה.
4.2.   מפעל קיומי לא יכול לחייב עובדים להתייצב לעבודה, אבל יכול לאפשר להם להתייצב לעבודה בהתקיים שני תנאים: (1) העסקת מספר העובדים המינימאלי הנדרש שיאפשר את מתן השירותים החיוניים למפעל החיוני או למפעל למתן שירותים קיומיים; ו-(2) ההעסקה מתבצעת בהתאם למדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף.
4.3.   כל מעסיק אחר, שאינו חיוני, יכול להחליט האם לאפשר עבודה מהבית, בהתאם לצרכי העבודה ועל פי שיקול דעתו. רק עובדים שיעבדו מהבית יהיו זכאים לשכר עבודה רגיל עבור ביצוע עבודתם. מי שלא יעבוד לא יהיה זכאי לשכר. 
דובר על הצורך לנהוג בתום לב כלפי העובדים ולגלות רגישות, הכלה והבנה למצב העובדים בימים אלה לגבי האפשרות שיעבדו מביתם (בכלל או בהיקף חלקי), בין היתר נוכח צורך בהשגחה על ילדים בזמן שמוסדות החינוך סגורים, חרדה, חוסר שינה וכד'.
לא ניתן להכריח עובד לעבוד מהבית.
4.4.   חלופות לגבי עובדים שאינם יכולים לעבוד מרחוק:
4.4.1.חופשה בתשלום: לבקשת העובד – על חשבון ימי חופשה צבורים. או, ביוזמת המעסיק – בתנאי שיש לעובד ימי חופשה צבורים. וזאת לתקופה של עד 7 ימים רצופים. הוצאה לתקופה ארוכה יותר מחייבת הסכמה או הודעה של 14 ימים מראש.
4.4.2.חופשה ללא תשלום (חל"ת): מחייבת הסכמת העובד, ובכפוף למגבלות הקבועות בדין על הוצאה לחל"ת (הריון, טיפולי פוריות, מילואים, בני/ות זוג של משרתי מילואים).
4.4.3.מומלץ לסווג במערכת השכר את ימי ההיעדרות כ"חופשה בשל מצב בטחוני" ו"חל"ת בשל מצב בטחוני".

5.   תשלום שכר וזכויות עובדים
5.1.   בהסדר קודם שהושג במלחמת "חרבות ברזל" לגבי עובדים שנכנסו לקטגוריות המזכות בשכר, נקבע שעובד שיצא לחופשה בזמן המצב הבטחוני וקיבל דמי חופשה, תשלום זה נחשב כשכר שמגיע לו, ומספר ימי החופשה שניצל באותה תקופה יתווסף למכסת ימי החופשה הצבורים של העובד.
5.2.   באותו הסדר נקבע שגם עובד שהוצא לחל"ת אך היה זכאי לשכר בזמן המצב הבטחוני אילולא שהה בחל"ת, זכאי לשכר עבור אותה תקופה. 
5.3.   ייתכן שבהמשך יוסדרו גם לגבי ההיעדרויות בתקופת "עם כלביא" המצבים הזמניים של הסדרי חל"ת וחופש
5.4.   הוצגו עקרונות הסדר תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל היעדרות מזכה בזמן "חרבות ברזל", בתקופה שזיכתה בשכר. כאשר עקרונות אלה אומצו גם בהסדרי שכר קודמים בקשר למבצעים בטחונים מהשנים האחרונות, וקיימת סבירות שהם יאומצו גם בעתיד הקרוב, בנוגע להיעדרויות עובדים בימים אלה. תמצית העקרונות:
5.4.1.ההסדר לא חל על עובדים חיוניים.
5.4.2.רק עובד שנבצר ממנו להגיע לעבודתו או לבצע את עבודתו בשל הנחיות פיקוד העורף (התקהלות, הגעה למרחב מוגן, השגחה על ילד וכד') זכאי לשכר.
5.4.3.התשלום הוא של שכר רגיל ברוטו, ללא תוספות (כגון תשלומים חד פעמיים, מתנות לחגים, פרמיות, שעות נוספות), אך כולל הפרשות סוציאליות.
5.4.4.נקבעה תקרה יומית של "שכר עבודה יומי" (ב"חרבות ברזל", כ-1,510 ₪ ליום).
5.4.5.חובת תשלום השכר חלה גם על קבלני כוח אדם וקבלני שירותים בהתאם למקום עבודתם בפועל של עובדיהם.

6.   הגנות מפני פיטורים ומגבלות נוספות שבתוקף
אסור לפטר עובד בשל אי ביצוע עבודה או אי התייצבות לעבודה בגלל הוראות פיקוד העורף שניתנו בזמן שהוכרז מצב מיוחד בעורף.
6.1.   אסור לפטר עובד בשל היעדרות לצורך השגחה על ילד עד גיל 14 (או 21 אם בעל צרכים מיוחדים) כשמסגרת החינוך סגורה.
6.2.   אסור למעסיק בפועל לגרום לפיטורים של עובד קבלן כוח אדם בגלל היעדרות מוצדקת.
6.3.   הגנות על משרתי מילואים ובני זוגם – איסור פיטורים של משרת מילואים במהלך המילואים ו-30 או 60 ימים לאחריהם (בהתאם למקרה).
6.4.   איסור פיטורים של בן/בת זוג של משרת מילואים במהלך המילואים ו-14 ימים לאחריהם (בכפוף לתנאים).
6.5.   איסור פגיעה בהכנסה או בהיקף משרה של משרת מילואים.
6.6. הגבלות על הוצאה לחל"ת של משרתי מילואים ובני זוגם.