תקציר מנהלים: "עם כלביא: התמודדות מעסיקים עם החזרה למצב החירום"

לאור התמשכותו של מבצע "עם כלביא" והשלכותיו על עולם העבודה, מצורף מענה לסוגיות דחופות איתן מתמודדים מעסיקות ומעסיקים, שנערך על ידי מחלקת דיני עבודה במשרד שבלת. 
 

מקומות עבודה חיוניים 

קיימות שלוש קטגוריות של מקומות עבודה חיוניים: 

1. מפעל חיוני – מפעל  או חלק ממנו, שקיבל ממשרד העבודה אישור כי הוא פועל או אפשר להפעילו לצרכי הגנת המדינה, בטחון הציבור או לקיום הספקה/שירותים חיוניים.
2. מפעל למתן שירותים קיומיים – מפעל  או חלק ממנו, שקיבל ממשרד העבודה אישור כי הוא נותן שירותים קיומיים, שהם אחד מאלה: (1) אספקת מים, מזון או חשמל, וכן מתן שירותי אשפוז ובריאות, תברואה, תקשורת או דואר; (2) שירות שיש לספקו לשם מניעת פגיעה חמורה באוכלוסייה או בשטח שעליו חלה הכרזה על מצב מיוחד בעורף; (3) שירות שלדעת השר הוא חיוני לקיום אספקה או לטיפול באוכלוסייה; או (4) מפעל או חלק ממנו שנותן שירותים קיומיים שהפסקתם, לדעת השר, עלולה, בנסיבות העניין, לגרום לפגיעה רבה בכלכלה המשפיעה על המשק כולו.
3. משק חיוני – בשונה משתי החלופות הראשונות שפשוט להבין האם נכנסים לאותן קטגוריות, כי מי שהוא מפעל חיוני ו/או מפעל קיומי מחזיק באישור כאמור עוד מתקופת השגרה, לגבי החלופה השלישית – משק חיוני,  יש פחות בהירות. 
   ביום 15.6.2025 יצאה הודעת דוברות של משרד הכלכלה שהבהירה כי משק חיוני כולל את כלל גורמי הייצור, המשאבים, שירותים, מוצרים, חומרים, אספקה ופעולות החיוניים לקיום האוכלוסייה, למאמץ המלחמתי ולכלכלת המדינה, גם אם אינם נופלים תחת ההגדרה של ״מפעל חיוני״.  
   ביום 21.6.2025 פורסם מסמך של רשות החירום הלאומית שתואם עם משרדי ההמשלה המרכזיים לעניין משק בחירום, בו הבהירו את הגדרת המונח "משק חיוני". המסמך כולל רשימה של סקטורים שרשאים לעבוד תוך מתן דגש על כך שהפעילות בהם תתבצע בהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף המעודכנת, המוגדרת נכון למועד זה כ"פעילות הכרחית", במטרה לייצר שפה אחידה עם הציבור ועם המעסיקים במגזרים השונים וכן לאפשר את פעילותו התקינה של המשק החיוני במצב חירום. מדיניות פיקוד העורף המעודכנת עד ליום 23.6.2025 בשעה 8:00 מצורפת כאן. 
   רשימת הסקטורים כוללת: אנרגיה, תקשורת, מגזר פיננסי, בנקאות, מיסים, חקלאות, תחבורה, מזון משקאות טואלטיקה ניקיון ותמרוקים, עובדה ישורתי רווחה, עלייה וקליטה, זכויות ניצולי שואה, ביטוח לאומי, רשויות מקומיות, בינוי ושיכון, שירות בריאות, אופטיקה, פארמה, הגנת הסביבה, שיוויון חברתי, שירותי דת וקבורה, רשות האוכלוסין, שירותי תמיכה ושונות.    
   תחת סקטור ה"שונות" נכללים:  
   1. שירותי תחזוקת מבנים, ובכלל זה בטיחות, מעליות, אינסטלציה, חשמלאות, ניקיון ותברואה; 
   2. אספקת שירותים ומוצרים בתחומים אלה: טכנאות, תקשורת, הגנת הסייבר ואבטחת מידע, מחשוב ובפרט שירותי תמיכה, תחזוקה, אחזקת בסיסי נתונים, דיגיטל ופיתוח, והכול ובלבד שלא ניתן לבצעם באמצעות גישה מרחוק; 
   3. אבטחה ושמירה;
   4. מוקדי שירות טלפוניים;
   5. שירותים תומכים בחישוב, חילול ותשלום שכר .
   6. מעבדות מאושרות לפי חוק התקנים, התשי"ג- 1953. 
   7. פקחים שהוסמכו לפי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח 1998-
   8. מעבדות מחקר שמחייבות נוכחות פיזית;
   9. אספקת שירותי התקנה ותיקונים של מערכות ביטחון ומתח נמוך
   10. מפעל מועדף כהגדרתו בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט- 1951. 
   
   מצורף הקובץ המלא. 
   על כל מעסיק לבחון האם הוא משתייך לאחד הסקטורים ולהגדרות הכללות במסמך.   
    

הוראות מיוחדות הקשורות להעסקת עובדים במצב החירום (מפעל חיוני ומפעל למתן שירותים קיומיים בלבד)

כאשר פרק ד' לחוק שירות עבודה בחירום (״החוק״) חל, חלות מכוח החוק ההוראות הבאות:

• כל מפעל חיוני ו/או מפעל למתן שירותים קיומיים מעביר מראש למשרד העבודה רשימה של עובדיו החיוניים אותם הוא נדרש להעסיק כדי לקיים את המפעל, על מנת לשמור על רציפות המשק החיוני. 
• עם החלת פרק ד' לחוק, המפעל יכול לחייב את עובדיו החיוניים (שמופיעים ברשימת העובדים החיוניים שהועברה למשרד העבודה כאמור) להתייצב לעבודה. לעובדים שאינם מתייצבים לעבודה ניתן להוציא "צו לשירות עבודה" שלמעשה ירתק אותם לעבודה. אי התייצבות לעבודה היא לכאורה עבירה פלילית.
• החוק מגדיר אילו עובדים ניתן לרתק (מגויסי פנים ומגויסי חוץ) ומיהן העובדים המוחרגים שלא ניתן לחייבם להתייצב לעבודה. בנוסף, קיימת התייחסות לאופן בו ניתן לקבל פטור מהתייצבות. 
• החוק עוד מציין אילו חוקים לא חלים על העסקתו של מגויס לעבודה בזמן שהוצא צו שירות עבודה. בין היתר, לא יחולו על העסקתו מרבית הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה (כך שאין הגבלה על העסקה בשעות נוספות, אך העסקה במנוחה השבועית מותרת רק בהיתר).
   

אפשרויות העסקה במצב החירום של עובדים שאינם מפעל חיוני או מפעל למתן שירותים קיומיים (כולל משק חיוני) 

החל מיום רביעי 18.6.2025 בשעה 18:00 ועד ליום ראשון 22.6.2025 בשעה 2:59 מקומות עבודה הורשו לפעול, ובלבד שיש להם מרחב תקני. מאידך, הורים לילדים נדרשים להשגיח על ילדיהם מאחר שמוסדות החינוך סגורים ועובדים רבים חששו להגיע לעבודה.

החל מיום ראשון 22.6.2025 משעה 3:00 ונכון למועד זה עד ליום שני 23.6.2025 בשעה 8:00 חזרנו למצב הראשוני שחל בימיה הראשונים של המלחמה – איסור התקהלות בכל הארץ, הפעלת מקומות עבודה חיוניים/קיומיים בלבד, כאשר מוסדות החינוך נותרו סגורים. 
 

שאלות שעלו:

• האם עובד/ת שהוא הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 פטור מלהתייצב לעבודה?  לא, אין החרגה לגבי חובת הגעה לעבודה. 
• האם מי שגר רחוק ומפחד להגיע לעבודה פטור מלהגיע לעבודה כשמקום העבודה פתוח? לא, פיקוד העורף אינו מתייחס למרחק של מקום העבודה מהבית. 
• האם ניתן לפטר מי שמסרב להגיע לעבודה כשמקום העבודה פתוח בגלל שהוא משגיח על ילד? לא. חוק הגנה על עובדים מגן על פיטורי עובד או עובדת שלא התייצבו לעבודה או לא ביצעו עבודה בשל הנחיות פיקוד העורף (כולל בשל סגירת מוסד החינוך של ילדים עד גיל 14 או בעלי צרכים מיוחדים עד גיל 21 בהתקיים מספר תנאים- הילד נמצא בהחזקה בלעדית, בן/בת הזוג עצמאים ולא נעדרו מהעבודה או ממשלח יד במקביל או שנבצר ממנו להשגיח על הילד, אין במקום העבודה של העובד או בן הזוג סידור נאות להשגחה על הילדים;
• האם קיימת חובת תשלום שכר וזכויות לעובדים שלא מבצעים עבודה בשל המצב הבטחוני? לא, נכון להיום לא קיימת חובת תשלום שכר. 
  במלחמות קודמות הושגו הסדרים שקבעו פיצוי לעובדים שלא עבדו בשל הוראות פיקוד העורף בדיעבד (לעתים מספר חודשים לאחר שהסתיימה התקופה המזכה). 
  במלחמת "חרבות ברזל" נקבע הסדר שכר שאיפשר קבלת פיצוי בדיעבד ובמקביל שיפוי חלקי למעסיקים מביטוח לאומי. ההסכם גם קבע מנגנונים להחזרת ימי חופשה למי שתקופה זו שולמה לו כ"ימי חופשה" וכן למתן פיצוי למי שתקופת היעדרותו הוגדרה כחל"ת. 
• מה לגבי עובדים שנתקעו בחו"ל? אי היכולת להגיע לישראל וסגירת נתב"ג עשויה להיחשב כ"סיכול" של חוזה העבודה, ואם תיחשב כזו אין חובת תשלום שכר.  מומלץ בכל מקרה, ככל האפשר, לנהוג בהתאם לפתרונות המוצעים כאן (בפרט למי שנמצא בנסיעה עסקית). 
   

פתרונות אפשריים:

• לאפשר עבודה מרחוק/מלאה או חלקית –  המלצת משרד העבודה היא לאפשר עבודה מהבית ככל שניתן. זוהי הפררוגטיבה של המעסיק להחליט האם הוא מאפשר עבודה מהבית, כאשר כל החלטה כזו תתקבל בתום לב ותוך התחשבות בעובד אל מול צרכי המעסיק.  
• הוצאת עובדים לחופשה – ניתן להוציא לחופשה כפויה ללא הודעה מראש של עד 7 ימים קלנדריים (למי שיש יתרה צבורה). בהסכמה- ניתן להוציא לחופשה ארוכה מכך או להכניס ליתרה שלילית (מומלץ להסדיר בכתב).  
  יתרון – העובד/ת מקבל תשלום רגיל שוטף ונשאר מחויב למקום העבודה (בעוד שלולא הוצא לחופשה לא היה זכאי בשלב הזה לשכר). אין צורך בקבלת אישור להוצאה לחופשה של עד 7 ימים. בנוסף, בהסדרים קודמים הוחזרו ימי החופשה שנוכו בדיעבד (במקום מתן פיצוי בדיעבד).   
  חסרונות – מעסיק שיש לו קושי תזרימי ממשיך לשלם כרגיל בלי לקבל תפוקת עבודה. בנוסף, מדובר בתשלום שכר מלא בעוד שבמסגרת ההסכמים שנקבעו בדיעבד הייתה תקרה לפיצוי שניתן בדיעבד לעובדים (רלבנטי בעיקר למקבלי שכר מאוד גבוה). 
  אם המצב יימשך עוד זמן רב- תידרש הסכמה של העובדים להמשיך ולשהות בחופשה.  
• חופשה ללא תשלום (חל"ת): מחייבת הסכמת העובד, ובכפוף למגבלות הקבועות בדין על הוצאה לחל"ת (הריון, טיפולי פוריות, מילואים, בני/ות זוג של משרתי מילואים).
  יתרון – מקל תזרימית על מעסיקים. 
  חסרונות – עלול להביא להיעלמות עובדים, עובדים נותרים ללא הכנסה בתקופה של חוסר ודאות כלכלית (בשלב הזה עוד לא נקבעו הקלות לקבלת דמי אבטלה בזמן  חל"ת כפי שנקבעו במבצעי חירום קודמים שכללו קיצור תקופת אכשרה ל-6 חודשים, קיצור תקופת החל"ת המינימאלית ל-14 יום במקום 30, והיעדר הצורך לנצל ימי חופשה קודם לכן). 
  בנוסף, חל"ת דורש הסכמה ויש אוכלוסיות מוגנות שלא ניתן להוציאן לחל"ת ללא קבלת היתר מראש (היריון, 60 יום לאחר חל"ד, טיפולי פוריות, מילואים).   
• אפשרויות נוספות של מתן הטבה לעובדים – מתן מקדמות, מתן ימי חופשה על חשבון המעסיק, מתן פתרון לשמירה על הילדים (ככל שמותר להפעיל מסגרות לא פורמליות לפי הנחיות פיקוד העורף ובכפוף למגבלת התקהלות).  
• מומלץ לסווג במערכת השכר את ימי ההיעדרות כ"חופשה בשל מצב בטחוני" ו"חל"ת בשל מצב בטחוני" כד שתהיה יכולת לסווג את סיבת ההיעדרות בדיעבד 
   

הגנות מפני פיטורים ומגבלות נוספות שבתוקף

• אסור לפטר עובד בשל אי ביצוע עבודה או אי התייצבות לעבודה בגלל הוראות פיקוד העורף שניתנו בזמן שהוכרז מצב מיוחד בעורף.
• אסור לפטר עובד בשל היעדרות לצורך השגחה על ילד עד גיל 14 (או 21 אם בעל צרכים מיוחדים) כשמסגרת החינוך סגורה.
• אסור למעסיק בפועל לגרום לפיטורים של עובד קבלן כוח אדם בגלל היעדרות מוצדקת.
• הגנות על משרתי מילואים ובני זוגם – איסור פיטורים של משרת מילואים במהלך המילואים ו-30 או 60 ימים לאחריהם (בהתאם למקרה).
• איסור פיטורים של בן/בת זוג של משרת מילואים במהלך המילואים ו-14 ימים לאחריהם (בכפוף לתנאים).
• איסור פגיעה בהכנסה או בהיקף משרה של משרת מילואים. 
• הגבלות על הוצאה לחל"ת של משרתי מילואים ובני זוגם.
   

מזכר זה כולל מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. מזכר זה מוגש כשירות ללקוחותינו, תוך הבהרה שבכל מקרה ספציפי יש לקיים דיון נפרד לגופו של עניין.

משרדנו כמובן עומד לרשותכם לשאלות נוספות בכתובת LaborLaw@shibolet.com, ואנו נמשיך לעדכן אתכם בהתפתחויות ובשינויים רלוונטיים.