למרות הבירוקרטיה: כך מייצרות חברות טכנולוגיות אנרגיה נקייה באפריקה, עו"ד אורית מרום

בארץ יש חברות קלינטק שמפתחות טכנולוגיות מדהימות, אבל הן נתקלות באותה בעיה: להגיע לשווקים הרלוונטיים, להתמודד עם הבירוקרטיה המקומית ולפתח מעטפת עסקית – מימונית ולוגיסטית.

מיגור רעב, הנגשת מים נקיים ואנרגיה נקייה וזמינה לאיזורים מנותקי רשת. אלה הן מטרות הפיתוח המקיים של האו"ם, מטרות חשובות שלא נועדו דווקא להביא לאפריקה קידמה, אלא טכנולוגיות בסיסיות, טכנולוגיות 'מנותקות רשת' לשיפור איכות חייהם של התושבים תוך שימור המשאבים הטבעיים.  

אבל יש מענה לאתגר.

אורית מרום בפרויקט אימפקט ייחודי

מיגור רעב, הנגשת מים נקיים ואנרגיה נקיה וזמינה לאזורים מנותקי רשת. אלה הן רק חלק ממטרות הפיתוח, מטרות חשובות שלא נועדו להביא לאפריקה קדמה, אלא לענות על הצרכים הבסיסיים בעזרת טכנולוגיות מנותקות רשת, תוך שימור המשאבים הטבעיים. 

בישראל יש חברות קלינטק שמפתחות טכנולוגיות מדהימות ואנושיות, אבל הן נתקלות באותה בעיה, להגיע לשווקים הרלוונטיים, להתמודד עם האתגרים המקומיים, ולפתח מעטפת עסקית מימונית ולוגיסטית, שתיצור עסק רווחי שיש לו זכות קיום. כדי לענות לאתגר, ״אילת אילות״ מקדמת הקמה של מרכז פיתוח בערבה לטכנולוגיות אנרגיה ירוקה. במקביל, יוקמו בקניה, ובהמשך במדינות נוספות באפריקה, מרכזי הדרכה, הטמעה, מכירה והתקנה של אותן הטכנולוגיות. השילוב בין המרכזים, מאפשר הליך מתמיד של מחקר ופיתוח בצד אחד של המפה, בערבה, כאן אצלנו נבין את צרכי התושבים והתאמת הפתרונות, ובצד השני, במדינות המתפתחות, ניצור את השוק לטכנולוגיות. למשל: מיכל קירור נוזלים מבוסס אנרגיה סולארית, ומתקן שמפיק גז לבישול מפסולת אורגנית. אז איך יוצרים את השוק? לצד ההיבט הטכנולוגי והסביבתי, בונים מעטפת עסקית משפטית הוליסטית המקיימת את דיני איכות הסביבה. מימון באמצעות גורמים מממנים מקומיים, גישה לצרכנים, חקלאים ובתי ספר, דרך הקואופרטיביים המקומיים, פתרונות לוגיסטיים, ושיווק, כמו גם הדגמות והכשרות שנעשות דרך המרכזים. ככה מגיעים ללקוח קצה עם הטכנולוגיה, ועם המימון הנדרש לרכוש אותה, והידע להשתמש בה, ובונים שוק באזורים מנותקים, מה שמאפשר לעשות impact investment, שיש לו אימפקט אמיתי, טכנולוגי, סביבתי ובעיקר אנושי.     

לכתבה בדה מרקר

חדשות נלוות