לקוחות וחברים יקרים
להלן תמצית של מבחר עדכונים רגולטורים, פרסומים, ואירועי אכיפה גלובליים ומקומיים בתחום רגולציית הסחר הבינלאומי שאירעו ברבעון הראשון של שנת 2026. התפתחויות בתחום רגולציית הסחר הבינלאומי עשויות להשפיע על דרישות הציות עבור חברות אשר פעילות בישראל ובעולם.
עדכונים רגולטוריים | הצעות חוק | עדכוני אכיפה
עדכונים רגולטוריים
ישראל – ביטול צו הצופן נכנס לתוקף
בתאריך 21.3.26 נכנס לתוקף ביטול צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה), תשל"ה-1974 ("צו הצופן"). עם כניסת הביטול לתוקף, מוצרי צריכה רבים (B2C) יצאו מפיקוח, בעוד שמוצרים מסחריים רבים (B2B) נכנסו תחת פיקוחו של אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני (אפ"י) במשרד הביטחון או אגף הפיקוח על הייצוא במשרד הכלכלה והתעשייה (פיקוח על יצוא דו"ש), כמפורט בעדכוננו הקודמים על נושא זה. על יצואנים לבצע סיווג מחדש של מוצרי ההצפנה שלהן ולעדכן תהליכי ציות בהתאם.
במסגרת ההערכות לביטול צו הצופן, ביום 19 במרץ 2026, פרסם אפ"י באתר האינטרנט שלו מצגת מהדרכה שקיים בנושא ביטול צו הצופן, המספקת מידע ליצואנים בנוגע ליישום השינוי הרגולטורי.
ישראל – אפ"י מפרסם הבהרה להגדרת "דגם"
ביום 2 בפברואר 2026, פרסם אפ"י הבהרה מהותית בדבר הגדרת "דגם" לצורכי פיקוח על יצוא ביטחוני. על פי ההגדרה, "דגם הוא מודל של מוצר מפוקח, ללא כל יכולות פונקציונליות ואשר אינו מכיל רכיבים או חלקים מהמוצר המקורי כלל".
אפ"י הבהיר כי דגם העונה להגדרה זו בצורה מלאה אינו מפוקח, בשונה מדגם העונה רק באופן חלקי להגדרה זו, שנדרש ברישיונות יצוא ושיווק. עוד ציין אפ"י כי במידה והדגם הינו חלק מפעולת שיווק, אזי פעולות השיווק מחויבות ברישיונות ככל ואינן חוסות תחת הפטורים.
ישראל – אפ"י מעדכן טפסים ומבצע מתיחת פנים לאתר האינטרנט
בחודשים האחרונים נעשתה מתיחת פנים לאתר אפ"י ועודכנו מסמכים שונים באתר. חשוב לשים לב כי עודכנו חלק מהמסמכים הנוגעים לרישום ועדכון מוצרים, בהם פורמט המכתב המלווה והמדריך לכתיבת מפרט טכני. בנוסף, אפ"י עדכן את מפרט הגשת הבקשות לרישום מוצרים. בין היתר, ניכרת תשומת לב לבעלות ושליטה זרה ושימוש בבינה מלאכותית במוצרים מפוקחים.
ישראל – הוארכה ההחרגה של עיראק מצו המסחר עם האויב
צו המסחר עם האויב אוסר על סחר עם מדינות אויב מוגדרות (איראן, עיראק, סוריה, לבנון). ביום 25 במרץ 2026, האריך שר האוצר את ההיתר הכללי הקיים הפוטר את עיראק מהגדרה זו עד ל-30 ביוני 2026 (פורסם ברשומות מס' 14401).
ארה"ב – BIS משנה את מדיניות הרישוי לשבבי AI מתקדמים לסין ומקאו
ביום 15 בינואר 2026, לשכת התעשייה והביטחון (BIS) פרסמה כלל סופי המשנה את מדיניות הרישוי לשבבי מחשוב מתקדמים המיועדים לסין ולמקאו. בקשות רישיון ל-Nvidia H200, AMD MI325X ושבבים דומים ייבחנו כעת על בסיס case-by-case בתנאים מסוימים, במקום החזקה הקודמת של חזקת סירוב.
השינוי במדיניות בא בעקבות הכרזה במקביל של הנשיא טראמפ: ביום 14 בינואר 2026, הוטל מכס של 25% על יבוא של מוליכים למחצה, ציוד ייצור מוליכים למחצה ומוצרים נגזרים, בהתאם לסעיף 232 לחוק התרחבות הסחר משנת 1962. המכס כולל פטורים למספר שימושים סופיים, כולל שימוש במרכזי נתונים אמריקאים, במחקר ופיתוח בארה"ב, בסטארט-אפים ויישומים במגזר הציבורי.
ארה"ב – BIS מסירה מגבלות על ייצוא רחפנים מסוימים למדינות ידידותיות
ביום 21 ינואר 2026, BIS פרסמה כלל ביניים סופי המסיר מגבלות קודמות על יצוא (או ייצוא מחדש) של רחפנים מסוימים למדינות ידידותיות. בפרט, רחפנים פחות רגישים מסוימים שפועלים פחות משעה אחת יכולים כעת להיות מיוצאים ללא רישיון ל-Country Group A:1 (פטורי רישיון לפני הכלל חלו רק על יצוא לאוסטרליה, קנדה ובריטניה). הכלל החדש מתיר כעת כמה יצוא (וייצוא מחדש) של רחפנים ארוכי טווח המשמשים למשלוח מטען וריסוס חקלאי ל-Country Group A:5 באמצעות חריג STA. הוראה זו עשויה להקל ולסייע ליצרנים אמריקאים ולחברות המייצרות בארה"ב רחפנים העומדים בתנאי הפטור.
ארה"ב – OFAC משיקה פורטל מקוון לגילויים מרצון
ביום 6 בפברואר 2026, OFAC השיקה את הפורטל המקוון שלה לגילויים מרצון, של הפרות. גילויים מרצון ל-OFAC חייבים להיות רק כאלה המתייחסים לפעילות שמעוררת אחריות אזרחית (כלומר, לא פלילית). גילויים מרצון עבור הפרות סנקציות פליליות (כלומר, כאשר התנהגות היא מכוונת) חייבים להיעשות בנפרד לחטיבת הביטחון הלאומי של משרד המשפטים של ארצות הברית.
הפורטל מהווה שדרוג משמעותי למנגנון הדיווח הקיים ומאפשר הגשה מקוונת מאובטחת, יעילה ושקופה של דיווחים עצמיים. לפי OFAC, המערכת החדשה תאפשר אישור קבלה מהיר יותר של דיווחים, תקשורת ברורה יותר לאורך תהליך הבדיקה, וחווית משתמש משופרת. הרשות מעודדת את הגופים העסקיים להתחיל להשתמש בפורטל החדש במקום בשיטות הדיווח המסורתיות (מייל/פקס).
דיווח עצמי מרצון הוא אסטרטגיה להפחתת סנקציות אזרחיות במקרה של הפרה – OFAC יכול להפחית קנסות משמעותית או אפילו להימנע מהטלתם כאשר חברה מדווחת מיוזמתה, משתפת פעולה, ומתקנת את הבעיה. הפורטל החדש מייעל תהליך זה ומקל על חברות לעמוד בחובות הציות שלהן.
ארה"ב – OFAC מפרסם הנחיות לגבי עסקאות פיקטיביות ועקיפת סנקציות
במסמך הנחיות שפרסם OFAC ביום 31 במרץ 2026 הודגש כי "עסקאות למראית עין" – לרבות העברות לנאמנויות, לבני משפחה, למקורבים, לחברות קש או לבעלים נומינליים אחרים – אינן מנתקות את זיקתו של אדם תחת סנקציות לנכס כאשר המציאות המעשית או הכלכלית מלמדת כי אותו אדם ממשיך ליהנות מן הנכס, לשלוט בו, להשתמש בו או להשפיע עליו, ולכן הנכס נותר חסום אלא אם ניתן אישור מתאים מ-OFAC. המסמך מצביע על מספר נורות אזהרה מרכזיות, ובהן עסקאות שאינן בתנאים מסחריים סבירים, העברות לבני משפחה או למקורבים, היעדר תכלית עסקית ברורה, מבנים תאגידיים מורכבים שלא לצורך ובזיקות לשיפוטים בסיכון גבוה, מעורבות נמשכת של האדם החסום, העברות שבוצעו בסמיכות למועד ההכרזה, ומענה מתחמק לשאלות בדבר בעלות או שליטה, תוך הדגשת הצורך בזהירות מיוחדת ביחס לנאמנויות ולהסדרים משפטיים דומים.
ארה"ב מבטלת רכישה של חברה אמריקאית בידי רוכש סיני
ביום 2 בינואר 2026, חתם הנשיא טראמפ על צו ביטול עסקה המורה לחברת HieFo Corporation, הנשלטת על ידי אזרח סיני, למכור תוך 180 יום את כלל הנכסים שרכשה מחברת EMCORE בעסקה שהושלמה באפריל 2024. הנכסים הנרכשים כוללים עסקי שבבים דיגיטליים ועיצוב ייצור פרוסות (wafers).
הצו מבוסס על סמכויותיו של הנשיא במסגרת CFIUS (ועדת ההשקעות הזרות בארצות הברית) וקובע כי העסקה מהווה איום על הביטחון הלאומי. עד להשלמת המכירה, נאסר על HieFo להעניק גישה לכל מידע טכני, קניין רוחני או מערכות IT של הנכסים האמריקאיים לגורמים זרים ללא אישור מפורש של CFIUS, והחברה חייבת בדיווח שבועי על התקדמות תהליך המכירה.
האיחוד האירופי – עדכון מסמך ה-FAQ (שאלות נפוצות) בנוגע לסנקציות על רוסיה
ביום 23 בינואר 2026, פרסמה הנציבות האירופית גרסה מעודכנת של מסמך ה-FAQ לסנקציות על רוסיה, הכוללת הבהרות מהותיות ביחס לאיסור מתן שירותים לפי סעיף 5n לתקנה 833/2014. העדכון הרחיב את היקף השירותים האסורים וחידד את תחולתם בפועל, לרבות בתחומים מתקדמים כגון בינה מלאכותית (AI), מחשוב עתיר ביצועים (HPC), מחשוב קוונטי ושירותים מסחריים מבוססי חלל. בנוסף, ניתנו הבהרות לגבי מתן עקיף של שירותים, שימוש במיקור חוץ והחלת האיסורים על מבנים מורכבים ושרשראות אספקה, במטרה לצמצם אפשרויות עקיפה ולהעמיק את תחולת הרגולציה. לאחר מכן, ביום 13 במרץ 2026 פרסמה הנציבות עדכון ממוקד נוסף, הפעם בנושא מתן שירותי תשלומים לפי סעיף 5b(2) לאותה תקנה. עדכון זה אינו מרחיב את היקף האיסורים אלא מספק הבהרות אופרטיביות לגבי פרשנותם, ובפרט מגדיר מה נחשב “שירותי תשלומים”, כיצד האיסור חל גם על מתן עקיף של שירותים פיננסיים, ומהי האחריות המוטלת על בנקים, מוסדות פיננסיים ומתווים אחרים במניעת עקיפה. בכך, העדכון מחזק את האכיפה ומעלה את רף דרישות הציות בתחום הפיננסי.
בריטניה – רפורמה מבנית ברשימות הסנקציות והרחבת סמכויות OTSI
ביום 28 בינואר 2026, בריטניה אחדה את רשימת הסנקציות שלה, כאשר ה-UK Sanctions List הפכה למקור היחיד והסמכותי לכל הסנקציות הבריטיות. השינוי בא על רקע משוב מהתעשייה שרשימה אחת תסיר כפילות ותפשט את תהליכי הבדיקה של מי נמצא תחת סנקציות. רשימת Consolidated List שפורסמה על ידי OFSI (המכסה את הקפאת נכסים ואיסורי השקעה) הופסקה, והרשימה המאוחדת כעת מכסה את כל הסנקציות הפיננסיות, הסנקציות על סחר, סנקציות הגירה ותחבורה.
במקביל, בתחילת 2026, OTSI (המשרד ליישום סנקציות סחר) קיבלה אחריות על כל רישוי סנקציות יצוא, למעט פעילויות הכוללות סחורות וטכנולוגיה הכפופות לפיקוח על יצוא אסטרטגי, שנשארו תחת יחידת הפיקוח על היצוא המשותפת (ECJU). השינוי המבני מחייב חברות לוודא שהן מגישות בקשות רישיון לגוף המתאים.
בריטניה – OFSI מפרסמת הנחיה בנושא מבחן הבעלות והשליטה בתקנות הסנקציות הפיננסיות
ביום 16 בפברואר 2026, פרסם משרד האוצר הבריטי באמצעות OFSI הנחיה המפרטת את "מבחן הבעלות והשליטה" (Ownership and Control Test) כפי שהוא חל על תקנות הסנקציות הפיננסיות של בריטניה. מבחן זה קריטי לקביעה האם ישות כפופה לסנקציות בשל בעלותה או שליטתה על ידי אדם תחת סנקציות. ההנחיה מדגישה שעסקים חייבים לבצע בדיקת נאותות יסודית כדי להבין את מבני הבעלות ומנגנוני השליטה של הצדדים המקבילים שלהם.
מבחן הבעלות והשליטה דורש מחברות להעריך האם אדם נתון לסנקציות מחזיק או שולט באופן ישיר או עקיף בישות. "שליטה" מוגדרת באופן רחב ויכולה לכלול גורמים כגון היכולת לכוון את המדיניות או הפעילויות של הישות. חברות צריכות ליישם נהלים חזקים כדי לזהות יחסים אלה ולהבטיח עמידה בסנקציות הפיננסיות של בריטניה. אי-יישום נכון של מבחן הבעלות והשליטה עלול לגרום לעונשים משמעותיים.
הרשימות מרחיבות את היקף הסנקציות מעבר לפוליטיקאים ואנשי עסקים, וכוללות גם דמויות ציבוריות המשמשות ככלי תעמולה וגיוס משאבים למאמץ המלחמתי הרוסי.
הצעות חוק
ארה"ב – הצעת חוק לסגירת "פרצת הענן" בפיקוח על ייצוא
ביום 12 בינואר 2026, עברה בבית הנבחרים האמריקאי הצעת החוק Remote Access Security Act 2683, שמטרתה להעניק למשרד המסחר (BIS) סמכות להטיל פיקוח על "גישה מרחוק" לטכנולוגיות רגישות. הצעת החוק נועדה למנוע מישויות זרות (בעיקר מסין ורוסיה) לעקוף את מגבלות הייצוא על שבבי AI ומחשוב מתקדם באמצעות שימוש בתשתיות ענן (IaaS) הממוקמות בארה"ב או במדינות שלישיות.
ככל שהצעת החוק תאושר סופית בסנאט ותיחתם כחוק, היא צפויה להטיל נטל משמעותי על ספקי שירותי ענן (CSPs), חברות טכנולוגיה ומפעילי דאטה-סנטרים. חברות אלו יידרשו להטמיע נהלי "הכר את הלקוח" (KYC) מחמירים יותר, לבצע בדיקות נאותות (Due Diligence) לגבי זהות המשתמשים ומיקומם, ולנטר את אופי השימוש במשאבי המחשוב שלהן כדי לוודא שאינם עומדים לרשות ישויות המופיעות ברשימות השחורות (כגון ה-Entity List).
ישראל – תזכיר חוק אסדרת סחר חוץ: פיקוח על הייצוא הדו-שימושי האזרחי והאב"כ
ביום 26 במרץ 2026, פרסם האגף לפיקוח על יצוא דו-שימושי במשרד הכלכלה את טיוטת "חוק אסדרת סחר החוץ: פיקוח על הייצוא הדו-שימושי האזרחי והאב"כ, התשפ"ו-2026" להערות הציבור עד ליום 25 באפריל 2026. תזכיר החוק נועד להחליף את צווי היבוא והיצוא הנוכחיים ולהעניק לאגף הפיקוח על היצוא הדו-שימושי סמכויות אכיפה ופיקוח נרחבות.
בין החידושים הבולטים:
- הרחבת תחולת הפיקוח ל"פריטים שאינם מפוקחים": מנגנון Catch-All במקרים של חשש לשימוש בנשק להשמדה המונית, עקיפת סנקציות או פעילות טרור
- הטלת חובת רישוי על פעולות תיווך, שיטעון וסיוע טכני
- קביעת מדרג סנקציות מנהליות: עיצומים כספיים משמעותיים, התראות והתחייבויות
- קביעת סנקציות פליליות: כולל אחריות אישית לנושאי משרה בתאגיד
תזכיר החוק מהווה צעד משמעותי בחיזוק מסגרת הפיקוח על יצוא דו-שימושי בישראל והתאמתה לסטנדרטים בינלאומיים.
לסקירתנו המפורטת אודות הצעת החוק והלשכותיו ראו את עדכון הלקוחות שפרסמנו אודות הצעת החוק.
בריטניה – בחינת שינוי במבחן "בעלות ושליטה" בתקנות הסנקציות הפיננסיות
ביום 16 בפברואר 2026, פרסם משרד האוצר הבריטי באמצעות OFSI קריאה לקבלת ראיות (Call for Evidence) במטרה לבחון את יישום מבחן הבעלות והשליטה במסגרת הסנקציות בבריטניה.
הבדיקה מתמקדת בשלושה תחומים מרכזיים:
- תדירות המקרים שבהם מתעוררת "שליטה היפותטית" בפועל
- ההשפעה על עלויות ציות, סיכון משפטי והחלטות עסקיות, לרבות תופעת הדה-ריסקינג
- מידת התועלת של המושגים המשפטיים הקיימים ליישום התקנות
מטרת הבדיקה היא להבטיח שמשטר הסנקציות יהיה ברור, יעיל ופרופורציונלי, תוך שמירה על אכיפה נוקשה כלפי גורמים הנתונים לסנקציות מבלי להכביד יתר על עסקים לגיטימיים. הממצאים עשויים להוביל לשינויים רגולטוריים משמעותיים שישפיעו על נהלי ציות בתחום הסנקציות במגזר הפיננסי הבריטי ואולי גם בינלאומי.
עדכוני אכיפה
ארה"ב – משרד המשפטים מפרסם מדיניות אכיפת תאגידית אחידה
ביום 10 במרץ 2026, פרסם משרד המשפטים האמריקאי על מדיניות אכיפה תאגידית כלל מחלקתית (Corporate Enforcement Policy – CEP), אשר מייצרת אחידות במידה רבה במדיניות האכיפה התאגידית במשרד המשפטים האמריקאי ומעדכן גם את סדרי העדיפות שלו באכיפה ובשימוש בהנחיות גזר הדין של ארה"ב בקביעת הפתרון התביעתי לחברות משתפות פעולה.
המדיניות יוצרת תמריצים ברורים לגילוי עצמי מוקדם של הפרות:
- חברות שיגלו התנהגות בלתי-חוקית לפני שהרשויות יודעות עליה, ישתפו פעולה באופן מלא, וינקטו תיקונים בזמן – יזכו לסגירת תיק ללא העמדה לדין (declination) בתנאי שאין נסיבות מחמירות
- במקרים בהם יש נסיבות מחמירות או שהדיווח נעשה בתום לב אך לא עמד בדרישות הטכניות, החברה תוכל לקבל הסדר ללא העמדה לדין (NPA) עם הנחה של 50%-75% מהקנס על-פי ההנחיות הפדרליות, תקופה של פחות משלוש שנים וללא מינוי צופה תאגידי
המדיניות החדשה רלוונטית במיוחד לחברות הפועלות בתחום פיקוח על יצוא וסנקציות, ומציעה תמריצים משמעותיים לגילוי מרצון ושיתוף פעולה עם הרשויות.
ארה"ב – BIS מטילה קנס של 252 מיליון דולר על Applied Materials
ביום 12 בפברואר 2026, הודיעה BIS כי חברת Applied Materials הסכימה לשלם קנס של כ-252 מיליון דולר ל -Bureau of Industry and Security בגין הפרת דיני הייצוא האמריקאיים, לאחר שייצאה ציוד לייצור שבבים ללקוח סיני ברשימת הישויות באמצעות מבנה עקיף דרך Applied Materials Korea, ללא קבלת רישיון כנדרש. המקרה מדגיש כי גם reexport דרך מדינה שלישית והרכבה מחוץ לארה״ב אינם בהכרח מנתקים את תחולת ה-EAR, וכי הסתמכות על רגולצית מכס לפיה נקבעת 'מדינת מקור' איננה רלוונטית לתחולת כללי הפיקוח על יצא האמריקאים.
הקנס, שהוא כפול משווי העסקאות ומהגבוהים שהוטלו, משקף אכיפה מחמירה, וכולל גם התחייבות לחיזוק תוכנית הציות, ביצוע ביקורות תקופתיות והחלפת גורמים אחראים שהיו מעורבים בהפרות.
ארה"ב – BIS מטילה קנס של 1 מיליון דולר על Teledyne FLIR בגין הפרות חוק ה-De Minimis
ביום 26 בפברואר 2026, הגיעה BIS להסדר עם חברה Teledyne FLIR LLC כי זו תשלם קנס אזרחי בסך 1,000,000 דולר על בגין 19 הפרות של רגולציות בקרת היצוא בין 2017-2024 שלה ושל החברות הבנות שלה.
ההפרות כללו:
- תשע פעולות יצוא של מצלמות תרמיות ECCN 6A003 משבדיה לסין ללא רישיון, שנבעו מחישובי De Minimis שגויים – החברה העריכה רק חלק מהמוצר במקום הערך המלא של המוצר השלם כולל עדשות
- התחמקות – תכנון "market collaboration fee" עם יצרן רחפנים סיני ב-2018 כדי להוריד באופן מלאכותי את ערך התוכן האמריקאי מתחת ל-25%
- אי-שמירת רישומים נדרשים לפי תנאי רישיון BIS
- שמונה פעולות יצוא של מצלמות לכתובת בהונג קונג ב-Entity List בגין העברות לרוסיה
החברה הגישה גילוי מרצון והודתה בהפרות.
הלקחים המרכזיים:
- חישובי De Minimis חייבים להתבסס על שווי השוק ההוגן של המוצר השלם בעת היצוא
- מניפולציה של תמחור להימנעות מרישוי נחשבת להתחמקות
- סינון חייב לכלול גם בקרות ברמת כתובת, לא רק שמות
- גילוי מרצון יכול להפחית אך לא למנוע סנקציות במקרים של התחמקות מתוכננת
ארה"ב – OFAC מטילה קנס של 3.7 מיליון דולר על אזרח אמריקאי בגין הפרות סנקציות סוריה שכבר בוטלו
ביום 25 בפברואר 2026, OFAC הודיעה על פשרה של 3,777,000 דולר עם אדם אמריקאי ליישוב 20 הפרות לכאורה של סנקציות על סוריה שבוטלו מאז. בין ינואר 2018 לדצמבר 2021, בזמן שהסנקציות האמריקאיות על סוריה עדיין היו בתוקף, האדם האמריקאי סיפק שירותי ניהול לישויות סוריות בתפקידו כמנהל וחבר דירקטוריון של ארבע חברות נדל"ן סוריות.
פעולת האכיפה מדגישה:
- את הנכונות המתמשכת של OFAC להטיל אחריות על אנשים המפרים סנקציות אמריקאיות, לרבות אנשים המתגוררים מחוץ לארצות הברית
- OFAC הדגישה כי האיסורים שלה חלים על כל אזרחי ארה"ב, כולל אלה המתגוררים בחו"ל
- OFAC יכולה ותטיל אחריות על מי שמפרים סנקציות אמריקאיות גם אם סנקציות כאלה יורדו מאוחר יותר, והעובדה שסנקציות אמריקאיות כבר אינן קיימות אינה הגנה מפני אחריות
ארה"ב – OFAC מטילה קנס של 1.72 מיליון דולר על אקדמיה לספורט בגין קבלת תשלומי שכר לימוד ממקורות תחת סנקציות
בפברואר 2026, OFAC הודיעה על פשרה של 1.72 מיליון דולר עם IMG Academy, מתקן בית ספר ואימון בפלורידה הידוע בשכר הלימוד השנתי הגבוה שלו של כ-100,000 דולר ובתוכנית הכדורגל התיכונית שלו ששולחת שחקנים לקבוצות הכדורגל האוניברסיטאיות המובילות בארה"ב, רבים מהם משחקים כדורגל באופן מקצועי ב-NFL.
הפרות הסנקציות של IMG נבעו מהתקשרות בהסכמי רישום לשני תלמידים עם הוריהם המקסיקנים, חברי הקרטל, שכל אחד מהם נתון לסנקציות תחת רשימת ה-SDN של OFAC תחת תקנות הסנקציות על מלכי סמים זרים של ארה"ב. באופן ספציפי, במשך תקופה של שש שנים IMG קיבלה העברות בנקאיות ותשלומי כרטיסי אשראי לחשבון הבנק של IMG בארה"ב מגורמים שאינם SDN הקשורים להם בקיום חובות שכר הלימוד עבור שני התלמידים.
OFAC ציינה כי IMG – באמצעות בדיקת נאותות מינימלית – הייתה יכולה לקבוע שהאבות של שני התלמידים הוסנקצו במהלך שלבי הבקשה והרישום של התלמידים. יותר מכך, העונש מדגיש את המבנה הרחב של האיסור על התמודדות עם "רכוש או אינטרסים ברכוש" של SDN. כאן, למרות שתשלומי שכר הלימוד התקבלו מגורמים שאינם SDN, החובה החוזית לשלם את שכר הלימוד של התלמידים חלה על הוריהם ה-SDN, ובכך צרפה אינטרס רכוש תחת סנקציות בתשלומי שכר הלימוד מהגורמים שאינם SDN.
המקרה גם מדגיש את היקף הסיכון של הפרות סנקציות אמריקאיות בתוך ארצות הברית ואפילו במוסדות אקדמיים, ומהווה תזכורת לכך שסיכוני סנקציות קיימים גם מחוץ למגזר הפיננסי המסורתי.
ארה"ב – OFAC הכניסה למסגרת הסנקציות רשת עובדי IT צפון קוריאנים המפעילים תוכניות הונאה
ביום 12 במרץ 2026, OFAC הכניסה שישה אנשים ושתי ישויות לרשימות הסנקציות המעורבים ברשת הונאה של עובדי IT מצפון קוריאה, אשר חדרו לחברות מערביות באמצעות זהויות מזויפות והעסקה מרחוק. הרשת פעלה לייצר הכנסות בהיקף של מאות מיליוני דולרים (כ-800 מיליון דולר בשנת 2024 בלבד), אשר הועברו למשטר הצפון קוריאני למימון תוכניות נשק להשמדה המונית, תוך שימוש גם במנגנוני הלבנת הון וקריפטו ולעיתים אף החדרת נוזקות למערכות של חברות יעד.
מדובר במקרה המחדד כי חשיפה לסנקציות לא מוגבלת לצדדים מסורתיים וחלה על פעילות מול עובדים וצדדים שלישיים ויש צורך בביצוע בדיקת נאותות יעילה גם בהעסקת נותני שירותים מעין אלו.
האיחוד האירופי – בית המשפט הכללי מפרסם פסק דין מהותי בעניין Euro Asia Cargo
ביום 14 בינואר 2026, בית המשפט הכללי (לשכה ראשונה) של האיחוד האירופי פרסם חוות דעת ראויה לציון בתיק Euro Asia (Euro Asia Cargo Private Ltd v Council of the EU – 232/24). ההחלטה נובעת מאתגר של Euro Asia, ישות המבוססת בסרי לנקה, המבקשת ביטול רישומה ב-Annex IV של Council Regulation (EU) 833/2014 שמכפיפה אותה לאיסור על יצוא דו-שימושי מהאיחוד האירופי, הנובע מממצא המועצה שהיא פעלה כנמען ביניים ושולח רכיבים אלקטרוניים המשמשים ברחפנים רוסיים שנפרסו באוקראינה.
בית המשפט הכללי דחה את הבקשה, וקבע כי למועצה יש שיקול דעת רחב בהכפפת גורמים לאיסור דו-שימושי של Annex IV בכך שהמועצה אינה נדרשת להוכיח כי מעשים שבוצעו על ידי גורמים כאלה המהווים בסיס לרישום כזה אינם דורשים כוונה כלשהי.
פסק הדין מדגיש כי המועצה יכולה להטיל סנקציות גם ללא הוכחת כוונה זדונית, בהתבסס על ממצאים עובדתיים של מעורבות בעקיפת סנקציות.
ישראל – אפ"י מפרסם שלושה אירועי אכיפה מרכזיים
1. שיווק ללא רישיון שיווק (24 בנובמבר 2025)
יצואן ביטחוני חתם על מסמך הבנות (MOU) עם חברה זרה בגין מספר נושאי שיתוף פעולה, כאשר לגבי שניים מהנושאים לא החזיק ברישיון שיווק מתאים. אגף הפיקוח על יצוא ביטחוני דחה את טענות היצואן כי מדובר בשותף JV, החטיבה אינה שיווקית, המסמך אינו מחייב, והידע לא קיים בידיו, והטיל קנס אזרחי בסך 355,950 ₪ (לאחר הפחתות של 65%).
אפ"י הדגיש כי גם חתימה על מזכר הבנות עם גורם זר, ככל שמטרתה קידום עסקת יצוא ביטחוני עשויה להידרש ברישיונות. בנוסף, חתימה על מסמך שמטרתו קידום נושאים מפוקחים, גם אם הידע אינו קיים ברשות החברה, מהווה הפרה מבלי הרישיון המתאים. אפ"י מבקש להדגיש את חשיבות מעורבותו של ממונה הפיקוח בפרויקטים ומפגשים עם לקוחות.
2. יצוא ללא רישיון יצוא (20 בנובמבר 2025)
אגף הפיקוח על יצוא ביטחוני החליט להטיל קנסות אזרחיים בסך כולל של 711,900 ₪ על יצואן ביטחוני בגין מספר הפרות: העברת ציוד ביטחוני ללקוח למכירה סופית תוך החזקת רישיונות יצוא זמניים בלבד (לצרכי הדגמות), וכן מתן שירות ביטחוני ללקוח ללא רישיון יצוא כלל.
היצואן הציג בשימוע פעולות מתקנות נרחבות שביצע, כולל: החלפת בעלי תפקידים ונושאי משרה, הקמת יחידת פיקוח כפופה למנכ"ל, מינוי יועצים חיצוניים, הטמעת מערכות מחשב ייעודיות לניהול רישיונות, הדרכות שוטפות לעובדים, הקמת ועדת ציות, וביצוע ביקורות פנימיות. בשל הפעולות המתקנות והעדר הפרות קודמות, הופחתו הקנסות ב-65%.
המקרה מדגיש את החשיבות הקריטית של הבנה מדויקת של סוגי רישיונות יצוא ותנאיהם, כמו גם את הערך של תשתית ציות חזקה – כולל יחידת פיקוח ייעודית, מערכות ניהול רישיונות, והדרכות שוטפות – בהפחתת סנקציות פוטנציאליות.
3. יצוא ללא רישום ורישיון יצוא (20 בנובמבר 2025)
אגף הפיקוח על יצוא ביטחוני הטיל קנס אזרחי בסך 101,700 ₪ על יצואן ביטחוני שביצע יצוא ביטחוני למספר מדינות ללא רישום המוצר באפ"י, ללא רישיונות יצוא, ולאחר שתוקף רישומו במרשם היצואנים פג.
היצואן טען כי ההפרות נבעו מתום לב ומחוסר חפיפה מסודרת בין ממוני הפיקוח, וכי מיד לאחר גילוי ההפרות הסדיר את נושא הפיקוח, חידש את רישומו, רשם את המוצר ושיתף פעולה במלואו. הקנס הופחת ב-90% (50% עבור היעדר הפרה קודמת, 25% עבור הפסקת ההפרה ודיווח יזום, ו-15% עבור פעולות מניעה). ניכר ממקרה זה כי גילוי מרצון, שיתוף הפעולה עם הרגולטור, והטמעת פעולות מניעה יכולים להפחית משמעותית את הסנקציות.
מזכר זה מנגיש את ההתפתחויות בתחום רגולציית הסחר הבינלאומי. המזכר מכיל תמצית בלבד ואינו סוקר את כלל העדכונים שחלו ברבעון הראשון לשנת 2026. האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף.
